אח"י כידון (סער 4)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אריה רונה, מפקד אח"י כידון על גשר הספינה, 1974 | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | ספינת טילים |
צי | חיל הים הישראלי |
דגל הצי | |
סדרה | סער 4 תכלית |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | מספנות ישראל |
הושקה | אוגוסט 1974, על ידי גב' רות תלם. |
תקופת הפעילות | 1974–1993 (כ־19 שנים) |
אחריתה | הוטבעה לשמש אנדרטה תת-מימית בסמוך לשבי ציון |
מידות | |
הֶדְחֶק | 450 טון (מקסימלי) |
אורך | 58 מטר |
רוחב | 7.62 מטר |
שוקע | 2.8 מטר |
נתונים טכניים | |
מהירות | 34 קשר |
גודל הצוות | 50 איש |
טווח שיוט | 2,200 מייל ימי ב-17.5 קשר |
הנעה | 4 מנועי דיזל מסוג MTU 396 TB91 V16, ארבעה מדחפים סה"כ 16,000 כוח סוס. |
אמצעי לחימה | |
חימוש |
|
אח"י כידון הייתה ספינת טילים מסדרת סער 4 "תכלית" ויוצרה כדגם משופר של ספינות סער 3 שהגיעו לישראל במסגרת מבצע נועה[1]. הספינה יוצרה על ידי מספנות ישראל ושירתה בחיל הים הישראלי בין השנים 1974 – 1993. עד 1981 שירתה הספינה בזירת ים סוף ואחר כך בים התיכון.
אח"י כידון בזירת ים סוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]אח"י כידון הושקה ב-1974 אחרי אח"י רומח, ושתיהן נועדו לשרת בזירת ים סוף. בהפלגת בציר ענבים הקיפו שתי הספינות את יבשת אפריקה במהלך ספטמבר 1974, על מנת להגיע לשארם א-שייח'. מפקדי הספינות בהפלגה זו היו יצחק קוראל אלמוג, מפקד אח"י רומח, ואריה רונה, מפקדה הראשון של אח"י כידון. עם הגעתן לזירת ים סוף הן הצטרפו לאח"י רשף ואח"י קשת והיוו את פלגה 45.
הספינה ביצעה הפלגות מבצעיות בים האדום. האחרונה שבהן, ב-1980, הייתה "שמרנות 3", תחת פיקודו של רון גינזבורג. בסיום ההפלגה זו נכנסה הספינה לשיפוץ 5 שנתי במספנת אילת ואחריו הפליגה הספינה דרך תעלת סואץ לים התיכון.
זירת הים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אח"י כידון שרתה בזירת הים התיכון עד 1993 וגם שם בצעה הפלגות אימונים ומבצעים. אח"י כידון הייתה הספינה הראשונה שבה הותקנה סוללת טילי ברק, טיל נגד טילי ים, ולכן נטלה חלק פעיל ומרכזי בניסויים שנערכו לטיל זה. בנוסף לטילי גבריאל הותקנו בספינה גם טילי הרפון, שכונו בחיל הים "כנרית".
בפברואר 1994 נמסרה לחיל הים אח"י כידון מסדרת סער 4.5 ואח"י כידון המקורית יצאה משירות. גוף הספינה המקורי הוטבע בשנת 1997 ליד חוף שבי ציון כדי שישמש אתר צלילה וזיכרון ללוחמי שייטת 13 שנפלו באסון השייטת בלבנון.
מפקדי הספינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תקופת פיקוד | התפתחות ואירועים מייחדים | תמונה[2] | ||
---|---|---|---|---|---|
רס"ן אריה רונה | יולי 1974 | הפלגת בציר ענבים | |||
רס"ן רפי אפל | 1975 | ||||
רס"ן שאול חורב | 1977 | ||||
רס"ן איתן לביא | מרץ 1977 עד אוגוסט 1978 | ||||
רס"ן עמירם רפאל | 1978 | ||||
סא"ל בני אריאלי | 1980 | ||||
רס"ן רון גינזבורג | 1980 | הכשרת צוות של חיל הים של צ'ילה בהפעלת ספינת סער 4 | |||
רס"ן שחר אהרון | מאי 1982 | ||||
רס"ן אלי רונן | 1982 | ||||
רס"ן אברהמי סרולביץ | ינואר 1983 | ||||
רס"ן יהודה שחר | 1984 | ||||
סרן שלמה פרומר | נובמבר 1984 - 1986 | [א] | |||
סרן דוד גוריון | אוגוסט 1986 | ||||
סרן עופר דורון | אפריל 1988 | ||||
סרן אבי ניסים | אפריל 1989 | ||||
רס"ן אייל זקס | מרץ 1991 | ||||
סרן רונן נימני | מאי 1992 | ||||
רס"ן ארז צוקרמן | ספטמבר 1992 | מפקד אחרון |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תמונה מתקופה מאוחרת יותר.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספינות טילים של חיל הים הישראלי | ||
---|---|---|
שייטת ספינות הטילים • כלי שיט של חיל הים | ||
סער 1 שלכת | אח"י מבטח • אח"י משגב • אח"י מזנק | |
סער 2 שלכת | אח"י חיפה • אח"י אילת • אח"י עכו | |
סער 3 שלכת | אח"י סער • אח"י סופה • אח"י געש • אח"י חרב • אח"י חנית • אח"י חץ | |
סער 4 תכלית | אח"י רשף • אח"י קשת • אח"י רומח • אח"י כידון • אח"י תרשיש • אח"י יפו | |
סער 4 נדרן | אח"י ניצחון • אח"י עצמאות • אח"י מולדת • אח"י קוממיות | |
סער 4.5 חוחית | אח"י עליה • אח"י גאולה | |
סער 4.5 נושב | אח"י רומח • אח"י קשת | |
זיוונית | אח"י שמרית • אח"י שלומית | |
סער 4.5 נירית | אח"י חץ • אח"י תרשיש • אח"י כידון • אח"י יפו • אח"י חרב • אח"י סופה | |
סער 5 להב | אח"י אילת • אח"י להב • אח"י חנית | |
סער 6 | אח"י מגן • אח"י עוז • אח"י עצמאות • אח"י ניצחון |