אליפות וימבלדון 1969

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות וימבלדון 1969
1969 Wimbledon Championships
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 23 ביוני 1969 – 5 ביולי 1969 (13 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 83 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת אצטדיוני הטניס בווימבלדון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות וימבלדון 1969 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-23 ביוני והסתיימה ב-5 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

טניסאים אוסטרלים זכו ב-3 תחרויות. אן היידון ג'ונס מבריטניה זכתה בתחרות הנשים וביחד עם השותף האוסטרלי בתחרות זוגות מעורבים.

הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצחי תחרויות קיבלו את הפרסים הבאים:

  • תחרות הגברים - £3,000
  • תחרות הנשים - £1,500
  • תחרות זוגות גברים - £1,000
  • תחרות זוגות נשים - £600
  • תחרות זוגות מעורבים - £500

סך הפרסים באליפות היה £33,370

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוד לייבר, מנצח התחרות

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות 16 המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. רוד לייבר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצח תחרויות 1961–1962 ו-1968, ניצח בתחרות
  2. טוני רוץ' (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בחצי הגמר
  3. טום אוקר (הולנדהולנד הולנד), הודח ברבע הגמר
  4. קן רוזוול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בסיבוב השלישי
  5. ארתור אש (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  6. ג'ון ניוקומב (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצח תחרות 1967, הפסיד במשחק הגמר
  7. קלארק גרבנר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  8. קליף דראיסדייל (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודח ברבע הגמר
  9. רוי אמרסון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצח תחרויות 1964–1965, הודח בסיבוב הרביעי
  10. אנדרס חימנו (ספרדספרד ספרד), הודח בסיבוב הרביעי
  11. פרד סטולי (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה, הודח בסיבוב הרביעי
  12. פנצ'ו גונסאלס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  13. ריימונד מור (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודח בסיבוב הראשון
  14. בוב יואיט (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודח בסיבוב הראשון
  15. דניס רלסטון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  16. סטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי

במשחק הגמר, רוד לייבר מאוסטרליה נפגש עם ג'ון ניוקומב, גם הוא מאוסטרליה, וניצח אותו ב-4 מערכות. לרוד לייבר זה היה הניצחון הרביעי בתחרויות הגברים בווימבלדון. באותה שנה הוא ניצח גם באליפות צרפת הפתוחה, אליפות ארצות הברית הפתוחה ואליפות אוסטרליה הפתוחה. בכך הוא זכה ב-4 אליפויות גראנד סלאם בתחרות גברים במהלך השנה ושחזר את הישגו משנת 1962.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 8 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. מרגרט קורט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחת תחרות בשנים 1963 ו-1965, הודחה בחצי הגמר
  2. בילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1966–1968, הפסידה במשחק הגמר
  3. וירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה בסיבוב השלישי
  4. אן היידון ג'ונס (בריטניהבריטניה בריטניה), ניצחה בתחרות
  5. ננסי ריצ'י (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר
  6. קרי מלוויל (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה בסיבוב השני
  7. ג'ולי הלדמן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר
  8. ג'ודי טגארט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר

במשחק הגמר אן היידון ג'ונס מבריטניה נפגשה עם בילי ג'ין קינג מארצות הברית וניצחה אותה ב-3 מערכות.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 8 זוגות דורגו:

  1. ג'ון ניוקומב וטוני רוץ' (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחי תחרויות 1965 ו-1968, ניצחו בתחרות
  2. רוי אמרסון ורוד לייבר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בחצי הגמר
  3. קן רוזוול ופרד סטולי (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השלישי
  4. בוב לוץ וסטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  5. בוב יואיט ופרו מקמילן (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), מנצחי תחרות 1967, הודחו בחצי הגמר
  6. טום אוקר (הולנדהולנד הולנד) ומרטי ריסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
  7. קליף דראיסדייל (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) ורוג'ר טיילור (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחו ברבע הגמר
  8. ארתור אש וצ'רלי פסרל (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי

במשחק הגמר ג'ון ניוקומב וטוני רוש מאוסטרליה שיחקו נגד טום אוקר מהולנד ומרטי ריסן מארצות הברית וניצחו אותם ב-3 מערכות. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות צרפת הפתוחה.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. מרגרט קורט וג'ודי טגארט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), ניצחו בתחרות
  2. רוזמרי קזאלס ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחות תחרות 1967–1968, הודחו בסיבוב השלישי
  3. אן היידון ג'ונס (בריטניהבריטניה בריטניה) ופרנסואז דיר (צרפתצרפת צרפת), הודחו בסיבוב השלישי
  4. וירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה) ולסלי טורנר-בורי (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב הראשון

במשחק הגמר מרגרט קורט וג'ודי טגארט מאוסטרליה ניצחו בשתי מערכות את פטי הוגן ופגי מישל מארצות הברית שלא היו מדורגות. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות אוסטרליה הפתוחה.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 80 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. קן פלטצ'ר ומרגרט קורט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחי תחרות בשנים 1963, 1966 ו-1968, הודחו בחצי הגמר
  2. ג'ון ניוקומב (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחי תחרות 1967, הודחו ברבע הגמר
  3. טוני רוץ' וג'ודי טגארט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) הפסידו במשחק הגמר
  4. פרד סטולי (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ואן היידון ג'ונס (בריטניהבריטניה בריטניה), ניצחו בתחרות

במשחק הגמר פרד סטולי מאוסטרליה ואן היידון ג'ונס מבריטניה נפגשו עם טוני רוץ' וג'ודי טגארט מאוסטרליה וניצחו אותם בשתי מערכות. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות אוסטרליה הפתוחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]