בוסתן ספרדי
כרזת המחזה "בוסתן ספרדי" בהפקת הבימה | |
בימוי |
יוסף מילוא (תיאטרון בימות, 1969) |
---|---|
הפקה | יעקב אגמון (תיאטרון בימות, 1969) |
כתיבה | יצחק נבון |
מקום ההתרחשות | אהל משה, ירושלים |
תקופת ההתרחשות | שנות ה-30 של המאה ה-20 |
מדינה | ישראל |
סוגה | קולאז' תיאטרלי-מוזיקלי |
הצגת בכורה | 1969 |
שפה | עברית, לאדינו |
בוסתן ספרדי הוא מחזה מאת יצחק נבון. זהו קולאז' תיאטרלי-מוזיקלי, המספר את סיפורה של השכונה הספרדית אהל משה בירושלים של שנות ה-30 של המאה ה-20. החיים התוססים של דיירי השכונה רוויים בשירת קודש וחול, בסיפורים משעשעים ובהומור בשפת הלאדינו. שירי המחזה לקוחים מתוך "ספר הרומנסות" ו"האנתולוגיה לחזנות ספרדית" של יצחק לוי. את השירים תרגם לעברית משה גיורא.
זו ההצגה הוותיקה ביותר של תיאטרון הבימה שעדיין מוצגת. המחזה הוצג למעלה מ-2,500 פעמים וממשיך להציג נכון ל-2024.
הרקע לכתיבת המחזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי נבון, גרעיני הרעיון לכתיבת המחזה הגיע ממופע שירי קודש וחול ספרדיים בשם רומנסרו ספרדי שיצרו יהורם ובני גאון בשנת 1969. יהורם, שביים את המופע הזה, פנה לנבון בבקשה שיכתוב לו טקסטים וקטעי קישור לשירים שליקט יצחק לוי.
על מופע זה סיפר נבון בריאיון לאלי אשד: "עשינו שם שילוב של שני אלמנטים: מסלול החיים של האדם ועונות השנה. היו שם סיפורים ודיאלוגים, למשל חכם אפרים וחכם מנשה שגילמו יוסי בנאי ויהורם גאון; ודיבור על העולם, ועל ספרדים ואשכנזים, ונישואין מעורבים, ועל המנהגים של אלה ואלה - כשהמסר היה: "כשמתחתנים מעורב - הסלטים המעורבים טעימים בסוף". זאת הייתה פריצה, הפעם הראשונה שהעלו על הבמה משהו מתרבות יהודי ספרד".[1] יהורם גאון, שבאותה תקופה כיכב במחזמר "קזבלן", סיפר: "אני זוכר שחשבנו שקצת נקעה הנפש מזה שעדות המזרח בכלל - והספרדים בפרט, נתפשו כמין עדה שמאופיינת על ידי עליבות, עילגות ומאכלים פיקנטיים. לכן פנינו ליצחק נבון וביקשנו לזקוף את קומת העדה הזו...כמו כן רצינו להוציא מהבית את המנגינות הנפלאות האלה, שיראו וישמעו אותן גם אחרים וילמדו כמה הן נפלאות ונהדרות...ואני זוכר את התגובות: אנשים הגיעו בהמוניהם אל הרומנסרו. אבל לא ב"קזבלן" ולא ב"רומנסרו", לא היה רצון "להוכיח לאנשים", או משהו כזה. היה רצון לשתף".[1]
בעקבות המופע "רומנסרו ספרדי", ביקש יעקב אגמון (שהעלה באותה תקופה בתיאטרון בימות את ההצגה "איש חסיד היה") מיצחק נבון שיכתוב מחזה הנוגע בתרבות יהדות ספרד, ואף העמיד לרשותו את דירתו בכפר האמנים עין הוד כדי שנבון יוכל לעסוק ברוגע בכתיבת המחזה. על כך סיפר נבון: "לא הלך לי קל עם (כתיבת) המחזה. מניין שאדע איך עושים את זה? לכל היותר, כשהייתי מורה בבית-ספר, העליתי הצגות עם התלמידים. זה לא היה מחזה. אז מניין תבוא הישועה? (במהלך שיחה עם נתן אלתרמן) סיפרתי לו שאני עוסק בכתיבת מחזה וביקשתי ממנו עצה של מומחה איך יודעים בסופו של דבר שמחזה הוא טוב. 'קראתי כמה סיפורים שכתבת והם טובים', אמר לי אלתרמן...לפי הסיפורים שלך שקראתי, אין סיבה שמה שתכתוב במחזה, לא יהיה טוב'. זו הייתה כביכול אמירה פשוטה, אבל היא הייתה קולעת ונסכה בי אומץ".[2]
העלאת המחזמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. תיאטרון בימות, הצגת בכורה: 1969
- יוצרים: במאי - יוסף מילוא, מפיק - יעקב אגמון, תפאורה - שלמה ויתקין, עיבוד וניהול מוזיקלי - יצחק גרציאני, שירים ופזמונים בעקבות הלאדינו - משה גיורא.
- שחקנים בהפקה המקורית
שם השחקן/ית | שם הדמות |
---|---|
אברהם מור | מושון קסטל |
רבקה רז | סולטנה קסטל |
דודו אלהרר | המחזר של שריקה |
אתי גרוטס | |
אלברט כהן | חזקיה קסטל, בן ציון |
ברוך ברקין | |
מיכל נדיבי | שריקה |
בריאיון ל"פורום תרבות הלאדינו" באתר "תפוז", סיפרה אתי גרוטס על קבלתה להפקה: "עבדתי אצל המפיק גיורא גודיק. הלכתי ברחוב בן-יהודה והנה מופיע מולי צדי צרפתי - אותו הכרתי מלהקת פיקוד הצפון. הוא אמר: "לאן את הולכת? בבית המורה הולכים לעשות משהו בספרדית". הוא עוד זוכר שבצבא הייתי שרה "חימום" בטורקית, ביוונית ובלאדינו. ואני שמעתי לו והלכתי (מקסימום יגידו לי לא), אני הייתי אחרונה באודישנים. ישב בבמה לוליק ואמרתי לו שבאתי לאודישן. שרתי. נעם שריף שישב שם התפעל מקולי ועוד באותו רגע אמר: "בואי איתי למשרד". הייתי המומה. הם לא נתנו לי להפסיק לשיר וכל השאר הוא היסטוריה. הבוסתן בא בחלקים חלקים, שילוב של שירה ומשחק, לא כמו היום. יצחק נבון בנה אותו וממש ריתק אותנו. ישבנו איתו והוא הקסים אותנו, נהניתי מסיפוריו".[3]
הפקה זו הועלתה 384 פעמים, המחזה זכה בפרס כינור דוד, והוסרט והוקרן בערוץ הראשון בשנת 1971.
ב-1999 יצא אלבום המאגד שירים מתוך המחזמר בהוצאת חברת הליקון.
בוסתן ספרדי | ||||
---|---|---|---|---|
| ||||
|
2. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 8 בינואר 1998
- יוצרים: במאי - צדי צרפתי, תפאורה - ארז יניב, תלבושות - אנה כרושצובה, עיבוד וניהול מוזיקלי - יהודית רביץ, מנצח ועוזר למנהל מוזיקלי - עידן סוכובולסקי, תאורה - נתן פנטורין, הדרכה קולית - חדוה מלר
- שחקנים:
שם השחקן/ית | שם הדמות |
---|---|
יעקב כהן | מושון קסטל, אבו רפול, חכם עמרם |
רובי פורת-שובל | סולטנה קסטל |
פולי רשף | חזקיה קסטל |
אילן ליבוביץ | ניסימקו קסטל, מכלוף, דניאל, אלברטו |
גיא זו-ארץ, גיל קפטן | חאג' חמדן והמחזר של שריקה |
דפנה ארמוני | לונה |
לילך כספי, מיכל ברנד | שרונה |
שחף סגל | מרקאדה |
אורי בנאי[4] | בן ציון, מאיר |
גלית גיאת, דגנית דדו, אלינור אהרון, אלינור פלקסמן | ויקטוריה |
נירית אהרוני-שוויצר | זהרה |
שמחה ברבירו/גיל קפטן | מרקו מוכר הבורקס |
אמיר לוי | סלמון, חכם שבתאי |
אוֹרי בדר / גיל קפטן | ליאון, זלמן רוזנגרטן |
סיגי חזמה/אניטל אלבחר | מטילדה |
זו הייתה ההצגה הוותיקה ביותר של תיאטרון הבימה שהועלתה הכי הרבה פעמים: המחזה הוצג למעלה מ-2,500 פעמים עד שהוחלף בהפקה החדשה שעלתה ב-2021.
על הפקה זו כתבה שוש וייץ בידיעות אחרונות: "28 שנים חלפו מאז הוצג 'בוסתן ספרדי' בראשונה, והסיפורים היפים שכתב יצחק נבון לא איבדו את טעמם, את חינם ואת עסיסיותם העממית. גם פזמוני 'הבוסתן' יפים כבעבר. אף על פי שהיום הם ידועים ומוכרים, לא אבד להם הקסם והחן העממי והם אהובים מאוד על הקהל שזימזם אותם בהנאה ונראה נהנה מכל רגע. יעקב כהן בתפקיד מושון, המספר החוזר אל שכונת ילדותו, טוב ומצליח לעבור בטבעיות ובחן מדמות הילד לדמות המבוגר המתגעגע. דפנה ארמוני ושחף סגל מגלמות בחן רב את דמויות הנשים וארמוני מצטיינת גם כשהיא מגישה פזמון. גם גלית גיאת בולטת לטובה".
על ההעלאה המחודשת של המחזה סיפר יעקב אגמון, שהביא להפקה מחודשת זו: "תהינו אם יעמוד במחזה כוח של רעננות קרוב ל-30 שנה מאז שהוצג לראשונה. אבל הייתה תחושה שהקהל רוצה עוד 'בוסתן'". יצחק נבון סיפר: "במשך כל השנים שאלו אותי, ולא פעם גם נדנדו לי, מדוע לא מחדשים את ההצגה... פה ושם הוזמנתי להפקות של הבוסתן בבתי ספר או בבמות חובבים. יום אחד, כשבאתי להרצות בצה"ל, התבקשתי להישאר עוד קצת, לארוחת ערב עם המפקדים... ופתאום הפתעה. להקה צבאית הציגה את בוסתן ספרדי וזכתה לתגובות חיוביות מצד הקהל הצעיר. אם כך, חשבתי, יש סיכוי גם בתיאטרון מקצועי".
ב-1999 הפקה זו נסעה לסיבוב הופעות במיאמי, לוס אנג'לס וניו יורק.
ב-5 ביוני 2008, לרגל חגיגות 40 שנה לאיחוד ירושלים הועלה המחזה על במת ענק בגן סאקר בירושלים בפני כ-20,000 צופים. בנוסף לחמישה עשר שחקני ההצגה, השתתפו בהצגה 20 שחקנים וזמרים מסמינר הקיבוצים, והתפאורה הוגדלה במיוחד לבמה זו. בהצגה נכחו גם יצחק נבון - שקיבל במהלך הערב את "אות איחוד ירושלים", ונשיא המדינה שמעון פרס.
ב-2014 (בין התאריכים 15 בינואר - 18 בינואר), לכבוד חגיגות הצגת ה-2000, נערך בתיאטרון הבימה פסטיבל לאדינו שכלל הופעות של יסמין לוי, ניצה טרמין, מקהלת צדיקוב וחני נחמיאס, מתילדה כהן-סראנו, גיא ורועי זוארץ, אסתרית בלצן ועוד.
3. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 4 באפריל 2021
- יוצרים: במאי - צדי צרפתי, תפאורה - ארז יניב, תלבושות - ילנה קרליך (על פי עיצוב התלבושות מקורי של אנה כרושצובה), עיבוד וניהול מוזיקלי - גיורא ליננברג (על פי העיבוד המקורי של יהודית רביץ), תאורה - איתן מימיה (על פי עיצוב התאורה המקורי של נתן פנטורין), תנועה - תות מולאור
- שחקנים:
שם השחקן/ית | שם הדמות |
---|---|
טל מוסרי / משה אשכנזי | מושון קסטל |
חני נחמיאס/ עינת שרוף | סולטנה קסטל |
פיני קידרון / רוברטו פולק | לאון |
שחר רז / מור חנסון | מרקו מוכר הבורקס |
מתן שביט | המחזר של שריקה |
אברהם סלקטר | אבו רפול |
רותי לנדאו | לונה |
ניל משען | חאג׳ חמדן |
שירן הוברמן / איילת רובינסון | טיה מרקדה |
גל גולדשטיין / עומר קרן | אלברטו |
רוני דלומי / גלית גיאת / אילי עלמני | ויקטוריה |
שפי מרציאנו / יובל שלומוביץ / דניאל חסין | סלמון,אהרון ויסטוזו |
מיקי פלג רוטשטיין / עמית זייתון | זהרה |
אורי הוכמן / שמוליק כהן | בן ציון |
הילה שלו/גל שטרית | שרונה,רבקה |
רונית אפל | מטילדה |
יובל שלומוביץ | |
רוברטו פולק | חזקיה קסטל |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דף ההצגה בוסתן ספרדי באתר תיאטרון הבימה
- קובי ניב, בית הוא (לא) רק געגוע, באתר nrg, 15 בספטמבר 2000
- אלי אשד, ירושלים הספרדית של פעם: ההצגה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 16 באוגוסט 2005
- גאיה קורן ובוקי נאה, מה קרה ב"בוסתן הספרדי"?, באתר ynet, 10 ביוני 2003
- ורד לוביץ', השחקן מיכאל מורים הורשע בתקיפת שחף סגל, באתר ynet, 25 בינואר 2005
- בן מיטלמן, לי נעים, שחקן ראשי ב"בוסתן ספרדי" חש ברע - ההצגה המשיכה, באתר מאקו, 7 במרץ 2013
- נועה רענן, אדיו קארידה: חוגגים 2,000 ל"בוסתן ספרדי", באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 2 בינואר 2014
- יעקב בר און, ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו", באתר מעריב השבוע, 17 בינואר 2014
- בוסתן ספרדי 16 השנים הראשונות - התיאטרון הלאומי הבימה, סרטון באתר יוטיוב , 15 בינואר 2014
- קטע מתוך בוסתן ספרדי, סרטון באתר יוטיוב
- קטע מתוך בוסתן ספרדי 2, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אלי אשד, ירושלים הספרדית של פעם: ההצגה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 16 באוגוסט 2005
- ^ יעקב בר-און, ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו", באתר "סופהשבוע", 14 בינואר 2014
- ^ אני ותרבות הלאדינו: ריאיון עם השחקנית אתי גרוטס באתר "פורום תרבות הלאדינו" בתפוז
- ^ בין השנים 2001–2003 מיכאל מורים שימש כשחקן מחליף שלו, ראו: גאיה קורן ובוקי נאה, מה קרה ב"בוסתן הספרדי"?, באתר ynet, 10 ביוני 2003