יחסי הודו–עיראק
| יחסי הודו–עיראק | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | עיראק |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 438,317 |
| אוכלוסייה | |
| 1,455,280,125 | 46,369,546 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,549,919 | 250,843 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,439 | 5,410 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | רפובליקה |
יחסי הודו–עיראק הם יחסי החוץ בין הרפובליקה של עיראק לרפובליקה של הודו היו בדרך כלל ידידותיים ושיתופיים. אינטראקציה תרבותית וסחר כלכלי בין עמק אינדוס למסופוטמיה החלו בשנת 1800 לפני הספירה.[1] חוזה הידידות מ-1952 ביסס וחיזק את הקשרים בין הודו של ימינו לעיראק.[2] בשנות ה-70 עיראק נחשבה לאחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של הודו במזרח התיכון.[3]
הקשר בין הודו לעיראק הופרע במהלך מלחמת איראן–עיראק, מלחמת המפרץ ומלחמת עיראק. עם זאת, היחסים הדו-צדדיים נורמלו לאחר כינונה של ממשלה דמוקרטית בעיראק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קשרים בין השיעים בעיראק לשיעים בהודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורשי השיעים בצפון הודו מקורם באיראן ובעיראק.[4]
ההודים השיעים מימנו את תעלת הינדיה בעיר נג'ף בעיראק.[5] מדינת עוואדה בצפון הודו (עודה) הייתה שיעית והיא סיפקה מימון לערי המקדש השיעי העיראקי כרבלה ונג'ף, והעבירה את הכסף לעבר מוייטהידים פרסיים בערים.[6] תעלת הינדיה הושלמה בשנת 1803 והכסף יהועבר לערי המקדשים השיעים כמו נג'ף מהודו ומאיראן מכיוון שהקולוניזציה המערבית לא התפשטה באזורי השיעה עד סוף המאה ה-19.[7]
מיר ג'עפר היה ערבי שיעי עיראקי מנג'ף שעבר להודו והפך לנוואב של בנגל.
הסופר והמשורר השיעי העיראקי מוזפר אל-נוואב הוא ממוצא הודי.[8][9][10][11]
היחסים בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיראק הייתה אחת המדינות הבודדות במזרח התיכון עמה כוננה הודו יחסים דיפלומטיים ברמת השגרירות מיד לאחר עצמאותה בשנת 1947. שתי המדינות חתמו על "הסכם שלום וידידות" בשנת 1952 ועל הסכם לשיתוף פעולה בענייני תרבות בשנת 1954. הודו הייתה בין הראשונות להכיר בממשלת הבעת', ועיראק נותרה נייטרלית במהלך מלחמת הודו–פקיסטן השנייה בשנת 1965. עם זאת, עיראק התייצבה לצד מדינות המפרץ אחרות בתמיכה בפקיסטן נגד הודו במהלך מלחמת הודו–פקיסטן השלישית בשנת 1971, שהביאה להקמתה של בנגלדש. עם זאת, עיראק והודו המשיכו לשמור על קשרים כלכליים וצבאיים חזקים. בראשית שנות השמונים הכשיר חיל האוויר ההודי יותר מ-120 טייסי מיג-21 עיראקים.[12] מערכת היחסים הביטחונית הורחבה בשנת 1975, כאשר הצבא ההודי שלח צוותי אימונים וצי ההודי הקים אקדמיה ימית בבצרה. הודו המשיכה לספק סיוע צבאי ניכר לעיראק במהלך מלחמת איראן–עיראק. בנוסף לאימונים העניקה הודו סיוע טכני לחיל האוויר העיראקי באמצעות הסדר משולש מסובך שהיה מעורב עם צרפת.[13]
מלחמת איראן–עיראק גרמה לירידה תלולה במסחר ובמסחר בין שתי המדינות. במהלך מלחמת המפרץ ב-1991, הודו התנגדה לשימוש בכוח נגד עיראק. עיראק הייתה אחד משווקי היצוא הגדולים של הודו לפני מלחמת המפרץ ב-1991. הודו התנגדה לסנקציות של האו"ם על עיראק, אך תקופת המלחמה והבידוד של עיראק הפחיתו עוד יותר את קשריה המסחריים והדיפלומטיים של הודו. עיראק תמכה בזכותה של הודו לערוך ניסויים גרעיניים כשהודו ערכה סדרה בת חמישה ניסויים בנשק גרעיני ב-11 במאי וב-13 במאי 1998. בשנת 2000, סגן נשיא עיראק, טהא יאסין רמדאן, ביקר בהודו, וב-6 באוגוסט 2002 העביר הנשיא סדאם חוסיין את "התמיכה הבלתי מעורערת" של עיראק להודו לגבי סכסוך קשמיר עם פקיסטן.[14] הודו ועיראק הקימו ועדות שרים משותפות ומשלחות סחר לקידום שיתוף פעולה דו-צדדי נרחב.[15]
קשרים כלכליים ותוכנית נפט למזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשריה של הודו עם עיראק נחלשו עקב הסנקציות של האו"ם על עיראק, אך עד מהרה פיתחה הודו סחר במסגרת תוכנית "נפט תמורת מזון", שאיפשרה לעיראק לייצא נפט בעד סחורות חיוניות. עם זאת, חקירה בתוכנית שנערכה בשנת 2005 העלתה כי שר החוץ ההודי נטאוור סינג וחברים אחרים בקונגרס הלאומי ההודי קיבלו שוחד מהמשטר הבעת'יסטי, מה שהוביל להתפטרותו לבקשת ראש הממשלה מאנמוהאן סינג.[16][17]
לאחר 2003
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו שמרה על נייטרליותה במהלך הפלישה של ארצות הברית לעיראק בשנת 2003, וביקרה את היעדר אישור האו"ם, אך גם רמזה כי תשקול לשלוח חיילים לעיראק לאחר המלחמה כדי לסייע בשמירה על הביטחון והשלום לאחר הצבעה פה אחד במועצת הביטחון של האומות המאוחדות על נוכחות הקואליציה ומשימתה בעיראק.[18] עם זאת, פעולה זו נשללה לאחר מחאות מצד מפלגות ציבוריות ופוליטיות שהתנגדו לארצות הברית. הודו נרמלה את קשריה עם ממשלת עיראק החדשה שנבחרה באופן דמוקרטי בשנת 2005, וביקשה להתחיל מחדש את הסחר ושיתוף הפעולה. עסקים הודים הגישו בקשה לקבלת חוזים לפרויקטים של שחזור לממשלת עיראק, ולאחרונה פעילותם של עסקים עיראקים בהודו גדלה במהירות.
עיראק היא אחת הספקיות העיקריות של נפט גולמי להודו, ומייצאת 220,000 חביות נפט ביום לתאגיד הנפט ההודי.[19] ביוני 2013 שר החוץ של הודו, סלמאן קורשיד ביקר בעיראק בנושאי ביטחון ועסקים, והיה הראשון שעשה זאת מאז 1990.[20]
כורדיסטן העיראקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים יחסים דיפלומטיים מוגבלים בין הודו לכורדיסטן העיראקית. הודו רוכשת נפט גולמי כורדי שנמכר דרך חברות טורקיות. כמה אזרחים הודים עובדים בכורדיסטן העיראקית. כורדים רבים נוסעים להודו למטרות חינוכיות או רפואיות. ביולי 2014, חמין חוראני, ראש הזרוע ליחסים בינלאומיים של המפלגה הדמוקרטית בכורדיסטן, אמר כי הוא מקווה לקשרים פוליטיים וכלכליים עמוקים יותר עם הודו, ותיאר את המדינה כ"שותפה חשובה". חוראני גם הביע את רצונו לראות את ממשלת הודו פותחת קונסוליה בארביל, והזמין חברות הודיות להשקיע בכורדיסטן.[21] בנובמבר 2014 שלחה ממשלת הודו את השגריר המיוחד סורש ק' רדי לבקר בכורדיסטן ולפגוש את אנשי הממשלה הכורדית. רדי הצהיר כי הודו "תומכת במלואה באזור כורדיסטן בתקופה קשה זו", והביע אמון בממשל הכורדי ובכוחות פשמרגה לשמירה על יציבות וביטחון האזור. השגריר גם שיבח את תפקידם של כוחות פשמרגה בלחימה בדאעש, והודיע כי ממשלת הודו תפתח קונסוליה בכורדיסטן.[22]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ McEvilley, Thomas (בנובמבר 2001). The Shape of Ancient Thought: Comparative Studies in Greek and Indian Philosophies. Allworth Communications, Inc., 2002. ISBN 9781581152036.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Heptulla, Najma (1991). Indo-West Asian Relations: The Nehru Era. Allied Publishers, 1991. ISBN 9788170233404.
- ^ Mudiam, Prithvi Ram (31 בדצמבר 1994). India and the Middle East. British Academic Press, 1994. ISBN 9781850437031.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Muzaffar Alam; Sanjay Subrahmanyam (9 באוגוסט 2011). Writing the Mughal World: Studies on Culture and Politics. Columbia University Press. pp. 470–. ISBN 978-0-231-15810-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Yitzhak Nakash (בינואר 2003). The Shi'is of Iraq. Princeton University Press. pp. 31–. ISBN 0-691-11575-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Yitzhak Nakash (בינואר 2003). The Shi'is of Iraq. Princeton University Press. pp. 211–. ISBN 0-691-11575-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Yitzhak Nakash (בינואר 2003). The Shi'is of Iraq. Princeton University Press. pp. 241–. ISBN 0-691-11575-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Beth K. Dougherty; Edmund A. Ghareeb (7 בנובמבר 2013). Historical Dictionary of Iraq. Scarecrow Press. p. 449. ISBN 978-0-8108-7942-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2018-08-05. נבדק ב-2015-09-26.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ http://www.alkitab.com/15748.html
- ^ https://www.amazon.co.uk/Poetic-Muzaffar-al-Nawab-Nawab-Yuqub/dp/9933402293
- ^ Cooper, Tom (25 במרץ 2004). Arab MiG-19 and MiG-21 units in combat. Osprey Publishing, 2004. ISBN 978-1-84176-655-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ David Brewster. "India's Ocean: the Story of India's Bid for Regional Leadership. Retrieved 13 August 2014".
- ^ India, Iraq Agree on Co-operation
- ^ Iraq prizes ties with India: Saddam
- ^ India's Foreign Minister Fired
- ^ Saurabh Shukla, Priya Sahgal, Volcker Report: Aniel Matherani's revelations leads to Natwar Singh's resignation, India Today, 19 בדצמבר 2005
- ^ India will consider sending troops (ארכיון)
- ^ [1]
- ^ "Khurshid Arrives in Iraq on Two-Day Visit to Revive Ties". אורכב מ-המקור ב-2013-06-29. נבדק ב-2013-06-29.
- ^ http://www.thehindu.com/news/international/world/kurdish-leadership-calls-for-better-india-ties/article6170941.ece
- ^ עותק בארכיון (ארכיון)
