כפר רות
 שלט הכניסה למושב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | חבל מודיעין |
| גובה ממוצע[1] | 286 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 275 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -3.5% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   כפר רות  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
כְּפַר רוּת הוא מושב באזור המרכז ליד העיר מודיעין השייך למועצה אזורית חבל מודיעין. המושב נמצא כ-2 קילומטר מזרחית לעיר מודיעין-מכבים-רעות. צפונית למושב נמצאים הישובים לפיד וכפר האורנים ולדרומו כביש 443. ממזרח למושב נמצא הקו הירוק.
שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב קרוי על שם הכפר הביזנטי הקדום "כַּפְרוּטָה" שלפי מפת מידבא שכן באותו המקום שבו נמצא כיום המושב.[3] כפרוטה מוזכר שוב ב-1136, התקופה הצלבנית, ותושביו השתייכו למסדר כנסיית הקבר הצלבני. ב-1170, היה אחד מ-5 הכפרים במחוז לוד בהם הייתה כנסייה קתולית.[4] על פי סקר פלשתינה המערבית משנת 1883, אתר הנמצא דרומית-מזרחית למושב המודרני, סמוך לכביש 443, כונה "כפר רות".[5]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה-19 נמצאו בכפר רות הריסות עתיקות; בית בד, יסודות של מבנה אבן וחורבה של קבר שייח'. מזרחית למושב, מעבר לקו הירוק, נמצאת ח'רבת א-דאלי (אנ' Khurbet ed-Daly) הכוללת יסודות של בניין עתיק.[5]
הפלסטינים טוענים שבמחצית הראשונה של המאה ה-20 חלש הכפר הערבי שילתא, שנהרס ורוקן מתושביו במלחמת העצמאות, על אדמות המושבים שילת וכפר רות.[6]
באוקטובר 1977, עלו המתיישבים, שכללו כ-20 משפחות מבני מושבי מועצה אזורית מטה יהודה, להתגורר בבתים טרומיים במושב. המושב הוקם על גבול הקו הירוק, במה שנחשב לשטח ההפקר בין ישראל לירדן עד 1967, על פי החלטה של ממשלת רבין הראשונה. במקביל הוקמו באזור גם שילת ומתתיהו[7] טקס עלייה על הקרקע התקיים בדצמבר 1977.[8][9]
עם הקמת המושב תוכנן שתושביו יתפרנסו מגידול פרחים וירקות. העיסוק העיקרי של חברי המושב היה גידול ורדים ליצוא וגידולים חקלאיים שונים. המושב חולש על שטח של כ-400 דונם, סמוך לאזור תעשיה ומסחר[10].
נחלות חלקה א' של המושב הם יחסית קטנות, בגודל של 1.8 דונם, בדומה לגודל הנחלות במושב שילת, בעוד במושבים אחרים מקובל חלקה א' בגודל של שלושה דונם ומעלה. בשנים האחרונות התפתחו בכפר רות עסקים לא חקלאיים רבים הממוקמים על נחלה ב' של התושבים, אך אינם מוסדרים מבחינת הליכי רישוי.[11]
בתאריך 29 בנובמבר 2020 אשרה הנהלת רשות מקרקעי ישראל את מתווה ההסדרה שגובש מול מושב כפר רות. לפי מתווה זה יקבע מס' הנחלות על 40 נחלות כאשר גודלה של כל נחלה יהיה 33.75 דונם. כמו כן תוכנית המתאר לישוב תעודכן ותכלול שינוי ייעוד למגורים בהיקף של כ-300 יחידות דיור[12].
כיום פועלת בבית הכנסת שביישוב ישיבה חרדית.
אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ח'רבת חוריה
- ח'רבת כפר-רות
- חורבת פרעוש (מיצד רומי ושרידי כנסייה הביזנטית עם פסיפס)
-
בית הכנסת -
מרפאה וטרינרית -
שדרת עצים בכניסה למושב -
שדרת העצים -
חממות -
רחוב במושב -
עוד רחוב -
הצריפים (כיום נטושים) בהם התגוררו המשפחות הראשונות בכפר רות
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יואב רגב, מדריך ישראל החדש, כרך 10: השפלה, כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון, 2001
- ^ Denys Pringle, The Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem: A Corpus: Volume 1, A-K (Excluding Acre and Jerusalem), Cambridge University Press, 1993, עמ' 286
- ^ 1 2 Full text of "The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology", archive.org
- ^ Shilta - شلتة -al-Ramla - Palestine Remembered, www.palestineremembered.com
- ^ יישוב חדש עלה על הקרקע באיזור לטרון, דבר, 10 באוקטובר 1977
- ^ ראובן שפירא, כפר־רות יעלה היום לקרקע באיזור מודיעין, דבר, 11 בדצמבר 1977
- ^ עלה לקרקע כפר רות - מושב חדש באיזור מודיעין, דבר, 12 בדצמבר 1977
- ^ כפר רות, באתר מועצה אזורית חבל מודיעין
- ^ בג"ץ 696/09 אברהם חזיז נ' מנהל מקרקעי ישראל, ניתן ב־23 בפברואר 2011
- ^ מתווה הסדרה - כפר רות, באתר רשות מקרקעי ישראל, 29 בנובמבר 2020
| ||||||||||||||||||
