כרם בן שמן
שלט בכניסה לכרם בן שמן | |
מדינה | ישראל |
מחוז | המרכז |
מועצה אזורית | חבל מודיעין |
גובה ממוצע[1] | 80 מטר |
תאריך ייסוד | 1923 |
סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 96 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 10.3% בשנה |
כֶּרֶם בֶּן שֶׁמֶן, הידוע גם כ"מושב בֶּן שֶׁמֶן", הוא יישוב כפרי סמוך לכפר הנוער בן שמן שממזרח ללוד, בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין. מצפון וממזרח למושב נמצא מחלף בן שמן המחבר את כביש 1 וכביש 6, מדרום למושב נמצא כביש 443 וממערב למושב נמצא כפר הנוער בן שמן.
מקור שמו מהפסוק הפותח את משל הכרם בספר ישעיהו (ה', א) "כרם היה לידידי בקרן בן שמן".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1904 רכש בנק אפ"ק כ-2,400 דונם באזור בית עריף. חובבי ציון מצאריצין (וולגוגרד דהיום), שנענו ליוזמתו של המהנדס נחום וילבושביץ (וילבוש), רכשו 100 דונם מבנק אפ"ק, חלק מאותם 2,400 הדונם ,ועל שטח זה החל לפעול בשנת 1906 בית החרושת "חדיד" אשר נסגר לאחר שנים אחדות.
על חלק מאדמותיו של בית החרושת שנסגר הוקמה ב-1909 החווה החקלאית הלאומית בן שמן שנסגרה במהלך מלחמת העולם הראשונה. החווה נוהלה על ידי יצחק וילקנסקי והייתה לה תרומה חשובה לפיתוח החקלאות בארץ-ישראל[2].
ב-1910 הקים בוריס שץ ליד המפעל הנטוש את "מושבת בצלאל" כפר לצורפים מעולי תימן[3]. המושבה נוסדה ביוזמת בוריס שץ, מייסד בצלאל, ובסיועה של קרן קיימת לישראל. תושבי הכפר הראשונים היו צורפים אמנים ממוצא תימני שביקשו לשלב אומנות וחקלאות. הניסיון נכשל והמקום ננטש ונסגר בשנת 1914. יחד עם זאת, בקצה הכפר נמצאים עדיין שרידי הבתים ושרידי בית המלאכה, שכונה "בית בצלאל" כי היה בסגנון בית בצלאל בירושלים, ושימש אחר כך כבית הספר של המושב.
בשנת 1920 נוסד במקום מושב בן שמן. המושב התקיים 28 שנה כמושב עובדים עד שנת 1948. לאחר תקופת מצור ארוכה במלחמת השחרור, התושבים פונו מן המקום, והמושב התפרק, יושביו התפזרו במקומות שונים בארץ ושמרו על קשר בין המשפחות שנים רבות. עם חלוקת אדמות חוות בן שמן, שננטשה במהלך מלחמת העולם הראשונה. בין מושב כרם בן שמן לבין חוות ניסיונות הוקם ב-1927 כפר הנוער, על ידי ד"ר זיגפריד להמן. במאורעות תרפ"ט, 1929, סבלו המתיישבים מהשכנים הערבים והמושב הוקף בחומת מגן מבטון. בשנת 1931, נמנו בבן שמן ובכפר הנוער 353 יהודים ששכנו ב-30 בתים. בשנת 1940 ערכו הבריטים חיפוש במושב, מצאו והחרימו נשק של ההגנה (ראה משפט בן שמן).
במלחמת העצמאות היה היישוב במצור ומפעם לפעם קיבלו הנצורים אספקה ותחמושת באווירון שנחת במקום, הטייס צבי זיבל קיבל את עיטור הגבורה על נחיתתו בבן שמן. במהלך המלחמה פונה המושב, והתושבים חזרו אליו בהדרגה החל משנת 1950. בשנת 1952 הוקם מדרום לו, על חלק מקרקעותיו, המושב החדש בן שמן, והיישוב הוותיק כונה "בן שמן שיכונים". מאוחר יותר שינה את שמו ל"כרם בן שמן".
בשנת 1963 אוחדו שטחי כפר הנוער בן שמן עם שטחי כרם בן שמן, אך חולקו שוב בשנת 1991.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חנוכת בית הצורפים בצלאל בבן שמן, חנוכה 1911. הבניין שימש כבית ספר במושב בן שמן, הבניין היה מיועד לשימור והעבודה על השימור החלה והופסקה.
-
בית ב"שכונת בצלאל" בכרם בן שמן. בבית זה התגוררה משפחת דוברוב במושב הישן. בין השנים 1919 - 1948 הבית משמר צורתו המקורית..
-
בית ישן משופץ ב"שכונת בצלאל", בית משפחת יוסלביץ, במושב הישן בין השנים 1920- 1948 אחד מחמשת הבתים לשימור
-
עמדת בטון בכרם בן שמן. אחת מעמדות הבטון שהיו בחומה שהקיפה את המושב הישן ונבנתה בראשיתו בשנות העשרים להגנה על היישוב שהיה מוקף כפרים ערביים.
-
הדבקת לוח הזיכרון לתורם הכסף להקמת המושב. נמצאה תמונה בארכיון הקק"ל ובה התאריך 1 בנובמבר 1926
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כל מקום ואתר תשל"ח, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1978.
- זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל לידיעת הארץ עם עובד -תרבות וחינוך 1986. עמוד 976.
- בן שמן - המושב הישן, אתר מקיף הכולל 14 פרקי היסטוריה, צילומים, פרקי הווי, מסמכים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עוד על היישוב באתר המועצה אזורית חבל מודיעין
- גדעון עפרת, מושבת 'בצלאל' בבן -שמן , 1910–1913, קתדרה 20, יולי 1981
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ יהודית גרעין-כל, פרק ב': החווה החקלאית בבן-שמן, באתר בן שמן המושב הישן, 29 באוקטובר 2012
- ^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 30
|