מזור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מזור
Mazor.JPG
הכניסה למושב מזור
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎54 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,334 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.4% בשנה עד סוף 2018

מָזוֹר הוא מושב סמוך לאלעד, בצד כביש לוד - פתח תקווה, כשלושה ק"מ דרומית-מזרחית לפתח תקווה. המושב משתייך לתנועת המושבים ולמועצה האזורית חבל מודיעין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסד ביוני 1949 בידי עולים מצ'כיה, שהתיישבו בבתי הכפר הערבי הנטוש, אל-מוזירע או עומזרה, שהיה ממוקם במקום בו שוכנת כיום הכניסה לעיר אלעד. היישוב נקרא בתחילה "אום זרע" ו"מזרע הר"[2], שנגזר משמו של הכפר הערבי הנטוש. ביוני 1949 עלה למקום כח חלוץ של גברים להכין את הבתים למגורים[3][4].

ב-1951, שם המושב הוחלף בעקבות הקמת משתלה ומפעל של צמחי מרפא[5] ביישוב על ידי מרדכי קליין[6].

באוגוסט 1950 תואר היישוב[7]: "יפה היא אום זרע ... בתים מסודרים השרוים בגינות נוי. ... הונח צינור מים ממרחקים הנותן מים בשפע לכל בני הכפר." במאי 1951 התגוררו במושב 85 משפחות[8]. בסוף 1952 עדיין התגוררו התושבים בבתים של הכפר הערבי[9]. המקום תואר אז: "אין רחובות. השבילים לא סוקלו עדין מאבנים. ... חשמל מאן דכר שמיה, מים ניתנים במשורה. רתוקים הם לצינור קפריזי השופע מימיו בהתאם למצב רוח. עתים זורמים המים בשפע ויקרה תכופות שהוא יבש לחלוטין." בהמשך עברו התושבים ליישוב הקבע, כ-3 קילומטרים מערבה.

שטחו של המושב כ-2,300 דונם. במרכז המושב הוותיק רחובות שלצדם בתי התושבים שבצמוד להם חלקות א', בצידו המזרחי של המושב נמצאות חלקות ב' ו-ג'. בשדות המושב מצטלבים כביש 6, המסילה המזרחית שבנויה בחלקה על תוואי ישן ושביל ישראל. במרכז המושב מוצבת מצבת זיכרון לנופלים בני המושב במערכות ישראל.

גרשון אריך שטיינר, שנמנה עם מקימי המושב, חיבר את הספר "כפר בספר" ובו תיעוד סיפורי של הקמת מושב מזור.

במושב נמצאת חוות מזור.

במושב זורם נחל מזור, שהוא נחל אכזב.

תגליות ארכאולוגיות באזור המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאוזוליאום מזור

דרומית-מזרחית למושב נמצא מאוזוליאום רומי מן המאה ה-3. מבנה זה הוא אחד המבנים היחידים ששרדו בשלמותם עד לקומה השנייה בארץ ישראל שממערב לירדן מאז התקופה הרומית. המבנה שרד כנראה משום ששימש תקופה ארוכה כמקום תפילה מוסלמי שכונה "מקאם א-נבי יחיא". בקרבת מקום נמצאו שרידי בניין ורצפת פסיפס מן התקופה הביזנטית.

לחצו כדי להקטין חזרה
מזורנחליםבארות יצחקנופךרינתיהגבעת כ"חבני עטרותברקת (מושב)טירת יהודהנופך, מזור, רינתיה.JPG
אודות התמונה
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

יישובים בחבל מודיעין. תצלום אוויר, פברואר 2014


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מזור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ טכס חג תאסיף בכפר מזרע הר, הארץ, 14 באוקטובר 1949
  3. ^ 3 מחנות מעבר לעולים ליד ת"א, על המשמר, 12 ביוני 1949
  4. ^ חבל עברי חדש, דבר, 21 ביוני 1949
  5. ^ מושב מזור : : אודות המושב, www.moshavmazor.co.il
  6. ^ "במחיצת צמחי מרפא", דבר, 8 באוגוסט 1952
  7. ^ משה בן שחר, (אום זירה) מזירה ונחשונים, חרות, 30 באוגוסט 1950
  8. ^ מושב העולים מזור בן שנתיים, דבר, 31 במאי 1951
  9. ^ ברוך וויניצקי, קשה ההיאחזות בהר, חרות, 19 בדצמבר 1952


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.