מבוא מודיעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבוא מודיעים
Mevo Modi'in Synagoge.jpg
בית הכנסת במבוא מודיעים
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎210‏ מטר
תאריך ייסוד 1964
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 254 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.3%‏ בשנה עד סוף 2018

מְבוֹא מוֹדִיעִים הוא מושב דתי המשתייך למועצה אזורית חבל מודיעין. המושב שוכן בסמוך ליער בן שמן על כביש 443 בין מחלף בן שמן לבין העיר מודיעין-מכבים-רעות.

בשריפה שפקדה את היישוב במאי 2019, נגרם נזק כבד ל-40 מתוך 50 בתי היישוב.[2]

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הקמת היישוב בנובמבר 1964

המושב הוקם בשנת 1964 ונחנך בטקס חגיגי ב-29 בנובמבר 1964.[3] הוא הוקם על ידי גרעין נח"ל שהשתייך לתנועת הנוער "עזרא" ואוזרח ב-28 באוגוסט 1967. בשנת 1970 הגרעין המיישב עבר למקום הקבע מבוא חורון.[4]

חלק קטן מהתושבים נשארו במקום והתאגדו למושב שיתופי. לצורך פרנסתם הקימו מפעל אלקטרוניקה, אבל תוך שנים מעטות נטשו כל חברי האגודה השיתופית וב-1974 פורקה האגודה. על אף פרוק האגודה התיישבו במקום קבוצה של עולים מארצות הברית[5] וכמה משפחות עולים ממדינות אחרות.[6]

בסוף שנת 1975 הונחה אבן פינה ליישוב הקבע מבוא מודיעין.

קבוצת הרב קרליבך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976 התיישבו במקום הרב שלמה קרליבך וחסידיו, רובם עולים מארצות הברית. הם החליפו את שמו של המושב מ"מבוא מודיעים" ל"מאור מודיעים" לציון שמו של רבי מאיר קאליש, האדמו"ר מאמשינוב, שהרב קרליבך ואחרים בגרעין המייסד היו מקורבים אליו[7][8], אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות הממשלתית.

הרב קרליבך שהה רוב השנה בארצות הברית, אך החזיק בית במושב ושהה בו תקופה מסוימת כל שנה. בתקופה זו היו עולים לרגל אלפי מעריציו בעיקר לשבתות. רבים היו ישנים בשקי שינה בכיכר המרכזית של המושב. הרב קרליבך היה עורך לימוד ותפילת "קבלת שבת" במשך מספר שעות, ולאחריה סעודת שבת עוד כמה שעות עד לפנות בוקר, וכך במשך כל השבת מלווה בשירה משולבת בהרצאות וסיפורי חסידים.

בחצר בית הכנסת הציורי ניצב עדיין כיסא חצוב בסלע, סמוך למקום בו ישב קרליבך בשבת בין תפילת שחרית למוסף. רבים ממעריצי קרליבך באים למושב לחזות בבית הכנסת שלו, ובממשיכי דרכו החיים במושב.

תעסוקה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי המנזר הביזנטי ביישוב

המלחין והמעבד בן ציון סלומון, תלמידו של קרליבך, מפיק (על פי צוואתו של קרליבך) באולפן שלו שבמושב את שיריו של קרליבך שלא הוקלטו בחייו. המושב משמש כבסיס ללהקות "רבע לשבע" ו"להקת המושב" ועוד. חלק מהתושבים עוסקים במטעים ובבית חרושת לפלסטיק[6] ועוד.

בשנים הראשונות לאחר פטירתו של קרליבך התקיים במושב פסטיבל מוזיקה ואמנות על שם הרב שלמה קרליבך - בכל שנה בחול המועד סוכות, שעבר במשך הזמן ל"בנייני האומה" בירושלים. ביום השנה למותו של הרב נערכת במקום אזכרה אמנותית המושכת קהל רב מכל רחבי הארץ, ומדי פעם אירועים נוספים בסגנון זה.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז היישוב ישנה גבעה לא מיושבת ועליה שרידים מיישוב קדום. רצפת פסיפס שנשתמרה כמעט בשלמותה. הדעות חלוקות אם היישוב היה יהודי או נוצרי. כמו כן, נמצאו שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית.

במקום הוקמה פינת מרגוע לזכרו של אש קודש גילמור, מבני המושב, שנרצח בפיגוע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ רועי רובינשטיין ואיתמר אייכנר, גל השריפות: נזק ל-40 מתוך 50 בתים ביישוב, מטוסי כיבוי יגיעו לישראל, ynet, ‏24 במאי 2019
  3. ^ יהודה הגדרתי, האחזות מודיעין עלתה על הקרקע, הבוקר, 30 בנובמבר 1964
  4. ^ מנחם תלמי, מודיעין בחטף, מעריב, 28 בנובמבר 1975
  5. ^ נחום ברנע, שטטל אמריקאי הולך למודיעין, עיתון מעריב, ‏05/07/1974
  6. ^ 6.0 6.1 אהרון פריאל, במולדת המכבים חסר עשירי למניין, עיתון מעריב, ‏22/08/1975
  7. ^ מושב שיתופי של פא"י עלה על הקרקע במאור מודיעים, עיתון דבר, ‏26/08/1976
  8. ^ דני צדקוני, לחזור בתשובה במודיעין, עיתון דבר, ‏17/12/1976