שילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שילת
Shilat entrance.jpg
שלט הכניסה למושב
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎265 מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת העובד הציוני
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 771 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.8% בשנה עד סוף 2019
http://www.shilat.co.il

שִׁילַת הוא מושב על כביש 443, סמוך לקו הירוק במועצה אזורית חבל מודיעין, מצפון לעיר מודיעין. המושב נוסד בשנת 1977, במקום בו שכן עד 1948 הכפר הערבי שילתא. נקרא על שם היישוב הקדום "שִׁלְתָּא"[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 יזמה קבוצת קצינים בצבא קבע רעיון להקמת יישוב באזור מודיעים. לגרעין המתהווה היה יעד, "חירבת ביר טוויל" היא גבעת הברושים שבין מכבים רעות, מכאן שם הגרעין המייסד: "באר טל". הרעיון של המקימים היה הקמת קהילה יצרנית המבוססת על משק מלאכה ותעשייה משפחתי במסגרת של מושב עובדים[3]. תנועת המושבים סירבה לקבל יצור כלאיים כזה לשורותיה והתנועה המיישבת היחידה שהסכימה לאמץ את המושב בחום הייתה תנועת העובד הציוני[4].

באותה עת החליטה ועדת השרים להתיישבות, שבראשה השר ישראל גלילי, בעקבות החלטת העצרת הכללית האו"ם בדצמבר 1975 בה הוכרז על הציונות כתנועה גזענית, החלטה שלימים בוטלה, לעבות ביישובים את הקו הירוק (קו שביתת הנשק 1949). בסוף שנת 1976 החליטה ועדת השרים שהיישוב יוקם באזור חורבת שילתא, באזור בו התקיים קרב חירבת כוריכור במלחמת העצמאות, ועל כן ניתן לו השם "שילת"[5].

העלייה לקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשוני המתיישבים, 25 משפחות, עלו על הקרקע במקום ב-16 באוגוסט 1977[6]. טקס חנוכת היישוב נערך ב-11 באוקטובר 1977, בנוכחות נציגי הממשלה, התנועה המיישבת, הסוכנות היהודית ומשפחות החברים[7]. באותה עת לא היו חשמל, כבישים, מדרכות וקווי טלפון. והתושבים התגוררו ב"מחנה הארעי" שהיה בנוי מבטון שצופה בשפריץ חיצוני וקירות גבס[8].

עם היווסדו, פרנסתו של המושב התבססה על שילוב תעשייה, חקלאות ותיירות. שילת היה המושב הראשון והיחיד בישראל בו הוקצו נחלות לתעשייה ולא רק לחקלאות[9]

כשנה לאחר הקמת היישוב הגיעו 10 משפחות נוספות והמושב מנה 35 משפחות.

במאי 1979, פרץ סכסוך בין חברי המושב לקבוצת "גרעין מודיעין", קבוצה שהתנחלה ללא אישור על גבעה סמוך למושב[10]. הקבוצה לבסוף פונתה בידי המשטרה[11].

בשנת 1980 נסלל כביש הגישה אל היישוב.

פיתוח המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים נקלטו משפחות נוספות ומ-1991 היו בו 57 משפחות בעלי נחלה חברי האגודה השיתופית[12]. במושב היו שני שני סוגי חברים: חקלאים ותעשיינים (אליהם צורף סוג נוסף שהוגדר כ"תיירן"). למתיישבים ה"תעשיינים" הוענק חוזה חכירה ישיר בינם לבין מינהל מקרקעי ישראל לגבי שטח לתעשייה של שני דונם שקיבל כל אחד מהם, לחקלאים הוקצה 30 דונם של קרקע חקלאית[13]. בשנות ה-90 פרץ סכסוך בין קבוצת החקלאים וקבוצת התעשיינים, וביניהם לבין מינהל מקרקעי ישראל לגבי זכויות בקרקע חקלאית, שעם התפתחותה של העיר מודיעין הסמוכה, דרש המינהל לפנות[14]. בינואר 2001, דחה בית המשפט המחוזי את הדרישה של קבוצת התעשיינים להכיר בהם כבעלי נחלות חקלאיות, בשל רצונם לזכות בפיצויים במקרה שהקרקע תופקע וייעודה ישונה[15]. גם ערעורם לבית המשפט לא התקבל, ותקן הנחלות של המושב הופחת ל-24[16].

במושב הוקמה אנדרטה וחדר זיכרון לזכר הנופלים בקרב חירבת כוריכור. כן נוסד בית הספר לפיד המ"ה שגם הוא מנציח את זכר 45 הנופלים.

בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-2000, פסק היישוב למעשה לתפקד כמושב, כל החקלאים, למעט אחד, הפסיקו לעסוק בחקלאות[17], ורוב קבוצת התעשיינים השכירו או מכרו את הקרקע שקיבלו באזור התעשייה של המושב, שהפך לאזור של מסחר ומשרדים[18][19]. רבים מהתושבים עובדים מחוץ למושב, וחלק מהתושבים במקום גרים בשכירות ואינם חברי האגודה[20]. במהלך השנים ניהלו הרשויות מאבקים משפטיים נגד שינוי יעוד הקרקע במקום, בנייה לא חוקית והשתלטות על קרקעות[21]. ב-2005 טענו חברי המושב שאזור התעשייה נמצא מעבר לקו הירוק, בקרקע שהייתה חלק משטח ההפקר של מובלעת לטרון עד 1967, ולכן חוקי הבנייה של מדינת ישראל לא חלים עליו[22]. בשנת 2012 נקנסה רשת רמי לוי שיווק השקמה בסכום של 250 אלף שקל, על שימוש ללא היתר בהיקף 2,600 מ"ר ששימשו לסופרמרקט, ושטח נוסף של 882 מ"ר ששימש לאחסנה. למרות שלפי התוכניות החלות על הקרקע, השימוש המותר הוא לתעשייה[23].

בספטמבר 2018, הופקדה להתנגדויות בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, תוכנית מתאר מקומית חדשה לאזור התעשייה שילת. עיקריה של התוכנית הוא הפחתת מספר העסקים והסדרת רישוי הקיימים, הקמת מרכזי הכשרת עובדים להייטק (למגזר החרדי ובעיקר תושבי מודיעין עילית), הקמת מחלף בצומת שילת, הקמת מסוף תחבורה ציבורית וחניון[24].

נכון לשנת 2019 רוב השטחים באזור התעשייה שייכים לפיני נחמיאס ובנו צחי נחמיאס. פיני נחמיאס היה בין המתיישבים הראשונים מקבוצת התעשיינים שהפעיל בית מלאכה ומחרטה באזור התעשייה של המושב. בשנת 1997 חיפשה רשת הום סנטר אתר לפתיחת חנות באזור מודיעין ופנתה אליו, השכירות שהיא הציעה סיפקה הכנסה גבוהה יותר מההכנסות בית המלאכה, לכן החליט לסגור אותו ולהשכיר להם את המקום[25]. משפחת נחמיאס ביצעה בהמשך עסקות עם חברי מושב אחרים, רכשו מהם את הקרקע או בנו עבורם על הקרקע בניני מסחר ומשרדים, השכירו את השטח וקיבלו אחוזים מההכנסות. לאט-לאט השתלטו כמעט על כל אזור התעשייה בשילת. צחי נחמיאס הקים חברת נדל"ן בשם "מגה אור החזקות" שהחלה לרכוש ולפתח שטחי נדל”ן מניב, בתחום המרכזים המסחריים והלוגיסטיים. החברה הונפקה בבורסת תל אביב ובתחילת 2020 נסחרה בשווי של כ–3 מיליארד שקל[26].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי כלכלה של המושב במקור היו:

  • ענף החקלאות התבסס בעיקרו על גידול פרחים בחממות[27]. ומטעי אבוקדו.
  • ענף התעשייה התבסס על מפעלים יצרניים מקוריים שכללו בין היתר מפעל להפקת שמני אבוקדו[28], נגריה, מפעל לעיבוד מתכות, מפעל לייצור סדינים חשמליים ועוד.
  • ענף התיירות התבסס על הפעלת האתר "הכפר החשמונאי" שהקים חבר המושב[29][30].
  • ענף המסחר - בעקבות הקמת העיר מודיעין זכה המושב לתנופה כלכלית, ורבים משטחי התעשייה הוסבו לשטחי מסחר. המושב מפעיל גם את תחנת הדלק שילת של חברת סונול בצד כביש 443[31].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שילת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ יואב רגב, מדריך ישראל החדש, כרך 10: השפלה, כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון, 2001
  3. ^ מושב תעשיתי יוקם םמוך למודיעין, מעריב, 26 במאי 1976
  4. ^ מושבי ל"ע מאמצים גרעין שנועד לבודרוס, דבר, 30 בינואר 1975
  5. ^ צבי אילן, חדשות מודיעין, דבר, 16 בדצמבר 1976
  6. ^ מרדכי אלקן, בשילת, היא מבוא־חורון ג' יושבות עשרות משפחות מתוך מאה שיאכלסו את המושב, מעריב, 11 בספטמבר 1977
  7. ^ מחר - טקס חנוכת הישוב שילת, שבאיזור מודיעין, מעריב, 10 באוקטובר 1977
  8. ^ דן צדקוני, הכותנה פורחת בעמק איילון, דבר, 6 באוקטובר 1978
  9. ^ שילת: אין נחלה ואין מנוחה, באתר גלובס, 1 בפברואר 2001
  10. ^ חברי שילת הציפו השטח לחסימת הדרך למתנחלי מודיעין, דבר, 20 במאי 1979
  11. ^ מרדכי רוזנבלום, ניסו לפנות תושבי מודיעין, מעריב, 17 במאי 1979
  12. ^ יצחק דנון, ‏שילת לביהמ"ש: המינהל מנסה להשתלט על קרקע של המושב לטובת העיר מודיעין, באתר גלובס, 13 בינואר 1997
  13. ^ עו"ד חגי שבתאי, ‏שילת: אין נחלה ואין מנוחה, באתר גלובס, 1 בפברואר 2001
  14. ^ הדס מגן, ‏מי נגד מי במלחמה הגדולה במושב שילת, באתר גלובס, 3 באפריל 2000
  15. ^ יצחק דנון, ‏ביהמ"ש המחוזי דחה בקשת חברי מושב מעורב של חקלאים ותעשיינים לקבל נחלה, באתר גלובס, 7 בינואר 2001
  16. ^ שמואל דקלו, ‏בית המשפט העליון: חבר מושב השייך לגרעין תעשייתי אינו זכאי לנחלה חקלאית במושב, באתר גלובס, 2 ביולי 2003
  17. ^ ערן קמינסקי, לאן נעלמו חקלאי מודיעין והסביבה?, מודיעין ניוז, ‏10 באוקטובר 2019
  18. ^ אלעזר לוין, ‏זכייני רימקס ישלמו 9 דולר למ"ר בשילת, באתר גלובס, 11 ביולי 2004
  19. ^ רשת ACE אוטודיפו פותחת סניף חדש בשילת בהשקעה של 4 מיליון שקל, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2008
  20. ^ שילת-שכר דירה, באתר גלובס, 13 במרץ 2005
  21. ^ הארץמעצ: תושבי שילת "גנבו" קטע כביש, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2005
  22. ^ יצחק דנון, ‏עתירה להמשך הבנייה באיזור התעשייה שילת: "חוקי המדינה לא חלים באיזור זה", באתר גלובס, 1 בפברואר 2006
  23. ^ מיכל מרגלית, ‏קנס של 250 אלף שקל לרשת רמי לוי בגין עבירת בנייה, באתר גלובס, 23 במאי 2012
  24. ^ יהודה גולן, תוכנית הענק לשינוי המרכז המסחרי בשילת יצאה לדרך, מודיעין ניוז, ‏30 בספטמבר 2018
  25. ^ שוקי שדה, ניצל את ההחמצה של מודיעין: כך נהפך צחי נחמיאס לטייקון, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2019
  26. ^ הדס מגן, ‏כך נולד טייקון נדל"ן: מה עומד מאחורי הנסיקה הגדולה של צחי נחמיאס והאם הוא לא רץ מהר מדי, באתר גלובס, 30 בינואר 2020
  27. ^ אייזיק סדומי, מה כואב למגדלי הפרחים, דבר, 30 בדצמבר 1980
  28. ^ אילנה באום, בשילת נלחמים לעקור את העין השנייה, מעריב, 30 בינואר 1990
  29. ^ צבי אילן, סיור לכפר החשמונאי במודיעין, דבר, 1 בדצמבר 1980
  30. ^ עופר פטרסבורג, מכבים עכשיו, מעריב, 5 בדצמבר 1988
  31. ^ יצחק דנון, ‏מושב העובדים שילת תובע 68 מיליון שקל מחברת סונול, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2007