שילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שילת
Shilat entrance.jpg
שלט הכניסה למושב
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎265‏ מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת העובד הציוני
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 739 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎7.3%‏ בשנה עד סוף 2017
http://www.shilat.co.il

שִׁילַת הוא מושב על כביש 443, סמוך לקו הירוק במועצה אזורית חבל מודיעין, מצפון לעיר מודיעין. המושב נוסד בשנת 1977, במקום בו שכן עד 1948 הכפר הערבי שילתא, עם היווסדו, פרנסתו התבססה על שילוב תעשייה, חקלאות ותיירות[2]. בעקבות הקמת הערים מודיעין ומודיעין עילית זכה המושב לתנופה כלכלית, ורבים משטחי החקלאות והתעשייה הוסבו לשטחי מסחר ותעשייה קלה.

נקרא על שם היישוב הקדום שִׁלְתָּא[3].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 יזמה קבוצת קצינים בצבא קבע רעיון להקמת יישוב באזור מודיעים. לגרעין המתהווה היה יעד, "חירבת ביר טוויל" היא גבעת הברושים שבין מכבים רעות, מכאן שם הגרעין המייסד: "באר טל".

הרעיון של המקימים היה הקמת קהילה יצרנית המבוססת על משק מלאכה ותעשייה משפחתי במסגרת של מושב עובדים. תנועת המושבים סירבה לקבל יצור כלאיים כזה לשורותיה והתנועה המיישבת היחידה שהסכימה לאמץ את המושב בחום הייתה תנועת העובד הציוני[4].

באותה עת החליטה ועדת השרים לענייני התיישבות, שבראשה השר ישראל גלילי, בעקבות החלטת העצרת הכללית האו"ם בדצמבר 1975 בה הוכרז על הציונות כתנועה גזענית, החלטה שלימים בוטלה, לעבות ביישובים את הקו הירוק (קו שביתת הנשק 1949). בסוף שנת 1976 החליטה ועדת השרים שהיישוב יוקם באזור חורבת שילתא, באזור בו התקיים קרב חירבת כוריכור במלחמת העצמאות, ועל כן ניתן לו השם "שילת"[5].

העלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1977 עלו ראשוני המתיישבים לקרקע (25 משפחות) ונרתמו לעבודת פיתוח. באותה עת לא היה חשמל[6], כבישים, מדרכות וקווי טלפון. ב-15 באוגוסט 1977 עם הצבת גנרטור חשמלי הוכרז על היישוב בטקס, בנוכחות נציגי הממשלה, התנועה המיישבת, הסוכנות היהודית ומשפחות החברים. התושבים התגוררו ב"מחנה הארעי" שהיה בנוי מבטון שצופה בשפריץ חיצוני וקירות גבס. כשנה לאחר הקמת היישוב הגיעו 10 משפחות נוספות והמושב מנה 35 משפחות.

בשנת 1980 - 1981 נסלל לראשונה הכביש אל היישוב.

במהלך השנים נקלטו משפחות נוספות והיישוב מונה עתה 57 משפחות חברי אגודה ובנוסף כ-30 מבני המושב ובני משפחתם מתגוררים ב"מחנה הארעי" שהינו כיום חלק בלתי נפרד מהיישוב.

במושב הוקמה אנדרטה וחדר זיכרון לזכר הנופלים בקרב חירבת כוריכור. כן נוסד בית הספר לפיד המ"ה שגם הוא מנציח את זכר 45 הנופלים.

שילת כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסחר ותעשייה קלה - בעקבות הקמת העיר מודיעין זכה המושב לתנופה כלכלית, ורבים משטחי החקלאות והתעשייה הוסבו לשטחי מסחר ותעשייה קלה.
  • ענף החקלאות התבסס בעיקרו על גידול פרחים בחממות. בין החממות במושב ישנן הזכו בתחרויות פרחים בינלאומיות בארץ ובחו"ל.
  • ענף התעשייה התבססה על מפעלים יצרניים מקוריים שכללו בין היתר מפעל להפקת שמני אבוקדו, נגריה, מפעל לעיבוד מתכות, מפעל ליצור סדינים חשמליים ועוד.
  • ענף התיירות התבסס על האתר הארכאולוגי תל שילת, והמיצג שנמצא במקום, הכפר החשמונאי.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שילת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ מרדכי אלקן, בשילת, היא מבוא חורון ג' יושבות עשרות משפחות מתור מאה שיאכלסו את המושב, מעריב, 11 בספטמבר 1977
  3. ^ יואב רגב, מדריך ישראל החדש, כרך 10: השפלה, כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון, 2001
  4. ^ מושבי ל"ע מאמצים גרעין שנועד לבודרוס, דבר, 30 בינואר 1975
  5. ^ צבי אילן, חדשות מודיעין, דבר, 16 בדצמבר 1976
  6. ^ דן צדקוני, הכותנה פורחת בעמק איילון, דבר, 6 באוקטובר 1978