כרמן אלמקייס עמוס
 | |
| לידה |
17 בפברואר 1979 (בת 45) אשקלון |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תפקיד | אמנית, פעילה חברתית, ליצנית רפואית |
| מפלגה | גשר |
  | |
כרמן אלמקייס עמוס (נולדה ב-17 בפברואר 1979) היא אמנית ואקטיביסטית ממקימות תנועת השטח "הלא נחמדים - לא נחמדות", ליצנית רפואית, יוצרת קולנוע ומפיקה. היא בין המקימים של הארגון הפוליטי המזרחי "תור הזהב". הייתה מועמדת מטעם מפלגת "גשר" לכנסת, במשך 3 מערכות בחירות לכנסות ה-21, ה-22 וה-23. מייסדת ובעלת המיזם "אַקְטִיב אַרְט" בין עבודות המיזם: התערוכה "לביאות" העוסקת בהטרדות מיניות בדיירות הדיור הציבורי בישראל,[1] והתערוכה "אל תשליכני" המתעדת קשישים וניצולי שואה החיים בדיור הציבורי.[2] התערוכה הוצגה בכנסת ישראל ובכלי התקשורת. אלמקייס מייסדת פרויקט עדי"ה לתיעוד ובניית ארכיון עדויות של נפגעי גזזת.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלמקייס-עמוס נולדה וגדלה באשקלון למיכאל אלמקייס -עובד עיריית אשקלון, פעיל פוליטי בליכוד ולאחר מכן ממקימי מפלגת ישראל הצעירה ומועמדה לכנסת וממקימי מפלגת גשר, ולרינה עמוס, תופרת ועובדת בחנות הפרחים המשפחתית,[3] שעלו לישראל ממרוקו. למדה במגמת מטפלות בתיכון אורט שער הנגב, ונשרה מלימודיה בגיל 16.[3] אלמקייס-עמוס היא בוגרת החוג לקולנוע ותקשורת מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.[4] החלה את פעילותה האקטיביסטית בתנועה הפמיניסטית אחותי - למען נשים בישראל. לאחר שנתיים של התנדבות מונתה למנהלת פרויקטים בעמותת אחותי. כחלק מתפקידה מנהלת את קואליציית ליבי במזרח, קואליציה המאגדת קרוב לשלושים ארגוני תרבות מזרחים. במסגרת פעילות תרבות רב-ארגונית זו, נערך מקביל לאירועי לילה לבן "לילה שחור" כמחאה על ההזנחה של שכונות דרום תל אביב.[5] בשנת 2011 הייתה ממייסדות ומקימות תנועת השטח האקטיביסטית 'לא נחמדים - לא נחמדות', קבוצת פעילי שכונות שהתארגנו כדי לעלות את הנושא המזרחי על סדר היום. מטרת הקבוצה היא לצמצם פערים בחברה, ומתמקדת בנושאים כמו מצוקת דיור, הדיור הציבורי, ועוני. במסגרת הארגון ניהלה והשתתפה במגוון גדול של פעילויות - החל מהחלפת שלטי רחובות משמות מקוריים לשמות מזרחיים, ועד מחאות והפגנות פוליטיות.[6]
בשנת 2013 נעצרה יחד עם הפעילה החברתית ספיר סלוצקר עמראן במהלך הפגנה נגד קיצוץ קצבאות הילדים והגזירות הכלכליות אשר הוטלו על האוכלוסיות המוחלשות, מול ביתו של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. בעת המעצר האלים נפצעה אלמקייס-עמוס וכנגד השוטר שבעט בה הוגשה תלונה במחלקה לחקירות שוטרים על הטרדה מינית ועל אלימות. לאחר שחרורה יזמה דיון מיוחד בכנסת בשיתוף חברות כנסת, בו קראה לפעילות פמיניסטיות מכל הקשת הפוליטית לתת עדויות על אלימות משטרתית.[7] אלמקייס-עמוס הצטרפה ויזמה הפגנות ומחאות נגד אלימות משטרתית.[8][9]
בשנת 2014 החלה יחד עם חבריה לקבוצת הלא נחמדים-לא נחמדות לפעול נגד פינויים של תושבי גבעת עמל ב' בתל אביב. במסגרת פעילות אקטיביסטית זו התבצרו חברי הקבוצה בבתי התושבים כדי למנוע את הפינוי. חברי הקבוצה הפגינו מול ביתם של היזמים ואנשי העסקים יצחק תשובה ומשפחת כוזהינוף. באחד הפינויים, שוטרי יס"מ הכו את אלמקייס-עמוס וחלק מחבריה נעצרו.[4]
במהלך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה הגיעה אלמקייס-עמוס עם חבריה לקבוצה עם אמהות לחיילים מחוסרי דיור וממתינים לאכלוס במסגרת תוכניות האכלוס בדיור הציבורי, בזמן מבצע צוק איתן ועצרו את הדיון. לאחר מכן הדיון נוהל בדלתיים סגורות.
אלמקייס-עמוס השתתפה כפרשנית בתוכנית הכל כלול בהנחיית סיון כהן, המשודרת בערוץ 10.[10]
כמו כן התקבלה לפרויקט חממת נשים מטעם הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה לסרטי תעודה בנושאים חברתיים.
באותה שנה נבחרה על ידי מכון שחרית לפרויקט עתודה פוליטית רב-תרבותית לשותפות חברתית חדשה במסגרתה נפגשו הנבחרים ובהם אלמקייס-עמוס עם פעילים אקטיביסטים במרוקו.[11]
בשנת 2015 השתתפה בסדרה נביאים על פעילים אקטיביסטים - מזרחים מכל מיני תחומים.
בשנת 2015 התבצרה עם דיירת עמידר ופעילי צוות דיור ציבורי בסניף עמידר בתל אביב בדרישה לאכלס את הדיירת, אם חד הורית לשישה ילדים באופן מיידי.
בשנת 2016, במסגרת פעילותה בפורום דיור ציבורי יצרה סרטוני עדות של נשים בדיור הציבורי בשיתוף חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, שהוטרדו מינית על ידי רכזי שטח בחברת עמידר. הסרטונים הוצגו בכנסת ופורסמו באמצעי התקשורת. בעקבות סרטונים אלו הוקמה ועדה מיוחדת בחברת עמידר לבדיקת הנושא.
רשות השידור ההולנדית הפיקה סרט בשנת 2015 על אקטיביסטיות בעולם. אלמקייס-עמוס וחברת הכנסת סתיו שפיר הצטלמו לתוכנית זו.
הפיקה ביחד עם מנכלי"ת בית אחותי שולה קשת את פסטיבל ליבי במזרח משנת 2012.[12]
פעילה במאבק לשחרורם של יונתן היילו מהכלא ואברה מנגיסטו משבי חמאס.
ב-2016, יחד עם אופיר טובול, רועי חסן ופעילים מזרחים אחרים, הקימה אלמקייס-עמוס את התנועה החברתית-פוליטית "תור הזהב" במטרה לשנות את השיח הציבורי בישראל, ולהבטיח ייצוג למה שהם קראו "ילדי החצר האחורית".[13]
במרץ 2018, נכללה ברשימת '20 האקטיביסטיות המובילות של ישראל לשנת 2018' של ליידי גלובס.[14]
בפברואר 2019, הצטרפה למפלגת גשר בראשותה של אורלי לוי אבקסיס,[15] והוצבה במקום השישי ברשימה. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הוצבה במקום העשירי ברשימת "העבודה-גשר" ולא נבחרה לכנסת. בשתי הפעמים. במרץ 2019 נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות במדינת ישראל של "ידיעות אחרונות".
בבחירות לכנסת ה-23 שוב התמודדה מטעם מפלגת גשר לכנסת, הפעם במסגרת רשימת "העבודה- גשר- מרצ", והייתה במקום ה-17. המפלגה זכתה ל-7 מנדטים ואלמקייס-עמוס לא נכנסה לכנסת פעם נוספת.
בשנת 2020 הופיעה עם שותפתה לארגון "שוברת קירות", ספיר סלוצקר עמראן ברשימת הנשים המשפיעות של מגזין פורבס לשנה זו.[16]
משבר הקורונה 2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2020 הקימה יחד עם ספיר סלוצקר עמראן את שוברות קירות: ארגון פמיניסטי לקידום צדק חברתי וכלכלי, במסגרתו יזמה וניהלה קמפיינים בנושאים שונים. עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל הוסב עמוד הפייסבוק של ארגון "שוברות קירות" למוקד איסוף פניות, הפצת מידע, גיוס משאבים וריכוז פעולות חירום לטובת משפחות בעוני שנקלעו לקשיים נוספים עקב המשבר. העמוד מחבר בין בקשות עזרה ממוקדות לבין מתנדבים ותורמים המסייעים במזון, חיבור לאינטרנט, טעינת מונה חשמל ותרומת מחשבים וטלפונים ניידים למשפחות הנזקקות להם עבור למידה ועבודה מרחוק. הארגון פעל מול משרדי הממשלה וועדות הכנסת כדי להבטיח הגנה עבור משפחות ואמהות יחידניות הזכאיות לסיוע בשכר דירה שנפגעו מהמשבר. בשל היותם של משקי בית אלו במצב של חוסר יציבות כלכלית ממילא היווה גורם סיכון משמעותי בתקופה שבה עובדים רבים הוצאו לחופשה כפויה או איבדו את עבודתם. בעבודה משותפת עם החמ"ל החברתי, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה, הצליחו פעילי הארגון לקדם מול משרד השיכון הקלה בתהליך קבלת הזכאות לסיוע בשכר דירה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרי כרמן אלמקייס עמוס, באתר "העוקץ"
- הנביאים: פרק 6 — כרמן אלמקייס-עמוס, סרט דוקומנטרי קצר מאת אלעד בן אלול ויוסי בראומן
- התנועה המזרחית החדשה, ריאיון עם כרמן אלמקייס בתוכנית "העולם הבוקר", 22 בפברואר 2016
- האנשים שעושים את תל אביב - כרמן אלמקייס, Time Out תל אביב, 4 ביולי 2017
אינס אליאס וצפי סער, מזרחית מדוברת וגברת מג'ונדרת - כרמן אלמקייס, מס' 10 ברשימת העבודה, לא נבהלת מהגזענים ומבטיחה מהפכה, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2019- מרים אלונה אילוז, האקטיביסטיות ששברו את תקרת הבטון מכשירות נשים מוחלשות להנהיג מאבקים, באתר ynet, 19 ביולי 2021
- איתמר קציר, חיכינו לך: ארבע נשים גאות מספרות מה עשתה להן היציאה מהארון של שרית חדד, באתר הארץ, 8 ביוני 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ענת ברזילי, תערוכה: 8 נשים חושפות את הניצול סביב הדיור הציבורי, באתר כלכליסט, 29 בספטמבר 2018
- ^ רוי שני כרמל, "אל תשליכני", באתר הטלוויזיה החברתית, 3 ביוני 2019
- ^ 1 2 עידן יוסף-ימין, ראיון עם כרמן אלמקייס, באתר מאקו, 17 באוגוסט 2019
- ^ 1 2 אורין רוזנר, פנתרה שחורה 2015: כרמן אלמקייס, "לא נחמדה", רוצה לזעזע את המדינה, באתר Xnet, 5 ביולי 2005
- ^ כרמן אלמקייס, לילה לבן בתחת השחור שלי, באתר "העוקץ", 27 ביוני 2012
איילה חננאל, עכבר העיר, הבגטים בגטו: מסיבת רחוב מחתרתית בנוה שאנן, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2012 - ^ יהל פרג' ומיכל רוטנברג, פלפל הארץ, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 ביולי 2016
- ^ בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה - חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית היו תמימי דעים והביעו תרעומת על אלימות המשטרה בהפגנות, ועדת הפנים והגנת הסביבה, אתר הכנסת, 2 ביולי 2013
- ^ יסמין גואטה, "אם ביטון היתה מקימה אוהל ברוטשילד היו מקפלים אותה ב-5 דקות", באתר TheMarker, 13 ביולי 2013
- ^ מח"ש, אהוד שם טוב, הטלוויזיה החברתית, 18 בנובמבר 2013
- ^ 1-הכל כלול, נענע 10, 3 ביולי 2014
- ^ 120- מחזור א'- התשע"ה/2014, מכון שחרית
- ^ אורלי נוי, פסטיבל "ליבי במזרח" - חגיגה של תרבות מזרחית מגוונת, עדכנית וריבונית, באתר "שיחה מקומית", 9 ביוני 2015
- ^ עכשיו תורם: התנועה המזרחית שרוצה להוביל למהפך הבא, עקיבא נוביק ונועה בורנשטיין חדד, חדשות נענע 10, 16 בפברואר 2016
- ^ 20 האקטיביסטיות המשפיעות בישראל 2018, ליידי גלובס
- ^ מורן אזולאי, על רקע ההתקרבות בין לפיד לגנץ: אורלי לוי מציגה רשימה, באתר ynet, 20 בפברואר 2019
- ^ רשימת הנשים המשפיעות של מגזין פורבס לשנת 2020