ליל הקלשונים
 | |
| תאריך | 14 בפברואר 1992 |
|---|---|
| מקום | מאהל בשטח אש 105 שברמות מנשה |
| קואורדינטות | 32°34′07″N 35°07′24″E / 32.568576°N 35.123323°E |
| סוג | פיגוע דקירה |
| נשק | סכינים, גרזנים, וקלשון |
| הרוגים | 3 חיילים |
| פצועים | חייל אחד |
| מבצע | 3 ערבים ישראלים תושבי מושיריפה ואום אל-פחם שבוואדי עארה |
| מניע | לאומני |
|
(למפת הכרמל רגילה)   ליל הקלשונים | |
  | |
ליל הקלשונים הוא הכינוי הציבורי לפרשת רציחתם של שלושה חיילי צה"ל על ידי מחבלים ערבים ישראלים חברי התנועה האסלאמית מאזור ואדי עארה, לאחר שחדרו למאהלם באזור קיבוץ גלעד ב-14 בפברואר 1992. הטירונים שנפגעו היו חלק מטירונות שלב ב', המיועדת לחיילים מבוגרים יחסית, בסביבות גיל 30, שנערכה במסגרת פיקוד הנח"ל במחנה 80. בעת האירוע היו הטירונים במהלך שבוע שדאות, שנערך במאהל בשטח אש 105 שברמות מנשה, ממזרח לקיבוץ גלעד.
המחבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוליית המחבלים כללה את אבראהים חסן מחמוד, אחמד אגבאריה ומחמד חסן מחמוד, ערבים ישראלים תושבי מושיריפה ואום אל-פחם שבוואדי עארה. השלושה גויסו על ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. הם הודו מאוחר יותר בחקירתם כי בשבועות שלפני כן ניסו לחטוף חיילים בצומת מגידו ובאזור חדרה אך לא הצליחו. בשל כך החליטו לתקוף את המאהל. הם ביצעו סיורים מקדימים ותצפיות על המאהל, וגילו כי בלילות שבת נותר במאהל צוות מצומצם בלבד.
האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליל שבת, 14 בפברואר 1992 (אור לי"א באדר א' תשנ"ב), בשעה 23:15, חדרו שלושת המחבלים למאהל, מצוידים בשני גרזנים שרכשו במיוחד, שלושה סכינים וקלשון. המאהל לא היה מגודר והשמירה בו הייתה דלילה. הם פגשו את טוראי יורי פרדה, שהיה שומר המאהל, ופצעו אותו. פרדה נמלט לאוהל, המחבלים רדפו אחריו והרגו אותו. באוהל דקרו ורצחו גם את טוראי יעקב דובינסקי, ופצעו חייל נוסף. שני הנרצחים והפצוע היו עולים חדשים מברית המועצות. המחבלים נטלו עימם את נשקם של החיילים, רובים מסוג M-16. כשיצאו מהאוהל נתקלו במפקד הכיתה, רב"ט גיא פרידמן, רצחו אותו ולקחו את נשקו, רובה גלילון. חייל נוסף, עולה מארגנטינה, פתח באש, אך סבל ממעצור בנשקו אחרי שני כדורים בלבד. טירונים של חטיבת הנח"ל שהיו במאהל הסמוך לא שמעו דבר במהלך האירוע. כשהתברר מה התרחש לא הצליחו להזעיק עזרה, כיוון שהגנרטור החשמלי ומכשיר הקשר לא פעלו. חיילים יצאו לקיבוץ גלעד הסמוך כדי להזעיק עזרה, ואנשי הקיבוץ הזעיקו את המשטרה ואת כוחות החילוץ. בשל העיכוב הרב הספיקו המחבלים להימלט.
חקירת האירוע ולכידת המחבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייד לאחר האירוע נעצרו 12 חשודים, אך אלה שוחררו תוך זמן קצר. החקירות התמקדו באום אל-פחם, בכפר עין אברהים (שכונה באום אל-פחם) ובמועאוויה.
חוקרי האירוע מצאו כי במהלך האירוע נשמט כובעו של אחד המחבלים, וחלק מכלי הרצח נותרו בזירה. אחד מכלי הרצח היה גרזן, שבבדיקתו התברר כי מדובר בסוג של גרזן המיובא לישראל מסין על ידי יבואן אחד בלבד. החוקרים הצליחו לאתר אחד מהסוחרים שרכשו את הגרזן מהיבואן, ערבי ישראלי, שהודה כי מכר גרזן לאחמד אגבאריה. אגבאריה היה ידוע כאיש דת, והתברר כי הוא נוהג לחבוש כובע כמו זה שנמצא באתר הרצח.
כעשרה ימים לאחר הרצח, בלילה שבין 25 ל-26 בפברואר, פשטה היחידה המיוחדת למלחמה בטרור (ימ"מ) על בית משפחת אגבאריה. בני הבית הכחישו כל קשר לאירוע, אך במהלך סריקת הבית נמצא בו קיר בטון טרי שטרם התייבש אשר עורר חשד. לאחר שחפרו בבטון מצאו החוקרים בתוכו את הרובים שנגנבו מהחיילים ופריטים נוספים. אגבאריה כפר בחשדות נגדו, אך לאחר כמה ימי חקירה נשבר, הודה והסגיר את שותפיו. שלושת המחבלים נידונו לשלוש תקופות מאסר עולם.
בעקבות האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מסקנות ועדת חקירה בראשות אלוף נחמיה תמרי, עוזר ראש אג"ם, שחקרה את האירוע, הודחו שני קצינים בכירים שהיו אחראים לאבטחת המחנה.[1]
צוות נוסף שמינה הרמטכ"ל, אהוד ברק, הגיש המלצות לשיפור האבטחה במחנות צה"ל, והרמטכ"ל הורה על מימוש המלצות אלה.[2]
ב-30 באוקטובר 2013 במסגרת מבצע "הפעימה הרביעית" הסכימה ישראל לשחרר אסירים לקראת המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, בהם תוכנן גם לשחרר את רוצחי החיילים מליל הקלשונים. בעקבות מחאה של המשפחות השכולות, הוחלט שלא להוציא לפועל את שחרור הפעימה הרביעית.
באוגוסט 2021 קבעה ועדת השחרורים המיוחדת שאין מקום להמליץ לנשיא המדינה על קציבת עונשו של אגבאריה.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרמי גילון, שב"כ בין הקרעים (עורך: רמי טל). הוצאת משכל, תל אביב, 2000.
- נחמן שי (עורך), ביטחון 50: צה"ל, קהיליית המודיעין, משרד הביטחון. אלפא תקשורת, בני ברק, תשנ"ח 1998
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קצינים בצה״ל: מבחינת המחבלים, זה הישג גדול, חדשות, 16 בפברואר 1992
- ירון דרוקמן, ליל הקלשונים והמחבלים שמועמדים לשחרור, באתר ynet, 15 בפברואר 2014
- ד"ר אמיר גילת, מסע הג׳יהאד של האחים מוואדי עארה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בעקבות דרח תמרי: הודחו מפקד מחנה 80 ומחנה דותן, חדשות, 21 בפברואר 1992
- ^ אהרן קליין, הרמטכ"ל הורה על פעולות מיידיות לאבטחת המחנות, חדשות, 18 בפברואר 1992
- ^ ליה ספילקין, לאחר הפרסום ב-N12: המלצה שלא לקצר את עונשו של המחבל מ"ליל הקלשונים", באתר מאקו, 8 באוגוסט 2021