בהוטן

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא דורש עדכון.

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת מפה, תמונת דגל, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ממלכת בהוטן

מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	ממלכת דרקון הרעם
ממשל
משטר	מונרכיה
ראש מדינה	מלך הדרקון
מלך הדרקון	ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק, מלך בהוטן
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת בהוטן
ראש ממשלת בהוטן	לוטאי צרינג
שפה רשמית	דזונגקה
עיר בירה	טהימפהו 28°28′N 89°35′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הפרלמנט של בהוטן
רשות שופטת	בית המשפט העליון של בהוטן
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
שטח יבשתי	38,394 קמ"ר (137 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +6
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - תאריך	מהממלכה המאוחדת 8 באוגוסט 1949
ישות קודמת	princely state
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	791,148 נפש (166 בעולם)
צפיפות	20.61 נפש לקמ"ר (200 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 24.52% גילאי 15 - 24 17.77% גילאי 25 - 54 44.72% גילאי 55 - 64 6.39% גילאי 65 ומעלה 6.60%
כלכלה
תמ"ג (2021)	2,540 מיליון $ (182 בעולם)
תמ"ג לנפש	3,210$ (150 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.681 (125 בעולם)
מדד ג'יני	37.4 (נכון ל־2017)
מטבע	נגולטורם‏ (BTN)
בנק מרכזי	הרשות המוניטרית המלכותית של בהוטן
שונות
סיומת אינטרנט	bt
קידומת בין־לאומית	975
www.bhutan.gov.bt

שדה בעמק בבהוטן

ממלכת בהוטן היא מדינה בעלת מונרכיה חוקתית בהרי ההימלאיה שבדרום מזרח אסיה בין הודו לבין סין. כלכלתה המסורתית התבססה בעיקר חקלאות לצריכה עצמית, אבל כיום מהווה החקלאות רק כ-50% מהתל"ג בממלכה, מאז שהפכה ליצרנית חשמל ואנרגיה הידרואלקטרית. בירת בהוטן והעיר הגדולה ביותר בה היא טהימפהו.

בהוטן היא אחת המדינות המבודדות ביותר בעולם. תיירות והשפעות זרות מנותבות על ידי הממשלה כך שלא יתערבו בהלך הדת הבודהיסטית הטיבטית בקרב תושבי המדינה. השפה הרשמית היא דזונגקה (פירוש השם: "שפת אנשי הדזונג").

בהוטן מתוארת רבות כשריד האחרון של התרבות הבודהיסטית המסורתית בהימאליה. אנשים אשר לא מאמינים בבודהיזם טענו מספר פעמים כנגד הפרת זכויות אדם. דוגמה לכך נמצאת בגירושם של כ-100,000 תושבים ממוצא נפאלי (אשר לרוב מאמינים בדת ההינדית) מהמדינה לאחר שהפגינו בעד דמוקרטיה במדינה.

ענייני החוץ של בהוטן מנוהלים על ידי הודו.

מקור השם

מקור שמה של ממלכת בהוטן איננו ברור. מספר היסטוריונים הציעו שייתכן שמדובר בהטיה של המילה בהוטה-אנט (Bhota-ant) משפת הסנסקריט, אשר פירושה "סוף בות". מקור המילה "בות" הוא הטיה של המילה "בודהה", שפירושה בעברית "המתעורר". אפשרות נוספת היא הטיה נוספת מהסנסקריט, הפעם של המילים בהו-אוטטן (Bhu-uttan), שפירושן בעברית "רמות". המדינה השתמשה בשם "בהוטן" החל מסוף המאה ה-19.

שמה המקומי של המדינה, דרוק יול (מבוטא דרו יו) - משמעו "ארץ הדרקון"; בנוסף היא נקראת דרוק טשאנדאן "ארץ דרקון הרעם", כי הרעם אמור להיות קול שאגת הדרקון.

למדינה היו שמות אחרים במהלך ההיסטוריה, כגון: לו מון (Lho Mon) - הארץ החושך הדרומית, לו צנדנג'ונג (Lho Tsendenjong) - ארצו הדרומית של הברוש הצנדני, וכן לומיין קאז'י (Lhomen Khazhi) - ארץ ארבעת הגיחות הדרומית.

היסטוריה

כלים, כלי נשק ומבני אבן מספקים הוכחה שבהוטן הייתה מיושבת כבר בסביבות המאה ה-20 לפנה"ס. מספר תאוריות משערות שמדינת לומון (Lhomon "החשיכה הדרומית") או מוניול (Monyul הארץ החשוכה) הייתה קיימת בין המאה ה-5 לפנה"ס למאה ה-6 לספירה. השמות לומון צנדנג'ונג ולומון קאז'י תועדו בכתבים טיבטים והודים עתיקים.

האירוע המתועד הקדום ביותר בבהוטן היה מעברו של הקדוש הבודהיסטי פאדמאסאמבהאווה (אשר נקרא גם גורו רינפוצ'ה) במאה ה-8. ההיסטוריה הקדומה של בהוטן איננה ברורה, זאת עקב הריסת רוב התיעוד בשריפה בפונאקה, בירתה העתיקה של הממלכה, בשנת 1827. עד למאה ה-10 ההתפתחות הפוליטית של בהוטן הושפעה בעיקר מההיסטוריה הדתית שלה. מספר תת-כתות של בודהיזם צצו וקיבלו את חסותם של האצילים המונגוליים והטיבטים המקומיים. לאחר דעיכת האימפריה המונגולית במאה ה-14, התחרו כתות אלו זו בזו על עליונות פוליטית ודתית. לבסוף זכתה כת הדרופקה בשלטון הפוליטי והדתי במהלך המאה ה-16.

עד לתחילת המאה ה-17 הורכבה בהוטן ממספר יחידות פיאודליות יריבות. היא אוחדה לבסוף על ידי המנהיג הצבאי והלאמה הטיבטי שאבדראנג נגאוואנג נאמג'ייאל, אשר נחשב למייסד הממלכה. כדי להגן על הממלכה מפלישות טיבטיות, בנה נאמג'ייאל מספר דזונגים (מבצרים) בלתי חדירים מסביב למדינה והפיץ מנגנון חוקים שעזר להשליט את מרות השלטון הריכוזי על האצילים המקומיים. בהוטן הדרדרה לאנרכיה לאחר מותו של נאמג'ייאל בשנת 1652. הטיבטים תקפו את בהוטן בשנת 1710, תוך כדי ניצול התוהו ובוהו בממלכה. הם תקפו שוב בעזרת המונגולים בשנת 1730. שתי ההתקפות סוכלו ושביתת נשק נחתמה בשנת 1759.

במהלך המאה ה-18 פלשה בהוטן לממלכת קוץ' בהאר, אשר שכנה מדרום לה. קוץ' בהאר בשנת 1722 בבקשת עזרה מהודו, שהייתה אז תחת השלטון הבריטי. בריטניה עזרה לקוץ' בהאר להניס את הכובשים הבהוטניים ולבסוף אף לתקוף את בהוטן עצמה בשנת 1774. הסכם שלום נחתם כאשר בהוטן הסכימה לחזור לגבולותיה הקודמים. למרות זאת, השלום היה מתוח והתקלויות-גבול עם הבריטים המשיכו במהלך מאה השנים הבאות. התקלויות אלו הובילו לבסוף למלחמת דואר על השליטה בעמקי הדואר באזור בנגל. לאחר תבוסתה של בהוטן במלחמה נחתם הסכם סינצ'ולה בינה לבין הודו הבריטית. כחלק מהפיצויים הושכרו הדוארים לממלכה המאוחדת בתמורה ל-50,000 רופיות. הסכם זה סימן את סוף העוינות בין הודו הבריטית לבהוטן.

לקראת סוף המאה ה-18 מאבקי כוח בין העמקים היריבים פארו וטרונגסה הובילו למלחמת אזרחים בממלכה. בסוף המלחמה עלה לשלטון מושל טרונגסה, אוג'ין וונגצ'וק (Ugyen Wangchuck). מבסיס כוחו במרכז בהוטן וונגצ'וק הביס את יריביו הפוליטיים ואיחד את בהוטן על אף מספר התקוממויות אזרחים שעלו נגדו.

בשנת 1907 הוכרז אוג'ין וונגצ'וק כראש בית המלוכה במדינה. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי אספת נזירים בודהיסטים חשובים, חברי ממשלה וראשי משפחות חשובות. הממשלה הבריטית הכירה במהרה במונרכיה החדשה ובשנת 1910 בהוטן קיבלה את ריבונות הכתר הבריטי בתמורה לחופש פוליטי בענייני הפנים. לאחר שהודו קיבלה את עצמאותה מהממלכה המאוחדת ב-15 באוגוסט 1947, ניתנה האפשרות לממלכות כמו בהוטן להצטרף להודו. בהוטן בחרה להשאר עצמאית. ב-8 באוגוסט 1949 הכירה הודו בעצמאותה של בהוטן. לאחר מכן חתמה בהוטן על הסכם עם הודו, אשר בעקבותיו החליפה המדינה החדשה את בריטניה כנותנת החסות לממלכה.

לאחר כיבוש טיבט על ידי הצבא הסיני בשנת 1951 סגרה בהוטן את גבולה הצפוני והחלה לחזק את קשריה עם הודו. כדי להוריד את הסיכון שנשקף מסין, החלה בהוטן בתוכנית פיתוח שנתמכה בעיקר על ידי הודו. בשנת 1953 ייסד המלך ג'יגמי דורגי וונגצ'וק (Jigme Dorji Wangchuck) את הרשות המחוקקת בממלכה - אספה כללית בת 130 חברים. מטרת הקמת הרשות המחוקקת הייתה לקדם בהדרגה רעיונות דמוקרטיים במדינה ולנסות להרחיקה מהשפעתה של סין הקומוניסטית. מאמצים נוספים מצד דורגי כללו הקמת ועדת מייעצת מלכותית בשנת 1965 וקבינט מדיני בשנת 1968. בהוטן התקבלה כחברה באו"ם ב-1971. ביולי 1972 ירש גיימי סיינגי וונגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck) ירש את אביו דורגי לאחר מותו ועלה לכס המלכות בגיל 16.

צווים שהוכרזו בשנות ה-80 על ידי הממשלה, כללו חוקים שמטרתם לשמר את זהותה התרבותית של בהוטן כ"אומה אחת - עם אחד". לדוגמה, כל אזרח בבהוטן מחויב בלבוש בסגנון התרבות הבהוטנית. חוק זה כלל גם את המהגרים מנפאל שגרו באותה התקופה במדינה.

מדיניות זו ספגה ביקורת עזה מפעילים למען זכויות האדם וכן מקהילת המהגרים בממלכה, שטענו כי החוקים האלו נוצרו כדי לרודפם. מזווית הראייה של הבהוטנים היה זה נסיון לשמר את התרבות הבודהיסטית של הרי ההימלאיה. עבור המהגרים הנפאלים בבהוטן, הצווים נראו כנסיון הבהוטנים לשמר את השלטון על ידי אכיפת התרבות הבהוטנית עליהם, זאת על חשבון זכויות האדם, פלורליזם ועקרונות דמוקרטיים.

המתיחות האתנית בין הנפאלים והבהוטנים התעצמה עוד יותר בשנות ה-80 המאוחרות, לאחר שהממשלה החלה ביישום חוק האזרחות משנת 1985. חוק זה קבע שרק מהגרים נפאלים שלהם מסמכים רשמיים המעידים שחיו בבהוטן לפני שנת 1958 יוכלו להיחשב כאזרחים. חוק זה הוביל ליצירת ארגוני מחאה רבים שמחו כי נעשה עוול לתושבים הנפאלים. המחאות הפכו אלימות בשנת 1991 ובעקבותיהן מתו כ-300 אנשים ורבים נעצרו. לאחר מחאות מממשלת נפאל שוחררו רוב האסירים על ידי ממשלת בהוטן. אף על פי כן, לא הושג פתרון למצוקת הנפאלים בבהוטן ולפחות 100,000 מהם עדיין נמצאים במחנות נציבות האו"ם לפליטים בסיקים שבצפון הודו ובנפאל, לאחר שגורשו מהממלכה.

בשנת 1998 החל המלך סיינגי ברפורמות פוליטיות גדולות לקראת שינוי המשטר למונרכיה חוקתית. הוא העביר את רוב סמכויותיו לראש הממשלה ותמך בחוק המאפשר הדחת המלך על ידי רוב של שני שלישים מהאספה הכללית. בתחילת 2005 הוכרזה חוקה חדשה בממלכה, שאושרה ביולי 2008. בדצמבר 2006 התפטר המלך גיימי סיינגי וונגצוק לטובת בנו, ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק (Jigme Khesar Namgyel Wangchuck). קבוצת נפאלים, פליטים מבהוטן, ביקרו את המהלכים האלה כנסיון להסב את תשומת הלב מבעיית הפליטים במדינה.

גאוגרפיה

מפת בהוטן

בצפון בהוטן ישנה רצועה של פסגות הרים קרחוניות, בעלות אקלים קר ביותר בנקודות הגבוהות ביותר. רוב הפסגות בצפון הן בגובה של 7,000 מטרים ויותר. לפי מדידות סיניות מודרניות, הנקודה הגבוהה ביותר היא גאנגק'אר פואנסום (Gangkhar Puensum), בגובה 7,570 מטרים. פסגה זו נחשבת לגבוהה ביותר בעולם אשר פסגתה לא נכבשה עד היום.

ה"הרים השחורים" במרכז בהוטן יוצרים אגן-נהר בין שתי מערכות נהרות גדולות: המו צ'הו (Mo Chhu) והדרנגמה צ'הו (Drangme Chhu). הפסגות בהרים השחורים נעות בגובהן בין 1,500 מטרים ל-2,700 בערך. נהרות שוצפים כרו ערוצים באזורים הנמוכים ברכס זה.

הנהרות הגדולים במדינה הם הטורסה (Torsa), הראיידק (Raidak), הסאנקוש (Sankosh) והמאנאס (Manas). הם תומכים ביערות במחוז המרכזי בבהוטן, אשר מרכיבים את עיקר תעשיית היערות בממלכה. רוב האוכלוסייה מרוכזת באזור הרמות המרכזיות.

בדרום הממלכה נמצאים גבעות שיוואליק (Shiwalik), המכוסות ביערות עצים נשירים, עמקי נהרות עשירים באדמת סחף והרים המתנשאים לגובה של כ-1,500 מטרים. הגבעות למרגלות ההר משתפלות למישור הדואר הסובטרופי. רוב הדואר נמצא בהודו, אך 10 - 15 ק"מ ממנו משתרעים לתוך ממלכת בהוטן.

הדוארים הבהוטנים מתחלקים לשניים: הצפוניים והדורמיים. הצפוניים, אשר גובלים למרגלות הגבעות ההימלאיות, הם שטח טרשי ובעלי אדמה יבשה ונקבובית. הצמחייה באזור זה היא צפופה וישנם בעלי חיים רבים. הדוארים הדרומיים הם בעלי אדמה פורייה יחסית, ערבת סוואנה ענפה, צמחיית ג'ונגל מעורבת ומעיינות.

נהרות שמוצאם בשלג הנמס בהרים עוברים בדוארים ונשפכים לנהר ברהמהפוטרה בהודו.

יותר משני שלישים מבהוטן מכוסים ביערות. האקלים משתנה לפי הגובה מסובטרופי בדרום לאקלים ממוזג ברמות ועד לאקלים קוטבי עם שלג בכל ימות השנה בצפון. בבהוטן ניתן לזהות חמש עונות שונות: קיץ, מונסון, סתיו, חורף ואביב. גשמי המונסון חזקים יותר במערב בהוטן בעוד שהדרום מאופיין בקיצים חמים ולחים. מרכז ומזרח בהוטן נהנים מאקלים נוח וממוזג עם קיצים חמים וחורפים קרירים.

פוליטיקה

במהלך השנים שבה ועלתה השאלה האם בהוטן היא מדינה ריבונית. בתקופת השלטון הבריטי בהודו, הוכרה בהוטן כאוטונומיה. הבריטים עזרו לביסוס המלוכה במדינה ואפשרו לה לנהל את ענייניה הפנימיים. יחסי החוץ וענייני הביטחון נותרו בשליטת הבריטים. בשנת 1949, לאחר עצמאות הודו, בהוטן והודו חתמו על הסכם אשר למעשה המשיך את מערכת היחסים הזו, כאשר הודו תופסת את מקומה של בריטניה. לפי ההסכם, הודו הסכימה לא להתערב בענייניה הפנימיים של בהוטן בעוד זו הסכימה "להישמע ולהתחשב בעצותיה של הודו בכל הקשור ליחסי החוץ". כמו כן, ההסכם ביסס את הסחר החופשי ושיתוף הפעולה בין המדינות. בהוטן מוגדרת כיום כמדינה ריבונית והיא חברה באו"ם מאז 1971.

העומד בראש מדינת בהוטן הוא ה"דרוק גיאלפו" (Druk Gyalpo) - המלך הדרקון. האוחז בתואר כעת הוא ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק. למרות שתוארו ניתן בירושה, ניתן להדיחו על ידי רוב של שני שליש בפרלמנט, האספה הכללית (אשר שמה הוא ט'שוגדו - Tshogdu). החברים האספה הכללית מונים 154 ונבחרים כנציגי עיירות (105 נציגים), נציגים דתיים (12 נציגים) ונציגים שנבחרו על ידי המלך (37). כל החברים מכהנים במשך שלוש שנים. הבחירות בבהוטן מתבצעות לא באופן אינדוודואלי אלא לפי תאי משפחה - כל משפחה היא בעלת קול אחד ולא כל אזרח.

בשנת 1998 הועברו רוב תחומי האחריות של המלך למועצת השרים, הקבינט המדיני, אשר נקרא לאנג'י שונגצוג (Lhengye Shungtsog). חברי מועצת השרים נבחרים על ידי האספה הכללית מבין חבריה לכהונות בנות חמש שנים. בראש הממשלה עומד ראש הממשלה. תפקיד זה עובר בסבב בין חמשת החברים במועצת השרים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר. ב-2005 פורסמה טיוטה לחוקה שתאפשר, בין השאר, את קיומן של מספר מפלגות בממלכה והפחתת סמכויותיו של המלך. החוקה אושרה ביולי 2008.

המלך מתפקד כבית הדין העליון לערעורים. מלבדו, בית המשפט העליון המלכותי הוא הסמכות השופטת הגבוהה ביותר בממלכה. רוב החוקים הבהוטנים מבוססים על מערכת המשפט ההודית והבריטית. מינוי השופטים נעשה על ידי המלך ומשך הכהונה של השופטים הוא כראות עיניו.

בדצמבר 2006 ויתר המלך על כתרו לטובת בנו ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק, שהצהיר כי יקדם רפורמות בארצו. ב-24 במרץ 2008 נערכו לראשונה בחירות כלליות לבית הנבחרים, בהשתתפותן של שתי מפלגות, והמדינה אימצה חוקה ביולי 2008.

בבחירות זכתה "מפלגת השלום והשגשוג של בהוטן" ב-45 מבין 47 המושבים שעמדו לבחירה, ומנהיגהּ ג'יגמה טהינליי מונה באפריל לראש ממשלה.

מחוזות

מחוזות בהוטן

בהוטן מחולקת לארבע אזורים מנהליים, הנקראים דזונגדי (dzongdey). כל דזונגדי מחולק למחוזות, הנקראים דזונגק'אג (dznogkhag). ישנם 20 דזונגק'אג בבהוטן וחלקם אף מחולקים שוב לתת מחוזות הנקראים דאנגק'אג (dungkhag). צורת השלטון המקומית הבסיסית ביותר היא מספר כפרים קטנים וקרובים זה לזה, המהווים גיווג (gewog), ובראשם עומד גופ (gup), אשר נבחר על ידי תושבי הכפרים.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת בהוטן

כלכלת בהוטן היא מהקטנות והלא-מפותחות ביותר בעולם. היא מבוססת על חקלאות, תעשיות יער ומכירת חשמל הידראולי להודו. החקלאות מהווה את עיקר המחייה לכ-90% מהאוכלוסייה, בעיקר דרך רעיית צאן וגידולים חקלאיים שנועדו לקיום מעבדיהם בלבד. החקלאות מניבה בעיקר אורז, תירס, גידולי שורש, פירות הדר, דגן, מוצרי חלב וביצים. פיסול צלמים דתיים הוא עיסוק שכיח ומכירת פסלים מוזהבים של בודהה ושאר קדושים בודהיסטים לתיירים מביאה גם היא הכנסה.

עקב השטח ההררי והטרשי הקמת תשתיות בסיסיות, כגון כבישים ומסילות רכבת, היא קשה ויקרה. זאת, בנוסף להיות בהוטן מדינה ללא מוצא לים, הקשה על הממלכה הקטנה לסחור היטב במוצריה על ידי ייבוא וייצוא. כעת אין רכבות במדינה, אם כי חברת הרכבות ההודית מתכננת לסלול מסילה לדרום המדינה. מבחינה היסטורית, בהוטן הייתה צומת לדרכי מסחר בין הרמה הטיבטית לתת היבשת ההודית, אבל עקב תנאי השטח הקשים, דרכי ההובלה היו סבלים וחיות משא בלבד - והמסחר הדלדל.

המגזר בתעשייתי הוא מינימלי. רוב מיזמי הפיתוח, כגון בניית כבישים, תלויים למעשה, בקבלנים הודים. עיקר התוצרת התעשייתית היא בטון, מוצרי עץ, פירות מעובדים, משקאות אלכוהוליים וסידן קרבידי (המשמש לייצור גז אצטילן).

המטבע הבהוטני, הנגולטורם, מוצמד למטבע הרופי ההודי, אשר גם מקובל כמטבע חוקי בממלכה. מס ההכנסה חל על הכנסות שנתיות מעל 100,000 נגולטורם, אך מעט מאוד מגיעים לרמה זו. רמת האינפלציה בבהוטן מוערכת כ-3% בערך, נכון לשנת 2003. התמ"ג בממלכה הוא כ-2,913 מיליון דולרים. ההכנסה השנתית לנפש היא בסביבות 1,400 דולר.

בהוטן מייצאת בעיקר חשמל, הל, גבס, עץ, עבודות מלאכת יד, בטון, פירות, אבנים יקרות ותבלינים. על אף זאת המדינה מייבאת יותר מאשר היא מייצאת. בין המוצרים המיובאים ניתן למצוא דלק, חומרי סיכה, דגן, מכונות, כלי רכב, בדים ואורז. השותפה העיקרית ליבוא ולייצוא בבהוטן היא הודו.

בתגובה לביקורת בעיתונות על קצב גדילת הכלכלה בבהוטן, ענה המלך כי האושר של אזרחיו חשוב יותר מהתמ"ג. הכרזה זו זוכה להד, בין השאר במחקרו של זוכה פרס נובל דניאל כהנמן, בקשר בין כלכלה משגשגת לאושר התושבים. ההכרזה מסמלת את המחויבות של הממלכה לקיום כלכלה לפי הערכים הבודהיסטים המקובלים בתרבותה.

דמוגרפיה

אזרח בהוטני

גודל אוכלוסיית בהוטן שוער בעבר כמונה מספר מיליונים, אך לאחרונה השלטון הבהוטני פרסם תוצאות מפקד אזרחים רשמי המונה כ-750,000 תושבים. אקטיוויסטים נפאלים טוענים שהנקיבה במספר מצומצם זה היא נסיון למזער את מספר המהגרים הנפאלים במדינה. גרסה אחרת מסבירה את ההבדלים כהכרה בהגזמה באוכלוסייה בשנות ה-70, לאחר שהממשל חשב כי מדינה בת פחות ממיליון תושבים לא תתקבל לאו"ם.

צפיפות האוכלוסייה, כ-45 לקמ"ר, מסתירה את העובדה שרוב שטחה של בהוטן איננו ניתן ליישוב במצבה הכלכלי הנוכחי. האוכלוסייה מתרכזת בעיירות, במישורים הדרומיים ובעמקים - שם ניתן לגדל גידולים חקלאיים. יותר ממחצית התושבים חיים ברמות המרכזיות בבהוטן; כ-40% נוספים מתגוררים בדרום ו-10% הנותרים פזורים בהרים הצפוניים ובאדמות המזרח. טהימפהו, עיר הבירה, היא ביתם של כ-50,000 תושבים.

כמחצית מהאוכלוסייה הם ילידי בהוטן הנקראים נאגלופ והם קרוביהם של השבטים הטיבטיים. הקבוצות האתניות הבולטות הן לוצשאמפה שהיגרו מנפאל והשהרצופ (מאסאם – מחוז צפוני מזרחי של הודו). על אף שהדזונקה היא השפה הרשמית, קיימים בכפרים ההררים והמרוחקים ניבים רבים שאת חלקם דוברים אנשים ספורים בלבד.

הדת הרשמית של בהוטן ודתם של כ-80% מהתושבים היא בודהיזם, וליתר דיוק זרם המאהיאנה. כחמישית מהבהוטנים הם הינדים וכמו כן ישנו מיעוט זעיר של מוסלמים.

השפה הרשמית היא דזונגקה, שמקורה בטיבט. הכתב, אשר נקרא בפי הבהוטנים צ'הוקי (Chhokey - שפת דהארמה), הוא זהה לכתב הטיבטי. גם אנגלית מוכרת כשפה רשמית.

אחוז הבערות בבהוטן הוא 57.8%. תוחלת החיים היא 61 שנים לגברים ו-64.5 שנים לנשים.

קישורים חיצוניים

• נטע אחיטוב, ממלכת האושר, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2011
• אתר מחלקת המדינה של ארצות הברית - זכויות אדם בבהוטן (באנגלית)
• דמוגרפיית בהוטן (הקישור אינו פעיל, 13 באוקטובר 2011)
• מידע כלכלי על בהוטן (באנגלית)
• פורטל ממשלת בהוטן (באנגלית)
• מחלקת התיירות של בהוטן (באנגלית)
• סיפור בוליה המיוחדים והמוזרים של בהוטן באתר קולקט
• בהוטן במפות של גוגל (באנגלית)
• בהוטן, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)