בשיר ג'ומאייל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:22, 22 באוקטובר 2017

בשיר ג'ומאייל (בערבית: بشير الجميّل, תעתיק מדויק: בשיר אלגֻ'מַיְל) (10 בנובמבר 1947 - 14 בספטמבר 1982) היה מנהיג לבנוני נוצרי. נרצח לאחר בחירתו לנשיא לבנון. בנו של פייר ג'ומאייל, מייסד ארגון הפלנגות הנוצריות. הומו קטנטנן

ביוגרפיה

בשיר ג'ומאייל החל לבלוט בפוליטיקה הלבנונית בימי מלחמת האזרחים בלבנון שפרצה בשנת 1975. באותה תקופה בלט ג'ומאייל הן כמנהיג פוליטי וצבאי של "הכוחות הלבנוניים" (איגוד המיליציות הנוצריות) והן כפוליטיקאי אכזרי ביחסיו כלפי מתחריו על הבכורה בקרב הנהגת המחנה הנוצרי. באותה תקופה עבד כעורך-דין והקדיש יום בשבוע לטיפול בלקוחות חברי מפלגת הפלנגות ברובע אשרפייה במזרח ביירות.^[1]

ג'ומאייל התמודד עם בני הדור השני לפוליטיקה הלבנונית ובכלל זה עם דני שמעון, בנו של נשיא לבנון בעבר כמיל שמעון, ועם טוני פרנג'יה, בנו של נשיא לבנון (1968 - 1974) סולימאן פרנג'יה. טוני פרנג'יה, מנהיג המיליציה בריגדת מרדה נרצח ביוני 1978 יחד עם אשתו ובתו ועשרות משומרי ראשו בארמון הקיץ של משפחת פרנג'יה בעיירה אהדן, על ידי אנשי הפלנגות בראשות אלי חובייקה וסמיר ג'עג'ע. בשיר, שהיה מפקדה של המיליציה המאחדת "הכוחות הלבנוניים", רצה להפוך למנהיגם הבלתי-מעורער של הנוצרים בלבנון, ושאף להפוך את המיליציה לכוח הנוצרי הלוחם היחידי, תוך ביטול נאמנותם של לוחמי "הכוחות" ליחידותיהם המקוריות. הסיבה לאירועים נחלקת בין הצדדים^[2].

בחודש מאי 1980 שכל את בתו, מאיה, בהתפוצצות מטען שהיה מכוון, ככל הנראה, נגדו.

ב-7 ביולי 1980 תקפו הפלנגות את מפקדת מיליציית הנמרים של כמיל שמעון. באירוע, שכונה מאוחר יותר "יום הסכינים הארוכות", נרצחו כ-200 מתוך 500 לוחמי המיליציה, והשאר נותרו בתוך "הכוחות", אולם פיקודם הנפרד בוטל.

כך השיג ג'ומאייל את מטרתו - הכוחות הלבנוניים היו נאמנים לו, והורכבו במרביתם מלוחמי הפלנגות, והמיליציה אף המשיכה ליהנות מתדמית של ארגון כלל-נוצרי.

עוד ב-1976 הצטרף ג'ומאייל, יחד עם אחיו, לפגישת אביו עם ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, על ספינת טילים של חיל הים מול העיר ג'וניה בלבנון, בה ביקשו מרבין סיוע צבאי.^[3] ב-12 בינואר 1982 נפגש ג'ומאייל לראשונה עם שר הביטחון הישראלי, אריאל שרון. שרון הגיע במסוק אל ג'וניה, מלווה בעוזרו אברהם טמיר, סגן הרמטכ"ל משה לוי, קצח"ר עמוס ירון, ראש מחלקת מבצעים אורי שגיא, ראש אג"ם יהושע שגיא, נציגי המוסד ומאבטחים. לאחר סעודת-לילה, הוביל ג'ומאייל את האורחים לסיור לילה סביב ביירות. למחרת סייר איתם ג'ומאייל שוב מחוץ לביירות ולאחר מכן בהר סנין. אחר כך אירח אותם בביתו בשכונת אשרפייה בביירות.^[4]

כחודשים ספורים לאחר הפלישה הישראלית ללבנון, ב-23 באוגוסט 1982 נבחר בשיר ג'ומאייל לנשיא לבנון. יש שראו בו שליט בובה מטעם ישראל וטענו נגד מינוי אדם שעלה לשלטון על כידוניו של צה"ל ושהון משפחתו מגיע בעיקר מהברחות ועסקי גידול הסמים בבקעת הלבנון, לנשיא מדינה.

ב-1 בספטמבר, שבוע לאחר בחירתו, נפגש ג'ומאייל עם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ושר הביטחון אריאל שרון במלון קרלטון בנהריה. השניים הציעו לו לחתום על הסכם שלום בין שתי המדינות, אך מצדו של בשיר היו הדברים מורכבים יותר. רצונו לזכות בלגיטימציה כלל-לבנונית וכלל-ערבית חייב אותו להצניע את יחסיו עם ישראל. בישראל התקשו לקבל את המהפך בהתנהגותו של ג'ומאייל ואת הצעתו לדפוס של יחסים לא-רשמיים בין לבנון לישראל בנוסח יחסי ישראל-איראן לפני נפילת משטר השאה.

שבועיים אחר כך ובטרם נכנס לתפקידו כנשיא, הוא נרצח כאשר נאם במטה הפלנגות בשכונת אשרפייה שבמזרח ביירות. המטען הונח על ידי חביב טנוס שרתוני, חבר המפלגה הסורית הסוציאליסטית הלאומית, בדירת אחותו בקומה מעל החדר בו התקיים הנאום. מותו עורר בישראל דאגה גדולה. למחרת, עם אור הבוקר, נכנסו כוחות רגלים של צה"ל באישור בגין ושרון לתפוס נקודות מפתח במערב ביירות. תוך יומיים הושלמה הפריצה, וכוחות צה"ל שלטו ברחובות הראשיים במערב ביירות ואף הקיפו את המחנות סברה ושתילה מבלי להיכנס לתוכם. יומיים לאחר הירצחו של בשיר ג'ומאייל ביצעו אנשי הפלנגות את טבח סברה ושתילה. לאחר מותו ירש אותו בתפקידו כנשיא לבנון אחיו אמין ג'ומאייל.

הדעות באשר לאופיו וערכו של ג'ומאייל חלוקות. מחד גיסא, לאחר מותו, כתב העיתונאי רן אדליסט בספר "מלון פלשתינה": "צריך לתת את הדעת כיצד אנשים מבוגרים, אחראים ורציניים על פי כל קריטריונים מקובלים - חשבו באמת שניתן להמליך את הגנגסטר הקטן הזה בנתוני השטח, האוכלוסייה והשכנים (סוריה)". מאידך גיסא, בספר "פלונטר" שכתב אליעזר "גייזי" צפריר, ראש שלוחת המוסד בלבנון בתקופה שלאחר רצח ג'ומאייל, נכתב על אופיו של בשיר ג'ומאייל: "מנהיגות נחרצת, העזה, אמינות ועמידה מאחורי המילים וגם... ברוטאליות על פי הצורך". צפריר אף הוא מצטרף להערכה שרווחה בקרב "חסידיו" של ג'ומאייל בישראל ובלבנון ש"אילו היה בשיר חי, היו באמת פני הדברים נראים אחרת, בכל התחומים".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בשיר ג'ומאייל בוויקישיתוף

נחיק נבות, נוצרים את זכרו של באשיר ג'ומייל, באתר הארץ, 20/02/09
ynet, ראיון עם באשיר, באתר ynet, 26 במרץ 2009

הערות שוליים

^ שמעון שיפר, כדור של"ג : סודות מלחמת לבנון, עמ' 23.
^ לטענת תומכי פרנג'יה, מדובר היה בניסיון של בשיר ג'ומאייל להשתלט על המרדה. תומכי אלו שנותרו בחזית טוענים כי פרנג'יה החל לנהל משא ומתן עם סוריה ועושה דברה הבולט בלבנון רשיד כראמה, כדי לזכות בתמיכת סוריה שתעניק לו יתרון על פני המפלגות הנוצריות האחרות. לטענת תומכי החזית, הבריגדה של פרנג'יה החלה ברצף התנקשויות נגד בכירי מפלגת הכתאיב, ורק בעקבותיהן באה המתקפה על ביתו של פרנג'יה.
^ שמעון שיפר, כדור של"ג : סודות מלחמת לבנון, עמ' 22.
^ שמעון שיפר, כדור של"ג : סודות מלחמת לבנון, פרק ראשון, עמ' 20-11.

הקודם: אליאס סרכיס	נשיא לבנון 23 באוגוסט 1982 - 14 בספטמבר 1982	הבא: אמין ג'ומאייל

[1] שמעון שיפר, כדור של"ג : סודות מלחמת לבנון, עמ' 23.

[2] לטענת תומכי פרנג'יה, מדובר היה בניסיון של בשיר ג'ומאייל להשתלט על המרדה. תומכי אלו שנותרו בחזית טוענים כי פרנג'יה החל לנהל משא ומתן עם סוריה ועושה דברה הבולט בלבנון רשיד כראמה, כדי לזכות בתמיכת סוריה שתעניק לו יתרון על פני המפלגות הנוצריות האחרות. לטענת תומכי החזית, הבריגדה של פרנג'יה החלה ברצף התנקשויות נגד בכירי מפלגת הכתאיב, ורק בעקבותיהן באה המתקפה על ביתו של פרנג'יה.

[3] שמעון שיפר, כדור של"ג : סודות מלחמת לבנון, עמ' 22.

[4] שמעון שיפר, כדור של"ג : סודות מלחמת לבנון, פרק ראשון, עמ' 20-11.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Bachir While Giving A Speech.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
 {{ישראל-לבנון}}
-'''בשיר ג'ומאייל''' (ב[[ערבית]]: '''بشير الجميّل''', תעתיק מדויק: בשיר אלגֻ'מַיְל) ([[10 בנובמבר]] [[1947]] - [[14 בספטמבר]] [[1982]]) היה מנהיג [[לבנון|לבנוני]] [[ערבים נוצרים|נוצרי]]. נרצח לאחר בחירתו לנשיא לבנון. בנו של [[פייר ג'ומאייל]], מייסד ארגון [[הפלנגות הנוצריות]].
+'''בשיר ג'ומאייל''' (ב[[ערבית]]: '''بشير الجميّل''', תעתיק מדויק: בשיר אלגֻ'מַיְל) ([[10 בנובמבר]] [[1947]] - [[14 בספטמבר]] [[1982]]) היה מנהיג [[לבנון|לבנוני]] [[ערבים נוצרים|נוצרי]]. נרצח לאחר בחירתו לנשיא לבנון. בנו של [[פייר ג'ומאייל]], מייסד ארגון [[הפלנגות הנוצריות]]. הומו קטנטנן
 ==ביוגרפיה==

נשיאי לבנון
לבנון הגדולה (מנדט צרפתי)	שארל דבאס • אנטואן פריבאט-אובארד • חביב פאשא אלסעד • אמיל אדה • פייר ג'ורג' ארלאבוס • אלפרד ג'ורג' א-נקאש • איוב ת'אבת • פייטרו טראד • בשארה אל-ח'ורי • אמיל אדה
לבנון (העצמאית)	בשארה אל-ח'ורי • פואד שהאב • כמיל שמעון • פואד שהאב • שארל חילו • סולימאן פרנג'יה • אליאס סרכיס • בשיר ג'ומאייל • אמין ג'ומאייל • רנה מעווד • אליאס הראווי • אמיל לחוד • מישאל סולימאן • תמאם סלאם (בפועל) • מישל עאון