ג'ורג' סורוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שטויות
אין תקציר עריכה
תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
רפטיל סוכן אילומינטי מסריח, יש לו פרצוף של נחש, צריך להחזיר אותו לכוכב ממנו הגיע ביחד עם כל הפסולת שהגיעה מהחלל.
{{אישיות|תמונה=George_Soros_47th_Munich_Security_Conference_2011_crop.jpg|כיתוב=ג'ורג' סורוס בוועידה ב[[מינכן]], 2011}}
'''ג'ורג' סורוס''' (ב[[אנגלית]]: '''George Soros''', ב[[הונגרית]]: '''Soros György'''; נולד ב-[[12 באוגוסט]] [[1930]]) הוא [[איל הון]] [[יהודי]]-[[הונגריה|הונגרי]]-[[ארצות הברית|אמריקאי]], ופילנתרופ התורם סכומים נכבדים לארגונים, למוסדות ולקידום פעילות פוליטית.

בשנת 2018 העריך מגזין "[[פורבס]]" את הונו בכ-8 מיליארד דולר.{{הערה|[https://www.forbes.com/profile/george-soros/ סורוס באתר פורבס]}}


==ראשית חייו==
==ראשית חייו==

גרסה מ־10:57, 5 בספטמבר 2018

רפטיל סוכן אילומינטי מסריח, יש לו פרצוף של נחש, צריך להחזיר אותו לכוכב ממנו הגיע ביחד עם כל הפסולת שהגיעה מהחלל.

ראשית חייו

ג'ורג' סורוס נולד בבודפשט, הונגריה, ב-12 באוגוסט 1930 בשם ג'רג' שוורץ (בהונגרית: Schwartz György), למשפחה יהודית מעורה בחברה ורחוקה מהדת. אביו היה עורך דין במקצועו שנפל בשבי במהלך שירותו במלחמת העולם הראשונה, ונמלט חזרה מרוסיה למשפחתו בבודפשט. כמו כן היה חובב אספרנטו ולימד את בנו לדבר בה. בשנת 1936 שינה אביו את שם משפחתו משוורץ ("שחור" בגרמנית) לשורוש ("יורש" בהונגרית), כהגנה מפני התחזקות האנטישמיות ועלייתן של תנועות פשיסטיות.

במרץ 1944 השתלטו הנאצים על הונגריה. ילדים יהודים הורחקו מבתי הספר, ונדרשו להתייצב בפני היודנראט. סורוס סיפר שקיבל מהיודנראט משימה: לחלק הודעות ליהודים. הוא הראה את ההודעות לאביו, שזיהה שאלה צווי הגליה לעורכי דין יהודים, והורה לסורוס להזהיר את מקבלי הצווים. משפחתו של סורוס רכשה מסמכים שהקנו לה זהות נוצרית, וכך שרדה את שואת יהדות הונגריה. סורוס התחזה לבן מאומץ של פקיד במשרד החקלאות ההונגרי שעסק בהחרמת רכוש יהודי.[1] בשנת 1998 בראיון עם סטיב קרופט במסגרת התוכנית 60 דקות אמר סורוס שאין הוא מצטער על מעשיו באותה תקופה, שכן בכל מקרה אדם אחר היה עושה זאת.[2] אביו של סורוס סייע להצלת יהודים נוספים, וסורוס כתב על כך מאוחר יותר ששנת 1944 הייתה המאושרת בחייו, משום שהתאפשר לו לחזות בגבורתו של אביו.[3] בשנת 1945 שרד סורוס את המצור על בודפשט.

בגיל 17 היגר לאנגליה ולמד בבית הספר לכלכלה של לונדון שם סיים תואר ראשון ושני בפילוסופיה בשנת 1954.[4] הוא הושפע רבות מהפילוסוף קרל פופר, שהיה אחד ממוריו, ומרעיון החברה הפתוחה אותו קידם. בתום לימודיו החל לעבוד כפקיד בבנק "סינגר ופרידלנדר", ובהמשך עבר למחלקת הארביטראז'. בהמלצת חבר לעבודה עבר בשנת 1956 לניו יורק, שם עבד בחברת הברוקרים F.M. Mayer והתמחה במניות אירופיות, שעוררו עניין בארצות הברית עם ראשיתו של התהליך שהסתיים לימים בהקמת האיחוד האירופי. בשנת 1959 עבר לעבוד בחברת Wertheim & Co., כאנליסט לניירות ערך אירופיים.

פעילות כלכלית

סורוס עשה את הונו ממסחר במטבע חוץ. הוא רכש מטבעות שלדעתו עמדו בפני ייסוף, ומכר מטבעות שלדעתו עמדו בפני פיחות. לרוב, הערכותיו היו נכונות ומבוססות. את עיקר פרסומו הציבורי קנה ב-1992, עת מכר בחסר מיליארדי לירות שטרלינג תוך ציפייה לפיחות בשער המטבע הבריטי. הפיחות אכן התממש ב-1993 והביא ליציאת הליש"ט ממנגנון שערי החליפין האירופי, שקדם לאירו.

הונו מוערך, נכון ל-2013, ב-19.2 מיליארד דולר, מה שהופך אותו לאחד מ-50 עשירי תבל. מגזין "פורבס" דירג אותו במקום ה-35 ברשימת עשירי תבל. בעשורים האחרונים החל סורוס לתרום מיליארדי דולרים לצדקה וארגונים פוליטיים. סורוס הוא יו"ר הנהלת קרן ההון "סורוס" וראש "מכון החברה הפתוחה" (Open Society Institute). הוא גם חבר לשעבר במועצת המנהלים של המועצה האמריקנית ליחסי חוץ. ב-2009, לאחר המשבר הכלכלי העולמי, הקים את ה"מכון לחשיבה כלכלית חדשה" (Institute for New Economic Thinking).[5]

עסקיו

בשנת 1970 ייסד סורוס את "סורוס ניהול קרנות" עם המשקיע ג'ים רוג'רס. בשנת 1973 עזב את חברת "בליצ'רודר וארנולד" כדי להקים קרן גידור משלו באמצעות 12 מיליון דולר שגויסו מהמשקיעים. כריסטופר אינק היה מעורב גם הוא בקרן, ושותפים אחרים היו ויקטור נידרהופר וסטנלי דרוקנמילר, אך ג'ים רוג'רס פרש מהקרן בשנת 1980.

בתחילה נקראה הקרן קרן סורוס, אך שמה בסופו של דבר שונה לקרן קוואנטום. בשנת 2000 בוצע ארגון מחדש בחברת הקרנות של קוונטום, ואת קרן הדגל Quantum Endowment Fund הוקמה. והשותפות המוגבלת של סורוס ניהול קרנות תפקדה בתור היועץ העיקרי של הקרן. ג'ורג' סורוס הוא יו"ר הנהלת קרן סורוס. ואילו הפעילות היום יומית של הקרן מנוהלת על ידי שני בניו הגדולים של סורוס וכן על ידי מנהל ההשקעות הראשי קית אנדרסון.

הקרן מחזיקה נכסים בשווי מוערך של כ-27 מיליארד דולרים. בין ההשקעות האחרונות נמצאת רכישה משנת 2010 של כ-20% מחברת BNK Petroleum. בשנת 2007, קרן קוואנטום הניבה תשואה של 32%, כשסורוס שבאותה תקופה חזר מפרישה גרף 2.9 מיליארד דולרים כתוצאה מהישגי הקרן.

ב-16 בספטמבר 1992, יום רביעי השחור, הקרן של סורוס ביצעה מכירה בחסר של לירות שטרלינג בשווי יותר מ-10 מיליארד דולר, תוך ניצול הימנעותה של ממשלת בריטניה מלהעלות את הריבית לרמה ששררה בכלכלות אחרות באירופה או לאפשר ניוד של המטבע שלה. כשלבסוף נסוגה בריטניה ממנגנון הריבית האחידה האירופי, הדבר גרם לפיחות קיצוני בלירת השטרלינג, והמרוויח הגדול מכך היה סורוס שגרף סכום המוערך ב-1.1 מיליארד דולרים. הוא כונה "האיש ששבר את הבנק המרכזי של אנגליה". בשנת 1997, העריך משרד האוצר הבריטי את העלות של יום רביעי השחור ב-3.4 מיליארד פאונד.

ביום שני 26 באוקטובר 1992, צוטט סורוס בעיתון הטיימס כאומר "סה"כ הפוזיציה שלנו ביום רביעי השחור הייתה שווה כמעט 10 מיליארד דולר, תיכננו למכור יותר מכך למעשה, כאשר אמר נורמן למונט (שר האוצר של בריטניה) רק לפני הפיחות שהוא מתעתד ללוות קרוב ל-15 מיליארד כדי להגן על הסטרלינג, היינו משועשעים מפני שזה היה כמה שאנחנו רוצים למכור".

בשנת 1997, במהלך המשבר הפיננסי באסיה (1997), האשים ראש ממשלת מלזיה מאהאטיר מוחמד את סורוס בשימוש בעושרו על מנת להעניש את איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) על קבלת מיאנמר כחברה בארגון. בהמשך להיסטוריה של התבטאויות אנטישמיות, מהאטיר התייחס לרקע היהודי של סורוס ("היה זה יהודי אשר עורר את קריסת המטבע"[6] ) ורמז כי סורוס גרם למשבר כחלק מקונספירציה יהודית. תשע שנים מאוחר יותר, בשנת 2006, התנצל על כך מהאטיר.

בספרו משנת 1998 "The Crisis of Global Capitalism: Open Society Endangered" הסביר סורוס את תפקידו במשבר כך:

המשבר הפיננסי שמקורו בתאילנד בשנת 1997 היה מעצבן במיוחד בשל היקפו וחומרתו ... בתחילת שנת 1997, היה ברור לסורוס ניהול קרנות, כי הפער בין חשבון הסחר וחשבון ההון נעשה בלתי נסבל. מכרנו בחסר בהט תאילנדי ואת הרינגיט המלזי בראשית שנת 1997 עם מח"מ של שישה חודשים עד שנה. (כלומר, נכנסנו לתוך חוזים לספק בתאריך עתידי בהט תאילנדי ורינגיט מלזי שאנחנו לא מחזיקים כעת).
לאחר מכן ראש הממשלה של מלזיה, מהאטיר האשים אותי בגרימת המשבר, האשמה מופרכת לחלוטין. לא היינו בין המוכרים של המטבע במהלך החודשים שלפני המשבר, אלא להפך, דווקא קנינו כאשר המטבעות החלו לרדת -ביצענו רכישת רינגיט כדי לממש את הרווחים על ספקולציות קודמות שלנו (סגירת פוזיציה). (יותר מדי מוקדם, כפי שהתברר. השארנו את מרבית הרווח הפוטנציאלי על השולחן כי פחדנו כי מהאטיר יכפה שליטה במטבע. הוא עשה זאת, אבל הרבה יותר מאוחר".[7]

התוצר מקומי גולמי (תמ"ג) של ASEAN במונחי דולר אמריקאי ירד בכ-9.2 מיליארד דולרים בשנת 1997 ו-218.2 מיליארדי דולר (31.7%) בשנת 1998.

תחזיות

בספרו: "הפרדיגמה החדשה של השווקים הפיננסיים" (מאי 2008), תיאר סורוס "סופר בועה" שהלכה והתנפחה במשך 25 השנים האחרונות והיא מוכנה לקריסה. זה היה השלישי בסדרה של ספרים שנכתבו על ידו ובהן הוא חזה בהצלחה אסון כלכלי. כפי שהוא קובע:

"יש לי היסטוריה של ילד הקורא זאב זאב ... עשיתי זאת לראשונה ב (ספר) "האלכימיה של האוצר" (בשנת 1987), ואז ב"משבר של הקפיטליזם הגלובלי" (בשנת 1998) ועכשיו בספר הזה. כך ש זה שלושה ספרים המנבאים אסון. (ולאחר ש)הילד צעק זאב זאב שלוש פעמים ... הזאב באמת הגיע”.

הוא מייחס את הצלחתו ליכולתו להבחין כאשר התחזיות שלו אינן נכונות:

"אני עשיר רק מפני שאני יודע מתי אני טועה ... אני בעצם שרדתי על ידי זיהוי הטעויות שלי. אני מקבל כאבי גב לעיתים קרובות בשל העובדה כי טעיתי. בכל פעם שאתה טועה אתה צריך להילחם או לברוח. וכאשר [אני] הופך את ההחלטה, כאב הגב נעלם”.

בחודש פברואר 2009, אמר ג'ורג' סורוס כי המערכת הפיננסית העולמית למעשה התפרקה, והוסיף כי אין סיכוי לפתרון בטווח הקרוב למשבר. "אנו עדים להתמוטטות של המערכת הפיננסית... היה דגש על "יצוב החולה”, וזה עדיין בשלב של "יצוב החולה”. אין שום סימן שאנחנו קרובים לתחתית".

מידע פנים

בשנת 1988, סורוס התבקש להצטרף לניסיון השתלטות על הבנק הצרפתי סוסייטה ז'נרל והוא סירב להשתתף במכרז, אך למרות זאת מאוחר יותר קנה ממניות החברה. השלטונות הצרפתיים החלו בחקירה בשנת 1989, ובשנת 2002 בית המשפט הצרפתי קבע כי היה זה סחר במידע פנים, הרשעה פלילית כמוגדר תחת חוקי ניירות ערך הצרפתית, והוא נקנס בסכום של 2.3 מיליון דולר, אשר היה הסכום שאותו הרוויח מהשימוש במידע פנים. לא נעשתה חקירה של נזקי האירוע בגלל התיישנות המקרה ומשך הזמן עד להרשעה. סורוס הכחיש כל אשמה ואמר כי החדשות של השתלטות היו נחלת הכלל. ההרשעה שלו בסחר במידע פנים אושרה גם על ידי בית המשפט העליון בצרפת ב-14 ביוני 2006. סורוס ערער לבית המשפט האירופי לזכויות אדם, בטענה כי עיכוב של 14 שנה בהבאת התיק לבית המשפט מנע שימוע הוגן. באוקטובר 2011 נדחה ערעורו.

השקעות בישראל

במשך השנים השקיע סורוס במספר חברות בישראל, בהן:

  • השקעתו הראשונה בישראל הייתה בחברת "אינדיגו" (היום HP Indigo) העוסקת בייצור מכונות דפוס דיגיטלי. ביוני 1993 הוא רכש 14 אחוז מהחברה בתמורה ל-50 מיליון דולר. ב-1995 הגדיל סורוס את אחזקותיו ל-30%.[8]
  • בסוף שנת 1993 השקיע סורוס 125 מיליון דולר בחברת ג'יאוטק, שפיתחה מוצרים לתקשורת אלחוטית על בסיס טכנולוגיה של רפא"ל.[9] החברה פשטה את הרגל.[10]
  • טבע תעשיות פרמצבטיות - במשך השנים הושקע כ-5% מהון קרן ההשקעות של סורוס במניות החברה.[11]
  • אלרוב נדל"ן ומלונאות - בשנות ה-90 של המאה ה-20 החזיק כ-25% ממניות החברה בשותפות עם אלפרד אקירוב.[12][13] בהמשך מכר את המניות לנוחי דנקנר.[14]
  • מדיקה ונצ'ר פרטנרס - בשנת 2004 השקיע כ-20 מיליון דולר בקרן הון סיכון הישראלית "מדיקה ונצ'ר פרטנרס", המתמקדת בהשקעה בחברות המפתחות טכנולוגיות בתחומי הרפואה השונים, בשיתוף בנק הפועלים.[15]
  • חברת אלוט תקשורת - קרן ההשקעות של סורוס מחזיקה 16% ממניות החברה.[16]

תרומותיו

החל משנות ה-80 החל סורוס בפעילות פילנתרופית למען דמוקרטיזציה וחברה חופשית, ועם הזמן הפך לאחד התורמים הגדולים בעולם לארגוני חברה אזרחית. רוב התרומות נעשות בעזרת "מכון החברה הפתוחה" שהקים. מאז 1982 ועד תחילת 2017 תרם המכון מעל 14 מיליארד דולר.[17] בסוף 2017 תרם סורוס למכון 18 מיליארד דולר.[18]

את פעילותו הפילנתרופית התחיל סורוס במזרח אירופה בסוף ימי המשטר הקומוניסטי. הוא תרם לארגונים כמו סולידריות בפולין ואמנה 77 בצ'כוסלובקיה. בהונגריה הוא תרם לרכישת מאות מכונות צילום (שעד אז היו בשליטה ממשלתית הדוקה) ולייבוא רבבות ספרים שלא ניתן היה להשיג עד אז במדינה.[19] סורוס הוא התורם המרכזי לאוניברסיטה המרכז אירופאית שהוקמה ב-1991 בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי שם. האוניברסיטה מעניקה את "פרס החברה הפתוחה", שראשון זוכיו היה הפילוסוף קרל פופר.[20]

סורוס היה אחד ממתנגדיו הגדולים של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' ווקר בוש ותרם כסף רב לקמפיינים של מתחריו. בכלל זה תרם למפלגה הדמוקרטית 27 מיליון דולר, בעת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004.[21] הוא תרם גם למסעי הבחירות של ברק אובמה לנשיאות. סורוס נמנה עם התורמים המרכזיים של שדולת "ג'יי סטריט".[22]

בשנת 2016 הודלפו מסמכים של "מכון החברה הפתוחה". על פי המסמכים תרם המכון לארגוני שמאל הפועלים בישראל וכן ארגונים הקשורים לערביי ישראל ולרשות הפלסטינית, תוך ניסיון שלא להבליט את מעורבותו. בין היתר נתרמו 2.5 מיליון דולר לעדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, ומיליון דולר לארגון אעלאם.[23] נכון לשנים 2014–2015, קיבלו כסף מגופים של 'החברה הפתוחה' בסכום מצטבר של מיליוני שקלים, הארגונים בצלם, שוברים שתיקה, מחסום ווטש ועוד. הקרן החדשה לישראל קיבלה מענק בסך 837 אלף דולר בשנת 2015.[24] על פי המסמכים, המכון מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה קיבל שני מענקים על סך 100 אלף דולר כל אחד, כשאחד מהם הוגדר כמיועד "לגייס תמיכה פוליטית וציבורית בישראל נגד ההתנחלויות, באמצעות מחקר על ההשלכות הכלכליות שלהן".[25]

עמדותיו והתגובה להן

סורוס תומך בארגוני שמאל וארגונים ליברליים בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם. נחשב ל"ביקורתי כלפי מדיניות ממשלת ישראל".[26] בשנת 2003 הביע סורוס עמדה שלפיה מדיניותן של מדינת ישראל ושל ארצות הברית וכן עושרם של יהודים מחזקים מגמות אנטישמיות.[27] ב-2007 כתב מאמר ב-The New York Review of Books, שבו טען שהאנטישמיות קדמה למדינת ישראל, ושמדיניות מדינת ישראל אינה אחראית לאנטישמיות, אולם הגישה כלפי מדינת ישראל מושפעת מהמדיניות שלה.[28]

סורוס פועל נגד מדיניות ההגירה של הונגריה, המונעת כניסת פליטים מוסלמים למדינה. בשנת 2017 יצאה מפלגת האזרחים ההונגרית שבראשות ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, בקמפיין שלטי חוצות נגד סורוס שבהם נאמר: "אסור לתת לג'ורג' סורוס להיות זה שצוחק אחרון". בין השאר הודבק דיוקנו של סורוס על רציפי רכבת בבודפשט כדי שנוסעים ידרכו עליו. הקהילה היהודית בהונגריה ראתה בקמפיין זה גם עידוד לאנטישמיות,[29] ובעקבות זאת פרסם שגריר ישראל בהונגריה הודעת גינוי לקמפיין. יום לאחר מכן פרסם משרד החוץ הודעת הבהרה, בהנחיית ראש הממשלה ושר החוץ, בנימין נתניהו, שבה נאמר כי ישראל מגנה כל ביטוי של אנטישמיות, אך הודעת הגינוי "לא נועדה בשום אופן לעשות דה-לגיטימציה לגורמים שמותחים ביקורת על ג'ורג' סורוס, אדם שבאופן מתמשך חותר תחת ממשלות ישראל שנבחרו באופן דמוקרטי וזאת על ידי מימון ארגונים שמכפישים את המדינה היהודית ומנסים לשלול ממנה את זכותה להגנה עצמית".[30]

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, סילק מרוסיה את ארגוני "החברה הפתוחה", ואסר בחקיקה קבלת תרומות מסורוס.[31]

במקדוניה, הנמצאת בנתיב המעבר של פליטים לגרמניה, נמתחת ביקורת ממשלתית על סורוס ונערכו הפגנות נגדו.[31]

חייו האישיים

ג'ורג' סורוס נואם בבית הספר לכלכלה של לונדון

סורוס נשוי בשלישית ואב לחמישה ילדים. שלושת הראשונים נולדו מאשתו הראשונה, לה היה נשוי בשנים 1960–1983, ושני האחרונים מאשתו השנייה, לה היה נשוי בשנים 1983–2005. בשנת 2008 פגש את אשתו הנוכחית שצעירה ממנו ב 40 שנה, טמיקו בולטון, והזוג התחתן בספטמבר 2013.

בין ספריו

  • ג'ורג' סורוס, החברה הפתוחה בסכנה, ידיעות ספרים - ספרי חמד, 1999.
  • ג'ורג' סורוס, בועת העליונות האמריקאית, הוצאת דביר, 2004

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' סורוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Beck falsely accuses Soros of Nazi collaboration on Kristallnacht anniversary, באתר "Media Matters"‏, 9 בנובמבר 2010
  2. ^ הראיון עם ג'ורג' סורוס בתוכנית 60 דקות, באתר ארכיון האינטרנט סרטונים
  3. ^ Kaufman, Michael T, Soros: The Life and Times of a Messianic Billionaire, Knopf, 2016, עמ' 5
  4. ^ LSE North American Advisory Board
  5. ^ רן דגוני, ‏סורוס נגד השוק החופשי: מקים "מכון לחשיבה כלכלית חדשה", באתר גלובס, 28.10.2009
  6. ^ "Mahathir's dark side". The Daily Telegraph (London). October 24, 2003
  7. ^ Soros, George (1999). The Crisis of Global Capitalism: Open Society Endangered, 2nd ed., PublicAffairs, ISBN 1-891220-27-4, pp. 208-209.
  8. ^ ג'ורג' סורוס הקטין אחזקותיה באינדיגו ל- % 24.15; HP מחזיקה ב- % 24 מאינדיגו, באתר TheMarker‏, 26 בפברואר 2000
  9. ^ עמנואל תימור, ‏ג'יאוטק גייסה 75 מיליון ד' בהנפקה פרטית; בשנתיים האחרונות גייסה החברה 415 מ' ד , באתר גלובס, 6 בינואר 1997
  10. ^ אפרת נוימן, ג'יאוטק, שהקים וניהל ירון איתן, התחילה כאחת ההבטחות של ההיי-טק הישראלי וסיימה כאחד הכישלונות הבולטים, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2007
  11. ^ אתר למנויים בלבד מיה אפשטיין, טבע - האחזקה הגדולה של ג'ורג' סורוס ברבעון הרביעי, באתר TheMarker‏, 25 ביוני 2014
  12. ^ שלמה פרידמן, ‏קרן קוואנטום של ג'ורג' סורוס הפכה לבעלת עניין בחברת אלרוב, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1996
  13. ^ שלמה פרידמן, ‏אלרוב - סורוס קנה עוד חצי אחוז , באתר גלובס, 16 בפברואר 1998
  14. ^ עופר פטרסבורג, ג'ורג' סורוס חוזר להתעניין בהשקעות בישראל, באתר ynet, 26 בנובמבר 2003
  15. ^ רם דגן, בנק הפועלים מצטרף לג'ורג' סורוס: ישקיע 20 מיליון דולר בקרן של מדיקה ונצ'ר פרטנרס, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2005
  16. ^ אתר למנויים בלבד מיה אפשטיין, סורוס הגדיל אחזקותיו באלוט תקשורת: מחזיק ב-16% מהחברה, באתר TheMarker‏, 25 ביוני 2017
  17. ^ תקציב הוצאות המכון לשנת 2017, באתר המכון
  18. ^ ג'ורג' סורוס העביר 18 מיליארד דולר לקרן התרומות שלו, באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2017
  19. ^ סקוט קולר, Support of Democratization and Civil Societies in Central and Eastern Europe באתר המרכז לפילנתרופיה אסטרטגית וחברה אזרחית (CSPCS) באוניברסיטת דיוק
  20. ^ CEU Open Society Prize Winners
  21. ^ סוכנויות הידיעות, סורוס נגד אובמה: "איבד שליטה על האג'נדה הכלכלית והותיר אותה בידי הרפובליקאים", באתר TheMarker‏, 20 בפברואר 2011
  22. ^ זהו המיליארדר שמממן את יהודי השמאל באמריקה, וואלה!, 25.10.2010
  23. ^ ליאל ליבוביץ', כך עובדת תיבת התהודה של עמותות השמאל הקיצוני, באתר מידה, 18 באוגוסט 2016.
  24. ^ ‫מיכל שמעון‬, המיליארדר האנטי ישראלי מתערב לטובת "שוברים שתיקה", באתר ערוץ 20, 31 באוקטובר 2016.
  25. ^ גדעון דוקוב, מחקר נגד ההתנחלויות מומן על ידי מליארדר אמריקאי, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2016
  26. ^ אלכסנדרה ה. ג'ופי, השקעה גרועה - הפילנתרופיה של ג'ורג' סורוס והסכסוך הערבי-ישראלי, באתר NGO monitor
  27. ^ In Rare Jewish Appearance, George Soros Says Jews and Israel Cause Anti- Semitism, Jewish Telegraph Agency, November 10, 2003
  28. ^ On Israel, America and AIPAC, אתר הבית של ג'ורג' סורוס, 12 באפריל 2007 (באנגלית)
  29. ^ רונן דורפן, בבודפשט התנהג כיהודי, באתר ישראל היום, 13 ביולי 2017
  30. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, בהוראת נתניהו: משרד החוץ חוזר בו מהביקורת על אנטישמיות בהונגריה ותוקף בחריפות את סורוס, באתר הארץ, 9 ביולי 2017
  31. ^ 1 2 אסף אוני, ‏כך הפך המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס לאויב העולם, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ורג%27_סורוס&oldid=23777694"