יהואחז (מלך ישראל) – הבדלי גרסאות

יהואחז
	יהואחז מלך ישראל
	יהואחז מלך ישראל
לידה	?
פטירה	800 לפנה"ס
מדינה	ממלכת ישראל
שושלת בית יהוא
תואר	מלך ישראל
אב	יהוא
צאצאים	יואש
יורש העצר	יואש
	814 לפנה"ס – 800 לפנה"ס; (כ־14 שנים)
מנהיג דת בתקופה	אלישע
	→ יהוא יואש ←
	; שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג ; פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:11, 7 באוקטובר 2020

יהואחז (יואחז) בן יהוא הוא דמות מקראית, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 814 לפנה"ס עד 800 לפנה"ס.

על יואחז מלך ישראל מסופר במלכים ב יג, א-ט. ימי יואחז הם ימי השפל הקשים ביותר בתולדות ממלכת ישראל. מלכי ארם-דמשק – חזאל ובנו בן הדד השלישי – שלטו הלכה למעשה על רוב שטחי ממלכת ישראל, ויואחז היה בבחינת מלך גרור לארמים. על מצבהּ החמור של ישראל ניתן ללמוד מספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק ז': "כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ".

ממחזור סיפורי אלישע הנביא (מלכים ב פרקים ה-ז) משתקפת גם-כן תקופת שפל זו. אף על פי ששמו של יואחז לא נזכר במפורש, והסיפורים מופיעים בתוך ימי יורם, רבים פירשו שהתואר "מלך ישראל" מכוון דווקא אליו. הוא זה שהצטווה לרפא את נעמן שר-צבא ארם מצרעתו, והוא גם זה שעמד אין אונים בפני מסעות השוד המרובים שערכו הארמים בארץ, ובימיו אף התרחש מצור ארמי על בירתו שומרון (מלכים ב ה, ו; ו, ח-כג).

חוקר המקרא יחזקאל קויפמן טוען כי תקופת השעבוד לארמים משתקפת בנבואות עמוס על הגויים ויש בהן הד לאכזריות הארמים: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד" (ספר עמוס, פרק א', פסוק ג'). גם אדום נזכרת באותה נבואה: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (שם, יא); וגם הנבואה המגנה את בני עמון: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי בְנֵי עַמּוֹן וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד לְמַעַן הַרְחִיב אֶת גְּבוּלָם" (שם, יג). נבואות אלה זוכרות לעמים השכנים את מעלליהם שהשתדלו באותם ימי השפל הקשים של ממלכת ישראל לנשל את היישוב הישראלי מעבר הירדן המזרחי.

בימי בנו יואש החלה הממלכה להתאושש בעידוד הנביא אלישע, ובימי נכדו ירבעם השני הגיעה עצמתה של הממלכה לשיאה, וארם-דמשק נכבשה.

מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה

ירבעם	נדב	בעשא	אלה	זמרי	תבני	עמרי	אחאב	אחזיהו	יורם
928	907	906	883	882	882	882	871	852	851
יהוא	יואחז	יואש	ירבעם השני	זכריהו	שלום	מנחם	פקחיה	פקח	הושע
842	814	800	784	748	747	747	737	735	732

@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 |צאצאים=[[יואש (מלך ישראל)|יואש]]
 |יורש העצר=[[יואש (מלך ישראל)|יואש]]}}
-'''יהואחז (יואחז) בן [[יהוא]]''' הוא [[דמות מקראית]], היה מלך [[ממלכת ישראל]] בשנים [[814 לפנה"ס]] עד [[800 לפנה"ס]] .
+'''יהואחז (יואחז) בן [[יהוא]]''' הוא [[דמות מקראית]], לפי [[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|הכרונולוגיה המסורתית]] מלך על [[ממלכת ישראל]] בשנים [[814 לפנה"ס]] עד [[800 לפנה"ס]].
 על יואחז מלך ישראל מסופר במלכים ב יג, א-ט. ימי יואחז הם ימי השפל הקשים ביותר בתולדות ממלכת ישראל. מלכי [[ארם דמשק|ארם-דמשק]] – [[חזאל מלך ארם|חזאל]] ובנו [[בן הדד השלישי]] – שלטו הלכה למעשה על רוב שטחי ממלכת ישראל, ויואחז היה בבחינת מלך גרור לארמים. על מצבהּ החמור של ישראל ניתן ללמוד מ{{תנ"ך|מלכים ב|יג|ז}}: "כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ".
-ממחזור סיפורי [[אלישע הנביא]] (מלכים ב פרקים ה-ז) משתקפת גם-כן תקופת שפל זו. למרות ששמו של יואחז לא נזכר במפורש, והסיפורים מופיעים בתוך ימי [[יורם (מלך ישראל)|יורם]], רבים פירשו שהתואר "מלך ישראל" מכוון דווקא אליו. הוא זה שהצטווה לרפא את [[נעמן (דמות מקראית)|נעמן]] שר-צבא ארם מצרעתו, והוא גם זה שעמד אין אונים בפני מסעות השוד המרובים שערכו הארמים בארץ, ובימיו אף התרחש מצור ארמי על בירתו שומרון (מלכים ב ה, ו; ו, ח-כג).
+ממחזור סיפורי [[אלישע הנביא]] (מלכים ב פרקים ה-ז) משתקפת גם-כן תקופת שפל זו. אף על פי ששמו של יואחז לא נזכר במפורש, והסיפורים מופיעים בתוך ימי [[יורם (מלך ישראל)|יורם]], רבים פירשו שהתואר "מלך ישראל" מכוון דווקא אליו. הוא זה שהצטווה לרפא את [[נעמן (דמות מקראית)|נעמן]] שר-צבא ארם מצרעתו, והוא גם זה שעמד אין אונים בפני מסעות השוד המרובים שערכו הארמים בארץ, ובימיו אף התרחש מצור ארמי על בירתו שומרון (מלכים ב ה, ו; ו, ח-כג).
 חוקר המקרא [[יחזקאל קויפמן]] טוען כי תקופת השעבוד לארמים משתקפת בנבואות [[עמוס הנביא|עמוס]] על הגויים ויש בהן הד לאכזריות הארמים: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד" ({{תנ"ך|עמוס|א|ג}}). גם [[אדום (עם)|אדום]] נזכרת באותה נבואה: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (שם, יא); וגם הנבואה המגנה את בני [[עמון]]: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי בְנֵי עַמּוֹן וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד לְמַעַן הַרְחִיב אֶת גְּבוּלָם" (שם, יג). נבואות אלה זוכרות לעמים השכנים את מעלליהם שהשתדלו באותם ימי השפל הקשים של ממלכת ישראל לנשל את היישוב הישראלי מ[[עבר הירדן המזרחי]].