מה טובו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref
#1Lib1Ref
שורה 2: שורה 2:
"'''מַה טֹּבוּ'''" היא תפילה המוזכרת בסידורי [[ראשונים|הראשונים]]. התפילה עוסקת בכבוד [[בית כנסת|בית הכנסת]], קדושתו, ומעלתו הגדולה.
"'''מַה טֹּבוּ'''" היא תפילה המוזכרת בסידורי [[ראשונים|הראשונים]]. התפילה עוסקת בכבוד [[בית כנסת|בית הכנסת]], קדושתו, ומעלתו הגדולה.


יש הנוהגים לאומרה בכל יום קודם התפילה בשעה שנכנס לבית הכנסת, ובקהילות אשכנז המערבי נוהגים לשיר אותו קודם ערבית בלילי יום טוב מסוימים.{{הערה|מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז, בתוך [[ירושתנו]] יא. במנהג המקורי, נהגו לשירו רק כשמתפללים ערבית אחרי צאת הכוכבים ביום טוב, כלומר ביום טוב שני חוץ מכשחל בשבת, וביום טוב ראשון רק כשחל במוצאי שבת, וכן נוהגים בקהל עדת ישורון בניו יורק עד היום. בקהילות של [[מכון מורשת אשכנז]] בארץ, הנהיגו לשירו ברוב ימים טובים, מכיוון שאחרת כמעט ואין הזדמנות לשירו בארץ מכיוון שאין יו"ט שני.}}
יש הנוהגים לאומרה בכל יום קודם התפילה בשעה שנכנס לבית הכנסת, ובקהילות אשכנז המערבי נוהגים לשיר אותו קודם ערבית בלילי יום טוב מסוימים.{{הערה|מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז, בתוך [[ירושתנו]] יא. במנהג המקורי, נהגו לשירו רק כשמתפללים ערבית אחרי צאת הכוכבים ביום טוב, כלומר ביום טוב שני חוץ מכשחל בשבת, וביום טוב ראשון רק כשחל במוצאי שבת, וכן נוהגים בקהל עדת ישורון בניו יורק עד היום. בקהילות של [[מכון מורשת אשכנז]] בארץ, הנהיגו לשירו ברוב ימים טובים, מכיוון שאחרת כמעט ואין הזדמנות לשירו בארץ מכיוון שאין יו"ט שני. ל[https://www.youtube.com/watch?v=NgHO3lmrar8 סרט] של מקהלת [[קהל עדת ישורון (ניו יורק)|קהל עדת ישורון]] בניו יורק שרים את אחד מהניגונים ששרים בליל יום טוב.}}


==מקור התפילה==
==מקור התפילה==

גרסה מ־17:23, 21 בינואר 2021

פסוק מפרק תהלים, כ"ו מתוך התפילה, על חזית בית הכנסת ניצנים בירושלים.

"מַה טֹּבוּ" היא תפילה המוזכרת בסידורי הראשונים. התפילה עוסקת בכבוד בית הכנסת, קדושתו, ומעלתו הגדולה.

יש הנוהגים לאומרה בכל יום קודם התפילה בשעה שנכנס לבית הכנסת, ובקהילות אשכנז המערבי נוהגים לשיר אותו קודם ערבית בלילי יום טוב מסוימים.[1]

מקור התפילה

מקור התפילה הוא בסדר רב עמרם גאון, ובעקבותיו היא מוזכרת בסידור רש"י ובמחזור ויטרי. בעקבות זאת הוא נדפס כיום בסידורים רבים (בעיקר בסידורים בנוסח אשכנז) בתחילת תפילת שחרית קודם הפיוט 'יגדל אלוהים חי'.[2]

הפסוק הראשון מקורו בברכת בלעם לישראל:

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע ה', כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם. יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.

בפשטות, בלעם התייחס לאוהלי המגורים של בני ישראל, ואילו בתלמוד נאמר שהכוונה לבתי כנסת ולבתי מדרש.

המהרש"ל[3] נטה שלא לומר תפילה זו, לפי הנאמר בתלמוד שבלעם התכוון בלבו לקלל את ישראל אלא שמן השמים אילצוהו להפוך את כוונתו ולהוציא מפיו ברכה:

אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע [בלעם] אתה למד מה היה בלבו; ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות [אך נאלץ לברכם] - 'מה טובו אהליך יעקב', [ביקש ש]לא תשרה שכינה עליהם - [אך נאלץ לברכם] 'ומשכנותיך ישראל'

התלמוד שם אומר גם שברבות הימים כל ברכות בלעם (העוסקות במלכות ישראל) חזרו והתהפכו לקללה, מלבד ברכת 'מה טובו אהליך יעקב' שהיא היחידה שנותרה בעינה כברכה לישראל.

תוכן התפילה

תפילת 'מה טובו' מורכבת מאוסף פסוקים שונים. הפסוק הראשון, כאמור, מקורו מדברי בלעם, ושאר הפסוקים הם מתוך מזמורים שונים בספר תהילים.

  • בפסוק הראשון מביע האדם התפעלות מגודל מעלת בית הכנסת - מקום המיוחד לתפילה: ”מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל”.
  • בפסוק השני מביע יראה ומוסיף הודאה לקדוש ברוך הוא על הזכות לבוא לבית הכנסת ולהתפלל: ”וַאֲנִי בְּרב חַסְדְּךָ אָבא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ”.
  • בפסוק השלישי מביע האדם את רגשי אהבתו לבית הכנסת, שבו שורה השכינה: ”ה' אָהַבְתִּי מְעון בֵּיתֶךָ וּמְקום מִשְׁכַּן כְּבודֶךָ”. ומוסיף: ”וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה אֶבְרְכָה לִפְנֵי ה' עשִׂי”.
  • בפסוק המסיים שוטח המתפלל את בקשתו ותחינתו ששעת התפילה תהיה 'עת רצון', שהתפילה תתקבל ומשאלותיו ייענו: ”וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ”.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מה טובו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז, בתוך ירושתנו יא. במנהג המקורי, נהגו לשירו רק כשמתפללים ערבית אחרי צאת הכוכבים ביום טוב, כלומר ביום טוב שני חוץ מכשחל בשבת, וביום טוב ראשון רק כשחל במוצאי שבת, וכן נוהגים בקהל עדת ישורון בניו יורק עד היום. בקהילות של מכון מורשת אשכנז בארץ, הנהיגו לשירו ברוב ימים טובים, מכיוון שאחרת כמעט ואין הזדמנות לשירו בארץ מכיוון שאין יו"ט שני. לסרט של מקהלת קהל עדת ישורון בניו יורק שרים את אחד מהניגונים ששרים בליל יום טוב.
  2. ^ כך בסידור 'אוצר התפילות'
  3. ^ שו"ת מהרש"ל, סימן ס"ד


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.