ברכת אהבה רבה

ברכת אהבה רבה
אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּנוּ, יְיָ אֱלהֵינוּ. חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ. אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם, רַחֵם עָלֵינוּ, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעולָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלום מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ: כִּי אֵל פּועֵל יְשׁוּעוֹת אָתָּה, וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן. וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה בֶּאֱמֶת, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּו יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה:
הברכה על פי נוסח אשכנז

ברכת אהבה רבה (או ברכת אהבת עולם, בנוסח ספרד לתפילת שחרית) היא אחת מברכות קריאת שמע הנאמרת בבוקר לאחר ברכת יוצר אור וקודם קריאת שמע. הברכה עוסקת בקשר המיוחד שיש בין האל עם ישראל.

ברכה זה אינה פותחת בברוך אתה ה', מאחר שהיא ברכה הסמוכה לחברתה, ברכת יוצר אור.

תוכן הברכה הוא תפילה ובקשה לאלוהים, לשכל ובינה ללימוד התורה, ועזרה לקיום ושמירת המצוות.

תוכן ונוסח הברכה

בתלמוד נחלקו מהו הנוסח הנכון בתחילת הברכה:

אמר רב יהודה: אמר שמואל: אהבה רבה. וכן אורי ליה רבי אלעזר לרבי פדת בריה: אהבה רבה. תניא נמי הכי: באין אומרים אהבת עולם, אלא אהבה רבה. ורבנן אמרי: אהבת עולם. וכן הוא אומר: " וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד".

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"א, עמוד ב'

להלכה, נחלקו בכך הראשונים, ובעקבותיהם נחלקו השולחן ערוך והרמ"א:

ברכה שנייה – אהבת עולם. הגה: ויש אומרים "אהבה רבה", וכן נוהגין בכל אשכנז.

— שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס', סעיף א'

אף לדעת האשכנזים אומרים בערב 'אהבת עולם'. במשנה ברורה הובא טעם לשינוי בין תפילת שחרית לערבית:

והטעם שנהגו לומר בבוקר אהבה רבה משום דכתיב "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ".

— משנה ברורה, סימן ס', סעיף קטן ב'

למעשה הדבר אינו מעכב, ובדיעבד אף אם אמר בשחרית את כל הנוסח של 'אהבת עולם' הנאמר בתפילת ערבית בבוקר יצא ידי חובה.

הברכה כברכת התורה

בתלמוד, הובא בשם שמואל, כי ברכה זו, שכאמור עוסקת בענייני לימוד התורה, יכולה לשמש כתחליף לברכות התורה. בתלמוד ירושלמי הוסיפו שניתן לצאת ידי חובת ברכת התורה בברכה זו רק אם למד מיד לאחר אמירת הברכה: ”והוא ששנה על אתר”, כלומר אם למד מיד.

תוספות וראשונים נוספים כתבו להלכה שאין חיוב ללמוד לאחר הברכה, מאחר שתנאי זה אינו נזכר בתלמוד בבלי. אמנם יש מהראשונים שכתבו בביאור דברי הירושלמי שכוונתו שקריאת שמע עצמה נחשבת כלימוד לעניין זה.

בעל השולחן ערוך לא הכריע בין הדעות:

ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק. ויש להסתפק אי סגי בקורא קריאת שמע סמוך לה מיד בלי הפסק.

— שולחן ערוך, אורח חיים, סימן מ"ז, סעיפים ז'-ח'

בביאור הלכה נכתב שמלשון הירושלמי משמע, ש'קריאת שמע' עצמה נחשבת כאמירת דברי תורה, ואין חיוב ללמוד משהו בנוסף. אף על פי כן, הוא מסיים את דבריו בכך שאם רוצה לכתחילה לצאת ידי חובת ברכת התורה בברכת אהבה רבה, הוא יכול לכוון לכך וללמוד מיד לאחר סיום התפילה.

במקרה שמכוון במפורש לא לצאת ידי חובת ברכת התורה בברכה אהבה רבה, נחלקו הפרי מגדים והביאור הלכה, אם תועיל כוונה זו.

הפסק בין הברכה לקריאת שמע

הראשונים נחלקו האם מותר להפסיק בעניית אמן על ברכת השליח ציבור, כשמסיים הברכה, או שהדבר מהווה הפסק בין ברכת אהבה רבה שהיא חלק מברכות קריאת שמע.

להלכה נכתב בשולחן ערוך שאין להפסיק ולענות אמן כדין כל ברכת המצוות שאין להפסיק בן הברכה למצווה, אמנם הרמ"א כתב שאפשר לענות אמן, ובטעם הדבר נכתב במשנה ברורה, שלדעתו אין ברכה זו נחשבת כברכת המצוות על מצוות קריאת שמע, ולכן יכול לענות אמן. למעשה, נכתב במשנה ברורה שלכתחילה יש לסיים את אמירת הברכה יחד עם השליח ציבור על מנת שלא להתחייב לענות אמן על הברכה, לחוש לדעת השולחן ערוך, אמנם בדיעבד אם סיים קודם, יענה אמן כהרכעת הרמ"א.

כוונות ומנהגים

בשולחן ערוך נזכר המנהג להחזיק את הציצית בשעת קריאת שמע, ובקהילות רבות נוהגים להחזיק את הציציות כבר מאמצע ברכת אהבת עולם, ובכף החיים הביא מנהג זה בשם שער הכוונות:

וכן כתב בשער הכוונות בדרוש ק"ש, דף כ״ז, ע״ב וזה לשונו: בהגיעך אל "מהר והבא עלינו ברכה ושלום", תזקוף ב׳ צדדי הטלית על שני כתפותיך באופן שיישארו שני הציציות מאחור ושני הציציות לפנים. ואחר כך תקבצם יחד, שרשי ארבעתם בידך השמאלית, ותניחם על לבך.

— כף החיים על אורח חיים סימן כ"ד, אות ח'

בקיצור שולחן ערוך הותאם המנהג גם לנוסח אשכנז, ונכתב שם: ”קודם קריאת שמע, כשאומר 'והביאנו', נוטל את הציצית בידו, ואוחזן בשעת קריאת שמע, ביד שמאל בין קמיצה וזרת כנגד ליבו.”

במגן אברהם נכתב בשם 'שער הכוונות' כי בברכה זו יש לכוון על זכירת מתן תורה ומעמד הר סיני וכן מעשה עמלק וזכירת מעשה מרים:

והזכירות הללו הם מצוות עשה, לכן כשיאמר ״ובנו בחרת״ יזכור מתן תורה, "וקרבתנו" — מעמד הר סיני, "לשמך הגדול" — מעשה עמלק, שאין השם שלם; "להודות לך" — הפה לא נברא רק להודות ולא לדבר לשון הרע, וזהו זכירת מעשה מרים; "וזכרתם את כל מצות ה'" — זהו שבת ששקולה כנגד כל המצות...

לקריאה נוספת

• הלכה ב - תוכן ברכת התורה ודין "אהבת עולם" | פרק פרק י - ברכת התורה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א, באתר פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א, ‏10 בינואר 2010
• ביאור ברכת אהבה רבה באתר שטייגען
• אהבה רבה, באתר הפיוט הותפילה

קישורים חיצוניים

• עיונים בסידור התפילה - ברכת אהבה רבה, באתר אורות ישראל
• הרב עזרא ביק, ברכות קריאת שמע - אהבה רבה: אהבה דרך תורה, באתר תורת הר עציון
• הפיוט ברכת אהבה רבה, באתר הפיוט והתפילה
• ברכת אהבה רבה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ברכת אהבה רבה, באתר Discogs (באנגלית)