לדלג לתוכן

פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Franz I. Stephan von Lothringen
פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
לידה 8 בדצמבר 1708
ננסי, דוכסות לורן
פטירה 18 באוגוסט 1765 (בגיל 56)
וינה, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה
מדינה האימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה וינה
מפלגה politician before the emergence of political parties עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מריה תרזה, קיסרית אוסטריה
שושלת בית לורן
אב לאופולד, דוכס לורן עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אליזבת שארלוט ד'אורליאן, נסיכת קומרסי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ראו בהמשך
קיסר האימפריה הרומית הקדושה
13 בספטמבר 174518 באוגוסט 1765
(20 שנה)
ארכידוכס אוסטריה
21 בנובמבר 174018 באוגוסט 1765
(24 שנים)
הדוכס הגדול של טוסקנה
12 ביולי 173718 באוגוסט 1765
(28 שנים)
דוכס לורן
27 במרץ 17299 ביולי 1737
(8 שנים)
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר גיזת הזהב
  • מסדר גיזת הזהב
  • אביר הצלב הגדול במסדר מריה תרזיה
  • עמית החברה המלכותית
  • המסדר הצבאי של מריה תרזה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנץ שטפן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושהגרמנית: Franz I. Stephan, Heiliger Römischer Kaiser8 בדצמבר 1708 ננסי - 18 באוגוסט 1765 וינה) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה במשך 20 שנה מ-1745 ועד 1765.

פרנץ שטפן נולד ב-8 בדצמבר 1708 ללאופולד, דוכס לורן ואליזבת שארלוט, נסיכת אורליאן, בתם של פיליפ הראשון, דוכס אורליאן ואליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ. פרנץ היה אף נצר לבית הבסבורג דרך סבתו אלאונורה מריה יוזפה מאוסטריה, שהייתה בתו של פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. כמו כן היה לפרנץ קשר חזק מאוד עם אחותו אן שארלוט, נסיכת לורן.

חותנו, קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה העריך את משפחתו של פרנץ, אשר מלבד היותם בני משפחתו, הם אף שירתו את אוסטריה בהצטיינות. אחיו הבכור של פרנץ לאופולד קלמנט, נסיך הכתר של לורן, היה אמור להתחתן עם מריה תרזה בתו של קרל. לאחר מותו של לאופולד קלמנט, לקח קרל את פרנץ תחת חסותו, ואירס אותו עם מריה תרזה.

בשנת 1722 הובא פרנץ לווינה, ולכבוד כך מסר קרל השישי את דוכסות טשן ללאופולד אביו של פרנץ. בשנת 1729 מת לאופולד, דוכס לורן, ופרנץ ירש את דוכסות לורן ודוכסות טשן. בשנת 1731 עבר פרנץ טקס חניכה בבונים החופשיים בביתו של השגריר הבריטי בהאג, פיליפ סטנהופ, הרוזן הרביעי מצ'סטרפילד. בהמשך, במהלך ביקור באנגליה, קיבל פרנץ דרגת "רב-בונה" בטקס שכונס במיוחד בבית הול הוטון בנורפוק, שהשתייך לראש ממשלת בריטניה רוברט וולפול.

בשנת 1732 סידרה לו מריה תרזה את משרת הלורד-לוטננט בהונגריה, משום שרצתה אותו קרוב אליה. וביוני 1732 עבר פרנץ לפרשבורג לצורך תפקידו.

בשנת 1733 פרצה מלחמת הירושה הפולנית, וצרפת תפסה את ההזדמנות לתפוס את דוכסות לורן, משום שחששה מנוכחות כוחות אוסטריים סמוך כל כך לגבולה.

באוקטובר 1735 נחתם הסכם שלום, שחזר ואושרר באמנת וינה בנובמבר 1738, ובו הוחלט שדוכסות לורן תעבור לסטניסלאב לשצ'ינסקי, חמיו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת, בעוד פרנץ יוכר כקיסר האימפריה הרומית הקדושה על ידי צרפת, ובנוסף, יקבל כפיצוי את הדוכסות הגדולה של טוסקנה, שאותה ירש פרנץ רק בשנת 1737, לאחר מותו של ג'אן גסטונה דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה.

לאחר מותו של קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והניצחון האוסטרי על מקסימיליאן השלישי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה, נחתם הסכם פיסן ב-13 בספטמבר 1745, ובו נבחר פרנץ לקיסר. בנוסף, שיתפה אותו אשתו מריה תרזה בשליטה בנחלותיה, שכללו את ארכידוכסות אוסטריה, ממלכת הונגריה, ממלכת בוהמיה, וממלכת קרואטיה.

את עיקר השליטה בקיסרות השאיר פרנץ לאשתו, אולם הוא לקח על עצמו את השליטה בענייני הכספים, והצליח לשקם את המשק האוסטרי שעמד על סף פשיטת רגל בעקבות מלחמת שבע השנים, ולהביאו למצב שבשנת 1780 הייתה האימפריה ההבסבורגית במצב הרבה יותר טוב מבריטניה וצרפת. פרנץ גילה גם עניין רב במדעי הטבע, וכן היה חבר בארגון הבונים החופשיים.

פרנץ לא שמר אמונים לאשתו, והיה נואף בתדירות גבוהה, אחת מפילגשיו הייתה מריה וילהלמינה, נסיכת אאורספרג, שהייתה צעירה ממנו בשלושים שנה.

ב-18 באוגוסט 1765 נפטר פרנץ באופן פתאומי בחזרתו מהאופרה באינסברוק. הוא נקבר בקריפטה הקיסרית בווינה, ובנו יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עלה לשלטון במקומו.

ב-12 בפברואר 1736 התחתן פרנץ עם מריה תרזה בתו של קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ורעייתו אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל, ובכך נוסדה שושלת הבסבורג-לורן. לפי המסופר, היו אלו נישואין מאהבה, ולא נישואי נוחות. לאחר נישואיה העניקה מריה תרזה לבעלה מעמד של עוצר משני על נחלותיה באוסטריה, תוך שהיא שומרת למעשה את מרבית הכח הפוליטי בידיה שלה. לאחר מותו של פרנץ, שינתה מריה את התנהלותה. מותו העציב אותה מאוד, ובחמש עשרה השנים שחלפו עד למותה לבשה בגדי אבלות.

מריה תרזה העמידה לפרנץ מספר גדול של צאצאים - שישה עשר, שחלקם מתו בגיל צעיר. כל בנותיהם של הזוג נקראו בשם "מריה" כשם ראשון ושם שני נוסף. הן נקראו כך על שם מריה הבתולה, שכן אשתו מריה תרזה הייתה קתולית אדוקה. למעשה, הבנות לא נקראו כלל "מריה" בחיי היום יום, אלא בשמותיהן השניים.

שם תאריך לידה תאריך פטירה הערות
הארכידוכסית מריה אליזבת 5 בפברואר 1737 6 ביוני 1740 מתה בילדותה
הארכידוכסית מריה אנה 6 באוקטובר 1738 19 בנובמבר 1789 לא נישאה
הארכידוכסית מריה קרולינה 12 ביוני 1740 25 בינואר 1741 מתה בינקותה
יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה 13 במרץ 1741 20 בפברואר 1790 עלה לשלטון באופן רשמי לאחר מות אביו, אך בפועל פעל באופן עצמאי רק לאחר מותה של אמו בשנת 1780. נישא תחילה לאיזבלה, נסיכת פארמה ולאחר מותה למריה יוזפה, נסיכת בוואריה
הארכידוכסית מריה כריסטינה 13 במאי 1742 24 ביוני 1798 נישאה לנסיך אלברכט מסקסוניה, דוכס טשן
הארכידוכסית מריה אליזבת 13 באוגוסט 1743 22 בספטמבר 1808 לא נישאה
הארכידוכס קרל יוזף 1 בפברואר 1745 18 בינואר 1761 נפטר מאבעבועות שחורות לפני שהגיע לגיל 16
הארכידוכסית מריה אמליה 26 בפברואר 1746 9 ביוני 1804 נישאה לפרננדו, דוכס פארמה
לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה 5 במאי 1747 1 במרץ 1792 ירש את אחיו בתפקיד הקיסר. נישא למריה לואיסה, נסיכת ספרד, בתו של המלך קרלוס השלישי
הארכידוכסית מריה קרולינה 17 בספטמבר 1748 17 בספטמבר 1748 נפטרה דקות ספורות לאחר לידתה
הארכידוכסית מריה יוהאנה 4 בפברואר 1750 23 בדצמבר 1762 נפטרה מאבעבועות שחורות בגיל 12
הארכידוכסית מריה יוספה 19 במרץ 1751 15 באוקטובר 1767 נפטרה מאבעבועות שחורות בגיל 16
הארכידוכסית מריה קרולינה 13 באוגוסט 1752 7 בספטמבר 1814 נישאה לפרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
הארכידוכס פרדיננד 1 ביוני 1754 24 בדצמבר 1806 נישא למריה ביאטריצ'ה ד'אסטה, דוכסית מאסה
הארכידוכסית מריה אנטוניה (מארי אנטואנט) 2 בנובמבר 1755 16 באוקטובר 1793 נישאה ללואי, יורש העצר הצרפתי, אשר הוכתר מאוחר יותר כמלך לואי השישה עשר. הוצאה להורג במהלך המהפכה הצרפתית
הארכידוכס פרנץ מקסימיליאן 8 בנובמבר 1756 27 ביולי 1801 הארכיבישוף של קולוגן

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקולאס השני, דוכס לורן
 
קלוד פרנסואז ד'לורן
 
פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
אלאונורה גונזגה
 
לואי השלושה עשר, מלך צרפת
 
אן מאוסטריה
 
קרל הראשון לודוויג, הנסיך הבוחר מפפאלץ
 
שרלוטה, רוזנת הסן-קאסל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל החמישי, דוכס לורן
 
 
 
 
 
אלאונורה מריה יוזפה מאוסטריה
 
 
 
 
 
פיליפ הראשון, דוכס אורליאן
 
 
 
 
 
אליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד, דוכס לורן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליזבת שארלוט, נסיכת אורליאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
בית לורן
נולד:8 בדצמבר 1708 מת:18 באוגוסט 1765
ג'אן גסטון דה מדיצ'י הדוכסות הגדולה של טוסקנה
17371745
לאופולד הראשון
לאופולד דוכסות לורן
17291737
סטניסלאב הראשון
דוכסות טשן
17291765
יוזף השני
קרל השביעי מלך גרמניה
17451764
האימפריה הרומית הקדושה
17451765
מריה תרזה ארכידוכסות אוסטריה
מושל ארצות השפלה האוסטריות
17401765
מריה תרזה