צ'ירו פרארה
 | ||||
| פרארה כמאמן סמפדוריה, 2012 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
11 בפברואר 1967 (בן 57) נאפולי שבאיטליה | |||
| שם מלא | צ'ירו פרארה | |||
| גובה | 1.80 מטר | |||
| עמדה | בלם | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
צ'ירו פרארה (באיטלקית: Ciro Ferrara; נולד ב-11 בפברואר 1967 בנאפולי) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הבלם, וכיום מאמן כדורגל.
פרארה שיחק במשך כל הקריירה בשני מועדונים בלבד, נאפולי ויובנטוס, שאותה אף הוביל כמאמן, ונחשב לאחד הבלמים האיטלקים הטובים בדורו. הוא שיחק בנבחרת איטליה שסיימה במקום השלישי במונדיאל 1990.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרארה, יליד העיר נאפולי, החל את קריירת המשחק במחלקת הנוער של קבוצת נאפולי מעיר ילדותו. כשהיה בן 14 לקה במחלת אוסגוד-שלטר ונאלץ אף להשתמש בכסא גלגלים תקופה מסוימת. הוא עלה לקבוצה הבוגרת בעונת 1984/1985, וערך את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ב-5 במאי 1985, שני מחזורים לסיום העונה, במשחק מול יובנטוס שהסתיים בשוויון 0-0.
בעונת 1986/1987 כבר היה פרארה לשחקן הרכב קבוע. באותה עונה זכו פרארה ונאפולי בדאבל באיטליה. בגמר הקופה איטליה גברה נאפולי על אטאלנטה 4-0 בסיכום שני המשחקים, ובשניהם פתח פרארה בהרכב. שנתיים אחר כך, בעונת 1988/1989, זכתה נאפולי בגביע אופ"א. היא פגשה בגמר הכפול את שטוטגרט וגברה עליה 2-1 במפגש הראשון שהתקיים בנאפולי. בגומלין הסתיים המשחק בשוויון 3-3 שזיכה את נאפולו בגביע, ובמשחק זה כבש פרארה את שערה השני של קבוצתו, מבישול של דייגו מראדונה. היה זה השער היחיד של פרארה במדי הקבוצה במסגרת אירופית. עונה אחר כך זכה פרארה בפעם השנייה באליפות איטליה עם נאפולי. עם תחילת עונת 1990/1991 זכתה נאפולי גם בתואר הסופר קאפ האיטלקי, לאחר שהביסה את יובנטוס 5-1, עם פרארה בהרכב. בסיום אותה עונה עזב מראדונה את נאפולי, וסרט הקפטן עבר לפרארה.
לקראת עונת 1994/1995 עזב פרארה לראשונה את נאפולי, ועבר ליובנטוס יחד עם מאמנו בעונה האחרונה בנאפולי, מרצ'לו ליפי. כבר באותה עונה זכתה הקבוצה בדאבל באיטליה והעפילה לגמר גביע אופ"א, ועונה אחר כך זכתה בליגת האלופות, כשפרארה פותח במשחק הגמר מול אייאקס אמסטרדם ואף כובש את הפנדל הראשון לזכות קבוצתו בדו-קרב הפנדלים. במהלך עונת 1996/1997 המשיכה יובנטוס את הזכייה בליגת האלופות, כשזכתה בתואר הסופר קאפ האירופי לאחר שהביסה 6-1 את פריז סן-ז'רמן ובתואר הגביע הביניבשתי לאחר ניצחון 1-0 על ריבר פלייט. בשני המשחקים פתח פרארה בהרכב הקבוצה.
פרארה היה לעוגן בחוליית ההגנה של יובנטוס במשך כעשור, ונחשב לאחד משחקני ההגנה האיטלקים הטובים בדורו. בתקופתו נחשבה הגנת יובנטוס לאחת הטובות ביבשת, ובנוסף לזכייה בליגת האלופות ב-1996, גם העפילה לגמר ליגת האלופות 1997, 1998 ו-2003. פרארה פתח בהרכב בשניים ממשחקי הגמר.
ב-11 העונות של פרארה ביובנטוס זכתה הקבוצה פעם אחת בליגת האלופות, וכן בשש אליפויות (האחרונה שבהן נלקחה מהקבוצה בעקבות פרשת הטיית המשחקים בסרייה א' 2006), ארבעה תארים אירופים ובינלאומיים וחמישה תארים נוספים באיטליה, והייתה מהדומיננטיות בכדורגל האירופי.
בעונה האחרונה שלו בקבוצה, עונת 2004/2005, שותף פרארה בחמישה משחקים בלבד, ארבעה מתוכם בליגה. משחק הפרישה שלו בליגה היה ב-15 במאי 2005, מול פארמה. היה זה משחק הליגה ה-500 שלו בקריירה, ובסיום העונה פרש מכדורגל בגיל 38.
בזכות 500 הופעות הליגה שלו, פרארה ממוקם במקום ה-13 במספר ההופעות בסרייה א' בכל הזמנים. הוא אחד משלושת השחקנים היחידים בהיסטוריה שצברו 200 הופעות לפחות במדי שתי קבוצות שונות בסרייה א', יחד עם ג'אנקרלו דה סיסטי (פיורנטינה ורומא) ולוצ'יאנו קסטליני (טורינו ונאפולי).
נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005, זמן קצר לאחר פרישתו מכדורגל, התמנה פרארה לעוזרו של מאמנו לשעבר בנאפולי וביובנטוס, מרצ'לו ליפי, בנבחרת איטליה. הוא היה חלק מהצוות המקצועי של הנבחרת שזכתה במונדיאל 2006. לאחר הטורניר, הצטרף פרארה לחברו לשעבר לקבוצה ג'אנלוקה פסוטו בקבוצת הנוער של יובנטוס, וקיבל תפקיד ניהולי באקדמיה לכדורגל של המועדון. ביוני 2008, עם שובו של ליפי לתפקיד המאמן בנבחרת איטליה, חזר פרארה לתפקיד עוזר מאמן הנבחרת.
ב-18 במאי 2009 מונה פרארה לתפקיד המאמן הזמני של יובנטוס, במקומו של קלאודיו ראניירי שפוטר, לקראת שני מחזורי הסיום של העונה[1]. פרארה הוביל את יובנטוס לניצחונות 3-0 על סיינה ו-2-0 על לאציו בשני המחזורים הנותרים, שהבטיחו לקבוצה את המקום השני בטבלה, וב-5 ביוני הוא הוכרז כמאמן הקבוע של הקבוצה[2].
יובנטוס של פרארה החלה טוב את עונת 2009/2010, כשניצחה את ארבעת מחזורי הפתיחה והפגינה יכולת טובה גם בשלב הבתים של ליגת האלופות. בהמשך העונה יובנטוס נחלשה מאוד. היא הפסידה 4-1 לבאיירן מינכן במחזור הסיום של שלב הבתים והודחה מליגת האלופות, ורשמה רצף של תוצאות מאכזבות בליגה. לאחר שהודחה גם מהגביע האיטלקי על ידי אינטר מילאנו ב-29 בינואר 2010, פוטר פרארה מתפקידו והוחלף על ידי אלברטו זאקרוני עד לסיום העונה[3].
ב-22 באוקטובר 2010 מונה פרארה לתפקיד מאמן נבחרת איטליה עד גיל 21, עם חברו לקבוצה לשעבר אנג'לו פרוצי כעוזרו. הוא הוביל בהצלחה את הנבחרת הצעירה עד שעזב אותה ב-2 ביולי 2012, כדי להתמנות לתפקיד המאמן של סמפדוריה, העולה החדשה לסרייה א'[4]. כעבור כחמישה חודשים בלבד, ב-17 בדצמבר, הוא פוטר מתפקידו כמאמן הקבוצה[5].
ביוני 2016 התמנה לתפקיד מאמן ווהאן זאל מליגת המשנה הסינית.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תארים כשחקן
- יובנטוס
- ליגת האלופות: 1995/1996
- אליפות איטליה (6): 1994/1995, 1996/1997, 1997/1998, 2001/2002, 2002/2003, 2004/2005 (נשללה)
- הגביע הביניבשתי: 1996
- הסופר קאפ האירופי: 1996
- הגביע האיטלקי: 1994/1995
- גביע האינטרטוטו: 1999
- הסופר קאפ האיטלקי (4): 1995, 1997, 2002, 2003
- נבחרת איטליה
- אליפות העולם: 1990 (מקום שלישי)
- אליפות אירופה: 2000 (מקום שני)
- תארים כמאמן
- נבחרת איטליה
- אליפות העולם: 2006 (כעוזר מאמן)
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | אחר | סך הכל | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1984/1985 | נאפולי |  סרייה א' |
2 | 0 | 0 | 0 | - | - | - | - | 2 | 0 |
| 1985/1986 | 14 | 0 | 2 | 0 | - | - | - | - | 16 | 0 | ||
| 1986/1987 | 28 | 2 | 8 | 0 | 2 | 0 | - | - | 38 | 2 | ||
| 1987/1988 | 23 | 1 | 7 | 0 | 2 | 0 | - | - | 32 | 1 | ||
| 1988/1989 | 27 | 0 | 8 | 0 | 12 | 1 | - | - | 47 | 1 | ||
| 1989/1990 | 33 | 0 | 6 | 0 | 6 | 0 | - | - | 45 | 0 | ||
| 1990/1991 | 29 | 2 | 8 | 2 | 3 | 0 | 1 | 0 | 41 | 4 | ||
| 1991/1992 | 32 | 1 | 2 | 0 | - | - | - | - | 34 | 1 | ||
| 1992/1993 | 31 | 4 | 5 | 0 | 3 | 0 | - | - | 39 | 4 | ||
| 1993/1994 | 28 | 2 | 0 | 0 | - | - | - | - | 28 | 2 | ||
| 1994/1995 | יובנטוס | סרייה א' |
33 | 1 | 7 | 0 | 9 | 1 | - | - | 49 | 2 |
| 1995/1996 | 31 | 3 | 1 | 0 | 9 | 0 | 1 | 0 | 42 | 3 | ||
| 1996/1997 | 32 | 4 | 3 | 0 | 11 | 0 | 3 | 1 | 49 | 5 | ||
| 1997/1998 | 17 | 1 | 2 | 0 | 5 | 0 | 1 | 0 | 25 | 1 | ||
| 1998/1999 | 18 | 0 | 2 | 1 | 3 | 0 | 1 | 0 | 24 | 1 | ||
| 1999/2000 | 31 | 1 | 1 | 0 | 9 | 0 | - | - | 41 | 1 | ||
| 2000/2001 | 23 | 1 | 1 | 0 | 6 | 0 | - | - | 30 | 1 | ||
| 2001/2002 | 22 | 3 | 4 | 1 | 4 | 0 | - | - | 30 | 4 | ||
| 2002/2003 | 25 | 0 | 0 | 0 | 12 | 1 | 0 | 0 | 37 | 1 | ||
| 2003/2004 | 17 | 1 | 4 | 0 | 4 | 0 | 1 | 0 | 26 | 1 | ||
| 2004/2005 | 4 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | - | - | 5 | 0 | ||
| סך הכל | נאפולי | 247 | 12 | 46 | 2 | 28 | 1 | 1 | 0 | 322 | 15 | |
| יובנטוס | 253 | 15 | 26 | 2 | 72 | 2 | 7 | 1 | 358 | 20 | ||
| סך הכל קריירה | 500 | 27 | 72 | 4 | 100 | 3 | 8 | 1 | 680 | 35 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1987 | 3 | 0 |
| 1988 | 4 | 0 |
| 1989 | 7 | 0 |
| 1990 | 5 | 0 |
| 1991 | 6 | 0 |
| 1992 | 0 | 0 |
| 1993 | 0 | 0 |
| 1994 | 0 | 0 |
| 1995 | 6 | 0 |
| 1996 | 4 | 0 |
| 1997 | 8 | 0 |
| 1998 | 1 | 0 |
| 1999 | 1 | 0 |
| 2000 | 4 | 0 |
| סה"כ | 49 | 0 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- ענבל מנור, פרארה עם מנוע פיאט, באתר וואלה!, 21 באוקטובר 2009
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קלאודיו ראניירי פוטר מיובנטוס, באתר וואלה!, 18 במאי 2009
- ^ רשמית: צ'ירו פרארה מאמן יובנטוס, באתר וואלה!, 5 ביוני 2009
- ^ זאקרוני: "המטרה לגרום למנהלי יובה לבעיה", באתר וואלה!, 29 בינואר 2010
- ^ צ'ירו פרארה מונה למאמן סמפדוריה, באתר ערוץ הספורט, 2 ביולי 2012
- ^ צ'ירו פרארה פוטר מסמפדוריה, דליו רוסי יחליפו, באתר וואלה!, 17 בדצמבר 2012
| נבחרת איטליה – אולימפיאדת סיאול 1988 | ||
|---|---|---|
|
1 טאקוני • 2 קראברו • 3 קרנבאלה • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 טאסוטי • 7 קולומבו • 8 פלגריני • 9 ברמבאטי • 10 קארובי • 11 קריפה • 12 ג'וליאני • 13 וירדיס • 14 ריציטלי • 15 גאליה • 16 יאקיני • 17 דסידרי • 18 מאורו • 19 אבאני • 20 פליוקה • מאמן: רוקה |
| |
| נבחרת איטליה – יורו 1988 | ||
|---|---|---|
|
1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קראברו • 5 פרארה • 6 פרי • 7 פראנציני • 8 מלדיני • 9 אנצ'לוטי • 10 דה אגוסטיני • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 פוסי • 14 ג'אניני • 15 רומאנו • 16 אלטובלי • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 ריציטלי • 20 ויאלי • מאמן: ויצ'יני |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1990 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 פרי • 7 מלדיני • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 ברטי • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 ג'אניני • 14 מארוקי • 15 ר' באג'ו • 16 קרנבאלה • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 סקילאצ'י • 20 סרנה • 21 ויאלי • 22 פליוקה • מאמן: ויצ'יני |
| |
| נבחרת איטליה – יורו 2000 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 אביאטי • 2 פרארה • 3 מלדיני • 4 אלברטיני • 5 קנבארו • 6 נגרו • 7 די ליוויו • 8 קונטה • 9 אינזאגי • 10 דל פיירו • 11 פסוטו • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 אמברוזיני • 17 זמברוטה • 18 פיורה • 19 מונטלה • 20 טוטי • 21 דל וקיו • 22 אנטוניולי • מאמן: זוף |
| |
| מאמני יובנטוס | |
|---|---|
|