רום

רום
Rum

אחוז אלכוהול	40 אחוז נפח אלכוהול
מוצא	הקריביים
מועד הכנה ראשוני	המאה ה־15

רוּם (באנגלית: Rum; בספרדית: Ron) הוא משקה אלכוהולי מזוקק המופק מתוצרי לוואי של קנה הסוכר, כגון דבשה ומיץ קנה הסוכר, בתהליך של תסיסה וזיקוק. לרום ריח עז אופייני וטעם מתקתק במקצת, עם תכולת אלכוהול גבוהה (40% ברום סטנדרטי).

מרבית הרום מיוצר בארצות הים הקריבי ובשפך הנהר דמררה בדרום אמריקה. ארצות אחרות בהן הוא מיוצר הן אוסטרליה, הודו והמושבות הצרפתיות לשעבר באוקיינוס ההודי.

לרום חשיבות דתית ותרבותית בארצות האגן הקריבי ובדרום אמריקה. שימוש ברום נפוץ במסורת הדתית של דת הסנטריה ובדתות קריביות אחרות. בנוסף, לרום ישנו קשר ארוך יומין לצי הבריטי אשר מלחיו, בהם פריבטירים וסוחרי עבדים, היו שותים אותו נקי או בתוספת מים (מכונה באנגלית "גרוג", Grog). הרום היה אחד ממוצרי הסחר העיקריים ש"העולם החדש" של אמריקה סיפק ל"עולם הישן" של אירופה. הרום נפוץ גם לאמריקה הצפונית, וייתכן שמס שייקר את צריכתו (Sugar act) קידם את התרחשות המהפכה האמריקנית.

היסטוריה

משקאות שמקורם בתוצרי קנה סוכר מזוקקים ידועים עוד משחר ההיסטוריה. ככל הנראה, משקאות אלו יוצרו לראשונה בהודו או בסין העתיקה. מאזורים אלו, התפשטו משקאות אלו ברחבי תבל. דוגמה למשקה כזה הוא ה"ברום", משקה שיוצר בחצי האי המלאי במשך אלפי שנים. משקה מזוקק מתסיסת קנה סוכר כבר היה מוכר ב 350 לפנ"הס בהודו, בשם "יין מקנה סוכר".

קני סוכר הובאו לאיים הקריביים על ידי אירופאים בשנות ה-90 של המאה ה-15, והרום המודרני יוצר לראשונה, ככל הנראה, על ידי עבדים שעבדו במטעי הסוכר באיים. ההתייחסות המוכרת הראשונה לרום בכתב היא ממסמך שנשלח מברבדוס ב-1651 ומזכיר גם שתיית רום באי נוויס.

אחרי המצאתו, זכה הרום לפופולריות גדולה והתפשט במהרה לארצות דרום אמריקה וגם למושבות האירופאיות במרכז ובצפון אמריקה. כדי לספק את הדרישה הגדלה למשקה, הוקמה מזקקת הרום הראשונה בסטטן איילנד שבניו יורק, ובמהרה הוקמו מזקקות נוספות במושבות אחרות. צריכת הרום הייתה באותה תקופה גבוהה ביותר, 13.5 ליטר רום בשנה לנפש במושבות.

כדי לעמוד בדרישה הגדולה לדבשה, וגם עקב עליית הביקוש לסוכר באירופה, נדרש כוח אדם רב לעיבוד מטעי הסוכר באיים הקאריביים. דרישה זו יצרה סחר תלת צדדי בין אפריקה, האיים הקריביים והמושבות באמריקה. עבדים יובאו מאפריקה לאיים הקריביים, מהדיבשה שייצרו הופק רום במושבות, והרום מימן יבוא עבדים נוספים מאפריקה. בשני העשורים האחרונים הוכיחו היסטוריונים שהמשולש - דיבשה, רום ועבדים, היה כפי הנראה חלק מהתעמולה של מתנגדי האלכוהול במאה ה-19 שחפצו להשחיר את שמו של המשקה הפופולרי. למעשה, הסחר בין המושבות לאיים הקאריביים ולאפריקה היה מגוון ביותר ולא התבסס רק על רום או על עבדים. המושבות ייצאו בין השאר, אורז, אורן לבן, טבק, דגים מלוחים ועוד.

לסחר זה היו השפעות דמוגרפיות, תרבותיות ופוליטיות. עקב יבוא העבדים, השתנה הרכב אוכלוסיית האיים הקאריביים ודרום אמריקה, ומנהגים תרבותיים רבים יובאו מאפריקה לאותן מדינות.

בצד הפוליטי, הסחר בעבדים, בסוכר וברום היה רווחי ביותר למושבות האמריקאיות. ייתכן כי הפגיעה בסחר זה עקב מס הסוכר הבריטי שהוטל בשנת 1764, תרמה להתגבשות ההכרה הלאומית במושבות והשפיעה, בין שאר הגורמים, להכרזת המרד בבריטים.

תהליך הייצור

מרבית הרום מיוצר מדבשה, למעט באיים דוברי צרפתית, שם מועדף השימוש במיץ קנה סוכר.

תסיסה

לרכיב הבסיס (דיבשה או מיץ קנה סוכר) מוסיפים שמרים ומים, כדי להתחיל בתהליך התסיסה. רוב יצרני הרום משתמשים בשמרים מיוחדים, ולא בשמרים הפראיים שנמצאים ברכיב הבסיס באופן טבעי. בג'מייקה משתמשים בשמרים שמקורם בשאריות התסיסה של רום קודם. לעיתים מוסיפים לרכיב הבסיס חומרים אורגניים נוספים, כגון שאריות קנה סוכר סחוטים ומשקעים שנותרו בסבבי התססה וזיקוק קודמים, על מנת להעלות את מספר האסטרים בנוזל ולהעשיר את טעמו.

לשמרים ישנה חשיבות רבה בקביעת טעמו של הרום המתקבל וסוגו - רום כהה מיוצר בתהליך של תסיסה איטית, בעוד רום בהיר לשתייה מיוצר על ידי שמרים הגורמים לתסיסה מהירה.

זיקוק

בדומה לתסיסה, אין שיטה סטנדרטית לזיקוק רום. רוב ייצור הרום נעשה בזיקוק רציף, אולם יצרנים מסוימים עדיין משתמשים בזיקוק דודי. יתרונן הוא בכך שתוצריהן מכילים יותר משקעים, כך שטעם המשקה המתקבל הוא מלא ועשיר יותר. עם זאת, זיקוק בשיטה זו הוא איטי יותר, ולכן יש יצרנים המעדיפים את הזיקוק הרציף.

יישון הרום

רבים מיצרני הרום מעבירים את הרום תהליך של יישון, שבו הרום מוחזק בחביות במשך לפחות שנה. לרוב חביות אלון חדשות, בסגנון יישון הדומה לבורבון, אך מקובל גם מעץ אחר או מפלדת אל-חלד. אחרי היישון, הרום עובר תהליך של ערבוב כדי להבטיח טעם אחיד. במסגרת תהליך זה, רום בהיר עשוי לעבור סינון, על מנת להשיג צבע אחיד. לרום כהה מוסיפים לעיתים קרמל כדי להגיע לטעם והצבע הרצויים.

סוגי רום

קיימים מספר סוגי רום:

• רום בהיר - משמש לשתייה (נקי או עם קרח) ולערבוב קוקטיילים, כגון מוחיטו וקובה ליברה. סוג רום זה קל יותר ומזוהה עם איים קריביים שהיו בשליטה ספרדית כמו קובה, פוארטו ריקו, ונצואלה. הוא מוגש בכוס ברנדי סניפטר.
• רום זהוב - משמש לבישול, לערבוב קוקטיילים ולשתייה. מוגש בכוס ברנדי סניפטר.
• רום כהה - משמש לבישול, לערבוב קוקטיילים ולשתייה גם הוא, אך עשיר וכבד יותר, אפילו בעל נטייה לסירופ. סוג רום זה מזוהה יותר עם איים שהיו בשליטה צרפתית ואנגלית כמו האיטי, ג'מייקה, ארובה.

את כל סוגי הרום נפוץ לערבב עם משקה קולה.

מותגי רום מפורסמים

• בקארדי סופריור
• קפטן מורגן
• הוואנה קלאב
• מאיירס
• מאליבו
• פמפרו

רום בתרבות

שירים

• הלהקה הישראלית "התקווה 6" הוציאה בשנת 2015 את השיר "שימי לי עוד רום" (מהאלבום "הכי ישראלי") בסגנון רגאיי, שמאפיין חלק מהאזורים בהם יוצר הרום בעולם הישן.

קישורים חיצוניים

• גיא גיסר‏, הוד רום-מותו, באתר וואלה, 30 ביולי 2003
• רואי פרסול, ‏מה יש ברום, המשקה המתקתק, שכובש את הקהל הישראלי?, באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2018
• topic/blackstrap רום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)