רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש
לידה |
9 בנובמבר 1897 קיימברידג', הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
7 ביוני 1978 (בגיל 80) קיימברידג', הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | כימיה |
מקום מגורים | אנגליה |
מקום לימודים | קולג' עמנואל |
מנחה לדוקטורט | Eric Rideal |
מוסדות | אוניברסיטת קיימברידג' |
תלמידי דוקטורט | David Husain, ג'ורג' פורטר |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
מחקר בעניין תגובות כימיות מהירות מאוד | |
רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש (באנגלית: Ronald George Wreyford Norrish; 9 בנובמבר 1897 – 7 ביוני 1978) היה כימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1967 (במשותף עם מנפרד אייגן וג'ורג' פורטר),[1] "על מחקריהם בתגובות כימיות מהירות מאוד, המושפעות על ידי הפרעת שיווי משקל בעזרת פולסים קצרים ביותר של אנרגיה".
ביוגרפיה והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוריש נולד בקיימברידג' שבאנגליה. הוא למד בבית הספר העל יסודי המקומי 'The Perse School' ולאחר מכן באוניברסיטת קיימברידג'.[2] הוא היה תלמיד לשעבר של הכימאי-פיזיקלי האנגלי אריק רידיל.[3] בשנת 1926, נישא לאנני סמית', מרצה באוניברסיטת ויילס שבקארדיף.
קריירה ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוריש נתפס ונשבה במלחמת העולם הראשונה, מאוחר יותר ציין בעצב כי רבים מבני גילו ומתחרים פוטנציאלים בקיימברידג' לא שרדו את המלחמה. מסמכים צבאיים מראים כי סגן משנה ברגימנט הארטילריה המלכותי של צבא הבריטי, נוריש, נעלם (נתפס) ב-21 במרץ 1918, הוא שרד את השבי ולאחר המלחמה חזר למולדתו. בשנת 1925, חזר נוריש לאוניברסיטת קיימברידג' כחבר צוות מחקר ומאוחר יותר הפך לראש המחלקה לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה וחלק מבנה עם ראש המחלקה לכימיה (מחלקה נפרדת) אלכסנדר טוד. לשתי המחלקות היו מנהלים שונים, כוח אדם אקדמי וטכני שונה עד שנות השמונים המוקדמות כאשר מוזגו שתי המחלקות תחת הכימאי ג'ון מוריג תומאס.
נוריש ביצע עבודות מחקר בפוטוכימיה באמצעות מקורות אור ממושכים. בשנים 1951 עד 1955 כיהן כנשיא חברת פאראדיי (אנ').[1]
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1936, נבחר נוריש לעמיתי החברה המלכותית (אנ') ובשנים 1955-1953 כיהן כנשיא אגודת פאראדיי. בשנת 1958 הוא קיבל את מדליית דייווי. כתוצאה מהתפתחות שיטת המחקר פלאש פוטוליזה, הוענק לנוריש בשנת 1967 פרס נובל לכימיה יחד עם מנפרד אייגן וג'ורג' פורטר על מחקריהם בעניין תגובות כימיות מהירות מאוד.[1] אחד מהישגיו הוא פיתוחו של 'תגובת נוריש' (אנ').
במהלך כהונתו כראש המחלקה לכימיה פיזיקלית, למדה תחתו רוזלינד פרנקלין, שמאוחר יותר הפכה לחוקרת DNA ועבדה יחד עם זוכי פרס נובל פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש, באתר פרס נובל (באנגלית)
- רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 הביוגרפיה של נוריש באתר פרס נובל
- ^ רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש (1897 - 1978) באתר מכללת עמנואל, אוניברסיטת קיימברידג'
- ^ רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש 9 בנובמבר 1897 - 7 ביוני 1978 באתר החברה המלכותית
זוכי פרס נובל לכימיה | ||
---|---|---|
1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | |
1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) |