התאבדויות בני נוער להט"בים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 18: שורה 18:


"תלמידים [[להט"ב]]ים חשים שאינם בטוחים בבית הספר פי שלושה יותר לעומת תלמידים שאינם להט"בים (22% לעומת 7%) ו-90% מהתלמידים ה[[להט"ב]]ים (לעומת 62% בקרב התלמידים שאינם להט"בים) הוטרדו או הותקפו במהלך השנה האחרונה".<ref name=autogenerated>{{cite web|url=http://www.thetrevorproject.org/suicide-resources/suicidal-signs |title=Additional Facts About Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender Youth |publisher=Thetrevorproject.org |accessdate=2011-08-21}}</ref>{{כ}} בנוסף, "תלמידים להט"בים נטו יותר מאשר התלמידים ה[[הטרוסקסואל]]ים לשקול ברצינות לעזוב את מוסד הלימודים [בו הם לומדים] כתוצאה מ[[הטרדה|הטרדות]] או [[אפליה]]".<ref name=autogenerated1>{{cite web|last=Rothaus |first=Steve |url=http://miamiherald.typepad.com/gaysouthflorida/2010/09/college-study-reveals-chilly-campus-climate-toward-lesbian-gay-bisexual-transgender-people.html |title=Steve Rothaus' Gay South Florida |publisher=Miamiherald.typepad.com |date=2010-09-15 |accessdate=2011-08-21}}</ref> [[סוזן רנקין]], בין מחברי הדו"ח, מצאה כי "באופן חד משמעי, מצב [[השכלה גבוהה|ההשכלה הגבוהה]] [בארה"ב] בשנת [[2010]] עבור הקהילה ה[[להט"ב]]ית מוכיח כי סטודנטים ואנשי סגל [[להטב"ק]]ים חווים ב[[קמפוס]] אווירה צוננת של הטרדות".<ref name=autogenerated1 />
"תלמידים [[להט"ב]]ים חשים שאינם בטוחים בבית הספר פי שלושה יותר לעומת תלמידים שאינם להט"בים (22% לעומת 7%) ו-90% מהתלמידים ה[[להט"ב]]ים (לעומת 62% בקרב התלמידים שאינם להט"בים) הוטרדו או הותקפו במהלך השנה האחרונה".<ref name=autogenerated>{{cite web|url=http://www.thetrevorproject.org/suicide-resources/suicidal-signs |title=Additional Facts About Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender Youth |publisher=Thetrevorproject.org |accessdate=2011-08-21}}</ref>{{כ}} בנוסף, "תלמידים להט"בים נטו יותר מאשר התלמידים ה[[הטרוסקסואל]]ים לשקול ברצינות לעזוב את מוסד הלימודים [בו הם לומדים] כתוצאה מ[[הטרדה|הטרדות]] או [[אפליה]]".<ref name=autogenerated1>{{cite web|last=Rothaus |first=Steve |url=http://miamiherald.typepad.com/gaysouthflorida/2010/09/college-study-reveals-chilly-campus-climate-toward-lesbian-gay-bisexual-transgender-people.html |title=Steve Rothaus' Gay South Florida |publisher=Miamiherald.typepad.com |date=2010-09-15 |accessdate=2011-08-21}}</ref> [[סוזן רנקין]], בין מחברי הדו"ח, מצאה כי "באופן חד משמעי, מצב [[השכלה גבוהה|ההשכלה הגבוהה]] [בארה"ב] בשנת [[2010]] עבור הקהילה ה[[להט"ב]]ית מוכיח כי סטודנטים ואנשי סגל [[להטב"ק]]ים חווים ב[[קמפוס]] אווירה צוננת של הטרדות".<ref name=autogenerated1 />

{{להשלים|פסקה=כן|נושא=מדעי החברה}}
גם ה[[אינטרנט]] התגלה כבעל חשיבות מכרעת עבור [[להט"ב]]ים. מחקר בינלאומי מצא הבדלים חשובים בין בני נוער להט"בים בעלי נטיות [[אובדנות|אובדניות]] לעומת בני נוער הטרוסקסואלים אובדניים.<ref>{{cite journal | last1 = Harris | first1 = K. M. | year = 2013 | title = Sexuality and suicidality: Matched-pairs analyses reveal unique characteristics in non-heterosexual suicidal behaviors | url = | journal = Archives of Sexual Behavior | volume = 42 | issue = 5| pages = 729–737 | doi = 10.1007/s10508-013-0112-2 | pmid=23657812}}</ref> על פי המחקר, קיימת סבירות גבוהה יותר שבני נוער להט"בים בעלי נטיות [[אובדנות|אובדניות]] יביעו את הנטיות הללו, יחפשו חברים חדשים ברשת ה[[אינטרנט]] וימצאו תמיכה מקווננת לעומת בני נוער הטרוסקסואלים אובדניים.

על פי מחקר שנערך ב[[טייוואן]], 1 מתוך 5 טייוואנים להט"ביים (20%) ניסה להתאבד.<ref>{{Cite web|url=http://news.pinkpaper.com/NewsStory/7293/18/04/2012/nearly-20-per-cent-of-taiwans-gay-population-have-attempted-suicide-report-claims.aspx |title=Nearly 20 per cent of Taiwan's gay population have attempted suicide, report claims |first=Peter |last=Lloyd |publisher=Pink Paper |archiveurl=https://archive.is/20120714063838/http://news.pinkpaper.com/NewsStory/7293/18/04/2012/nearly-20-per-cent-of-taiwans-gay-population-have-attempted-suicide-report-claims.aspx |archivedate=14 July 2012 |deadurl=yes |df= }}</ref>


==היבטים של פסיכולוגיה התפתחותית==
==היבטים של פסיכולוגיה התפתחותית==

גרסה מ־20:28, 18 בספטמבר 2017
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
עריכה - שיחה
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

חוקרים מצאו כי שיעוריהן של התאבדויות ונטיות אובדניות בקרב בני נוער לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים וקווירים (להטב"ק) גבוהים יחסית בקרב כלל האוכלוסייה.[1][2][3][4][5][6] לבני נוער להט"בים יש את אחד מהשיעורים הגבוהים ביותר של ניסיונות התאבדות.[7][8] על פי מספר קבוצות, הדבר קשור לתרבויות הטרוצנטריות ולהומופוביה ממוסדת, במקרים מסוימים, לרבות השימוש בנושאי זכויות להט"ב כטריז פוליטי, כמו למשל במאמצים העכשוויים לעצור את הלגליזציה של הנישואים חד-המיניים.[9][10][11] הוכח כי דכדוך, דיכאון ושימוש בסמים בקרב להט"בים גברו בצורה משמעותית לאחר חקיקת חוקים חדשים המפלים את מי שמשתייכים לקהילה הגאה.[12]

על פי מחקרים ראשוניים על מקרי מוות כתוצאה מהתאבדויות בקרב מיעוטים מיניים, נמצא כי שיעור התמותה בקרב חברי הקהילה הלהט"בית הוא גבוה יותר, כאשר אלו המתגוררים באזורים בהם ישנה רמה גבוהה יותר של סטיגמה חברתית שלילית כלפי הומוסקסואליות נוטים להתאבד בגיל צעיר יותר.[13]

נמצא כי בריונות כלפי בני נוער להט"בים הוא גורם התורם להתאבדויות רבות, גם אם לא כל ההתקפות התייחסו באופן ספציפי למיניות או למגדר של המותקפים.[14] לאחר סדרה של התאבדויות בתחילת שנות ה-2000, תשומת לב רבה התמקדה יותר בסוגיות ובגורמים הבסיסיים, במאמץ להפחית את ההתאבדויות בקרב בני הנוער הלהטב"קים. מחקר של "פרויקט הקבלה המשפחתית"[15] הראה כי "קבלה של ההורים, ואפילו נייטרליות, ביחס לנטייה המינית של הילד" יכולה להוריד את שיעור ההתאבדות.[7] נראה כי שיעורי מקרי האובדנות וניסיונות ההתאבדות בקרב בני נוער הטרוסקסואלים הם דומים, פחות או יותר, כמו אצל בני-נוער בעלי נטיות חד-מיניות שאינם מגדירים עצמם כלהטב"קים.[16] הדבר עולה בקנה אחד עם ממצאי סקר גדול בקרב מבוגרים אמריקאים, אשר מצאו שיעורים גבוהים יותר של הפרעות במצב הרוח והחרדה, גורמי סיכון מרכזיים להתנהגות אובדנית, בקרב מי שמזדהים כהומואים, לסביות וביסקסואלים, במיוחד בקרב גברים.[17]

על פי "הברית הלאומית לפעולה למניעת התאבדויות" (National Action Alliance for Suicide Prevention), אין נתונים לאומיים (לגבי ארצות הברית) בנוגע לשיעורי ההתאבדויות בקרב הקהילה הלהט"בית בכלל, או בקרב תתי-קבוצות של קהילה זו (למשל, בני נוער להט"בים או קשישים להט"בים).[18] בין השאר משום שאין הסכמה על גודל שיעורה המדויק של הקהילה הלהט"בית בקרב האוכלוסייה הכללית (שכן חלק לא מבוטל ממנה לא יצא מהארון), וגם בקרב מי שכן מזדהים באופן גלוי כלהט"בים - תעודות פטירה אינן כוללות מידע אודות נטייה מינית.[9] במחקר שנערך ב-1986 נכתב כי במחקרים קודמים שנערכו בקנה מידה גדול ואשר עסקו בנושא התאבדויות לא "התייחסו לנטייה מינית בניתוח הנתונים שלהם".[19]

דיווחים ומחקרים

מחקרה של קייטלין רייאן, עובדת סוציאלית קלינית באוניברסיטת סן-פרנסיסקו (SFSU), היה המחקר הראשון שנערך אודות ההשפעה של קבלת ודחייה של בני נוער להט"בי מצד משפחותיהם על בריאותם, בריאותם הנפשית ורווחתם של בני נוער אלו, לרבות התאבדויות, HIV/איידס ונטישה.[20] מחקרה מראה כי עבור בני נוער להט"בים "שחווים רמות גבוהות של דחייה מצד משפחותיהם במהלך גיל ההתבגרות (בהשוואה לאותם צעירים שחוו דחייה מועטה מצד הוריהם או לא חוו דחייה כלל) הסיכוי שינסו להתאבד גדול פי 8, הסיכוי שיחוו דיכאון גדול פי 6, הסיכוי שישתמשו בסמים אסורים גדול פי 3 והסיכוי שידבקו ב-HIV או מחלות מין גדול פי 3" עד שהם מגיעים לשנות העשרים לחייהם.[20]

מחקרים רבים מראים שבקרב צעירים הומואים, לסביות וביסקסואלים יש שיעור גבוה יותר של ניסיונות התאבדות מאשר בקרב בני נוער הטרוסקסואליים. המרכז למניעת התאבדויות שילב מספר מחקרים יחדיו, ועל פיהם העריך כי בין 5 ל-10 אחוזים מבני הנוער הלהט"בי, בהתאם לקבוצות גיל ומין, ניסו להתאבד - שיעור הגבוה פי 1.5 עד 3 מבקרב נוער הטרוסקסואלי.[21] על פי מחקר של ממשלת ארה"ב, שכותרתו Report of the Secretary's Task Force on Youth Suicide, שפורסם ב-1989, בני נוער להט"בי נוטים פי ארבעה יותר להתאבד מאשר צעירים אחרים.[22] השכיחות גבוהה יותר של מחשבות אובדניות ושל בעיות בריאות הנפש בקרב בני נוער להט"בי, בהשוואה לבני-גילם ההטרוסקסואליים, מיוחסת ללחץ מיעוטים (Minority Stress).[23][24] "יותר מ-34,000 בני אדם מתים כתוצאה מהתאבדות בכל שנה", מה שהופך אותו ל-"גורם השלישי למוות בקרב בני 15 עד 24, כאשר בני נוער להט"בי מנסים להתאבד עד פי ארבעה יותר מאשר בני-גילם ההטרוסקסואלים".[25]

זה בלתי אפשרי לדעת את שיעור ההתאבדות המדויק של בני הנוער הלהט"בי, כי מיעוטים מיניים ומיעוטים מגדריים לעתים קרובות אינם גלויים ואפילו לא תמיד ידועים לנערים עצמם, במיוחד בקבוצת גיל זו. מחקרים נוספים נעשים כעת על מנת להיטיב לדעת את שכיחות ההתאבדויות בקרב בני נוער להט"בים.[26][27][28]

מבחינת האווירה במוסדות לימוד, "כ-25% מהתלמידים ואנשי הסגל ההומואים, הלסביות והביסקסואלים הוטרדו בגלל הנטייה המינית שלהם, וכן כשליש מהטרנסג'נדרים, על פי מחקר ודיווח של השבועון The Chronicle of Higher Education‏".[29] מחקרים מראים כי נוכחותם בבתי-ספר של Gay–straight alliances (בראשי תיבות: GSA, ארגוני סטודנטים סטרייטים-להט"בים) מובילה לשיעורי ניסיונות התאבדות נמוכים יותר; במחקר שנערך בקרב נוער להט"בי בגילאי 13-22, נמצא כי 16.9% מבני הנוער שלמדו בבתי ספר בהם קיימות פעילויות של GSA ניסו להתאבד, זאת לעומת שיעור של 33.1% מהתלמידים שלמדו בבתי ספר ללא פעילויות של GSA.‏[30]

"תלמידים להט"בים חשים שאינם בטוחים בבית הספר פי שלושה יותר לעומת תלמידים שאינם להט"בים (22% לעומת 7%) ו-90% מהתלמידים הלהט"בים (לעומת 62% בקרב התלמידים שאינם להט"בים) הוטרדו או הותקפו במהלך השנה האחרונה".[31]‏ בנוסף, "תלמידים להט"בים נטו יותר מאשר התלמידים ההטרוסקסואלים לשקול ברצינות לעזוב את מוסד הלימודים [בו הם לומדים] כתוצאה מהטרדות או אפליה".[32] סוזן רנקין, בין מחברי הדו"ח, מצאה כי "באופן חד משמעי, מצב ההשכלה הגבוהה [בארה"ב] בשנת 2010 עבור הקהילה הלהט"בית מוכיח כי סטודנטים ואנשי סגל להטב"קים חווים בקמפוס אווירה צוננת של הטרדות".[32]

גם האינטרנט התגלה כבעל חשיבות מכרעת עבור להט"בים. מחקר בינלאומי מצא הבדלים חשובים בין בני נוער להט"בים בעלי נטיות אובדניות לעומת בני נוער הטרוסקסואלים אובדניים.[33] על פי המחקר, קיימת סבירות גבוהה יותר שבני נוער להט"בים בעלי נטיות אובדניות יביעו את הנטיות הללו, יחפשו חברים חדשים ברשת האינטרנט וימצאו תמיכה מקווננת לעומת בני נוער הטרוסקסואלים אובדניים.

על פי מחקר שנערך בטייוואן, 1 מתוך 5 טייוואנים להט"ביים (20%) ניסה להתאבד.[34]

היבטים של פסיכולוגיה התפתחותית

מודל רגישות-דחק מצביע על כך שרגישות מולדת תורמת להתפתחויות של סרטן, מחלות לב והפרעות נפשיות כמו דיכאון קליני - גורמי סיכון להתאבדות. כמויות שונות של מתח סביבתי מגבירות את הסבירות להתפתחויות של גורמי סיכון אלו. תיאורית הדחק של המיעוט (Minority stress) מצביעה על כך שהשתייכות למיעוט מובילה ליותר אפליה מהסביבה החברתית, מה שמוביל למתח גדול יותר ולבעיות בריאותיות. בהיעדר יכולות גבוהות לויסות רגשי, הדבר עלול להוביל לפגיעה בבריאות הנפש. כמו כן, על פי Differential susceptibility hypothesis, התפתחותם הגופנית והנפשית של אנשים מסוימים תלויה במידה רבה, לטוב ולרע, בסביבתם. כלומר, מצבם הבריאותי של אנשים בעלי רגישות גבוהה יהיה מעל מהממוצע בסביבות תומכות מאוד, ומתחת לממוצע בסביבות עוינות ואלימות. מודל זה עשוי לעזור להסביר את הבעיות הבריאותיות הייחודיות אשר משפיעות על להט"בים, לרבות המקרים הרבים של ניסיונות התאבדות (בהשוואה לאוכלוסייה הכללית). עבור בני נוער בגיל ההתבגרות, הסביבות החברתיות הרלוונטיות ביותר הן המשפחה, השכונה ובית הספר. בריונות נוער - הנפוצה ביותר בקרב צעירים המשתייכים למיעוטים מיניים - היא לחץ מתמשך שעלול להגביר את הסיכון להתאבדות, על פי מודל רגישות-דחק. במחקר שנערך בקרב להט"בים אמריקאים בגיל ההתבגרות, בחן מארק הטזנבלר את השפעת הסביבה החברתית ברמת המחוז.[35] הוא גילה כי סביבה חברתית שמרנית מעלה את הסיכון להתנהגות אובדנית בקרב כל בני הנוער, וכי השפעה זו חזקה ביותר בקרב בני הנוער הלהט"בים. יתר על כן, הוא גילה כי הסביבה החברתית היא אחת מהגורמים לריבוי המקרים של התנהגות אובדנית בקרב להט"בים (בהשוואה לאוכלוסייה הכללית). האצנבהלר גילה גם כי לגורמים כלכליים וחברתיים יש השפעה על ריבוי המקרים, אולם "זהות להט"בית נותרה כלי חיזוי משמעותי עבור ניסיונות התאבדות".

הומופוביה ממוסדת ומופנמת

הומופוביה ממוסדת או מופנמת עלולות להוביל בני נוער להט"בים שלא לקבל את עצמם ולפתח קונפליקטים פנימיים עמוקים לגבי הנטייה המינית שלהם.[36] הורים יכולים לגרש את ילדם מהבית לאחר יציאתו של הילד מהארון.[37]

הומופוביה באה לידי ביטוי בדרכים שונות ועלולה להוות גורם לבריונות אשר יכולה לקחת צורות רבות. "בריונות פיזית" היא בעיטות, חבטות וכד', בעוד ש-"בריונות רגשית" היא קריאה בשמות גנאי, הפצת שמועות ושאר ביטויי אלימות מילולית. בריונות רשת כוללת הודעות טקסט פוגעניות או הודעות בעלות אופי זהה בפייסבוק, בטוויטר וברשתות מדיה חברתית אחרות. בריונות מינית היא נגיעה לא נאותה, מחוות מזלזלות או בדיחות.[38]

מעשי בריונות יכולים להיחשב כ-"טקס חניכה",[39] אך מחקרים הראו כי יש להם השפעות פיזיות ופסיכולוגיות שליליות. "בני נוער המשתייכים למיעוטים מיניים, או בני נוער המזהים את עצמם כהומואים, לסביות או ביסקסואליים, חווים הצקות פי שניים עד פי שלושה לעומת הטרוסקסואלים", וכמעט "כל הסטודנטים הטרנסג'נדרים סובלים מהטרדות מילוליות (למשל, שמות גנאי או איומים על רקע זהותם המינית (89%) או זהותם המגדרית (89%))", כך על פי Harsh Realities, The Experiences of Transgender Youth In Our Nation’s Schools‏, שפירסם האירגון Gay, Lesbian and Straight Education Network.‏[25]

נושא זה העסיק רבות את כלי התקשורת בשנים האחרונות, בפרט בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2010. נשיא ארה"ב ברק אובמה פירסם סרטון וידאו בנושא זה באתר האינטרנט של הבית הלבן כחלק מיוזמת "It Gets Better". הגברת הראשונה מישל אובמה מייחסת התנהגות ביריונית למעשיהם של הורים, המהווים דוגמה עבור ילדיהם, שלומדים מהם ומתנהגים בצורה דומה בעקבותיהם.[40]

פרויקט טרוור

ערך מורחב – פרויקט טרוור

"פרויקט טרוור הוקם על ידי הבמאית/מפיקה פגי רג'קי, המפיק רנדי סטון והתסריטאי ג'יימס לססנה, יוצרי הסרט הקצר "טרבור", זוכה פרס אוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר לשנת 1994, קומדיה/דרמה על ילד הומוסקסואל בן 13, שנדחה על ידי חבריו בגלל הזהות המינית שלו, ומנסה לשנות את חייו".[41] זהו ארגון ללא מטרות רווח הפועל בארה"ב, ומציע סיוע מסביב לשעון למניעת התאבדויות בקרב בני נוער להט"בי. הפרויקט הציב לעצמו מטרה "לשים קץ להתאבדות בקרב צעירים להט"בים על ידי מתן סיוע ותמיכה מצילי חיים ... קהילה וירטואלית, תוכניות תמיכה ותוכניות חינוכיות היוצרים סביבה בטוחה, תומכת וחיובית לכולם"."[41]

It Gets Better

ערך מורחב – It Gets Better

It Gets Better הוא מיזם אינטרנטי אמריקאי ללא מטרות רווח, שנוסד על ידי איש התקשורת דן סאבאג' ובן-זוגו[42] טרי מילר[43] ב-21 בספטמבר 2010, כתגובה למספר מקרי התאבדות של בני נוער שהיו קורבנות של מעשי בריונות על רקע היותם הומוסקסואלים, או משום שחבריהם ללימודים חשדו שהם הומוסקסואלים. מטרתו של המיזם היא למנוע התאבדות בקרב בני נוער להט"בים באמצעות העברת מסרים חיוביים ומעודדים מצד להט"בים מבוגרים, כי חייהם של בני נוער אלו ישתפרו.[44] הפרויקט גדל בקצב מהיר: מעל 200 סרטונים הועלו לרשת במהלך השבוע הראשון,[45] וערוץ ה-YouTube של הפרויקט הגיע למספר המרבי של 650 סרטוני וידאו בשבוע שלאחר מכן.[46] כיום, לפרויקט יש אתר אינטרנט משלו, It Gets Better Project,‏[46] אשר כולל למעלה מ-50,000 ערכים מאנשים מכל הנטיות המיניות,[47] לרבות ידוענים רבים;[48] בקטעי הווידאו שבאתר צפו למעלה מ-50 מיליון גולשים. ספר של מאמרים מהפרויקט יצא לאור במרץ 2011.‏[49] בשנת 2012, האקדמיה לטלוויזיה, אומנויות ומדעים העניקה לפרויקט את "פרס המושל" בטקס פרסי האמי ה-64, בגין "שימוש אסטרטגי, יצירתי ועוצמתי של התקשורת על מנת לחנך ולהעניק השראה", כך על פי יו"ר ומנכ"ל האקדמיה ברוס רוזנבלום.[50]

בשנת 2017 התפרסם מחקר שנערך באוניברסיטת אריזונה ולפיו לומר לבני נוער שעליהם להכיל חוויות שליליות - כאסטרטגיה בלבדית של התמודדות עימן - עלול רק להחריף את המתח הקיים. מחקר זה הוביל לטענות נגד הפרויקט, שהוא כביכול עלול לגרום ליותר נזק מאשר תועלת.[51]

מדיניות

מקבלי החלטות דנו שוב ושוב במספר אפשרויות לגיבוש מדיניות לטיפול בבעיה זו. היו שדגלו בהתערבות בשלב שבו בני-הנוער כבר נמצאים במצב של אובדנות (למשל, באמצעות שירותי עזרה נפשית בטלפון לאנשים שבמצוקה), בעוד שאחרים תמכו בתוכניות שמטרתן הגברת הנגישות של בני נוער הלהט"בי לשירותים מקצועיים המסייעים במניעת התאבדויות (למשל, באמצעות קבוצות תמיכה).

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
פורטל להט"ב
פורטל פסיכולוגיה

לקריאה נוספת

  • Cover, R. (2012). Queer Youth Suicide, Culture and Identity: Unliveable Lives? Ashgate, ISBN 9781409444473.
  • Diamond, L (2003). "Was it a phase? Young women's relinquishment of lesbian/bisexual identities over a 5-year period". Journal of Personality and Social Psychology. 84 (2): 352–364. doi:10.1037/0022-3514.84.2.352. PMID 12585809.
  • Diamond, L (2008). "Female Bisexuality From Adolescence to Adulthood: Results From a 10-Year Longitudinal Study". Developmental Psychology. 44 (1): 5–14. doi:10.1037/0012-1649.44.1.5. PMID 18194000.
  • Haas, A. P.; Eliason, M.; Mays, V. M.; Mathy, R. M.; Cochran, S. D.; D'Augelli, A. R.; Silverman, M. M.; et al. (2011). "Suicide and suicide risk in lesbian, gay, bisexual, and transgender populations: review and recommendations". Journal of Homosexuality. 58 (1): 10–51. doi:10.1080/00918369.2011.534038. PMC 3662085. PMID 21213174.
  • Hatzenbuehler, M. L. (2009). "How does sexual minority stigma "get under the skin"? A psychological mediation framework". Psychological Bulletin. 135 (5): 707–730. doi:10.1037/a0016441. PMC 2789474. PMID 19702379.
  • Helling, S., Levy, D. S., & Herbst, D. (2010, October). Tormented to Death? People Magazine, 56. New York, NY.
  • Kann, L., Olsen, E. O., McManus, T., Kinchen, S., Chyen, D., Harris, W. A., & Wechsler, H. (2011). Sexual identity, sex of sexual contacts, and health-risk behaviors among students in grades 9–12 – youth risk behavior surveillance, selected sites, United States, 2001–2009. * MMWR Surveillance summaries Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries CDC, 60(7), 1-133.
  • Marshal, M. P.; Dietz, L. J.; Friedman, M. S.; Stall, R.; Smith, H. A.; McGinley, J.; Thoma, B. C.; et al. (2011). "Suicidality and Depression Disparities Between Sexual Minority and Heterosexual Youth: A Meta-Analytic Review". The Journal of Adolescent Health. 49 (2): 115–23. doi:10.1016/j.jadohealth.2011.02.005.
  • Mayock, P.; Bryan, A.; Carr, N. & Kitching, K. (2009) "Supporting LGBT Lives: A Study of the Mental Health and Well-Being of Lesbian, Gay, Bisexual and Transgender People" Dublin: BeLonG To Youth Services
  • O'Donnell, S.; Meyer, I. H.; Schwartz, S. (2011). "Increased risk of suicide attempts among Black and Latino lesbians, gay men, and bisexuals". American Journal of Public Pealth. 101 (6): 1055–9. doi:10.2105/ajph.2010.300032.
  • Russell, S. T.; Clarke, T. J.; Clary, J. (2009). "Are Teens "'Post-Gay'"? Contemporary Adolescents' Sexual Identity Labels". Journal of Youth and Adolescence. 38: 884–90. doi:10.1007/s10964-008-9388-2.
  • Savin-Williams, R. (2005). The New Gay Teenager. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press.
  • Savin-Williams, R. C. (2008). "Then and Now: Recruitment, Definition, Diversity, and Positive Attributes of Same-Sex Populations". Developmental Psychology. 44 (1): 135–138. doi:10.1037/0012-1649.44.1.135. PMID 18194012.
  • Savin-Williams, R. C.; Ream, G. L. (2003). "Suicide attempts among sexual-minority male youth". Journal of Clinical Child and Adolescent Psychology. 32 (4): 509–522. doi:10.1207/s15374424jccp3204_3. PMID 14710459.
  • Savin-Williams, R. C.; Ream, G. L. (2007). "Prevalence and stability of sexual orientation components during adolescence and young adulthood". Archives of Sexual Behavior. 36 (3): 385–94. doi:10.1007/s10508-006-9088-5. PMID 17195103.
  • Savin-williams, R. C. (2006). "Who' s Gay ? Does It Matter ?". Current Directions in Psychological Science. 15 (1): 40–45. doi:10.1111/j.0963-7214.2006.00403.x.
  • Savin-williams, R. C., Cohen, K. M., & Youth, G. (2005). Development of Same-Sex Attracted Youth. Development, 1979(2004).
  • Schwartz, S.; Meyer, I. H. (1982). "Mental health disparities research: the impact of within and between group analyses on tests of social stress hypotheses". Social science & medicine. 70 (8): 1111–8. doi:10.1016/j.socscimed.2009.11.032.
  • Selby, E. A.; Anestis, M. D.; Bender, T. W.; Ribeiro, J. D.; Nock, M. K.; Rudd, M. D.; Bryan, C. J.; et al. (2010). "Clinical Psychology Review Overcoming the fear of lethal injury : Evaluating suicidal behavior in the military through the lens of the Interpersonal – Psychological Theory of Suicide". Clinical Psychology Review. 30 (3): 298–307. doi:10.1016/j.cpr.2009.12.004.
  • Orden, Van; Witte, T. K.; Cukrowicz, K. C.; Braithwaite, S. R.; Selby; Joiner, T. E. (2010). "The interpersonal theory of suicide". Psychological Review. 117 (2): 575–600. doi:10.1037/a0018697.
  • Young, R. M.; Meyer, I. H. (2005). "The trouble with "MSM" and "WSW": erasure of the sexual-minority person in public health discourse". American Journal of Public Health. 95 (7): 1144–9. doi:10.2105/ajph.2004.046714. PMC 1449332. PMID 15961753.
  • Best Practices: Creating an LGBT-inclusive School Climate. (n.d.). Retrieved July 24, 2016, from http://www.tolerance.org/lgbt-best-practices

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Haas, Ann P.; Eliason, Mickey; Mays, Vickie M.; Mathy, Robin M.; Cochran, Susan D.; D'Augelli, Anthony R.; Silverman, Morton M.; Fisher, Prudence W.; Hughes, Tonda; Rosario, Margaret; Russell, Stephen T.; Malley, Effie; Reed, Jerry; Litts, David A.; Haller, Ellen; Sell, Randall L.; Remafedi, Gary; Bradford, Judith; Beautrais, Annette L.; Brown, Gregory K.; Diamond, Gary M.; Friedman, Mark S.; Garofalo, Robert; Turner, Mason S.; Hollibaugh, Amber; Clayton, Paula J. (30 בדצמבר 2010). "Suicide and Suicide Risk in Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender Populations: Review and Recommendations". Journal of Homosexuality. 58 (1): 10–51. doi:10.1080/00918369.2011.534038. PMC 3662085. PMID 21213174. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Proctor, Curtis D.; Groze, Victor K. (1994). "Risk Factors for Suicide among Gay, Lesbian, and Bisexual Youths". Social Work. 39 (5): 504–513. doi:10.1093/sw/39.5.504.
  3. ^ Remafedi, Gary; Farrow, James A.; Deisher, Robert W. (1991). "Risk Factors for Attempted Suicide in Gay and Bisexual Youth". Pediatrics. 87 (6): 869–875.
  4. ^ Russell, Stephen T.; Joyner, Kara (2001). "Adolescent Sexual Orientation and Suicide Risk: Evidence From a National Study". American Journal of Public Health. 91 (8): 1276–1281. doi:10.2105/AJPH.91.8.1276. PMC 1446760. PMID 11499118.
  5. ^ Hammelman, Tracie L. (1993). "Gay and Lesbian Youth". Journal of Gay & Lesbian Psychotherapy. 2 (1): 77–89. doi:10.1300/J236v02n01_06.
  6. ^ Johnson, R. B.; Oxendine, S.; Taub, D. J.; Robertson, J. (2013). "Suicide Prevention for LGBT Students". New Directions for Student Services. 2013: 55–69. doi:10.1002/ss.20040.
  7. ^ 1 2 Study: Tolerance Can Lower Gay Kids' Suicide Risk, Joseph Shapiro, All Things Considered, National Public Radio, December 29, 2008. [1]
  8. ^ Bagley, Christopher; Tremblay, Pierre (2000). "Elevated rates of suicidal behavior in gay, lesbian, and bisexual youth". Crisis: The Journal of Crisis Intervention and Suicide Prevention. 21 (3): 111–117. doi:10.1027/0227-5910.21.3.111.
  9. ^ 1 2 National Action Alliance for Suicide Prevention Tackles LGBT Suicide, April 26, 2012, Kellan Baker and Josh Garcia. [2]
  10. ^ Simone, Mark J.; Appelbaum, Jonathan S. (2011). "Addressing the Needs of Older Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender Adults". Clinical Geriatrics. 19 (2): 38–45.
  11. ^ Yardain Amron (24 בנובמבר 2013). "Research exposes negative effects of anti-gay legislation". The Michigan Daily. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "The Impact of Institutional Discrimination on Psychiatric Disorders in Lesbian, Gay, and Bisexual Populations: A Prospective Study by Mark L. Hatzenbuehler, MS, MPhil, Katie A. McLaughlin, PhD, Katherine M. Keyes, MPH and Deborah S. Hasin, PhD". Ajph.aphapublications.org. 2010-01-14. doi:10.2105/AJPH.2009.168815. נבדק ב-2011-08-21.
  13. ^ Hatzenbuehler, ML; et al. (פבר' 2014). "Structural stigma and all-cause mortality in sexual minority populations". Soc Sci Med. 103: 33–41. doi:10.1016/j.socscimed.2013.06.005. PMC 3818511. PMID 23830012. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Savin-Williams, Ritch C (1994). "Verbal and physical abuse as stressors in the lives of lesbian, gay male, and bisexual youths: Associations with school problems, running away, substance abuse, prostitution, and suicide". Journal of Consulting and Clinical Psychology. 62 (2): 261–269. doi:10.1037/0022-006X.62.2.261.
  15. ^ אתר האינטרנט הרשמי של Family Acceptance Project
  16. ^ Zhao, Y.; Montoro, R.; Igartua, K.; Thombs (2010). "unsure" sexual identity or heterosexual identity plus same-sex attraction or behavior: Forgotten groups?". Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry. 49 (2): 104–113. doi:10.1016/j.jaac.2009.11.003.
  17. ^ Bostwick W. B., Boyd C. J., Hughes T. L., McCabe S. E. Dimensions of sexual orientation and the prevalence of mood and anxiety disorders in the United States" American Journal of Public Health2010;100(3):468–475.
  18. ^ National Action Alliance for Suicide Prevention Tackles LGBT Suicide, April 26, 2012, Kellan Baker and Josh Garcia. National Action Alliance for Suicide Prevention
  19. ^ Rich, C. L.; Fowler, R. C.; Young, D.; Blenkush, M. (1986). "San Diego Suicide Study: Comparison of Gay to Straight Males". Suicide and Life-Threat Behavior. 16: 448–457. doi:10.1111/j.1943-278X.1986.tb00730.x.
  20. ^ 1 2 Helping LGBT youth, others learn to cope, April 27, 2012, Visalia Times-Delta. [3]
  21. ^ "Preventing Suicide among Gay, Lesbian, Bisexual, Transgendered, and Questioning Youth and Young Adults" (PDF). נבדק ב-2011-08-21.
  22. ^ "Report of the Secretary's Task Force on Youth Suicide". Eric.ed.gov. נבדק ב-2011-08-21.
  23. ^ August 21, 2011 (1999-10-27). "Definition of Bisexual suicide risk". Medterms.com. נבדק ב-2011-08-21.
  24. ^ Meyer IH (בספטמבר 2003). "Prejudice, social stress, and mental health in lesbian, gay, and bisexual populations: conceptual issues and research evidence". Psychological Bulletin. 129 (5): 674–97. doi:10.1037/0033-2909.129.5.674. PMC 2072932. PMID 12956539. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 "Additional Facts about Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender Youth". Thetrevorproject.org. נבדק ב-2011-08-21.
  26. ^ "Sexual Orientation and Youth Suicide" by Dr. Gary Remafedi, October 6, 1999, retrieved 2 May 2006.
  27. ^ "Youth suicide risk and sexual orientation - Statistical Data Included" by Rutter, Philip A & Soucar, Emil, Summer 2002, retrieved 2 May 2006.
  28. ^ Articles Relating to Suicide by GLB Youth, retrieved 3 May 2006.
  29. ^ Wienerbronner, Danielle (2010-09-15). "LGBT Students Harassed At Colleges Nationwide, New Report Says". Huffington Post.
  30. ^ Walls, N. Eugene; Wisneski, Hope; Kane, Sarah (במרץ 2013). "School climate, individual support, or both? Gay straight alliances and the mental health of sexual minority youth". School Social Work Journal. 37 (2): 88–111. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ "Additional Facts About Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender Youth". Thetrevorproject.org. נבדק ב-2011-08-21.
  32. ^ 1 2 Rothaus, Steve (2010-09-15). "Steve Rothaus' Gay South Florida". Miamiherald.typepad.com. נבדק ב-2011-08-21.
  33. ^ Harris, K. M. (2013). "Sexuality and suicidality: Matched-pairs analyses reveal unique characteristics in non-heterosexual suicidal behaviors". Archives of Sexual Behavior. 42 (5): 729–737. doi:10.1007/s10508-013-0112-2. PMID 23657812.
  34. ^ Lloyd, Peter. "Nearly 20 per cent of Taiwan's gay population have attempted suicide, report claims". Pink Paper. אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  35. ^ "The Social Environment and Suicide Attempts inLesbian, Gay, and Bisexual Youth", Pediatrics., 127 (5): 896–903, 2011, doi:10.1542/peds.2010-3020
  36. ^ Gibson, P. (1989), “Gay and Lesbian Youth Suicide”, in Fenleib, Marcia R. (ed.), Report of the Secretary's Task Force on Youth Suicide, United States Government Printing Office, ISBN 0-16-002508-7
  37. ^ Adler, Margot (20 בנובמבר 2011). "Young, Gay And Homeless: Fighting For Resources". NPR. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Janice L. Habuda (2010-10-29). "Students learn about bullying". Buffalonews.com. נבדק ב-2011-08-21.
  39. ^ Levinson, David. Encyclopedia of Crime and Punishment, Volumes 1-4. p. 137. ISBN 9780761922582.
  40. ^ "Michelle Obama On Bullying: Adults Need To Set Example". Huffingtonpost.com. 2010-10-28. נבדק ב-2011-08-21.
  41. ^ 1 2 About Trevor (אורכב 20.10.2010 בארכיון Wayback Machine)
  42. ^ Wyatt Buchanan (21 באוקטובר 2005). "Marriage can be right for us all, says Dan Savage. But let's not get carried away with monogamy". San Francisco Chronicle. נבדק ב-30 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה); כתב נטוי או מודגש אסור ב: |publisher= (עזרה)
  43. ^ "Video: Authors @Google: Dan Savage and Terry Miller on the It Gets Better Project | It Gets Better Project". Itgetsbetter.org. נבדק ב-2011-08-21.
  44. ^ Parker-Pope, Tara (22 בספטמבר 2010). "Showing Gay Teens a Happy Future". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Savage, Dan. "Welcome to the It Gets Better Project". נבדק ב-2010-10-12.
  46. ^ 1 2 Hartlaub, Peter (2010-10-08). "Dan Savage overwhelmed by gay outreach's response". San Francisco Chronicle. נבדק ב-2010-10-09.
  47. ^ Noreen Fagan (8 בפברואר 2011). "Dan Savage talks teens, straight people and It Gets Better". Xtra!. נבדק ב-15 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ "President Obama: It Gets Better". 21 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Furlan, Julia (22 במרץ 2011). "The 'It Gets Better Project' Turns the Spotlight on Anti-Gay Bullying". WNYC. נבדק ב-30 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ ""It Gets Better" to Get Governors Award". emmys.com. 2012-08-22. נבדק ב-2012-09-15.
  51. ^ Avery, Dan (15 במאי 2017). ""It Gets Better" Is Bad Advice For Gay Kids, Study Claims". LOGO News. נבדק ב-2017-09-17. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=התאבדויות_בני_נוער_להט%22בים&oldid=21582804"