הקונצנזוס המדעי באשר לשינוי האקלים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
יצירת דף חדש
(אין הבדלים)

גרסה מ־23:58, 20 באפריל 2022

התחממות כדור הארץ הנצפית: אוספי נתונים של טמפרטורות ממוצעות עולמיות מנאס"א, NOAA, ברקלי ארת' ומשרדי מטאורולוגיה בבריטניה וביפן, מראים הסכמה ניכרת באשר להתקדמות ההתחממות הגלובלית והיקפה: כל המתאמים בזוגות עולים על 98%.
הקונצנזוס המדעי על הסיבתיות: מחקרים אקדמיים על ההסכמה המדעית באשר להתחממות כדור הארץ הנגרמת על ידי האדם בקרב מומחי אקלים (2010–2015) משקפים שרמת הקונצנזוס עומדת בקורלציה לחוות הדעת במדעי האקלים.[1] מחקר משנת 2019 מצא שהקונצנזוס המדעי עומד על 100%,[2] ומחקר משנת 2021 הגיע למסקנה שהקונצנזוס עלה על 99%.[3] מחקר אחר משנת 2021 מצא כי 98.7% ממומחי האקלים ציינו שכדור הארץ מתחמם בעיקר בגלל פעילות אנושית.[4]

קיים קונצנזוס מדעי חזק באשר לעובדה שכדור הארץ מתחמם, ושההתחממות הזו נגרמת בעיקר מפעילות אנושית. קונצנזוס זה נתמך על ידי מחקרים שונים על עמדותיהם של מדענים ועל ידי תצהירי עמדה של ארגונים מדעיים, שרבים מהם מסכימים במפורש עם דו"חות הסינתזה של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), אשר מצוטטים באופן נרחב ברוב הדיונים הנוגעים לשינוי האקלים, וקיבלו הכרה כמקור סמכותי ומהימן.

כמעט כל מדעני האקלים הפעילים (97%–100%) אומרים שבני האדם גורמים לשינויי אקלים.[5][6] סקרים של הספרות המדעית הם דרך נוספת למדוד קונצנזוס מדעי. סקירה משנת 2019 של מאמרים מדעיים מצאה כי הקונצנזוס באשר לגורם לשינויי האקלים עומד על 100%,[7] ומחקר משנת 2021 הגיע למסקנה שלמעלה מ-99% מהמאמרים המדעיים מסכימים על הגורם האנושי לשינויי האקלים.[8] מאמרים אשר חלקו על הקונצנזוס אינם ניתנים לשכפול או מכילים שגיאות.[9]

נקודות ההסכמה

הקונצנזוס המדעי הנוכחי הוא ש:

  • האקלים על כדור הארץ התחמם באופן משמעותי מאז סוף המאה ה-19.[א]
  • פעילויות אנושיות (בעיקר פליטות גזי חממה) הן הגורם העיקרי לכך.
  • פליטות מתמשכות יגדילו את הסבירות והחומרה של השפעות ברחבי העולם.
  • אנשים ומדינות יכולים לפעול באופן אינדיבידואלי וקולקטיבי כדי להאט את קצב ההתחממות הגלובלית, תוך היערכות לשינויי אקלים בלתי נמנעים ולהשלכותיהם.

נעשו מספר מחקרים על הקונצנזוס המדעי.[11] בין המצוטטים ביותר הוא מחקר משנת 2013 של כמעט 12,000 תקצירי מאמרים על מדעי האקלים שעברו ביקורת עמיתים, אשר פורסמו מאז 1990, מתוכם קצת יותר מ-4,000 מאמרים הביעו דעה בנוגע לסיבה להתחממות הגלובלית לאחרונה. מתוכם, 97% מסכימים, במפורש או במרומז, שההתחממות הגלובלית מתרחשת ונוצרת על ידי האדם.[12][13] "סביר מאוד"[14] שהתחממות זו נובעת מ"פעילות אנושית, במיוחד פליטות גזי חממה"[14] באטמוספרה.[15] לשינוי טבעי לבדו היה אפקט קירור קל ולא אפקט חימום.[16]

דעה מדעית זו באה לידי ביטוי בדו"חות סינתזה, על ידי גופים מדעיים בעלי מעמד לאומי או בינלאומי, ועל ידי סקרי דעה בקרב מדעני אקלים. מדענים בודדים, אוניברסיטאות ומעבדות תורמים לחוות הדעת המדעית הכוללת באמצעות פרסומיהם שעוברים ביקורת עמיתים, ותחומי ההסכמה המשותפת והוודאות היחסית מסוכמים בדו"חות ובסקרים המוערכים הללו. דו"ח ההערכה החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (AR5) הושלם בשנת 2014.[17] להלן עיקרי מסקנותיו:

  • "ההתחממות של המערכת האקלימית היא חד משמעית, ומאז שנות ה-50, רבים מהשינויים שנצפו הם חסרי תקדים במשך עשרות עד אלפי שנים".[18]
  • "ריכוזים אטמוספריים של פחמן דו חמצני, מתאן ותחמוצת חנקן עלו לרמות חסרות תקדים לפחות ב-800,000 השנים האחרונות".[19]
  • ההשפעה האנושית על המערכת האקלימית ברורה.[20] סביר מאוד (הסתברות של 95%–100%)[21] שהשפעת האדם הייתה הגורם הדומיננטי להתחממות כדור הארץ בין השנים 1951 ל-2010.[20]
  • "שיעורים גדלים של התחממות [גלובלית] מגדילים את הסבירות להשפעות חמורות, מתפשטות ובלתי הפיכות."[22]
  • "צעד ראשון לקראת הסתגלות לשינויי אקלים עתידיים הוא הפחתת הפגיעוּת והחשיפה להִשְׁתַּנּוּת האקלים כיום".[23]
  • "ניתן להפחית את הסיכונים הכוללים של השפעות שינוי האקלים על ידי הגבלת קצב וגודל שינוי האקלים"[22]
  • ללא מדיניות חדשה להפחתת שינויי האקלים, התחזיות מצביעות על עלייה בטמפרטורה הממוצעת העולמית בשנת 2100 של בין 3.7 ל-4.8 מעלות צלזיוס, ביחס לרמות הפְּרֵה-תעשייתיות (ערכים חציוניים; הטווח הוא 2.5 עד 7.8 מעלות צלזיוס, כולל אי-ודאות אקלימית).[24]
  • המסלול הנוכחי של פליטות גזי החממה בעולם אינו עולה בקנה אחד עם מטרת הגבלת ההתחממות הגלובלית מתחת ל-1.5 או 2 מעלות צלזיוס, ביחס לרמות הפרה-תעשייתיות.[25] הבטחות שניתנו כחלק מהסכמי קנקון (אנ') עולות בקנה אחד באופן כללי עם תרחישים חסכוניים שנותנים סיכוי "סביר" (הסתברות של 66%–100%) להגביל את ההתחממות הגלובלית (בשנת 2100) מתחת ל-3 מעלות צלזיוס, ביחס לרמות הפרה-תעשייתיות.[26]
ההשפעה של גזי חממה אטמוספריים בעלי תוחלת חיים גבוהה על ההתחממות (הקרויה "כוח קרינתי") כמעט הוכפלה תוך 40 שנה.[27]

אקדמיות ואגודות מדעיות לאומיות ובינלאומיות למדע העריכו את העמדה המדעית הנוכחית על ההתחממות הגלובלית. הערכות אלו תואמות בדרך כלל את המסקנות של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים.

מספר גופים מדעיים המליצו על מדיניות ספציפית לממשלות, והמדע יכול למלא תפקיד במתן מענה אפקטיבי לשינויי האקלים. עם זאת, החלטות מדיניות עשויות לדרוש שיפוט ערכי ולכן אינן נכללות בחוות הדעת המדעית.[28][29]

אף גוף מדעי בעל מעמד לאומי או בינלאומי אינו מחזיק בדעה רשמית החולקת על כל אחת מנקודות ההסכמה העיקריות הללו. הגוף המדעי הלאומי או הבינלאומי האחרון שנטש את ההתנגדות היה האגודה האמריקאית לחקר הגאולוגיה של הנפט (אנ'), אשר ב-2007 עדכנה את דבריה לעמדתה הנוכחית הבלתי-מחייבות. כמה ארגונים אחרים, בעיקר אלה המתמקדים בגאולוגיה, מחזיקים גם הם בעמדות בלתי-מחייבות.

דו"חות סינתזה

דו"חות סינתזה הם הערכות של ספרות מדעית אשר מעבדות את התוצאות של מגוון מחקרים עצמאיים על מנת להשיג רמה נרחבת של הבנה, או לתאר את מצב הידע של נושא נתון.

הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2014)

דו"ח ההערכה החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים שמר על אותו מבנה כללי כמו דו"ח ההערכה הרביעי, והוא מורכב משלושה דו"חות קבוצת עבודה ודו"ח סינתזה מתכלל.[30] דו"ח קבוצת העבודה 1 (WG1) פורסם בספטמבר 2013.[30] בסיכום עבור קובעי המדיניות בדו"ח נקבע כי התחממות המערכת האקלימית היא 'חד משמעית' ומתבטאת בשינויים חסרי תקדים על פני עשרות עד אלפי שנים, ביניהם התחממות האטמוספרה והאוקיינוסים, אובדן שלג וקרח ועליית מפלס הים. פליטות גזי חממה, המונעות בעיקר כתוצאה מצמיחה כלכלית וגידול אוכלוסין, הובילו לריכוז גזי חממה חסר תקדים לפחות ב-800,000 השנים האחרונות. אלה, יחד עם גורמים אנתרופוגניים אחרים, הם "בסבירות רבה" (כלומר הסתברות של יותר מ-95%) הגורם הדומיננטי להתחממות הגלובלית הנצפית מאז אמצע המאה ה-20.[31]

בדו"ח נכתב כי:[32]

פליטות מתמשכות של גזי חממה יגרמו להתחממות נוספת ולשינויים ארוכי טווח בכל מרכיבי המערכת האקלימית, שיגדילו את הסבירות להשפעות חמורות, מתפשטות ובלתי הפיכות על אנשים ומערכות אקולוגיות. הגבלת שינוי האקלים תדרוש הפחתה משמעותית ומתמשכת בפליטת גזי חממה, אשר יחד עם הסתגלות יכולה להגביל את סיכוני שינוי האקלים.

בדיווח של הגרדיאן על פרסום הדו"ח, נכתב כי:[33]

בסופו של דבר הכל מסתכם בניהול סיכונים. ככל שהמאמצים שלנו להפחית את פליטות גזי החממה יהיו חזקים יותר, כך הסיכון להשפעות אקלימיות קיצוניות יירד. ככל שהפליטות שלנו יהיו רבות יותר, כך שינויי האקלים שנתמודד איתם יהיו גדולים יותר, מה שאומר שגם ההסתגלות לשינויים אלו תהיה יקרה יותר, והם יתבטאו בהכחדות של יותר מינים, באי ביטחון תזונתי גדול יותר, באובדן הכנסה משמעותי יותר, ביותר סכסוכים וכן הלאה.

הניו יורק טיימס דיווח כי:[34]

בוושינגטון, ציטט יועצו המדעי של הנשיא אובמה, ג'ון פ. הולדן, כי המדע בטוח באופן גובר "שסוגי הנזק שאנו כבר חווים משינוי האקלים ימשיכו להחמיר אלא אם, ועד שפעולה מקיפה ואיתנה להפחתת הפליטות תינקט ברחבי העולם".

עוד נכתב בדיווח כי באן קי-מון, מזכ"ל האו"ם, הצהיר על כוונתו לזמן פגישה של ראשי מדינות ב-2014 כדי לפתח הסכם כזה. הפגישה האחרונה מסוג זה, שהתקיימה בקופנהגן ב-2009, הסתיימה באי-סדר, כפי שדיווח הניו יורק טיימס.[35]

הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007)

בפברואר 2007 ה-IPCC פרסם את התקציר של דו"ח ההערכה הרביעי. לפי תקציר זה, דו"ח ההערכה הרביעי מצא ש"סביר מאוד" שפעולות אנושיות הן הגורם להתחממות הגלובלית, כלומר הסתברות של 90% או יותר. ההתחממות במקרה זה אופיינה על ידי עלייה של 0.75 מעלות בטמפרטורה העולמית הממוצעת במהלך 100 השנים האחרונות.

להלן עיקרי ממצאי הדו"ח הרביעי:

  • התחממות המערכת האקלימית היא חד משמעית, כפי שמעידה העלייה בטמפרטורות האוויר והאוקיינוסים הממוצעות בעולם, הפשרת השלג והקרח הנרחבת ועליית מפלס הים הממוצע בעולם.[36]
  • רוב ההתחממות הגלובלית מאז אמצע המאה ה-20 נובעת ככל הנראה מפעילות אנושית.[37]
    סרטון דולג-זמן של נאס"א: הטמפרטורה העולמית הממוצעת עולה בדפוס מתפתח, כאשר טמפרטורות קרות יותר (מוצגות בגוון כחול) בדרך כלל משתנות לטמפרטורות חמות יותר (מוצגות בגוון אדום יותר ויותר בהדרגה).
  • היתרונות והעלויות של שינוי האקלים עבור החברה [האנושית] ישתנו רבות בהתאם למיקום וקנה מידה.[38] חלק מההשפעות באזורים ממוזגים וקוטביים יהיו חיוביות, ואלו שבמקומות אחרים יהיו שליליות.[38] בסך הכול, סביר יותר שההשפעות נטו יהיו שליליות הרבה יותר ככל שההתחממות תהיה גדולה או מהירה יותר.[38]
  • מגוון העדויות שפורסמו מצביע על כך שעלויות הנזק נטו של שינוי האקלים צפויות להיות משמעותיות ולעלות עם הזמן.[39]
  • סביר להניח שיכולת ההתאוששות של מערכות אקולוגיות רבות תגיע לחריגה במאה הנוכחית על ידי שילוב חסר תקדים של שינוי אקלים, הפרעות נלוות (כגון שיטפונות, בצורות, שרפות, חרקים, החמצת האוקיינוסים), ומניעי שינויים עולמיים אחרים (למשל שינויים בשימוש בקרקע, זיהום, פיצול מערכות טבעיות וניצול יתר של משאבים).[40]

הניו יורק טיימס דיווח כי "הרשת הבינלאומית המובילה של מדעני אקלים הגיעה לראשונה למסקנה שההתחממות הגלובלית היא 'חד משמעית' ושהפעילות האנושית היא המניע העיקרי, אשר 'קרוב לוודאי' גורם לרוב העלייה בטמפרטורות מאז 1950".

עיתונאי בדימוס של הניו יורק טיימס, ויליאם ק' סטיבנס כתב: "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים אמר שהסבירות היא בין 90% ל-99% שפליטות של גזי חממה לוכדי-חום כמו פחמן דו-חמצני, שנפלטים מצינורות מפלט (של רכבים וכו') ומארובות, היו הגורם הדומיננטי להתחממות הנצפית ב-50 השנים האחרונות. בעגה של הפאנל, רמת הוודאות הזו נקראת 'סביר מאוד'. רק לעיתים נדירות חישובי-סיכויים מדעיים מספקים תשובה מוחלטת יותר מזו, לפחות בענף זה של המדע, והיא מתארת את נקודת הקצה, עד כה, של התפתחות".

סוכנות הידיעות Associated Press סיכמה את העמדה לגבי עליית פני הים:

בנושא גובה פני הים, הדו"ח צופה עליות של 7 עד 23 אינץ' [כ-18–58 ס"מ] עד סוף המאה. תוספת של 3.9 עד 7.8 אינץ' [כ-10–20 ס"מ] הינה אפשרית אם תימשך ההמסה המפתיעה שהופיעה לאחרונה, של מעטה הקרח בקטבים.

תוכנית המחקר לשינויים גלובליים של ארצות הברית

הערכת האקלים הלאומית הרביעית ("NCA4", תוכנית המחקר, 2017) כוללת תרשימים[41] הממחישים כיצד גורמים אנושיים, במיוחד הצטברות של גזי חממה באטמוספרה, הם הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית הנצפית.

13 סוכנויות פדרליות, בראשות מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי (NOAA), עבדו יחד בחסות "תוכנית המחקר לשינויים גלובליים של ארצות הברית" (USGCRP) (אנ') כדי להכין את הערכת האקלים הלאומית הרביעית (אנ') של המדינה, שפורסמה בשני כרכים כמתואר להלן.

"הדו"ח המיוחד של מדע האקלים: הערכת אקלים רביעית, כרך א'" (אוקטובר 2017) סיפק את הסיכום הבא:

מסקנת הערכה זו, בהתבסס על ראיות נרחבות, היא כי סביר מאוד שפעילות אנושית, במיוחד פליטות גזי חממה, היא הגורם הדומיננטי להתחממות הנצפית מאז אמצע המאה ה-20. להתחממות במהלך המאה האחרונה, אין הסבר חלופי משכנע הנתמך בהיקף הראיות התצפיתיות.

רקע כללי

ביוני 2009, תוכנית המחקר לשינויים גלובליים של ארצות הברית דיווחה כי:

תצפיות מראות שהתחממות האקלים היא חד משמעית. ההתחממות הגלובלית שנצפתה במהלך 50 השנים האחרונות נובעת בעיקר מפליטות מעשה ידי אדם של גזים לוכדי-חום. פליטות אלו מקורן בעיקר בשרפת דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז), עם תרומות משמעותיות מפינוי יערות, פרקטיקות חקלאיות ופעילויות אחרות.

בדו"ח משנת 2009, שעוסק בהשפעות שיש לשינוי האקלים בארצות הברית, נכתב גם:

שינויים אקלימיים כבר נצפו ברחבי העולם ובארצות הברית. אלה כוללים עלייה בטמפרטורות האוויר והמים, פחות ימי כפור, עלייה בתדירות ובעוצמה של גשמים כבדים, עליית גובה פני הים, וצמצום במעטה שלג, קרחונים, קפאת-עד וקרח ים. כמו כן נצפו תקופה נטולת-קרח ארוכה יותר באגמים ובנהרות, התארכות עונת הגידול החקלאי ועלייה בכמות אדי המים באטמוספרה. במהלך 30 השנים האחרונות, הטמפרטורות עלו מהר יותר בחורף מאשר בכל עונה אחרת, כאשר טמפרטורות החורף הממוצעות במערב התיכון ובצפון המישורים הגדולים עלו ביותר מ-7 מעלות פרנהייט (3.9 מעלות צלזיוס). חלק מהשינויים שנצפו היו מהירים יותר מהערכות קודמות שהציעו.

הערכת ההשפעה על האקלים הארקטי

בשנת 2004, המועצה הארקטית (אנ') הבין-ממשלתית והוועדה הבינלאומית למדע הארקטי (אנ') (ארגון לא-ממשלתי) פרסמו את דו"ח הסינתזה של הערכת ההשפעה על האקלים הארקטי (אנ'):

תנאי האקלים בעבר מספקים עדות לכך שעליית רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה קשורה לעליית הטמפרטורות בעולם. פעילויות אנושיות, בעיקר שרפת דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי), ושנית פינוי קרקעות, העלו את ריכוז הפחמן הדו-חמצני, המתאן וגזים לוכדי-חום אחרים ("חממה") באטמוספרה. [...] קיימת הסכמה מדעית בינלאומית לפיה רוב ההתחממות שנצפתה במהלך 50 השנים האחרונות נובעת מפעילות אנושית.[42]

מדיניות

קיים דיון נרחב בספרות המדעית בנוגע לאיזו מדיניות עשויה להיות יעילה בתגובה לשינוי האקלים.[43] כמה גופים מדעיים המליצו על מדיניות ספציפית לממשלות (אלה מפורטים בהמשך הערך). מדעי הטבע ומדעי החברה יכולים למלא תפקיד במתן תגובה יעילה לשינוי האקלים.[44] עם זאת, החלטות מדיניות עשויות לדרוש שיפוט ערכי.[44] לדוגמה, המועצה הלאומית למחקר של ארצות הברית ציינה כי:[45]

לא ניתן לענות באופן ישיר על השאלה האם קיימת רמת ריכוז "בטוחה" של גזי חממה, משום שזו תדרוש שיפוט ערכי של מה מהווה סיכון קביל לרווחת האדם ולמערכות האקולוגיות במקומות שונים בעולם, כמו גם הערכה יותר כמותית של הסיכונים והעלויות הקשורות להשפעות השונות של ההתחממות הגלובלית. באופן כללי, עם זאת, הסיכון גדל בהתאם לעלייה הן בקצב והן בעוצמת שינוי האקלים.

ערך זה מתמקד בעיקר בדעותיהם של מדעני טבע. עם זאת, גם סוציולוגים,[46] מומחים רפואיים,[47] מהנדסים[46] ופילוסופים[48] התייחסו למדע ולמדיניות של שינוי האקלים, והעמדות השונות כלפי מדיניות בנוגע לשינוי האקלים נידונות בערכים אחרים (כדוגמת הנדסת אקלים).

עמדות ארגונים מדעיים לאומיים ובינלאומיים

זוהי רשימה של גופים מדעיים בעלי מעמד לאומי או בינלאומי, שהוציאו הצהרות דעה רשמיות בנושא שינוי האקלים, המסווגת את אותם ארגונים לפי עמדתם: האם הם מסכימים עם עמדת ה-IPCC, בעלי עמדה בלתי מתחייבת כלפיה, או מתנגדים לה. אתר האינטרנט של משרד מושל קליפורניה מפרט כמעט 200 ארגונים מדעיים ברחבי העולם המחזיקים בעמדה ששינוי האקלים נגרמים כתוצאה מפעילות אנושית.[49]

הסכמה

אקדמיות למדעים

מאז 2001, 34 אקדמיות לאומיות למדעים, שלוש אקדמיות אזוריות, וגם המועצה הבין-אקדמית (אנ') והמועצה הבינלאומית של האקדמיות להנדסה ומדעי הטכנולוגיה (אנ') הוציאו הצהרות רשמיות המאשרות את ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם וקוראות למדינות להפחית פליטות גזי חממה. 34 ההצהרות כוללות 33 אקדמיות למדעים שחתמו על הצהרות משותפות והצהרה אישית אחת של האקדמיה הפולנית למדעים בשנת 2007.

הצהרות משותפות של אקדמיות לאומיות למדעים
  • 2001 – לאחר פרסום דו"ח ההערכה השלישי של ה-IPCC,‏ 17 אקדמיות לאומיות למדעים פרסמו הצהרה משותפת, שכותרתה "המדע של שינויי האקלים" (The Science of Climate Change), המכירה במפורש בעמדת ה-IPCC כמייצגת את הקונצנזוס המדעי על שינוי האקלים. ההצהרה, שנדפסה במאמר מערכת בכתב העת האקדמי Science ב-18 במאי 2001, נחתמה על ידי האקדמיות למדעים של אוסטרליה, בלגיה, ברזיל, קנדה, האיים הקריביים, סין, צרפת, גרמניה, הודו, אינדונזיה, אירלנד, איטליה, מלזיה, ניו זילנד, שוודיה, טורקיה ובריטניה.
  • 2005 – האקדמיות הלאומיות למדעים של מדינות ה-G8, בתוספת ברזיל, סין והודו, שלוש פולטות גזי החממה הגדולות ביותר בעולם המתפתח, חתמו על הצהרה בנושא התגובה העולמית לשינוי האקלים. ההצהרה מדגישה כי ההבנה המדעית של שינוי האקלים ברורה כעת מספיק כדי להצדיק נקיטת פעולה מהירה על ידי מדינות, ואישרה במפורש את הקונצנזוס של ה-IPCC. אחת עשרה החתומות היו האקדמיות למדעים של ברזיל, קנדה, סין, צרפת, גרמניה, הודו, איטליה, יפן, רוסיה, בריטניה וארצות הברית.
  • 2007 – כהכנה לפסגת ה-G8 ה-33, האקדמיות הלאומיות למדעים של מדינות ה-G8+5 פרסמו הצהרה המתייחסת לעמדה שבהצהרה המשותפת של האקדמיות למדעים משנת 2005, ומאשרת את מסקנתן הקודמת על ידי מחקרים עדכניים. בעקבות דו"ח ההערכה הרביעי של ה-IPCC, ההצהרה קובעת כי "זה חד משמעי שהאקלים משתנה, וסביר מאוד שהדבר נגרם בעיקר מההפרעה האנושית הגוברת לאטמוספרה. שינויים אלה ישנו את תנאי הסביבה על פני כדור הארץ אלא אם יינקטו צעדי נגד". 13 החתומות היו האקדמיות הלאומיות למדעים של ברזיל, קנדה, סין, צרפת, גרמניה, איטליה, הודו, יפן, מקסיקו, רוסיה, דרום אפריקה, בריטניה וארצות הברית.
  • 2007 – כהכנה לפסגת ה-G8 ה-33, רשת האקדמיות למדעים באפריקה (אנ') הגישה "הצהרה משותפת על קיימות, יעילות אנרגטית ושינוי האקלים":

קיים כעת בקהילה המדעית העולמית קונצנזוס, המבוסס על ראיות עדכניות, שאומר שפעילויות אנושיות הן המקור העיקרי לשינוי האקלים וששרפת דלקי מאובנים אחראית במידה רבה להנעת השינוי הזה. יש לברך את ה-IPCC על התרומה שתרם להבנת הציבור את הקשר הקיים בין אנרגיה, אקלים וקיימות.

  • 2008 – כהכנה לפסגת ה-G8 ה-34, האקדמיות הלאומיות למדע של מדינות ה-G8+5 פרסמו הצהרה שבה חזרו על העמדה שבהצהרה המשותפת של האקדמיות למדעים משנת 2005, ואישרו מחדש "ששינוי אקלים מתרחש ושההתחממות אנתרופוגנית משפיעה על מערכות פיזיקליות וביולוגיות רבות". בין שאר הפעולות, ההצהרה קוראת לכל המדינות "לנקוט צעדים כלכליים וצעדי מדיניות מתאימים כדי להאיץ את המעבר לחברה דלת פחמן ולעודד לשינויים בהתנהגות הפרט והמדינה, ולגרום להם". שלוש עשרה החותמות היו אותן אקדמיות לאומיות למדעים שהוציאו את ההצהרה המשותפת ב-2007.
  • 2009 – לקראת השיחות בוועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (UNFCCC) שתתקיים בקופנהגן בדצמבר 2009, האקדמיות הלאומיות למדעים של מדינות ה-G8+5 פרסמו הודעה משותפת שבה הצהירו, "שינוי האקלים ואספקת אנרגיה בת קיימא הם אתגרים מכריעים לעתיד האנושות. הכרחי שמנהיגי העולם יסכימו על הפחתה נדרשת בפליטות כדי להילחם בהשלכות השליליות של שינויי אקלים אנתרופוגניים". ההצהרה מתייחסת לדו"ח ההערכה הרביעי של ה-IPCC משנת 2007, וקובעת כי "שינויי האקלים מתרחשים אפילו מהר יותר ממה שהעריכו בעבר; פליטות הפחמן הדו-חמצני העולמיות מאז שנת 2000 היו גבוהות אפילו מהתחזיות הגבוהות ביותר, הקרח בים הארקטי נמס בקצב מהיר הרבה יותר משנחזה, ועליית מפלס הים הפכה למהירה יותר". שלוש עשרה החותמות היו אותן אקדמיות לאומיות למדעים שהוציאו את ההצהרות המשותפות ב-2007 ו-2008.
האקדמיה הפולנית למדעים

בדצמבר 2007, האספה הכללית של האקדמיה הפולנית למדעים (Polska Akademia Nauk), שלא הייתה חתומה על ההצהרות המשותפות של האקדמיות הלאומיות למדעים פרסמה הצהרה המאשרת את מסקנות ה-IPCC, וציינה כי:

זוהי חובתו של המדע הפולני והממשלה הלאומית להיות מעורבים בהבנת הרעיונות הללו, באופן מחושב, מאורגן ופעיל.

בעיות ההתחממות הגלובלית, שינוי האקלים והשפעותיהם השליליות השונות על חיי האדם ועל תפקודן של חברות שלמות הן אחד האתגרים הדרמטיים ביותר בעת המודרנית.

האספה הכללית של האקדמיה הפולנית למדעים קוראת לקהילות המדעיות הלאומיות ולממשלה הלאומית לתמוך באופן פעיל בהשתתפות פולנית במאמץ חשוב זה.

הצהרות נוספות של אקדמיות ואגודות לאומיות למדעים

הראיות המדעיות ברורות: שינוי אקלים עולמי הנגרם על ידי פעילויות אנושיות מתרחש כעת, והוא מהווים איום הולך וגובר על החברה [...] קצב השינוי והראיות לנזק עלו במידה ניכרת בחמש השנים האחרונות. הגיע הזמן לשלוט בפליטות גזי החממה.

בשנת 2008, פדרציית האגודות המדעיות והטכנולוגיות האוסטרליות (אנ') פרסמה את "הצהרת FASTS בדבר שינוי האקלים" בה נכתב כי:

שינוי האקלים העולמי הוא אמיתי ובר-מדידה. [...] כדי לצמצם את ההפסדים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים ברחבי העולם אל מול ההשפעות הללו, מטרת המדיניות חייבת להישאר ממוקדת באופן ישיר בהחזרת ריכוזי גזי החממה לרמות הקרובות לאלו הקדם-תעשייתיות באמצעות הפחתת פליטות. ניתן לייחס את טביעת האצבע המרחבית והזמנית של ההתחממות לעלייה בריכוזי גזי החממה באטמוספרה, שהם תוצאה ישירה של שריפת דלקי מאובנים, בירוא יערות בקנה מידה נרחב ופעילויות אנושיות אחרות.

בשנת 2001, המועצה הלאומית למחקר של ארצות הברית פרסמה באמצעות הוועדה שלה למדע שינוי האקלים, את "מדע שינוי האקלים: ניתוח של כמה שאלות מפתח" (Climate Change Science: An Analysis of Some Key Questions).[50] דו"ח זה מאשר במפורש את השקפת ה-IPCC בנוגע לגורם לשינוי האקלים כמייצגים את השקפת הקהילה המדעית:[50]

השינויים שנצפו בעשורים האחרונים נובעים ככל הנראה בעיקר מפעילויות אנושיות, אך איננו יכולים לשלול שחלק משמעותי מהשינויים הללו הוא גם שיקוף של השתנות טבעית. ההתחממות מעשה ידי אדם ועליית מפלס הים הנלווית אליה צפויה להימשך לאורך המאה ה-21. [...] המסקנה של ה-IPCC לפיה רוב ההתחממות הנצפית ב-50 השנים האחרונות נובעת ככל הנראה מהעלייה בריכוזי גזי החממה משקפת במדויק את החשיבה הנוכחית של הקהילה המדעית בנושא זה.

בשנת 2008, האגודה המלכותית של ניו זילנד, לאחר שחתמה על ההצהרה המשותפת הראשונה של האקדמיות למדעים ב-2001, פרסמה הצהרה נפרדת על מנת להבהיר את "המחלוקת על שינוי האקלים והגורמים לו, והבלבול האפשרי בקרב הציבור":

כדור הארץ מתחמם בגלל גידול בפליטות גזי החממה. מדידות מראות שריכוזי גזי החממה באטמוספרה גבוהים בהרבה מהרמות שנראו במשך אלפי שנים. צפויים שינויי אקלים עולמיים נוספים, כאשר ההשפעות צפויות להיות יקרות יותר ככל שהזמן יחלוף. צמצום ההשפעות העתידיות של שינוי האקלים ידרוש הפחתה משמעותית בפליטות גזי חממה.

החברה המלכותית של הממלכה המאוחדת לא שינתה את עמדתה המקבילה, המשתקפת בהשתתפותה בהצהרות המשותפות של האקדמיות הלאומיות למדעים על התחממות אנתרופוגנית של כדור הארץ. לדברי הטלגרף, "קבוצת המדענים היוקרתית ביותר במדינה נאלצה לפעול לאחר שעמיתים התלוננו שספקות בנוגע להתחממות כדור הארץ מעשה ידי אדם אינם מועברים לציבור". במאי 2010, היא הודיעה כי היא "כותבת כעת מסמך חדש לציבור בנושא שינוי האקלים, כדי לספק דו"ח מצב מעודכן על המדע בצורה נגישה, תוך התייחסות גם לרמות הוודאות של רכיבי מפתח". בחברה אמרו שחלפו שלוש שנים מאז שפורסם מסמך כזה לאחרונה, וכי לאחר הליך מקיף של דיונים וסקירה, המסמך החדש הודפס בספטמבר 2010. הוא מסכם את העדויות המדעיות העדכניות ומדגיש את התחומים שבהם המדע מבוסס היטב, שבהם עדיין יש ויכוחים, ושבהם נותרו אי-ודאויות משמעותיות. החברה הצהירה כי "זה לא זהה לאמירה שמדע האקלים עצמו שגוי - אף עמית לא הביע דעה כזו בפני החברה המלכותית". ההקדמה כוללת הצהרה זו:

ישנן עדויות חזקות לכך שהתחממות כדור הארץ במהלך חצי המאה האחרונה נגרמת בעיקר כתוצאה מפעילות אנושית, כגון שרפת דלקי מאובנים ושינויים בשימוש בקרקע, ביניהם חקלאות ובירוא יערות.

אקדמיות בינלאומיות למדעים

קיים כעת בקהילה המדעית העולמית קונצנזוס, המבוסס על ראיות עדכניות, שאומר שפעילויות אנושיות הן המקור העיקרי לשינוי האקלים וששרפת דלקי מאובנים אחראית במידה רבה להנעת השינוי הזה.

בשנת 2007, האקדמיה האירופית למדעים ואומנויות פרסמה הצהרה רשמית על שינוי האקלים, שכותרתה "בואו נהיה כנים" (Let's Be Honest):

פעילות אנושית אחראית ככל הנראה להתחממות האקלים. סביר להניח שרוב ההתחממות האקלימית ב-50 השנים האחרונות נגרמת על ידי ריכוז מוגבר של גזי חממה באטמוספרה. שינויי אקלים ארוכי-טווח אשר תועדו כוללים שינויים בטמפרטורות הארקטיות ובקרח, שינויים נרחבים בכמויות המשקעים, מליחות האוקיינוסים, דפוסי רוחות ומזגי אוויר קיצוניים, ביניהם בצורות, משקעים כבדים, גלי חום ועוצמותיהן של סופות טרופיות. להתפתחות זו יש השלכות דרמטיות על עתידה של האנושות.

בשנת 2007, הוציאה הקרן האירופית למדעים (אנ') נייר עמדה הקובע כי:

יש כיום עדויות משכנעות שמאז המהפכה התעשייתית, פעילויות אנושיות, שהביאו להגדלת ריכוזי גזי החממה, הפכו לגורם מרכזי של שינוי האקלים. [...] מאמצים מתמשכים ומוגברים לצמצום שינוי האקלים באמצעות הפחתת גזי חממה הם אפוא קריטיים.

בשנת 2007, המועצה הבין-אקדמית (אנ'), כנציגת האקדמיות למדעים ולהנדסה בעולם, פרסמה דו"ח שכותרתו "מאירים את הדרך: לעבר עתיד של אנרגיה בת קיימא" (Lighting the Way: Toward a Sustainable Energy Future).

דפוסים נוכחיים של משאבי אנרגיה ושימוש באנרגיה מתגלים כמזיקים לרווחה ארוכת-הטווח של האנושות. שלמותן של מערכות טבעיות חיוניות כבר נמצא בסיכון משינוי האקלים הנגרם מפליטות גזי חממה לאטמוספרה. יש לנקוט מאמצים מרוכזים לשיפור יעילות האנרגיה והפחתת העצימות הפחמנית של הכלכלה העולמית.

בשנת 2007, המועצה הבינלאומית של האקדמיות להנדסה ומדעי הטכנולוגיה (CAETS) (אנ') פרסמה "הצהרה על סביבה וצמיחה בת קיימא" (Statement on Environment and Sustainable Growth):[52]

כפי שדווח על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), רוב ההתחממות הגלובלית הנצפית מאז אמצע המאה ה-20 נובעת ככל הנראה מפליטת גזי חממה מעשה ידי האדם, והתחממות זו תימשך ללא הפוגה אם הפליטות האנתרופוגניות כיום יימשכו או, גרוע מכך, יורחבו ללא שליטה. אי לכך, המועצה הבינלאומית של האקדמיות להנדסה ומדעי הטכנולוגיה תומכת בקריאות הרבות אשר נשמעות לאחרונה להפחית ולשלוט בפליטות גזי חממה לרמה סבירה במהירות האפשרית.

מדעי הפיזיקה והכימיה

  • האגודה האמריקאית לכימיה
  • המכון האמריקאי לפיזיקה
  • האגודה האמריקאית לפיזיקה
  • המכון האוסטרלי לפיזיקה
  • האגודה האירופית לפיזיקה

מדעי כדור הארץ

האיחוד הגיאופיזי האמריקאי

בשנת 1998, האיחוד הגיאופיזי האמריקאי (AGU) (אנ') אימץ הצהרה על שינויי אקלים וגזי חממה (Climate Change and Greenhouse Gases).[53] הצהרה חדשה, שאומצה על ידי החברה ב-2003, תוקנה ב-2007, ותוקנה והורחבה ב-2013,[54] מאשרת שהעלייה ברמות גזי החממה גרמה ותמשיך לגרום לטמפרטורת פני השטח של כדור הארץ לעלות:

פעילויות אנושיות משנות את האקלים של כדור הארץ. ברמה העולמית, הריכוז באטמוספרה של פחמן דו-חמצני וגזי חממה לוכדי-חום אחרים עלה בחדות מאז המהפכה התעשייתית. שריפת דלק מאובנים אחראית לעלייה זו. גידול מעשה ידי אדם בגזי החממה אחראי לרוב ההתחממות פני השטח הממוצעת בכדור הארץ, של כ-0.8 מעלות צלזיוס (1.5 מעלות פרנהייט) במהלך 140 השנים האחרונות. מכיוון שתהליכים טבעיים אינם יכולים לסלק במהירות חלק מהגזים הללו (בעיקר פחמן דו-חמצני) מהאטמוספרה, הפליטות שלנו בעבר, בהווה ובעתיד ישפיעו על מערכת האקלים למשך אלפי שנים.

האגודות האמריקאיות לאגרונומיה, למדעי היבול ולמדעי הקרקע

במאי 2011, האגודה האמריקאית לאגרונומיה (ASA) (אנ'), האגודה האמריקאית למדעי היבול (CSSA) והאגודה האמריקאית למדעי הקרקע (SSSA) (אנ') פרסמו הצהרת עמדה משותפת על שינוי האקלים בכל הקשור לחקלאות:

גוף מקיף של עדויות מדעיות מצביע מעבר לכל ספק סביר ששינוי אקלים עולמי מתרחש כעת, ושביטוייו מאיימים על יציבותן של חברות כמו גם מערכות אקולוגיות טבעיות ומנוהלות. עלייה בטמפרטורות הסביבה ושינויים בתהליכים קשורים מקושרים ישירות לעלייה בריכוזי גזי החממה האנתרופוגניים (GHG) באטמוספרה.

אלא אם כן פליטת גזי החממה תיבלם באופן משמעותי, ריכוזיהם ימשיכו לעלות, מה שיוביל לשינויים בטמפרטורה, משקעים ומשתני אקלים אחרים שללא ספק ישפיעו על החקלאות ברחבי העולם.

לשינויי האקלים יש פוטנציאל להגביר את השונות במזג האוויר, כמו גם להעלות בהדרגה את הטמפרטורות העולמיות. לשתי ההשפעות הללו יש פוטנציאל להשפיע לרעה על יכולת ההסתגלות והעמידות של כושר ייצור המזון בעולם; מחקר עדכני מצביע על כך ששינוי האקלים כבר מפחית את התפוקה של מערכות גידולים פגיעות.

פדרציית הגאולוגים האירופית

בשנת 2008, פדרציית הגאולוגים האירופית (EFG) פרסמה את נייר העמדה "לכידת פחמן ואחסון גאולוגי" (Carbon Capture and geological Storage):

ה-EFG מכיר בעבודתם של ה-IPCC וארגונים אחרים, ותומך בממצאים העיקריים לפיהם שינויי אקלים מתרחשים, נגרמים בעיקר מפליטות אנתרופוגניות של פחמן דו-חמצני, ומהווים איום משמעותי על הציוויליזציה האנושית.

ברור שיש צורך במאמצים גדולים להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני במהירות ובעוצמה. ה-EFG תומך בתוקף בייצור אנרגיה מתחדשת ובת קיימא, כולל אנרגיה גאותרמית, כמו גם בצורך בהגברת היעילות האנרגטית.

כדאי להתייחס גם ל-CCS [לכידת פחמן ואחסון גאולוגי] כטכנולוגיית גישור, שתקל על המהלך לעבר כלכלה נטולת פחמן.

האיחוד האירופי למדעי כדור הארץ

בשנת 2005, המחלקות למדעי האטמוספרה והאקלים של האיחוד האירופי למדעי כדור הארץ (EGU) (אנ') פרסמו הצהרת עמדה התומכת בהצהרות משותפות של האקדמיות הלאומיות למדעים על תגובה גלובלית לשינוי האקלים. בהצהרה קיימת התייחסות לפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), בתור "הנציג העיקרי של הקהילה המדעית העולמית", ונטען בה כי ה-IPCC:

מייצג את המילה האחרונה של מדעי האקלים, הנתמכת על ידי האקדמיות הגדולות למדעים ברחבי העולם ועל ידי הרוב המכריע של המדענים והחוקרים המדעיים, כפי שמתועד על ידי הספרות המדעית שעברה ביקורת עמיתים.

בנוסף, בשנת 2008, ה-EGU פרסם הצהרת עמדה על החמצת האוקיינוסים, בה נקבע כי "החמצת האוקיינוסים מתרחשת כבר היום ותמשיך להתעצם, תוך מעקב מקרוב אחר עליית רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה. בהתחשב באיום הפוטנציאלי על המערכות האקולוגיות הימיות והשפעתו על החברה והכלכלה האנושית, במיוחד כשהיא פועלת בתיאום עם ההתחממות העולמית האנתרופוגנית, יש צורך דחוף בפעולה מיידית". ההצהרה תומכת אז באסטרטגיות של "להגביל שחרור עתידי של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה ו/או להגביר הסרה של עודפי פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה". ובנוסף, ב-2018 ה-EGU פרסם הצהרה המתייחסת לממצאי "הדו"ח המיוחד" על התחממות כדור הארץ ב-1.5 מעלות צלזיוס (SR15), עם ג'ונתן במבר, נשיא הארגון, בה ציין: "ה-EGU מסכים ותומך בממצאים של SR15, לפיהם פעולה לבלימת ההשלכות המסוכנות ביותר של שינוי האקלים מעשה ידי האדם היא דחופה ובעלת חשיבות עליונה, וחלון ההזדמנויות מוגבל ביותר".[55]

האגודה האמריקאית לגאולוגיה

בשנת 2006 אימצה האגודה האמריקאית לגאולוגיה (אנ') הצהרת עמדה על שינוי האקלים העולמי. היא תיקנה עמדה זו ב-20 באפריל 2010, עם הערות מפורשות יותר על הצורך בהפחתת פחמן דו-חמצני:

עשרות שנות מחקר מדעי הראו שאקלים יכול להשתנות מסיבות טבעיות ואנתרופוגניות כאחד. האגודה הגאולוגית של אמריקה (GSA) מסכימה עם הערכותיהן של האקדמיות הלאומיות למדע (2005), מועצת המחקר הלאומית (2006) והפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC,‏ 2007) כי האקלים העולמי התחמם וכי פעילות אנושית (בעיקר פליטות גזי חממה) אחראית לרוב ההתחממות מאז אמצע שנות ה-1900. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, העלייה החזויה בטמפרטורה הגלובלית עד סוף המאה ה-21 תגרום להשפעות גדולות על בני אדם ומינים אחרים. התמודדות עם האתגרים שמציב שינוי האקלים תדרוש שילוב של הסתגלות לשינויים שצפויים להתרחש והפחתה גלובלית של פליטות פחמן דו-חמצני ממקורות אנתרופוגניים.

האגודה הגאולוגית של לונדון

בנובמבר 2010, האגודה הגאולוגית של לונדון (אנ') פרסמה את הצהרת העמדה "שינוי האקלים: עדויות מהתיעוד הגאולוגי" (Climate change: evidence from the geological record):

המאה האחרונה ראתה אוכלוסייה עולמית שגדלה במהירות ושימוש אינטנסיבי הרבה יותר במשאבים, מה שהוביל לפליטות מוגברות מאוד של גזים, כגון פחמן דו חמצני ומתאן, משריפת דלקי מאובנים (נפט, גז ופחם) ומחקלאות, ייצור צמנט ובירוא יערות. עדויות מהתיעוד הגאולוגי עולות בקנה אחד עם הפיזיקה שמראה שהוספת כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה מחממת את העולם ועלולה להוביל ל: מפלס ים גבוה יותר והצפה של חופים נמוכים; דפוסי גשם משתנים מאוד; חומציות מוגברת של האוקיינוסים; וירידה ברמות החמצן במי הים.

כעת קיים חשש נרחב שאקלים כדור הארץ יתחמם עוד יותר, לא רק בגלל ההשפעות המתמשכות של הפחמן הנוסף שכבר נמצא במערכת, אלא גם בגלל עוד תוספות ככל שהאוכלוסייה האנושית ממשיכה לגדול. החיים על פני כדור הארץ שרדו שינויי אקלים גדולים בעבר, אך הכחדות וחלוקה מחודשת משמעותית של מינים מזוהות עם רבים מהם. כאשר האוכלוסיה האנושית הייתה קטנה ונוודית, לעלייה של כמה מטרים בגובה מפלס הים הייתה השפעה מועטה מאוד על הומו ספיינס. עם האוכלוסייה העולמית הנוכחית והצומחת, שחלק ניכר ממנה מרוכז בערי חוף, לעלייה כזו בגובה מפלס הים תהיה השפעה דרסטית על החברה המורכבת שלנו, במיוחד אם האקלים היה משתנה באופן פתאומי כפי שהיה לפעמים בעבר. באותה מידה, סביר להניח שככל שההתחממות תימשך, חלק מהאזורים עשויים לקבל פחות משקעים, מה שיוביל לבצורת. עם עליית פני הים והבצורת הגוברת, לחץ להגירה אנושית עלול להיגרם בקנה מידה גדול.

האיגוד הבינלאומי לגאודזיה וגאופיזיקה

ביולי 2007, האיגוד הבינלאומי לגאודזיה וגאופיזיקה (IUGG) אימץ החלטה שכותרתה "הדחיפות בטיפול בשינוי האקלים" (The Urgency of Addressing Climate Change). בהחלטה, ה-IUGG מסכים עם "ההערכות המדעיות המקיפות, המקובלות והנתמכות שבוצעו על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים וגופים אזוריים ולאומיים, אשר קבעו בתוקף, על בסיס ראיות מדעיות, שפעילויות אנושיות הן הגורם העיקרי לשינוי האקלים המתרחש לאחרונה". עוד הם קובעים כי "ההסתמכות המתמשכת על שרפת דלקי מאובנים כמקור האנרגיה העיקרי בעולם תוביל לריכוז גבוה בהרבה של גזי חממה באטמוספרה, אשר בתורו יגרום לעליות משמעותיות בטמפרטורת פני השטח, במפלס הים, בהחמצת האוקיינוסים, ולהשלכות הנלוות להן על הסביבה והחברה".

האיגוד הלאומי למורי מדעי כדור הארץ

ביולי 2009, האיגוד הלאומי למורי מדעי כדור הארץ (NAGT) אימץ הצהרת עמדה בנושא שינוי האקלים שבה הם טוענים כי "האקלים של כדור הארץ משתנה" ו"שמגמות ההתחממות הנוכחיות הן במידה רבה תוצאה של פעילות אנושית":

NAGT תומכת מאוד ותפעל לקידום חינוך מדעי שינוי האקלים, הגורמים וההשפעות של ההתחממות הגלובלית הנוכחית, והצורך המיידי במדיניות ופעולות להפחתת פליטת גזי חממה.

מטאורולוגיה ואוקיאנוגרפיה

האגודה האמריקאית למטאורולוגיה

בהצהרת האגודה האמריקאית למטאורולוגיה (AMS) (אנ') שאומצה על ידי המועצה שלהם ב-2012 סוכם:

ישנן עדויות חד משמעיות לכך שהאטמוספרה התחתונה של כדור הארץ, האוקיינוס ​​ושטח היבשה מתחממים; מפלס הים עולה; ומעטי השלג, קרחוני ההרים וקרח הים ארקטי מתכווצים. הגורם הדומיננטי להתחממות מאז שנות ה-50 הוא פעילות אנושית. ממצא מדעי זה מבוסס על גוף מחקר גדול ומשכנע. ההתחממות הנצפית תהיה בלתי הפיכה במשך שנים רבות בעתיד, ועליות גדולות עוד יותר בטמפרטורות יתרחשו ככל שגזי חממה ימשיכו להצטבר באטמוספרה. הימנעות מהתחממות עתידית זו תדרוש הפחתה גדולה ומהירה בפליטות גזי החממה העולמיות. ההתחממות המתמשכת תגביר את הסיכונים והלחצים לחברות אנושיות, לכלכלות, למערכות אקולוגיות ולחיות בר במהלך המאה ה-21 ואילך, דבר שמחייב את החברה להגיב לאקלים המשתנה. כדי לקבל החלטות לגבי הסתגלות והקלה, קריטי שנשפר את ההבנה שלנו על מערכת האקלים העולמית ואת היכולת שלנו לחזות את האקלים העתידי באמצעות ניטור ומחקר מתמשכים ומשופרים. זה נכון במיוחד עבור היקפים קטנים יותר (עונתיים ואזוריים) ומזגי אוויר ומצבי אקלים קיצוניים, ועבור משתנים הידרו-אקלימיים חשובים כמו משקעים וזמינות מים.

בחירות טכנולוגיות, כלכליות ומדיניותיות בעתיד הקרוב יקבעו את היקף ההשפעות העתידיות של שינוי האקלים. החלטות מבוססות-מדע מתקבלות רק לעיתים רחוקות בהקשר של ודאות מוחלטת. דיוני מדיניות לאומיים ובינלאומיים צריכים לכלול התחשבות בדרכים הטובות ביותר להסתגל לשינוי האקלים וגם להקל אותו. הקלה תצמצם את גודל שינוי האקלים העתידי ואת הסיכון להשפעות שעלולות להיות גדולות ומסוכנות. יחד עם זאת, חלק ממושך של שינוי האקלים הוא בלתי נמנע, ותגובות המדיניות צריכות לכלול הסתגלות לשינוי האקלים. זהירות מכתיבה תשומת לב רבה בהתחשבות ביחסינו עם כוכב הלכת היחיד שידוע כבעל יכולת לקיים חיי אדם.

סקר משנת 2016 מצא ששני שליש מחברי ה-AMS סוברים ששינוי האקלים נגרם כולו או רובו מפעילות אנושית.[56]

האגודה האוסטרלית למטאורולוגיה ואוקיאנוגרפיה

האגודה האוסטרלית למטאורולוגיה ואוקיאנוגרפיה (אנ') פרסמה הצהרה על שינוי האקלים (Statement on Climate Change), שבה הם מסכמים כי:

שינוי האקלים העולמי וההתחממות הגלובלית הם אמיתיים ונראים לעין. [...] ישנה סבירות גבוהה לכך שאותן פעילויות אנושיות שהגדילו את ריכוז גזי החממה באטמוספרה אחראיות במידה רבה להתחממות הנצפית מאז 1950. ההתחממות הקשורה לעלייה בגזי חממה שמקורם בפעילות אנושית נקראת אפקט החממה המוגבר. הריכוז האטמוספרי של פחמן דו חמצני גדל ביותר מ-30% מאז תחילת העידן התעשייתי והוא גבוה כעת מאשר בכל עת לפחות ב-650,000 השנים האחרונות. עלייה זו היא תוצאה ישירה של שריפת דלקי מאובנים, בירוא יערות רחב היקף ופעילויות אנושיות אחרות.

הקרן הקנדית למדעי האקלים והאטמוספרה

בנובמבר 2005, הקרן הקנדית למדעי האקלים והאטמוספרה (CFCAS) (אנ') שלחה מכתב לראש ממשלת קנדה אשר לפיו:

אנו מסכימים עם הערכת מדעי האקלים של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) משנת 2001. [...] אנו תומכים במסקנות הערכת ה-IPCC לפיהן 'יש ראיות חדשות וחזקות יותר לכך שרוב ההתחממות שנצפתה במהלך 50 השנים האחרונות הינה ניתנת לייחוס לפעילויות אנושיות'. [...] ישנן יותר ויותר עדויות חד-משמעיות לשינוי האקלים בקנדה וברחבי העולם. עתידות להיות השפעות גוברות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות הטבעיות של קנדה ועל הפעילויות החברתיות-כלכליות שלנו. ההתקדמויות במדעי האקלים מאז הערכת ה-IPCC משנת 2001 סיפקו ראיות נוספות התומכות בצורך בפעולה ופיתוח אסטרטגיה להסתגלות לשינויים צפויים.

האגודה הקנדית למטאורולוגיה ואוקיאנוגרפיה

בנובמבר 2009 נשלח מכתב לפרלמנט הקנדי מאת האגודה הקנדית למטאורולוגיה ואוקיאנוגרפיה (אנ'), ובו נכתב כי:

מחקר בינלאומי קפדני, הכולל עבודה שבוצעה ונתמכה על ידי ממשלת קנדה, מגלה כי גזי חממה הנוצרים כתוצאה מפעילות אנושית תורמים להתחממות האטמוספרה והאוקיינוסים ומהווים סיכון רציני לבריאות ולבטיחות החברה שלנו, כמו כן כבעלי השפעה על כל צורות החיים.

האגודה המלכותית למטאורולוגיה (בריטניה)

בפברואר 2007, לאחר פרסום דו"ח ההערכה הרביעי של ה-IPCC, האגודה המלכותית למטאורולוגיה (אנ') פרסמה את תמיכתה בדו"ח. בנוסף להתייחסות ל-IPCC כ"מדעני האקלים הטובים בעולם", הם הצהירו ששינוי האקלים המתרחש הוא "התוצאה של פליטות מאז התיעוש" וכי "כבר התחלנו להניע את 50 השנים הבאות של התחממות כדור הארץ – מה שאנחנו עושים מעתה ואילך יקבע עד כמה זה יחמיר".

ארגון המטאורולוגיה העולמי

בהצהרתו בישיבה ה-12 של ועידת המשלחות לאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים שהוצגה ב-15 בנובמבר 2006, ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) מאשר את הצורך "למנוע הפרעה אנתרופוגנית מסוכנת למערכת האקלימית". ה-WMO מסכים כי "הערכות מדעיות חזרו ואישרו במידה הולכת וגוברת כי פעילויות אנושיות אכן משנות את הרכב האטמוספרה, במיוחד באמצעות שרפת דלקי מאובנים להפקת אנרגיה ותחבורה". ה-WMO מסכים כי "הריכוז הנוכחי של פחמן דו-חמצני באטמוספרה מעולם לא הגיע לחריגה במהלך 420,000 השנים האחרונות"; וכי "הערכות ה-IPCC מספקות את הייעוץ המדעי המהימן והעדכני ביותר".[57]

האגודה האמריקאית לחקר הרביעון

האגודה האמריקאית לחקר הרביעון (AMQUA) (אנ') הצהירה:[58]

כיום מעט מדענים אמינים מפקפקים בכך שבני האדם השפיעו על העלייה המתועדת בטמפרטורות העולמיות מאז המהפכה התעשייתית. דו"ח הסינתזה וההערכה הראשון של תוכנית המדע לשינוי האקלים בארצות הברית שהובילה הממשלה תומך בגוף ההולך וגדל של העדויות לכך שהתחממות האטמוספרה, במיוחד ב-50 השנים האחרונות, מושפעת ישירות מפעילות אנושית.

האיגוד הבינלאומי לחקר הרביעון

ההצהרה בנושא שינוי האקלים שפרסם האיגוד הבינלאומי לחקר הרביעון (INQUA) (אנ') חוזרת על מסקנות ה-IPCC, וקוראת לכל המדינות לנקוט בפעולה מהירה בהתאם לעקרונות אמנת המסגרת של האו"ם:

כיום פעילויות אנושיות גורמות לריכוזי גזי חממה באטמוספרה – ביניהם פחמן דו-חמצני, מתאן, אוזון טרופוספרי ותחמוצת חנקן – לעלות הרבה מעל לרמות הפרה-תעשייתיות. [...] הגידול בגזי חממה גורם לעלייה בטמפרטורות. [...] ההבנה המדעית של שינוי האקלים כעת ברורה מספיק כדי להצדיק מדינות לנקוט פעולה מיידית. [...] צמצום הכמות של אותו פחמן הדו-חמצני שמגיע לאטמוספרה מהווה אתגר עצום, אך חייב להיות בראש סדר העדיפויות העולמי.

ביולוגיה ומדעי החיים

ארגוני מדעי החיים תיארו את הסכנות ששינויי האקלים מהווים עבור חיות הבר.

בריאות האדם

מספר ארגוני בריאות הזהירו מפני ההשפעות השליליות הרבות של ההתחממות הגלובלית בתחום הבריאות:

כיום קיימת הסכמה גורפת שכדור הארץ מתחמם, עקב פליטות גזי חממה הנגרמות מפעילות אנושית. ברור גם שהמגמות הנוכחיות בשימוש באנרגיה, בהתפתחות ובגידול האוכלוסייה יובילו לשינויי אקלים מתמשכים – וחמורים יותר.

האקלים המשתנה ישפיע בהכרח על הדרישות הבסיסיות לשמירה על הבריאות: אוויר ומים נקיים, כמות מספקת של מזון ומחסה הולם. מדי שנה מתים כ-800,000 אנשים מסיבות המיוחסות לזיהום אוויר עירוני, 1.8 מיליון משלשולים כתוצאה מחוסר גישה למים נקיים, סניטציה והיגיינה לקויה, 3.5 מיליון מתת תזונה וכ-60,000 באסונות טבע. אקלים חם יותר ומשתנה יותר מאיים להוביל לרמות גבוהות יותר של מזהמי אוויר שונים, להגביר העברה של מחלות דרך מים מלוכלכים ודרך מזון מזוהם, לפגוע בייצור החקלאי בכמה מהמדינות הפחות מפותחות ולהגביר את הסכנות של מזגי אוויר קיצוניים.

ביטאון מדעני האטום ו"שעון יום הדין"

בשנת 1945, אלברט איינשטיין ומדענים אחרים שיצרו נשק אטומי ששימשו בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי הקימו את ביטאון מדעני האטום ויצרו את "שעון יום הדין". מטרת השעון היא למסור מידע על איומים על האנושות ועל כדור הארץ, וליצור מודעות ציבורית שתוביל לפתרונות. בהתחלה, שעון יום הדין התמקד בסכנות של מלחמה גרעינית, אבל במאה ה-21 הוא החל להתמודד עם נושאים אחרים כמו שינוי האקלים ודיסאינפורמציה באינטרנט.

ב-23 בינואר 2020 הארגון הזיז את שעון יום הדין ל-100 שניות לפני חצות, קרוב יותר מאי פעם. הוא הסביר שעשה זאת בגלל שלושה גורמים:

  • סכנה גוברת למלחמה גרעינית
  • סכנה גוברת משינוי האקלים
  • סכנה הולכת וגוברת מדיסאינפורמציה באינטרנט בנוגע לנושאים בנקודות 1 ו-2 ו"טכנולוגיות משבשות" אחרות.

הארגון שיבח את תנועת האקלים הצעירה וקרא לאזרחים ולממשלות לפעול כדי לנקוט בפעולה גדולה יותר כלפי שינוי האקלים.[59]

שונות

מספר אגודות מדעיות לאומיות אחרות אישרו גם הן את עמדת ה-IPCC:

עמדה בלתי-מתחייבת

האגודה האמריקאית לחקר הגאולוגיה של הנפט

נכון ליוני 2007, הצהרת העמדה של האגודה האמריקאית לחקר הגאולוגיה של הנפט (AAPG) (אנ') בנושא שינוי האקלים הייתה כדלהלן:

חברי ה-AAPG חלוקים במידת ההשפעה שיש לפחמן הדו-חמצני האנתרופוגני על עליות הטמפרטורה העולמיות האחרונות והפוטנציאליות. [...] מודלי סימולציית אקלים מסוימים צופים כי מגמת ההתחממות תימשך, כפי שדווח על ידי האקדמיה הלאומית למדעים (NAS), האיגוד הגיאופיזי האמריקאי (AGU), האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) והאגודה האמריקאית למטאורולוגיה (AMS). ה-AAPG מכבדת את העמדות המדעיות הללו, אך רוצה להוסיף כי תחזיות התחממות האקלים הנוכחיות עשויות ליפול בתוך סטיות טבעיות אשר מתועדות היטב באקלים העבר ובנתוני הטמפרטורה הנצפים. נתונים אלה אינם בהכרח תומכים בתרחישים המרביים החזויים במודלים מסוימים.

לפני שאימץ הצהרה זו, ה-AAPG היה הארגון המדעי הגדול היחיד שדחה את הממצא של השפעה אנושית משמעותית על האקלים בזמן האחרון, על פי הודעת מועצת האגודה האמריקאית לחקר הרביעון. נשיא ה-AAPG, לי בילינגסלי, הסביר את התוכנית לתיקון, וכתב במרץ 2007:

חברים איימו לא לחדש את החברות שלהם [...] אם ה-AAPG לא תשנה את עמדתה בנושא שינוי האקלים העולמי. [...] ונאמר לי על חברים שכבר פרשו בשנים קודמות בגלל עמדתנו הנוכחית בנוגע לשינוי האקלים העולמי. [...] הצהרת המדיניות הנוכחית אינה נתמכת על ידי חלק ניכר מחברינו ומחברינו העתידיים.

בינואר 2010, נשיא ה-AAPG, ג'ון לורנץ, הכריז על "ביטולה" של ועדת שינוי האקלים העולמי של ה-AAPG. הוועד המנהל של AAPG קבע:

שינויי האקלים הם שוליים במקרה הטוב למדע שלנו. [...] ל-AAPG אין מהימנות בתחום זה [...] וכקבוצה אין לנו ידע מיוחד בגאופיזיקה אטמוספרית גלובלית.

המכון האמריקאי של גאולוגים מקצועיים (AIPG)

הצהרת העמדה הרשמית של ה-AIPG בנושא הסביבה קובעת כי "בערה של דלקי מאובנים אחראית לייצורם של גזי חממה, ביניהם פחמן דו חמצני (CO2) ומתאן (CH4). פליטות גזי חממה נתפסות על ידי רבים כאחת הדאגות הסביבתיות העולמיות הגדולות הקשורות לייצור אנרגיה, בשל השפעות פוטנציאליות על מערכת האנרגיה העולמית ואולי על האקלים העולמי. השימוש בדלקי מאובנים הוא המקור העיקרי לעלייה בריכוז של גזי חממה באטמוספרה מאז התיעוש".[61]

במרץ 2010, מנכ"ל AIPG פרסם הצהרה בנוגע לקיטוב הדעות על שינוי האקלים בין החברים, והודיע כי הנהלת AIPG קיבלה החלטה להפסיק לפרסם כתבות ומאמרי דעה הנוגעים לשינוי האקלים בכתב העת החדשותי של הארגון, "The Professional Geologist".

התנגדות

מאז 2007, כאשר האגודה האמריקאית לחקר הגאולוגיה של הנפט פרסמה הצהרה מתוקנת, אף גוף מדעי לאומי או בינלאומי כבר לא דוחה את הממצאים של השפעות האדם על שינויי האקלים.

ביאורים

  1. ^ שינויים בטמפרטורה העולמית מתבטאים בדרך כלל במונחים של "חריגות טמפרטורה". במחקרים בנושא שינויי אקלים, חריגות טמפרטורה חשובות יותר מטמפרטורה מוחלטת. חריגת טמפרטורה היא ההבדל מטמפרטורה ממוצעת או בסיסית. הטמפרטורה הבסיסית מחושבת בדרך כלל על ידי ממוצע של 30 שנים או יותר של נתוני טמפרטורה.[10]

הערות שוליים

  1. ^ Cook, John; Oreskes, Naomi; Doran, Peter T.; Anderegg, William R. L.; et al. (2016). "Consensus on consensus: a synthesis of consensus estimates on human-caused global warming". Environmental Research Letters. 11 (4): 048002. Bibcode:2016ERL....11d8002C. doi:10.1088/1748-9326/11/4/048002.
  2. ^ Powell, James Lawrence (20 בנובמבר 2019). "Scientists Reach 100% Consensus on Anthropogenic Global Warming". Bulletin of Science, Technology & Society. 37 (4): 183–184. doi:10.1177/0270467619886266. נבדק ב-15 בנובמבר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Lynas, Mark; Houlton, Benjamin Z.; Perry, Simon (19 באוקטובר 2021). "Greater than 99% consensus on human caused climate change in the peer-reviewed scientific literature". Environmental Research Letters. 16 (11): 114005. doi:10.1088/1748-9326/ac2966. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Myers, Krista F.; Doran, Peter T.; Cook, John; Kotcher, John E.; Myers, Teresa A. (20 באוקטובר 2021). "Consensus revisited: quantifying scientific agreement on climate change and climate expertise among Earth scientists 10 years later". Environmental Research Letters. 16 (10): 104030. doi:10.1088/1748-9326/ac2774. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Myers, Krista F.; Doran, Peter T.; Cook, John; Kotcher, John E.; Myers, Teresa A. (20 באוקטובר 2021). "Consensus revisited: quantifying scientific agreement on climate change and climate expertise among Earth scientists 10 years later". Environmental Research Letters. 16 (10): 104030. doi:10.1088/1748-9326/ac2774. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ John Cook; et al. (באפריל 2016). "Consensus on consensus: a synthesis of consensus estimates on human-caused global warming". Environmental Research Letters. 11 (4): 048002. Bibcode:2016ERL....11d8002C. doi:10.1088/1748-9326/11/4/048002. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Powell, James Lawrence (20 בנובמבר 2019). "Scientists Reach 100% Consensus on Anthropogenic Global Warming". Bulletin of Science, Technology & Society. 37 (4): 183–184. doi:10.1177/0270467619886266. נבדק ב-15 בנובמבר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Lynas, Mark; Houlton, Benjamin Z.; Perry, Simon (19 באוקטובר 2021). "Greater than 99% consensus on human caused climate change in the peer-reviewed scientific literature". Environmental Research Letters. 16 (11): 114005. doi:10.1088/1748-9326/ac2966. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Benestad, Rasmus E.; Nuccitelli, Dana; Lewandowsky, Stephan; Hayhoe, Katharine; Hygen, Hans Olav; van Dorland, Rob; Cook, John (1 בנובמבר 2016). "Learning from mistakes in climate research". Theoretical and Applied Climatology (באנגלית). 126 (3): 699–703. Bibcode:2016ThApC.126..699B. doi:10.1007/s00704-015-1597-5. ISSN 1434-4483. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Did You Know?". www.ncdc.noaa.gov. National Centers for Environmental Information, National Oceanographic and Atmospheric Administration. נבדק ב-1 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Cook, John; Oreskes, Naomi; Doran, Peter T.; Anderegg, William R. L.; Verheggen, Bart; Maibach, Ed W.; Carlton, J. Stuart; Lewandowsky, Stephan; Skuce, Andrew G.; Green, Sarah A.; Nuccitelli, Dana (2016). "Consensus on consensus: a synthesis of consensus estimates on human-caused global warming". Environmental Research Letters (באנגלית). 11 (4): 048002. Bibcode:2016ERL....11d8002C. doi:10.1088/1748-9326/11/4/048002. ISSN 1748-9326.
  12. ^ Cook, John; Nuccitelli, Dana; Green, Sarah A.; Richardson, Mark; Winkler, Bärbel; Painting, Rob; Way, Robert; Jacobs, Peter; Skuce, Andrew (15 במאי 2013). "Quantifying the consensus on anthropogenic global warming in the scientific literature". Environ. Res. Lett. IOP Publishing Ltd. 8 (2): 024024. Bibcode:2013ERL.....8b4024C. doi:10.1088/1748-9326/8/2/024024. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ "Scientific and Public Perspectives on Climate Change / Scientists' vs. Public Understanding of Human-Caused Global Warming". climatecommunication.yale.edu. Yale University. 29 במאי 2013. ארכיון מ-17 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Wuebbles, D.J.; Fahey, D.W.; Hibbard, K.A.; Deangelo, B.; Doherty, S.; Hayhoe, K.; Horton, R.; Kossin, J.P.; Taylor, P.C.; Waple, A.M.; Yohe, C.P. (23 בנובמבר 2018). "Climate Science Special Report / Fourth National Climate Assessment (NCA4), Volume I /Executive Summary / Highlights of the Findings of the U.S. Global Change Research Program Climate Science Special Report". U.S. Global Change Research Program: 1–470. doi:10.7930/J0DJ5CTG. ארכיון מ-14 ביוני 2019. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  15. ^ "Scientific consensus: Earth's climate is warming". Climate Change: Vital Signs of the Planet. National Aeronautics and Space Administration (NASA). ארכיון מ-17 ביוני 2019. נבדק ב-18 באוגוסט 2018. Multiple studies published in peer-reviewed scientific journals1 show that 97 percent or more of actively publishing climate scientists agree: Climate-warming trends over the past century are extremely likely due to human activities. In addition, most of the leading scientific organizations worldwide have issued public statements endorsing this position. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ IPCC, "Summary for Policymakers" (PDF), Detection and Attribution of Climate Change, "It is extremely likely that human influence has been the dominant cause of the observed warming since the mid-20th century" (page 17) and "In this Summary for Policymakers, the following terms have been used to indicate the assessed likelihood of an outcome or a result: ... extremely likely: 95–100%" (page 2)., in IPCC AR5 WG1 2013.
  17. ^ IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R. K. Pachauri and L. A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.
  18. ^ IPCC (11 November 2013): B. Observed Changes in the Climate System, in: Summary for Policymakers (finalized version)
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Webarchive
    פרמטרי חובה [ url ] חסרים         Error in Webarchive template: url ריק., in: IPCC AR5 WG1 2013, p. 2
  19. ^ IPCC (11 November 2013): B.5 Carbon and Other Biogeochemical Cycles, in: Summary for Policymakers (finalized version)
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Webarchive
    פרמטרי חובה [ url ] חסרים         Error in Webarchive template: url ריק., in: IPCC AR5 WG1 2013, p. 9
  20. ^ 1 2 IPCC (11 November 2013): D. Understanding the Climate System and its Recent Changes, in: Summary for Policymakers (finalized version)
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Webarchive
    פרמטרי חובה [ url ] חסרים         Error in Webarchive template: url ריק., in: IPCC AR5 WG1 2013, p. 13
  21. ^ IPCC (11 November 2013): Footnote 2, in: Summary for Policymakers (finalized version)
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Webarchive
    פרמטרי חובה [ url ] חסרים         Error in Webarchive template: url ריק., in: IPCC AR5 WG1 2013, p. 2
  22. ^ 1 2 Summary for Policymakers, p.14 (archived 25 June 2014), in IPCC AR5 WG2 A 2014
  23. ^ Summary for Policymakers, p.23 (archived 25 June 2014), in IPCC AR5 WG2 A 2014
  24. ^ SPM.3 Trends in stocks and flows of greenhouse gases and their drivers, in: Summary for Policymakers, p.8 (archived 2 July 2014), in IPCC AR5 WG3 2014
  25. ^ Victor, D., et al., Executive summary, in: Chapter 1: Introductory Chapter, p.4 (archived 3 July 2014), in IPCC AR5 WG3 2014
  26. ^ SPM.4.1 Long‐term mitigation pathways, in: Summary for Policymakers, p.15 (archived 2 July 2014), in IPCC AR5 WG3 2014
  27. ^ ● "Climate Change Indicators: Climate Forcing". EPA.gov. United States Environmental Protection Agency. 2021. ארכיון מ-9 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה) ● EPA credits data from "NOAA's Annual Greenhouse Gas Index (An Introduction)". NOAA.gov. National Oceanographic and Atmospheric Administration (Global Monitoring Laboratory, Earth System Research Laboratories). בדצמבר 2020. ארכיון מ-13 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Question 1", 1.1, in IPCC TAR SYR 2001, p. 38
  29. ^ Summary, in US NRC 2001, p. 4
  30. ^ 1 2 IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R. K. Pachauri and L. A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.
  31. ^ "Climate Change 2014 Synthesis Report Summary for Policymakers" (PDF). IPCC. נבדק ב-1 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Climate Change 2014 Synthesis Report Summary for Policymakers" (PDF). IPCC. נבדק ב-1 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Nuccitelli, Dana (31 במרץ 2014). "IPCC report warns of future climate change risks, but is spun by contrarians". The Guardian. נבדק ב-1 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "U.N. Climate Panel Endorses Ceiling on Global Emissions". The New York Times. 27 בספטמבר 2013. נבדק ב-1 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "U.N. Climate Panel Endorses Ceiling on Global Emissions". The New York Times. 27 בספטמבר 2013. נבדק ב-1 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "Summary for Policymakers", 1. Observed changes in climate and their effects, in IPCC AR4 SYR 2007
  37. ^ "Summary for Policymakers", 2. Causes of change, in IPCC AR4 SYR 2007
  38. ^ 1 2 3 Parry, M.L.; et al., "Technical summary", Industry, settlement and society, in: Box TS.5. The main projected impacts for systems and sectors, in IPCC AR4 WG2 2007
  39. ^ IPCC, "Summary for Policymakers", Magnitudes of impact, in IPCC AR4 WG2 2007
  40. ^ "Synthesis report", Ecosystems, in: Sec 3.3.1 Impacts on systems and sectors, אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2018, נבדק ב-4 ביוני 2013 {{citation}}: (עזרה), in IPCC AR4 SYR 2007
  41. ^ "Climate Science Special Report: Fourth National Climate Assessment, Volume I - Chapter 3: Detection and Attribution of Climate Change". U.S. Global Change Research Program (USGCRP). 2017: 1–470. ארכיון מ-23 בספטמבר 2019. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה) Adapted directly from Fig. 3.3.
  42. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם amap
  43. ^ The literature has been assessed by the IPCC, e.g., see:
  44. ^ 1 2 "Question 1", 1.1, in IPCC TAR SYR 2001, p. 38
  45. ^ Summary, in US NRC 2001, p. 4
  46. ^ 1 2 The literature has been assessed by the IPCC, e.g., see:
  47. ^ Doha Declaration on Climate, Health and Wellbeing. This statement has been signed by numerous medical organizations, including the World Medical Association.
  48. ^ Arnold, D.G., ed. (במרץ 2011), The Ethics of Global Climate Change, Cambridge University Press, ISBN 9781107000698 {{citation}}: (עזרה)
  49. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-7 באוגוסט 2017. נבדק ב-7 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  50. ^ 1 2 Committee on the Science of Climate Change, Division on Earth and Life Studies, National Research Council (2001). Climate Change Science: An Analysis of Some Key Questions. Washington DC: National Academy Press. ISBN 0-309-07574-2. אורכב מ-המקור ב-28 ביוני 2001. {{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  51. ^ "Joint statement by the Network of African Science Academies (NASAC) to the G8 on sustainability, energy efficiency and climate change". 2007. נבדק ב-22 במאי 2015. A consensus, based on current evidence, now exists within the global scientific community that human activities are the main source of climate change and that the burning of fossil fuels is largely responsible for driving this change ... Although we recognize that this nexus poses daunting challenges for the developed world, we firmly believe that these challenges are even more daunting for the most impoverished, science-poor regions of the developing world, especially in Africa. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2008. נבדק ב-18 באפריל 2008. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  53. ^ Ledley, Tamara S.; Sundquist, Eric T.; Schwartz, Stephen E.; Hall, Dorothy K.; Fellows, Jack D.; Killeen, Timothy L. (28 בספטמבר 1999). "Climate Change and Greenhouse Gases". EOS. 80 (39): 453–454, 457–458. Bibcode:1999EOSTr..80Q.453L. doi:10.1029/99EO00325. There is no known geologic precedent for large increases of atmospheric CO2 without simultaneous changes in other components of the carbon cycle and climate system. ... Changes in the climate system that are confidently predicted in response to increases in greenhouse gases include increases in mean surface air temperature, increases in global mean rates of precipitation and evaporation, rising sea level, and changes in the biosphere. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ "Human-induced Climate Change Requires Urgent Action". Position Statement. American Geophysical Union. נבדק ב-14 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "EGU's reaction to IPCC report on Global Warming of 1.5°C". European Geosciences Union (EGU) (באנגלית). 9 באוקטובר 2018. נבדק ב-21 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Maibach, Edward (במרץ 2016). A 2016 National Survey of American Meteorological Society Member Views on Climate Change: Initial Findings. George Mason University. p. 25. {{cite book}}: (עזרה)
  57. ^ "WMO's Statement at the Twelfth Session of the Conference of the Parties to the U.N. Framework Convention on Climate Change" (PDF).
  58. ^ Council of the American Quaternary Association (2006). "Petroleum Geologists' Award to Novelist Crichton Is Inappropriate". Eos. 87 (36): 364. Bibcode:2006EOSTr..87..364B. doi:10.1029/2006EO360008.
  59. ^ "Closer than ever: It is 100 seconds to midnight". Bulletin of the Atomic Scientists. נבדק ב-29 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Lapp, David. "What Is Climate Change". Canadian Council of Professional Engineers. נבדק ב-18 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "AIPG Position Statements". נבדק ב-1 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הקונצנזוס_המדעי_באשר_לשינוי_האקלים&oldid=33738328"