לוחית העופרת מהר עיבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:40, 12 במאי 2023

לוחית העופרת המקופלת בהר עיבל היא ממצא ארכאולוגי של לוחית עופרת קטנה, שהוצגה לתקשורת ב-24 במרץ 2022, ונטען לגביה כי היא מתקופת הברונזה המאוחרת, וכי כתובה עליה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה אי פעם. לדברי הצוות שהציג את הממצא, מדובר בקמע שנושא כתובת בת 40 אותיות בכתב "פרוטו-אלפביתי" ובשפה עברית קדומה, הכולל מספר פעמים את המילה "ארור" ופעמיים את השם "יהו", שעל פי אנשי הצוות הוא כתיבה עתיקה של השם יהוה. בניגוד למקובל בקהילה המדעית, חוקרי הלוחית לא הציגו תצלומים של הכתובת, עקב זאת מספר אפיגרפים וארכאולוגים מתחו ביקורת על המתודולוגיה שלהם, והטילו ספק במסקנותיהם. במאי 2023 פרסם גליל כי המחקר עבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב העת Heritage Science.^[1]

רקע - זיהוי הממצא

ערך מורחב – מזבח הר עיבל

בין השנים 1982–1989 נערכו חפירות ארכאולוגיות בהר עיבל על ידי משלחת בניהולו של פרופ' אדם זרטל, סביב המתחם הפולחני שהוא זיהה עם מזבח יהושע. במהלך החפירות נערמו באתר מספר שפכי עפר שהוצא.

בשנת 2019 בוצע סינון רטוב לעפר מהחפירות על ידי צוות מטעם הארגון Associates for Biblical Research (אנ') בראשות סקוט סטריפלינג, ראש הסמינר התנ"כי בקייטי (אנ'), טקסס. סטריפלינג שיתף פעולה עם הארכאולוג ההולנדי פיטר חרט ואן דר פיין (גר') מהפקולטה לתאולוגיה אוונגליסטית באוניברסיטת מיינץ, ועם ההיסטוריון וחוקר המקרא הישראלי גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. במסיבת עיתונאים שנערכה ב-24 במרץ 2022 בסמינר התנ"כי בטקסס, פרסמו החוקרים הצהרה אודות לוחית עופרת בגודל של 2X2 ס"מ שנמצאה בעפר בדצמבר 2019. לטענתם אז, מאמר אקדמי הכולל ביקורת עמיתים על הממצא היה צפוי להתפרסם בהמשך שנת 2022,^[2]^[3] אך נכון לאפריל 2023, למעלה משנה לאחר מסיבת העיתונאים, עדיין לא פורסם מאמר כזה.

תוכן הלוחית

לוחית העופרת נמצאה מקופלת, וניסיונות לפתוח אותה נכשלו וכמעט שהביאו להתפוררותה. על פי הדיווחים, צידה הפנימי של הלוחית מכיל כתובת בת 40 אותיות, שלא ניתן להבחין בה בעין בלתי מזוינת, אך היא נחקרה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת באקדמיה למדעים ברפובליקה הצ’כית בפראג.^[4] לדברי החוקרים, הכתובת כתובה בכתב "פרוטו-אלפביתי" (ככל הנראה הכוונה לכתב פרוטו כנעני), בשפה עברית קדומה. החוקרים לא הציגו תצלומים של הכתובת, אלא שרטוט של פיענוח חלקי, בו נראות לדבריהם האותיות הפרוטו-כנעניות "יהו", כתובות משמאל לימין.

מקורות שונים ציטטו גרסאות שונות של הטקסט שנמצא על הלוחית, אולם גרסה רשמית לא פורסמה על ידי חוקרי הלוחית, ומספר חוקרים אחרים העלו פקפוקים בנוגע לנכונות הפיענוח.^[5]

גרשון גליל הציג בדף הפייסבוק שלו את הגרסה:

”א(רור) א(תה) לאל יהו.
תמות - ארור,
ארור - מות תמות,
ארור ל-יהו ארור.”^[6]

בכתבות בערוץ 7 ובמקור ראשון צוטט הטקסט: ”ארור, ארור, ארור - ארור ע"י ה'. אתה תמות מקולל. אתה בוודאות תמות מקולל. ארור ע"י ה'. ארור, ארור, ארור”.^[7]^[8] זהו ככל הנראה תרגום לעברית מודרנית של הטקסט באנגלית שהוצג במסיבת העיתונאים.

גופי תקשורת אחרים ציטטו את הטקסט:

”ארור, ארור, ארור,
ארור לאל יהו.
תמות – ארור,
ארור – מות תמות.
ארור ליהו,
ארור, ארור, ארור”^[3]

התייחסות חוקרים לפרסום

חוקרי הלוחית פרסמו את הערכותיהם לגבי אופי הממצאים באמצעי התקשורת בלבד. היות שממצאי המחקר לא פורסמו מעולם במאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, כמקובל בתחומי המדע והארכאולוגיה, מעט חוקרים אחרים התייחסו אליהם, ומהותם והמשמעות שלהם נמצאת במחלוקת. הארכאולוג האמריקאי כריסטופר רולסטון (אנ') מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, מומחה לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה של המזרח התיכון בעת העתיקה, סקר בבלוג הארכאולוגי שלו את הבעיות המתודולוגיות שישנן לדעתו בפרסום ובפרשנות של הלוחית.^[4]

חוקרי הלוחית טוענים כי מדובר בקמע מתקופת הברונזה המאוחרת שעשוי להתאים לתקופת ההתנחלות שבה אירע על פי המקרא מעמד הר גריזים והר עיבל.^[7]^[9]^[3]^[2] לדברי החוקר גרשון גליל, הלוחית מתוארכת למאה ה-13 לפני הספירה, הן על פי הכתב הפרוטו כנעני, והן על פי בדיקה של הארכאולוגית הישראלית נעמה יהלום–מאק מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, לפיה העופרת מתאימה בהרכבה למכרות ביוון, שהיו פעילים גם בתקופת הברונזה המאוחרת.^[10] יהלום–מאק לא אישרה טענה זו, וסרבה להגיב לפניית ערוץ החדשות כאן 11 אליה בנושא.^[11] כריסטופר רולסטון הצביע על בעיות שישנן לדעתו בגישה זו, כאשר הלוחית לא נמצאה בהקשר של חפירה ארכאולוגית בשכבה מתוארכת באתר הר עיבל. רולסטון ציין כי אומנם בהצגת הממצא צוין כי נמצאו שאריות פחמן בתהליך הסינון, אך לא הוצגו ממצאי תיארוך פחמן-14.^[4]

לדברי גרשון גליל, הטוען לפיענוח הכתובת על הלוחית, המבנה הכיאסטי של הכתובת מעיד על יכולת ספרותית גבוהה. לדבריו, מוכיח הממצא שהעברים הקדומים ידעו כבר במאה ה-13 לפני הספירה לכתוב עברית בכתב הפרוטו-כנעני וברמה ספרותית גבוהה, בניגוד לטענות מבקרי מקרא שטענו שבאותה תקופה העברים לא ידעו קרוא וכתוב, ואיחרו בשל כך את כתיבת המקרא.^[3]

חרף זאת, ארכאולוגים שונים התבטאו כנגד הסנסנציוניות של הטענות לתגלית. הארכאולוג הישראלי ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב ביקר את "הטענות הסנסציוניות שמשנות כל מה שידוע לנו על התנ"ך והעת העתיקה בארץ ישראל" בלא שהממצאים הובאו לפרסום אקדמי, והזהיר מכך שיש פער גדול בין תיאור הממצא לבין ההשלכות שהחוקרים טוענים שיש לו באשר לחקר המקרא והארכאולוגיה.^[12] הארכאולוג הישראלי אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן טען בראיון מצולם כי אין ראיות לטענה שהכתובת המדוברת היא אכן בעברית ולא בשפה שמית אחרת, ואמר שגם אם הכתובת פוענחה כראוי, הרי שהיא רק תוכיח את התאוריות המקובלות.^[5]

כריסטופר רולסטון פרסם מספר בעיות מתודולוגיות נוספות שישנן לשיטתו בהצגת הממצאים:^[4]

חוקרי הלוחית לא הציגו אף תצלום של ההדמיה הממוחשבת שנעשתה באקדמיה למדעים בצ'כיה, כלומר הוצגו רק טענות ללא עדויות ממשיות. לדבריו, בדרך כלל אפילו במסיבת עיתונאים על ממצא חדש מוצגת תמונה טובה או שתיים של הכיתוב. אבל במקרה הזה, הוצג במסיבת העיתונאים רק שרטוט של החוקרים המשחזר מופע בודד, שנטען שהוא מאיית את השם "יהו".
השורשים הלשוניים "א-ר-ר", "מ-ו-ת" ו"א-ל" כולם נפוצים בשפות שמיות קדומות רבות, לדוגמה ארמית, אוגריתית, אכדית ועוד. לפיכך, הטענה כי הכתובת כתובה בשפה עברית קדומה יכולה להסתמך רק על האותיות "י-ה-ו", ואולם אף הן עשויות לאיית מילים שמיות נפוצות אחרות.
בהצגת הממצא טענו חוקרי הלוחית כי הוא מוכיח שהתנ"ך נכתב בתקופה מוקדמת יותר ממה שמקובל להעריך במחקר העדכני. לדברי רולסטון, מסקנה זו אינה מבוססת. הוא ציין שהחוקרים כינו את הכיתוב "פרוטו-אלפביתי", בעוד המינוח המקובל הוא אלפביתי מוקדם או פרוטו-כנעני, והקונצנזוס האפיגרפי הוא שהאלפבית הומצא כבר במאה ה-18 לפני הספירה. האלפבית האוגריתי למשל מתוארך למאה ה-13 לפני הספירה.
את טענת חוקרי הלוחית שכתובת בת 40 אותיות, המכילה ארבע מילים בסיסיות בלבד, מהווה טקסט משפטי ומוכיחה יכולת ספרותית לכתוב את התנ"ך כולו, הגדיר רולסטון כמרחיקות לכת וכ"אפילו לא קצת משכנעות".

חוקר היהדות העתיקה הסקוטי ג'יימס דווילה (אנ') מאוניברסיטת סנט אנדרוז, מומחה לפסודואפיגרפיה, המליץ להתייחס בזהירות לטענות חוקרי הלוחית. לדבריו, כיוון שהחוקרים לא הציגו סריקה של הלוחית, תעתיק של הכתב, או ניתוח פלאוגרפי, יש לנקוט בסקפטיות כלפי מה שהוא מכנה "ממצא שהוא המקבילה המחקרית לזכייה בלוטו" עד שיתפרסמו עדויות ממשיות.^[13]

לדעת חוקר המקרא הישראלי ישראל קנוהל, אם הכתובת פוענחה כראוי היא מהווה חיזוק לסיפור יציאת מצרים המקראי. לדבריו, בסקרים שנערכו בנחלות שבט אפרים ושבט מנשה נמצאו מאות כפרים זעירים חדשים מהמאות ה-12 וה-11 לפני הספירה. בעוד הארכאולוג אדם זרטל זיהה את המתיישבים החדשים עם בני ישראל שיצאו ממצרים, הארכאולוג ישראל פינקלשטיין ראה בהם נוודים כנענים שחזרו לאזור. לדעת קנוהל, אם הפענוח של הכתובת נכון, הרי שהיא מכריעה את המחלוקת לטובת דעתו של אדם זרטל. עוד כתב קנוהל שלכתובת מבנה ספרותי מרשים, ושיער שהיא נכתבה בידי כהן שגר במקום. עם זאת, לדעתו הכתובת אינה מהווה הוכחה לאוריינות רווחת בחברה הישראלית הקדומה, שכן ייתכן שרק יחידים מקרב האליטות המקומיות ידעו קרוא וכתוב. קנוהל הצביע על כך שהקללות שעל הקמע כתובות בגוף שני, בעוד הקללות של מעמד הברכה והקללה בהר עיבל הן בגוף שלישי. לפיכך הוא מציע שהכתובת אינה חלק מטקס ציבורי של כריתת ברית, אלא אירוע פרטי של גזירת דינו של עבריין. בדומה לחוקרים האחרים, הדגיש קנוהל שיש לחכות לפרסום מדעי מלא ואישוש הקריאה המוצעת.^[14]

הארכאולוגים מאוניברסיטת תל אביב עמרי יגל וארז בן-יוסף, במאמר מדעי העוסק בשימוש בעופרת בתקופות הברונזה והברזל, ציינו שקמעות קללה מעופרת אינם מוכרים במזרח התיכון לפני המאה ה-6 לפנה"ס, מה שמטיל ספק באותנטיות של הלוחית.^[15]

במסיבת העיתונאים אמרו החוקרים כי "עד סוף השנה" תפורסם הלוחית במאמר מדעי עם ביקורת עמיתים, כמקובל לתגליות מדעיות וארכאולוגיות, נכון לאפריל 2023 עדיין לא פורסמה, וגם העיסוק התקשורתי בה דעך. במהלך החודשים שלאחר מסיבת העיתונאים טען גליל לשורת תגליות ארכאולוגיות "חשובות" נוספות בירושלים, חלקן בשיתוף עם הארכאולוג אלי שוקרון, של כתובות כביכול מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל.^[16]^[17]^[18] בדומה להודעה על הלוחית, כל ההודעות נמסרו רק בכלי התקשורת ובדף הפייסבוק של גליל, ואף אחת מהן לא פורסמה במאמר מדעי עם ביקורת עמיתים. תגובות גורמים מקצועיים ואקדמיים להודעות אלו היו מעטות ומסויגות.^[19] בתגובה לכתב הארץ הביע גם ואן דר פיין, שותף לחקר הלוחית, ספקנות לגבי אחד מפיענוחיו הנוספים של גליל, ואמר שלא תמיד הסכים עם גליל לגבי הקריאה של לוחית העופרת, שגליל נטה לזהות יותר אותיות ממנו בשברים ובקפלים בלוחית, וכי הוא עצמו היה מעדיף גישה יותר זהירה של "אולי".^[20]

בסוף דצמבר 2022 פורסם גילוי דעת, חתום על-ידי ארכאולוגים והיסטוריונים מכל האוניברסיטאות בישראל ומרשות העתיקות, לפיו ”כידוע לכל מי שעוסק במדע ומחקר, אבן יסוד של המחקר היא שתגליות ותוצאות מחקריות חייבות לעבור תהליך של ביקורת של עמיתים למקצוע לפני הפרסום.... אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שכמו בכל תחום מדעי, עד שממצאים, תגליות וחידושים לא מתפרסמים בעיתונות מדעית, ועוברים ביקורת של ממש, כל טיעון ייחשב כלא מבוסס, שאף לא ראוי לפרסום בבמות פופולאריות.” בין החותמים אסתר אשל, יובל גורן, נעמה גורן-ענבר, בועז זיסו, יורם כהן, יגאל לוין, עודד ליפשיץ, אהרון מאיר, חגי משגב, נדב נאמן ויצחק שי.^[21] נוסח גילוי הדעת אינו נוקב בשמות או בפרסומים ספציפיים, אך גליל הגיב לפניית כתבים כי הוא רואה את גילוי הדעת כמכוון אליו.^[22]

בהרצאה מקוונת שנשא רולסטון בינואר 2023 במסגרת האיגוד האמריקאי למחקר מעבר לים הוא כלל את ההודעה על הלוחית, כמו גם את הודעותיו המאוחרות יותר של גליל, ביחד עם ההודעות לתקשורת על פפירוס ישמעאל ו"בולת ישעיהו", כדוגמאות ל"טענות גרנדיוזיות" של כמה חוקרי ארכאולוגיה בשנים האחרונות לגבי גילוי כתובות עתיקות כביכול. רולסטון הצביע על מאפיינים משותפים למרבית הודעות "סנסציוניות" אלו: הכתובת תכופות מקושרת למלך או לנביא מפורסם, או לירושלים ואף לבית המקדש, ונטען שהיא "הראשונה", "העתיקה ביותר" או "החשובה ביותר". ההרצאה קראה ל"מינון בריא של ריאליזם וזהירות ביחס לכל הדברים האלו".^[23]

תגובות ציבוריות

ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט פרסם בדף הפייסבוק שלו ”כתובת בכתב עברי קדום מימי המקרא עם השם המפורש שהתגלתה בהר עיבל, מעוררת התרגשות רבה בקרב החוקרים. דרישת שלום מרגשת מההיסטוריה של העם היהודי, ותזכורת חשובה לנוכחות שלנו כאן בארץ ישראל במשך דורי דורות”.^[24]

ראו גם

מעמד הר גריזים והר עיבל

לקריאה נוספת

Stripling, S., Galil, G., Kumpova, I. et al. “You are Cursed by the God YHW:” an early Hebrew inscription from Mt. Ebal. Herit Sci 11, 105 (2023).

קישורים חיצוניים

אפרת פורשר, עדות למעמד הברכה והקללה? החוקרים פענחו את הכיתוב על הקמע ממזבח יהושע, באתר ישראל היום, 24 במרץ 2022
יצחק טסלר ואלישע בן קימון, "זו רעידת אדמה בחקר המקרא": נחשפה "קללה" בת 3,200 מ"הר הקללה", באתר ynet, 24 במרץ 2022
עדי זריפי, ‏"מות תמות לאלוהים": קללה או גזר דין? התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם, באתר ‏מאקו‏, 24 במרץ 2022
שילה פריד, ‏קמע יהודי עתיק נמצא בשומרון, עדות נוספת לזיהוי הארכיאולוגי של מזבח יהושע, בעיתון מקור ראשון, 26 בינואר 2022
קללה עתיקה: סיפורו של הקמע שהתגלה בהר עיבל - ויצר סערה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 3:52)
ממצא ארכיאולוגי נדיר: התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם בהר עיבל שבשומרון, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 9:19)
אחרי שעורר סערה בעולם הארכיאולוגיה: מי ישמור על הקמע שהתגלה בהר עיבל?, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 15:06)
ישראל קנוהל, ‏הכתובת מהר עיבל': מסורת יציאת מצרים, תפוצת הכתיבה בישראל העתיקה וראשית הדת המקראית, 'הארץ, 6 באפריל 2022, באתר Academia.edu

הערות שוליים

^ מתוך דף הפייסבוק של גליל. קישור למאמר בפנים.
^ ¹ ² עדי זריפי, ‏"מות תמות לאלוהים": קללה או גזר דין? התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם, באתר ‏מאקו‏, 24 במרץ 2022
^ ¹ ² ³ ⁴ יצחק טסלר ואלישע בן קימון, "זו רעידת אדמה בחקר המקרא": נחשפה "קללה" בת 3,200 מ"הר הקללה", באתר ynet, 24 במרץ 2022
^ ¹ ² ³ ⁴ Christopher Rollston, The Mount Ebal Lead ‘Curse’ Inscription in Late Bronze Age Hebrew: Some Methodological Caveats, Rollston Epigraphy - Ancient Inscriptions from the Levantine World, ‏2022-03-26 (באנגלית אמריקאית)
^ ¹ ² פרופסור אהרן מאיר מגיב על התגלית החדשה - הקללה מהר עיבל - באים אל הפרופסורים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:02)
^ יואב עציון מצטט את הפוסט של גליל, בעמוד הפייסבוק של יואב עציון, 24 במרץ 2022
^ ¹ ² ממצא היסטורי: שם ה' נמצא על קמע שנחשף בהר עיבל, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2022
^ שילה פריד, ‏שם ה' נמצא על קמע ממזבח יהושע בהר עיבל, בעיתון מקור ראשון, 26 במרץ 2022
^ סנסציה בין לאומית: שם ה' נמצא על קמע בהר עיבל, באתר כיפה, 24 במרץ 2022
^ ממצא ארכיאולוגי נדיר: התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם בהר עיבל שבשומרון, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 9:19)
^ סערה בעולם הארכיאולוגיה: מי ישמור על הקמע שהתגלה בהר עיבל?, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 15:06)
^ Tom Metcalfe published, Ancient 'curse tablet' may show earliest Hebrew name of God, livescience.com, ‏2022-03-29 (באנגלית)
^ Jim Davila, PaleoJudaica.com: Big claims for the Mount Ebal amulet, PaleoJudaica.com, ‏2022-03-28
^ ישראל קנוהל, ‏הכתובת מהר עיבל': מסורת יציאת מצרים, תפוצת הכתיבה בישראל העתיקה וראשית הדת המקראית, 'הארץ, 6 באפריל 2022, באתר Academia.edu
^ Yagel, O., & Ben-Yosef, E. (2022). Lead in the Levant during the Late Bronze and early Iron Ages. Journal of Archaeological Science: Reports, 46, 103649.
^ עדי זריפי, ‏הכתובת הקדומה ביותר שנמצאה אי פעם בירושלים פוענחה – יותר מעשור אחרי שהתגלתה, באתר ‏מאקו‏, 6 ביולי 2022
^ נעה פישר, לפני כ-3,300 שנה: השימוש ב-ה"א הידיעה החל בירושלים, באתר ynet, 2 באוגוסט 2022
^ נעה פישר, לראשונה: פוענחה כתובת חוץ-מקראית בה הוזכר המלך חזקיהו לציון הישגיו, באתר ynet, 27 באוקטובר 2022
^ ארנון סגל, ‏"לא ראיתי שום דבר שישכנע אותי שזה נכון": סערה סביב תגלית הכתובות בשילוח, בעיתון מקור ראשון, 18 בדצמבר 2022
^ Controversy Rages Over ‘Jerusalem Curse’ Inscription
^ גילוי דעת על פרסום ממצאים ארכאולוגים
^ Bible scholar’s sensational Hezekiah inscription claims prompt researchers’ outcry, Amanda Borchsel-Dan, Times of Israel, 26 December 2022
^ “Earliest Inscription Found!” Exposing Sensationalism in the Field of Ancient Inscriptions
^ הפרסום, בעמוד הפייסבוק של נפתלי בנט, 24 במרץ 2022

[1] מתוך דף הפייסבוק של גליל. קישור למאמר בפנים.

[מאקו-2] ¹ ² עדי זריפי, ‏"מות תמות לאלוהים": קללה או גזר דין? התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם, באתר ‏מאקו‏, 24 במרץ 2022

[וויינט-3] ¹ ² ³ ⁴ יצחק טסלר ואלישע בן קימון, "זו רעידת אדמה בחקר המקרא": נחשפה "קללה" בת 3,200 מ"הר הקללה", באתר ynet, 24 במרץ 2022

[:0-4] ¹ ² ³ ⁴ Christopher Rollston, The Mount Ebal Lead ‘Curse’ Inscription in Late Bronze Age Hebrew: Some Methodological Caveats, Rollston Epigraphy - Ancient Inscriptions from the Levantine World, ‏2022-03-26 (באנגלית אמריקאית)

[:1-5] ¹ ² פרופסור אהרן מאיר מגיב על התגלית החדשה - הקללה מהר עיבל - באים אל הפרופסורים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:02)

[6] יואב עציון מצטט את הפוסט של גליל, בעמוד הפייסבוק של יואב עציון, 24 במרץ 2022

[ערוץ7-7] ¹ ² ממצא היסטורי: שם ה' נמצא על קמע שנחשף בהר עיבל, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2022

[8] שילה פריד, ‏שם ה' נמצא על קמע ממזבח יהושע בהר עיבל, בעיתון מקור ראשון, 26 במרץ 2022

[9] סנסציה בין לאומית: שם ה' נמצא על קמע בהר עיבל, באתר כיפה, 24 במרץ 2022

[10] ממצא ארכיאולוגי נדיר: התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם בהר עיבל שבשומרון, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 9:19)

[11] סערה בעולם הארכיאולוגיה: מי ישמור על הקמע שהתגלה בהר עיבל?, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 15:06)

[12] Tom Metcalfe published, Ancient 'curse tablet' may show earliest Hebrew name of God, livescience.com, ‏2022-03-29 (באנגלית)

[13] Jim Davila, PaleoJudaica.com: Big claims for the Mount Ebal amulet, PaleoJudaica.com, ‏2022-03-28

[14] ישראל קנוהל, ‏הכתובת מהר עיבל': מסורת יציאת מצרים, תפוצת הכתיבה בישראל העתיקה וראשית הדת המקראית, 'הארץ, 6 באפריל 2022, באתר Academia.edu

[15] Yagel, O., & Ben-Yosef, E. (2022). Lead in the Levant during the Late Bronze and early Iron Ages. Journal of Archaeological Science: Reports, 46, 103649.

[16] עדי זריפי, ‏הכתובת הקדומה ביותר שנמצאה אי פעם בירושלים פוענחה – יותר מעשור אחרי שהתגלתה, באתר ‏מאקו‏, 6 ביולי 2022

[17] נעה פישר, לפני כ-3,300 שנה: השימוש ב-ה"א הידיעה החל בירושלים, באתר ynet, 2 באוגוסט 2022

[18] נעה פישר, לראשונה: פוענחה כתובת חוץ-מקראית בה הוזכר המלך חזקיהו לציון הישגיו, באתר ynet, 27 באוקטובר 2022

[19] ארנון סגל, ‏"לא ראיתי שום דבר שישכנע אותי שזה נכון": סערה סביב תגלית הכתובות בשילוח, בעיתון מקור ראשון, 18 בדצמבר 2022

[20] Controversy Rages Over ‘Jerusalem Curse’ Inscription

[21] גילוי דעת על פרסום ממצאים ארכאולוגים

[22] Bible scholar’s sensational Hezekiah inscription claims prompt researchers’ outcry, Amanda Borchsel-Dan, Times of Israel, 26 December 2022

[23] “Earliest Inscription Found!” Exposing Sensationalism in the Field of Ancient Inscriptions

[24] הפרסום, בעמוד הפייסבוק של נפתלי בנט, 24 במרץ 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

@@ שורה 54: / שורה 54: @@
 במסיבת העיתונאים אמרו החוקרים כי "עד סוף השנה" תפורסם הלוחית במאמר מדעי עם ביקורת עמיתים, כמקובל לתגליות מדעיות וארכאולוגיות, נכון לאפריל 2023 עדיין לא פורסמה, וגם העיסוק התקשורתי בה דעך. במהלך החודשים שלאחר מסיבת העיתונאים טען גליל לשורת תגליות ארכאולוגיות "חשובות" נוספות בירושלים, חלקן בשיתוף עם הארכאולוג [[אלי שוקרון]], של כתובות כביכול מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל.{{הערה|{{mako|עדי זריפי|הכתובת הקדומה ביותר שנמצאה אי פעם בירושלים פוענחה – יותר מעשור אחרי שהתגלתה|5e2b4308c94d181027|news-science/2022_q3|6 ביולי 2022}}}}{{הערה|{{ynet|נעה פישר|לפני כ-3,300 שנה: השימוש ב-ה"א הידיעה החל בירושלים|61674260|2 באוגוסט 2022}}}}{{הערה|{{ynet|נעה פישר|לראשונה: פוענחה כתובת חוץ-מקראית בה הוזכר המלך חזקיהו לציון הישגיו|62114760|27 באוקטובר 2022}}}} בדומה להודעה על הלוחית, כל ההודעות נמסרו רק בכלי התקשורת ובדף הפייסבוק של גליל, ואף אחת מהן לא פורסמה במאמר מדעי עם ביקורת עמיתים. תגובות גורמים מקצועיים ואקדמיים להודעות אלו היו מעטות ומסויגות.{{הערה|{{מקור ראשון|ארנון סגל|"לא ראיתי שום דבר שישכנע אותי שזה נכון": סערה סביב תגלית הכתובות בשילוח|news/554699|18 בדצמבר 2022}}}} בתגובה לכתב [[הארץ]] הביע גם ואן דר פיין, שותף לחקר הלוחית, ספקנות לגבי אחד מפיענוחיו הנוספים של גליל, ואמר שלא תמיד הסכים עם גליל לגבי הקריאה של לוחית העופרת, שגליל נטה לזהות יותר אותיות ממנו בשברים ובקפלים בלוחית, וכי הוא עצמו היה מעדיף גישה יותר זהירה של "אולי".{{הערה|[https://www.haaretz.com/archaeology/2022-07-23/ty-article/.highlight/controversy-rages-over-jerusalem-curse-inscription/00000182-2109-d15a-a197-733ff03d0000 Controversy Rages Over ‘Jerusalem Curse’ Inscription]}}
-בסוף דצמבר 2022 פורסם גילוי דעת, חתום על-ידי ארכאולוגים והיסטוריונים מכל האוניברסיטאות בישראל ומרשות העתיקות, לפיו {{ציטוטון|כידוע לכל מי שעוסק במדע ומחקר, אבן יסוד של המחקר היא שתגליות ותוצאות מחקריות חייבות לעבור תהליך של ביקורת של עמיתים למקצוע לפני הפרסום.... אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שכמו בכל תחום מדעי, עד שממצאים, תגליות וחידושים לא מתפרסמים בעיתונות מדעית, ועוברים ביקורת של ממש, כל טיעון ייחשב כלא מבוסס, שאף לא ראוי לפרסום בבמות פופולאריות.}} בין החותמים [[אסתר אשל]], [[יובל גורן]], [[נעמה גורן-ענבר]], [[בועז זיסו]], [[יורם כהן (היסטוריון)|יורם כהן]], [[יגאל לוין]], [[עודד ליפשיץ (פרופסור)|עודד ליפשיץ]], [[אהרון מאיר (ארכאולוג)|אהרון מאיר]], [[חגי משגב]], [[נדב נאמן]] ו[[יצחק שי]].{{הערה|[https://gath.wordpress.com/2022/12/24/public-statement-on-publication-of-archaeological-finds-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%9e%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%90/ גילוי דעת על פרסום ממצאים ארכאולוגים]}} נוסח גילוי הדעת אינו נוקב בשמות או בפרסומים ספציפיים, אך גליל הגיב לפניית כתבים כי הוא רואה את גילוי הדעת כמכוון אליו.{{הערה|[https://www.timesofisrael.com/bible-scholars-sensational-hezekiah-inscription-claims-prompt-researchers-outcry/ Bible scholar’s sensational Hezekiah inscription claims prompt researchers’ outcry], Amanda Borchsel-Dan, Times of Israel, 26 December 2022}}
+בסוף דצמבר 2022 פורסם גילוי דעת, חתום על-ידי ארכאולוגים והיסטוריונים מכל האוניברסיטאות בישראל ומרשות העתיקות, לפיו {{ציטוטון|כידוע לכל מי שעוסק במדע ומחקר, אבן יסוד של המחקר היא שתגליות ותוצאות מחקריות חייבות לעבור תהליך של ביקורת של עמיתים למקצוע לפני הפרסום.... אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שכמו בכל תחום מדעי, עד שממצאים, תגליות וחידושים לא מתפרסמים בעיתונות מדעית, ועוברים ביקורת של ממש, כל טיעון ייחשב כלא מבוסס, שאף לא ראוי לפרסום בבמות פופולאריות.}} בין החותמים [[אסתר אשל]], [[יובל גורן]], [[נעמה גורן-ענבר]], [[בועז זיסו]], [[יורם כהן (היסטוריון)|יורם כהן]], [[יגאל לוין]], [[עודד ליפשיץ (פרופסור)|עודד ליפשיץ]], [[אהרון מאיר (ארכאולוג)|אהרון מאיר]], [[חגי משגב]], [[נדב נאמן]] ו[[יצחק שי]].{{הערה|[https://gath.wordpress.com/2022/12/24/public-statement-on-publication-of-archaeological-finds-גילוי-דעת-על-פרסום-ממצאים-א/ גילוי דעת על פרסום ממצאים ארכאולוגים]}} נוסח גילוי הדעת אינו נוקב בשמות או בפרסומים ספציפיים, אך גליל הגיב לפניית כתבים כי הוא רואה את גילוי הדעת כמכוון אליו.{{הערה|[https://www.timesofisrael.com/bible-scholars-sensational-hezekiah-inscription-claims-prompt-researchers-outcry/ Bible scholar’s sensational Hezekiah inscription claims prompt researchers’ outcry], Amanda Borchsel-Dan, Times of Israel, 26 December 2022}}
 בהרצאה מקוונת שנשא רולסטון בינואר 2023 במסגרת [[האיגוד האמריקאי למחקר מעבר לים]] הוא כלל את ההודעה על הלוחית, כמו גם את הודעותיו המאוחרות יותר של גליל, ביחד עם ההודעות לתקשורת על [[פפירוס ישמעאל]] ו"[[ישעיהו#תולדות חייו|בולת ישעיהו]]", כדוגמאות ל"טענות גרנדיוזיות" של כמה חוקרי ארכאולוגיה בשנים האחרונות לגבי גילוי כתובות עתיקות כביכול. רולסטון הצביע על מאפיינים משותפים למרבית הודעות "סנסציוניות" אלו: הכתובת תכופות מקושרת למלך או לנביא מפורסם, או לירושלים ואף לבית המקדש, ונטען שהיא "הראשונה", "העתיקה ביותר" או "החשובה ביותר". ההרצאה קראה ל"מינון בריא של ריאליזם וזהירות ביחס לכל הדברים האלו".{{הערה|[https://www.asor.org/news/2023/1/rollston-webinar-inscriptions/ “Earliest Inscription Found!” Exposing Sensationalism in the Field of Ancient Inscriptions]}}
@@ שורה 63: / שורה 63: @@
 == ראו גם ==
 * [[מעמד הר גריזים והר עיבל]]
+== לקריאה נוספת ==
+{{יישור טקסט|שמאל|Stripling, S., Galil, G., Kumpova, I. et al. [https://doi.org/10.1186/s40494-023-00920-9 “You are Cursed by the God YHW:” an early Hebrew inscription from Mt. Ebal]. Herit Sci 11, 105 (2023).}}
 == קישורים חיצוניים ==