אבשלום אליצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבשלום אליצור
נולד ב-1957
Avshalom Elitzur Picture.jpg

אליצור, 2009
תרומות עיקריות
הגה את ניסוי אליצור-ויידמן

אבשלום כורש אליצור (נולד ב-30 במאי 1957) הוא פיזיקאי והוגה דעות ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליצור נולד בכרמאן שבאיראן למשפחה יהודית-דתית. כשהיה בן שנתיים עלתה משפחתו לישראל והתיישבה ברחובות. בנעוריו החל לעבוד במעבדה במכון ויצמן.

ב-1987 הוציא לאור את ספרו "לפני ולפנים - עיונים פסיכואנליטיים במקרא וביהדות", שהפך רב-מכר. למרות היותו אוטודידקט חסר כל השכלה אקדמית ואף חסר תעודת בגרות, התקבל אליצור למסלול לתואר דוקטור בפילוסופיה של המדעים בהנחיית פרופ' יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל אביב, לאחר ששמע הרצאה שלו במכון ויצמן על מכניקת הקוונטים, זמן קצר לאחר פרסום ספרו. אליצור סיים את הדוקטורט ב-1999, וקיבל תואר דוקטור מהמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן ומהחוג לפיזיקה, שניהם באוניברסיטת תל אביב. פרופ' שניאור ליפסון ממכון ויצמן מינהו ליועצו.‏‏‏[1]

בשנים 19871988 היה אליצור יועץ ומנהל של המרכז למדעים מתקדמים באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה. בשנים 1988–1995 היה יועץ במחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן, ומ-1997 הוא משמש כיועץ לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן. ב-1993, הגה אליצור, יחד עם לב ויידמן, ניסוי פיזיקלי הקרוי על שמם. ב-1999 התמנה אליצור למרצה ומ-2001 עד 2006 היה מרצה בכיר בפקולטה ללימודים בינתחומיים באוניברסיטת בר-אילן, אך פוטר בטרם קיבל קביעות. את פיטוריו הציג בהמשך כלא מקצועיים:‏[2]

בשנים 1998–1999, לימד כמרצה אורח באוניברסיטת תל אביב ושהה כפרופסור אורח באוניברסיטת בירלה במומבאי, הודו בשנת 2000. משמש כחבר הוועד המנהל של המרכז ללימודים חדשניים באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה. ב-2008 שהה כפרופסור-אורח באוניברסיטת ז'וזף פורייה בגרנובל שבצרפת. כיום הוא פועל, יחד עם מדענים ישראלים נוספים, במסגרת שיתוף פעולה וירטואלי תחת השם "אייר - המכון הישראלי למחקר מתקדם".‏[3]

אבשלום אליצור משמש בחבר השופטים של פרס Origin-of-Life Prize, ויועץ לחברה הבינלאומית לחקר הסימטריה ISIS-Symmetry.

אליצור פרסם מאמרים רבים בתחומי פיזיקה שונים, ביולוגיה, פסיכולוגיה ופילוסופיה, ומרצה בתחומים אלה. הוא משמש עורך מדעי של כתב העת Frontier Perspectives, נמנה עם עורכי כתב העת "נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי", חבר מערכת של The Frontier Series: Monographs and Books on Frontiers of Modern, עורך משנה של The Journal of Mind and Behavior ומעורכי Old and New Concepts of Physics, היה מעורכי כתב העת The Journal of Mind and Beahviour (כתב העת למוח ולהתנהגות), ושל המגזין Entropy: International Journal of Entropy and Information Studies (אנטרופיה: כתב עת בינלאומי לאנטרופיה וללימודי מידע), שימש כעורך מדור מדעי הטבע בכרך מילואים ג' של האנציקלופדיה העברית, ועורך מדעי הטבע בלקסיקון האנציקלופדי החדש.

אליצור הוא יו"ר ארגון "מכנף דרום לציון", העוסק בעליית הפלשמורה לישראל. פרט לפעילותו במסגרות אקדמיות, נוהג אליצור להרצות לעתים קרובות בפני הקהל הרחב. הרצאותיו מאופיינות בשימוש בשפה הומוריסטית ובדוגמאות פשוטות, ההופכות גם נושאים סבוכים כפיזיקה מתקדמת או פילוסופיה גבוהה לנגישים וברורים.

בעבר היה בן זוגה של העיתונאית תימורה לסינגר, ממנה יש לו בת.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבשלום אליצור חוקר בארבעה תחומים שונים: פיזיקה, ביולוגיה, פסיכולוגיה ופילוסופיה, מאמריו פורסמו בכתבי-עת וספרים מקצועיים בתחומים אלה.

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו המדעיים של אליצור בפיזיקה תאורטית עוסקים בבעיות-יסוד: אי-מקומיות קוונטית, אנטרופיה, ממה נובע חץ הזמן ובעיות בתורת היחסות הפרטית והכללית. אחד ממאמריו הראשונים יחד עם פרופסור לב ויידמן מאוניברסיטת תל אביב הציג לראשונה את ניסוי אליצור-ויידמן[4] המאפשר לדעת על קיומו של גוף בלי ליצור איתו אינטראקציה ממשית.

מאמרים מאוחרים יותר עם שחר דולב חידדו פרדוקסים שונים בתורת הקוונטים והציעו תחזיות נסיוניות.‏[5] אליצור, דולב והפיזיקאי האוסטרי אנטון ציילינגר פרסמו מאמר על "EPR מהופך",‏[6] גרסה פרדוקסאלית של ניסוי איינשטיין-פודולסקי-רוזן (EPR) שבה האירוע המקשר בין שני חלקיקים רחוקים נמצא דווקא בעתיד שלהם ולא בעבר. בהמשך הציעו אליצור ודולב מודל ראשוני בשם "דינאמיקת המרחב-זמן".‏[7] המודל מנסה לשלב את העקרונות הסותרים של תורות הקוונטים והיחסות על יסוד ההנחה כי מעבר הזמן אינו סובייקטיבי, כמו שטוענים רוב הפיזיקאים, אלא תכונה אובייקטיבית של הזמן שטרם הוסברה. אליצור ודולב ערכו ספר בהוצאת שפרינגר, "Quo Vadis Quantum Mechanics?" ‏[8] ובו מאמרים בשאלה "לאן הולכת תורת הקוונטים" שנכתבו על ידי פיזיקאים מובילים וחתני פרס נובל. כמו כן הצטרף אליצור למאיר שיניצקי ממכון ויצמן ולחוקרים ישראליים אחרים בכמה מאמרים על תופעות לא מוכרות הקשורות בהבדל בין מולקולות כיראליות (מולקולות שלא ניתן ליצור חפיפה בינן לבין "מולקולת המראה" שלה על ידי סיבוב במרחב).‏[9][10]

בכמה מעבודותיו של אליצור יש גוון הומוריסטי או שנון. ניסוי אליצור-ויידמן נוסח במקור כשיטה לבדיקת פצצות בלי לפוצץ אותן, ואליצור השתמש לשם כך בהבחנה בין nothing ו-gurnisht לציין שני סוגי מדידות עם תוצאה שלילית. מאמר המרחיב את משמעות ניסוי איינשטיין-פודולסקי-רוזן, שכתב עם רורליך ופופסקו,‏[11] פורסם כשאליצור מחבר ראשון, וכך זכה המאמר לכינוי EPR.‏[12]

הספרון "זמן ותודעה" של אליצור בהוצאת אוניברסיטה משודרת מסביר בשפה פשוטה בעיות קשות בתורת הקוונטים ובפיזיקה של הזמן.‏[13]

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיו במדעי החיים משתמשות במושגים מתחומי התרמודינמיקה, תורת האינפורמציה וחקר המערכות מורכבות למחקר תהליכים ביולוגיים.‏[14] יחד עם גורן גורדון חקר את התהוותו של המצב המורכב, הנמצא בין שני המצבים הקיצוניים הידועים בתרמודינמיקה כ"סדר" ו"אי-סדר". לפי התוצאה אותה קיבלו, קל יותר ליצור מצב מורכב דווקא על ידי יצירת מצב בעל סדר גבוה יותר תחילה, וממנו "לרדת" (בעזרת החוק השני המחייב את עליית האנטרופיה) אל המצב המורכב.‏[15]

פסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו הראשון, ולמעשה פרסומו הראשון, הוא לפני ולפנים - עיונים פסיכואנליטיים במקרא וביהדות שראה אור ב-1987.‏[16] זהו ניסיון שאפתני לתת פירוש פסיכואנליטי מקיף לתנ"ך בפרט וליהדות בכלל.

את מחקריו הפסיכואנליטיים ביהדות המשיך בכמה מאמרים שפורסמו במקומות שונים ובגרסה מורחבת ברשת. "מִבְּשָׂרִי אֵחֱזֶה אֱלוֹהַּ: התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית"‏[17] מסביר את חוויות ההתגלות והנבואה כתגובות אבל לא-תקין על אובדן אב ופגיעות נרקיסיסטיות. "אבל אשמים אנחנו על אחינו: דמות האחר בספר בראשית" ‏[18] הולך בדרך הפוכה ומחפש את מקורות הדמויות השליליות בתרבות או דת כלשהי. "זכר עמלק וטעם החזיר: האנטומיה של השנאה המטפיזית" ‏[19] מקצין כיוון חקירה זה ומתמקד במושאים השנואים ביותר ביהדות ובתרבויות אחרות. כאן הצביע אליצור על קווי-דמיון רבים בין מושא השנאה לבין השונא עצמו, איתם השונא לא מסוגל להתמודד.

פרסם מאמרים בנושאים כלליים יותר בפסיכולוגיה ובפסיכואנליזה. על אף שאינו מטפל, לא נמנע מעיסוק גם בנושאים קליניים. יחד עם פרופ' חיים עומר כתב את המאמר "מה תאמר לאדם שעל הגג? הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת".‏[20] המאמר הציג, לראשונה בספרות המקצועית, "מסר מניא" פשוט המכוון אל אדם העומד להתאבד, אף אם הוא אלמוני לגבי זה המנסה להצילו ואפילו אם המציל אינו איש מקצוע, בהתבסס על שני עקרונות עיקריים: הבעת סימפתיה ולא נייטרליות או התרסה, והבעת סיבות נגדיות להתאבדות לתודעת המתאבד במקום הסתפקות בסימפתיה זו. המאמר פורסם ברשת גם באנגלית, בגרמנית וברוסית ועורר הדים רבים.

לדעתו של אליצור הומוסקסואלים שאינם שלמים עם נטייתם יכולים בעזרת פסיכולוגים לעבור טיפול המרה,‏[21] אך הוא אינו מתנגד להומוסקסואליות, שאותה תיאר כבחירה לגיטימית. ככלל אליצור מתנגד חריף למה שהוא מכנה "ביולוגיזציה" מופרזת של תחומי בריאות הנפש והתדלדלות הפסיכותרפיה.‏[22]

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעיית גוף-נפש, למרות היותו מטריאליסט, פרסם מאמרים בהם הוא מציג לטענתו הוכחה לטובת הדואליזם (התורה הטוענת שהתודעה נבדלת מהתהליכים המוחיים).‏[23]

את הפוסטמודרניזם פטר כגיבוב הבלים, ובמאמרו "על שמונה הבלים פוסט-מודרניסטיים" מנה שמונה טיעונים שהוא מזהה עם הפוסטמודרניזם תוך הצגת טיעוני נגד‏[24]

מחקרים עכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר פרקים מתוך ספרו "לחזות בתפארת: התפתחות הפיזיקה בהשראת אידאל היופי" נכתבו ופורסמו ברשת. בספר זה הוא מציג את התפתחות הפיזיקה מימי היוונים ועד המאה העשרים ואחת כחיפוש אחרי צורות יותר ויותר עמוקות של יופי. אחרי סקירת התורות השונות של הפיזיקה הוא עובר בסוף הספר להציג את עבודותיו והשערותיו שלו לגבי התורה העתידית. בספר מופיעים מספר קטעים אוטוביוגרפיים. ‏‏‏[25]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Endophysics, Time, Quantum and the Subjective, edited by Rosolino Buccheri, Avshalom C Elitzur and Metod Saniga; Germany, Bielefeld, 2005 ISBN 9789812565099
  • Quo Vadis Quantum Mechanics? (The Frontiers Collection), by A. Elitzur (Editor), S. Dolev (Editor), N. Kolenda (Editor); New York: Springer, 2005 ISBN 3540221883
  • Mind and its Place in the World: Phenomenology & Minds, Vol. 7 (Phenomenology & Mind) by Alexander Batthyany (Editor), Avshalom Elitzur (Editor), Ontos Verlag, 2006 ISBN 9783937202983
  • Irreducibly Conscious: Selected Papers on Consciousness, Herausgegeben von Batthyany, Alexander / Elitzur, Avshalom (Editors),Universitätsverlag Winter GmbH Heidelberg, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש לי תאוריה - פרק 20 בספר "לחזות בתפארת: התפתחות הפיזיקה בהשראת אידאל היופי"
  2. ^ לתיאורו המלא את נסיבות פיטוריו ראו: שעות הקבלה של הפרופסור זוכמיר
  3. ^ אודות אייר, "למרות שאִייָר  קיים עדיין רק בצורה וירטואלית". זוהי עמותה רשומה
  4. ^ A. C. Elitzur and L.Vaidman (1993) Quantum mechanical interaction-free measurements. Foundations of Physics, 23 ,987-997. Preprint
  5. ^ A. C. Elitzur and S. Dolev (2006) Multiple interaction-free measurement as a challenge to the transactional interpretation of quantum mechanics. In Sheehan, D. [Ed.] Frontiers of Time: Retrocausation – Experiment and Theory. AIP Conference Proceedings, 863, 27-44.
  6. ^ A. C. Elitzur, S. Dolev and A. Zeilinger (2003) Time-reversed EPR and the choice of histories in quantum mechanics Proceedings of XXII Solvay Conference in Physics, 452-461. London: World Scientific.
  7. ^ A. C. Elitzur and S. Dolev (2005) Becoming as a bridge between quantum mechanics and relativity. In Saniga, M., Buccheri, R., and Elitzur, A.C. (Editors) Endophysics, Time, Quantum and the Subjective, 589-606. Singapore: World Scientific. ISBN 9789812565099
  8. ^ A. C. Elitzur, S. Dolev, and N. Kolenda (2005) Quo Vadis Quantum Mechanics? New York: Springer. ISBN 3540221883
  9. ^ Y. Scolnik, I. Portnaya, U. Cogan, S. Tal, R. Haimovitz, M. Fridkin, A. C., Elitzur, D. W. Deamer, and, M. Shinitzky (2006) Subtle differences in structural transitions between poly L- and poly D- amino acids of equal length in water. Physical Chemistry Chemical Physics, 8, 333-339. PMID 16482275
  10. ^ M. Shinitzky, A. Shvalb, A. C. Elitzur and Y.) Mastai (2007) Entrapped energy in chiral solutions: Quantification and information capacity. Journal of Physical Chemistry B. 111, 11004-8.
  11. ^ A. C. Elitzur, S. Popescu and D. Rohrlich (1992) Quantum nonlocality for each pair in an ensemble. Physics Letters, A162, 2528.
  12. ^ N. Brunner, N. Gisin, S. Popescu and V. Scarani (2008) Simulation of partial entanglement with no-signaling resources.
  13. ^ אליצור, א. (1994) זמן ותודעה: תהיות חדשות על חידות עתיקות. תל אביב: משרד הביטחון – האוניברסיטה המשודרת ISBN 9650507310
  14. ^ A. C. Elitzur (2005) When form outlasts its medium: A definition of life integrating Platonism and thermodynamics. Invited paper. In Seckbach, J. (Editor) Life as We Know it. Dordrecht: Kluwer Academic Publishers, 607-620.
  15. ^ G. Gordon and A. C. Elitzur (2008) The sky-Lift pathway: Thermodynamically unique, biologically ubiquitous. Preprint
  16. ^ אליצור, א. כ.(1987) לפני ולפנים: עיונים פסיכואנליטיים במקרא וביהדות. תל אביב: ירום-אליצור
  17. ^ אליצור, א. (2000) מבשרי אחזה אלוה: התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית. א': אבל לא-תקין ומנגנוני הגנה. שיחות, כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה. י"ד: 122-134. ב': פגיעות נרקיסיסטיות, מנגנוני הסתגלות ותגובות יצירתיות. שיחות, כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה. ט"ו: 133-143
  18. ^ אליצור, א. (2001) אבל אשמים אנחנו על אחינו: על ה"אחר" בספר בראשית. מתוך: האחר: בין אדם לעצמו ולזולתו. עורכים: חיים דויטש ומנחם בן-ששון. עמ' 307-341. תל אביב: "ידיעות אחרונות."
  19. ^ אליצור, א. (2005) זכר עמלק וטעם החזיר: האנטומיה של השנאה המטאפיזית. מתוך: בכור היצירה: יובל ליצירתו של פרופ' שלמה שוהם. עורך: חמי בן-נון. עמ' 119-186. תל אביב: שערי משפט.
  20. ^ אליצור, א. ועומר, ח. (1999) מה תאמר לאדם שעל הגג? הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, א: 11-19
  21. ^ אליצור, א. (2005) על החופש הלא-טריוויאלי לבחור נטייה מינית
  22. ^ על היפוקמפוס ותת-קמפוס, באתר האינטרנט של אליצור
  23. ^ A. C. Elitzur (2007) Consciousness makes a difference: A reluctant dualist’s confession. In, A. Batthyany, D. Constant and A. C. Elitzur (Editors) Irreducibly Conscious: Alternatives to Reductionist Accounts of Mind. Heidelberg: Universitätsverlag Winter.
  24. ^ אבשלום אליצור, על שמונה הבלים פוסט-מודרניסטיים, באתרו של אליצור. גרסה מוקדמת של מאמר זה הופיעה בגליליאו, כתב-עת למדע ומחשבה, 28 (1998): 43-47
  25. ^ פרקים מתוך "לחזות בתפארת: התפתחות הפיזיקה בהשראת אידאל היופי"