אמל קלוני
.jpg) | |
| אמל קלוני כנציגה מטעם המשלחת הבריטית באו"ם, 2014 | |
| לידה |
3 בפברואר 1978 (בת 46) ביירות, לבנון  |
|---|---|
| שם לידה |
أمل علم الدين |
| מקום מגורים |
 אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
מ-2000 |
| מקצוע | עורכת דין, פעילת זכויות אדם |
| מעסיק |
האומות המאוחדות, UN fact-finding mission, אוניברסיטת קולומביה, מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, ועדת האו"ם לזכויות אדם, משרד התובע הכללי (הממלכה המאוחדת), SOAS School of Law, בית הספר החדש למחקר חברתי, בית הדין הבינלאומי לצדק, אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, בית הדין הפלילי הבינלאומי, אקדמיית האג למשפט בינלאומי, Special Tribunal for Lebanon |
| השקפה דתית | מוסלמית / דרוזית |
| בן או בת זוג |
ג'ורג' קלוני (27 בספטמבר 2014–?) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אמל קלוני (באנגלית: Amal Clooney, בערבית: أمل كلوني; נולדה ב-3 בפברואר 1978) היא עורכת דין (בריסטר[1]) לבנונית-בריטית, ופעילת זכויות אדם בינלאומית. בין הלקוחות אותם ייצגה נמנים ג'וליאן אסאנג' מייסד ויקיליקס, במאבקו כנגד הסגרתו, ראש ממשלת אוקראינה לשעבר יוליה טימושנקו והעיתונאי הקנדי-מצרי מוחמד פחמי. בין היתר עוסקת קלוני במאבק כנגד הכחשת רצח העם הארמני, ובמאבק משפטי כנגד רצח העם היזידי בידי דאעש[2][3].
נשואה לשחקן האמריקאי ג'ורג' קלוני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשם אמל עלם א-דין (أمل علم الدين) בביירות בירת לבנון. אביה, רמזי עלמודין, הוא דרוזי שהיה ברשותו עסק לסוכנות נסיעות ובעל תואר שני במנהל עסקים מטעם האוניברסיטה האמריקנית של ביירות. אמה, בריאה מיקנס, הגיעה מטריפולי הלבנונית ממשפחה מוסלמית-סונית, והייתה עורכת העיתון הפאן-ערבי "אל-חיאת", והייתה הדוברת של ארגון יח"צ בינלאומי. במהלך מלחמת האזרחים בלבנון בשנות ה-80, בהיותה בת שנתיים, היגרה משפחת עלמודין מלבנון, והתיישבה בג'ררד קרוס בפלך בקינגהאמשייר שבבריטניה. ב-1991 חזר אביה ללבנון. לה אחות, טלא, ושני אחים-למחצה מנישואיו הראשונים של אביה, סאמר וזיאד.
אמל למדה בתיכון באוקספורד שבאנגליה, ובשנת 2000 קיבלה תואר ראשון במשפטים מסיינט יוז קולג'(אנ') באוניברסיטת אוקספורד[4]. בשנת 2001 החלה ללמוד באוניברסיטת ניו-יורק למשפט לתואר שני, שם עשתה גם חונכות מעשית בבית הדין הבינלאומי לצדק. לסמסטר אחד התמחתה גם בבית המשפט לערעורים, במשרד השופטת סוניה סוטומיור שכיום היא שופטת בית המשפט העליון בארצות הברית.
קלוני עבדה שלוש שנים עבור משרד עורכי הדין הבינלאומי Sullivan & Cromwell במחלקת הגנה פלילית וחקירות, בין לקוחתיה היו תאגיד האנגריה אנרון וחברת ההחזקות ומשרד רואי החשבון 'ארתור אנדרסן'. ב-2004 החלה אלמודין לעבוד עבור בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, הולנד, והייתה אחת משני עו"ד שנתמכו על ידי אוניברסיטת ניו-יורק. אלמודין עבדה גם במשרדיהם של השופטים ולדן ס. ורשצ'טיין מרוסיה, ונביל אלערבי ממצרים. כמו כן היא עבדה במשרד תובע האו"ם בבית הדין המיוחד לבחינת הפשעים שבוצעו בלבנון, ובבית הדין המיוחד לבחינת הפשעים שבוצעו בשטחי יוגוסלביה לשעבר.
ב-2010 חזרה קלוני לבריטניה שם הוסמכה כבריסטר[1] והצטרפה ל-'Doughty Street Chambers" - לשכת עורכי דין המתמחה בסוגיות של צדק פלילי, חוק ציבורי, חוקי הגירה, דיני עבודה, זכויות אדם וחירויות האזרח, המבקשת להנגיש את שירותי המשפט לציבור הרחב[5]. ב-2013 מונתה קלוני למספר ועדות של האו"ם, ובכללן ייעוץ לשגריר המיוחד קופי אנאן לסוריה, ולוועדה לבחינת השימוש במזל"טים בפעילות אנטי-טרור. היא הייתה מעורבת בתיקים בינלאומיים כשייצגה את מדינת קמבודיה, את מפקד המודיעין המודח בלוב עבדאללה אל-סנוסי, ג'וליאן אסאנג' מייסד ויקיליקס[3], וראש ממשלת אוקראינה לשעבר יוליה טימושנקו[3]. ייעצה למלך בחריין בקשר עם ועדת החקירה הבלתי-תלויה בבחריין.
החל מאביב 2015 קלוני היא חברת סגל אורחת ועמיתה בכירה במכון זכויות האדם שבבית הספר למשפט בקולומביה, שם הרצתה בקורס זכויות האדם של פרופ' שרה ה. קליבלנד, ונשאה דברים בפני הקלינקה לזכויות אדם. כמו כן הרצתה קלוני בנושאי משפט בין לאומי בבית הספר למשפט שבבית הספר ללימודי אפריקה והמזרח באוניברסיטת לונדון, בבית הספר החדש בניו-יורק, ובאקדמיית האג למשפט בינלאומי, ואוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'פל היל.
תיקים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2011 היתה קלוני מעורבת בתיק שהגיע לבית הדין הבינלאומי בהאג בנושא מחלוקת טריטוריאלית בין תאילנד וקמבודיה, בעקבות טענת שתי המדינותן לבעלות על מקדש פראה ויהאר. באותה שנה סייעה קלוני לבית הדין הקבוע לבוררות שבהאג, בבוררות בין חברת התרופות מרק לבין הרפובליקה של אקוואדור.
החל מסתיו 2014 ייצגה קלוני את העיתונאי הקנדי של עיתון "אל-ג'זירה", מוחמד פחמי, אשר יחד עם עיתונאים אחרים הוחזק בכפייה במצרים. לבסוף נגזרו על פחמי שלוש שנות מאסר, והפסיד אף במשפט חוזר בשנת 2015, בטרם קיבל חנינה מנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי.
באוקטובר 2014 החלה קלוני לפעול בתיק שעסק בהשבת שיש אלגין, תבליטים יווניים עתיקים לממשלת יוון, המוצגים במוזיאון הבריטי מאז שנת 1816. במאי 2015 החליטה ממשלת יוון לעצור את ההליך המשפטי לשיקום התבליטים.
החל מינואר 2015 החלה קלוני לייצג את ארמניה למען הכרה ברצח העם הארמני, וכנגד העמדתם לדין של פעילים ארמנים-טורקים להכרה ברצח העם. היא ייצגה את ארמניה בתביעה כנגד דוגו פרינצ'ק (Doğu Perinçek), פוליטיקאי טורקי שהיה לאדם הראשון אשר הורשע בשנת 2007 בהכחשת רצח העם הארמני, על ידי בית דין בשווייץ (וזוכה מאוחר יותר ב-2015 בבית הדין העליון לזכויות אדם של האיחוד האירופי מטעמים של חופש הביטוי). במהלך הדיונים בתיק זה התעוררה סערה תקשורתית כאשר אמל נשאלה באופן סקסיסטי על ידי עיתונאי באיזה בגד תבוא לדיון, וזו השיבה את שם הפירמה המייצרת את גלימות המשפט בהן היא משתמשת.
ב-8 במרץ 2015 הגישה קלוני תביעה כנגד ממשלת הפיליפינים בגין מאסרה הממושך של הנשיאה לשעבר וחברת הקונגרס גלוריה מקפגל ארויו מול המוסד לבחינת מאסרים שרירותיים בוועדת זכויות האדם של האו"ם אשר קבעה ב-2 באוקטובר באותה שנה כי מאסרה של מקפגל ארויו מפר את החוק הבינלאומי, ושרירותי בכמה היבטים.
ב-7 באפריל 2015 הוכרז כי קלוני תהיה חלק מצוות ההגנה של נשיא האיים המלדיביים לשעבר מוחמד נשיד במאסרו השרירותי המתמשך. נשיד נידון במרץ 2015 ל-13 שנות מאסר, לאחר שמחה כנגד השלטון החדש במדינה. אמנסטי כינתה את משפטו כ"עיוות הצדק". היועץ השותף בתיק זה נדקר בראשו בעת שביקר באיים, דבר המעיד על הסכנה וחוסר היציבות בה נתונה המדינה.
ביוני 2015 החלה קלוני לעבוד על התיק אשר נפתח מחדש בין ממשלת אירלנד לממשלת בריטניה, בטענה על שימוש שבריטניה עשתה בצורות חקירה בלתי חוקיות ועינויים במהלך מעצרים בצפון אירלנד בשנות ה-70. התיק צפוי להיות נידון בבית הדין האירופי לזכויות אדם.
ב-2016 קלוני היא חלק מהצוות המשפטי המייצג את לואי אוליבר בנקולט וקבוצת אנשים הטוענים כי גורשו בשנת 1971 על ידי ממשלת בריטניה מהאי עליו חיו, דייגו גרסיה בארכיפלג צ'גוס, על מנת לאפשר הקמת בסיס צבאי אמריקאי באי. כמו כן ייצגה קלוני בבית הדין האירופי לזכויות אדם את העיתונאית האזרית חדיג'ה איסמאילובה (Khadija Ismayilova) שתחקירה העיתונאי הביא למאסרה. על איסמאילובה נגזרו שלוש שנות מאסר על תנאי.
הצעירה היזידית נגד רצח העם על-ידי דאעש, אונס המוני, וסחר בבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2016 היא החליטה לייצג את הצעירה היזידית נאדיה מוראד בתביעתן כנגד ארגון הטרור דאעש ("המדינה האסלאמית") על רצח העם היזידי, וכן בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שביצעו דאעש, ובראשם: אונס המוני של נשים וילדות, לצד סחר בבני אדם - המתרחש גם כיום באמצעות האינטרנט ובשטחי המזרח התיכון. בספטמבר אף נשאה בנושא זה דברים בפני האו"ם.
יחסה נגד ישראל ובעד הפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014 |
ב-2014 היא היתה אמורה להיות חברה בוועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014, שמונתה בעקבות מבצע צוק איתן של צה"ל, אולם לאחר כמה שעות הצהירה כי היא דוחה את מינויה, כיוון שהיא "עסוקה מדי,[6] ומאחלת לעמיתיי המחליפים אומץ וכח במאמציהם"[7]. יחד עם זאת, באותה הצהרה התבטאה נגד מדינת ישראל ובעד העם הפלסטיני, באומרה כי היא ”מזדעזעת מהמצב ברצועת עזה הכבושה, בפרט עקב ההרוגים האזרחים שם, ומאמינה שצריכה להיות חקירה עצמאית להטלת האחריות על פשעי המלחמה שבוצעו”.[7]
חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
_(cropped).jpg)
קלוני דוברת ערבית, אנגלית וצרפתית.
התארסה עם השחקן האמריקאי ג'ורג' קלוני ב-28 באפריל 2014. ביולי אותה שנה מתח בן זוגה ג'ורג' קלוני ביקורת על העיתון הבריטי "דיילי מייל" אשר פרסם כתבה כי אמה של אמל מתנגדת לנישואיהם מטעמי דת (כמוסלמית). העיתון פרסם התנצלות בעניין, אשר ג'ורג' קלוני סירב להתרצות ממנה. ב-7 באוגוסט 2014 נרשמו השניים כנשואים באופן רשמי, וב-27 בספטמבר אותה שנה ערכו את חגיגת הנישואין שעוררה הדי תקשורת חיוביים בעיקר ברחבי העולם. ביוני 2017 נולדו להם תאומים לא-זהים, בן ובת[8].
קלוני ובעלה עוסקים גם בפילנתרופיה ושותפים ליוזמות שונות. היא אף ייסדה קרן מלגות על-שמה המציעה מלגה בכל שנה לסטודנטית לבנונית לתוכנית לימודים בינלאומית בת שנתיים במכללה בארמניה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טל כרמון, האם סיפורן של יזידיות שנחטפו ונאנסו בעיראק יידון בהאג, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 ביוני 2016
- יניב כרמל, נדיה מוראד ואמל קלוני רוצות לחסל את דאע"ש בבית המשפט הבינלאומי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בספטמבל 2016
- נורית רובין-ווילסון, איך הפכה אמל קלוני בת הפליטים מלבנון לפנים ההוליוודיות של זכויות האדם, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2018
לילית וגנר, האזרחית מספר 1, באתר "ידיעות אחרונות", 11 בדצמבר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 בבריטניה ישנן שתי דרגות של עורכי דין: סוליסטור (solicitor) ובאריסטר (barrister). באריסטרים יכולים לטעון בבתי דין פתוחים (לפני הבר של השופט) ואילו סוליסטרים לא.
- ^ טל כרמון, האם סיפורן של יזידיות שנחטפו ונאנסו בעיראק יידון בהאג, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 ביוני 2016
- ^ 1 2 3 יניב כרמל, נדיה מוראד ואמל קלוני רוצות לחסל את דאע"ש בבית המשפט הבינלאומי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בספטמבל 2016
- ^ Amal Clooney - the most wanted woman in Britain
- ^ על פי החוק בבריטניה הבריסטרים חייבים להיות עצמאיים ואינם יכולים להיות חלק מחברה. לרוב משרדיהם ממוקמים בתוך בתי המשפט. לעיתים הם מתאגדים בצורה לא רשמית ללשכות- כלומר הם חוקית עצמאים אבל פועלים ביחד בהקשרים מסוימים. הדוטי סטריט צ'יימבר - הוא לשכה של בריסטרים, שהחליטו להנגיש את החוק לציבור הרחב ולכן פתחו את לשכה שלהם מחוץ לבית המשפט
- ^ ארוסת ג'ורג' קלוני שהייתה אמורה לחקור את ישראל - חזרה בה, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014
- ^ 1 2 https://www.theguardian.com/world/2014/aug/11/amal-alamuddin-un-gaza-israel-refuses-george-clooney
- ^ מזל טוב: ג'ורג' קלוני הפך לאבא לתאומים, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 6 ביוני 2017