ארבע ערי הקודש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור ארבעת ערי הקודש במפת ארץ ישראל, המאה ה-19
ירושלים, מבט מהר הזיתים אל העיר העתיקה, 1900 בערך
טבריה, 1900 בערך
הרובע הספרדי בצפת, 1895

ארבע ערי הקודש (נקראו גם ארבע ארצות) הוא כינוין של הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת בארץ ישראל. ערים אלה זכו לכינוי של קדושה מפני שריכזו את עיקר היישוב היהודי במשך מרבית תקופת הגלות, בשל המצאם של אתרים יהודיים היסטוריים וקברי אישים חשובים רבים בהן או בסביבתן, וכן, בשל פעולתן של דמויות חשובות בהן במשך הדורות, ייחדו אף הן את ערים אלו.

בערים אלה התגוררה רוב אוכלוסיית יהודי ארץ ישראל, אנשי היישוב הישן, משלהי ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19.

במאה ה-18 וה-19, היו רוב תושביהן היהודים חברי כוללים שונים. וחלקם התפרנסו מכספי החלוקה שנאספו בארצות הפזורה היהודית עבור היהודים בארץ ישראל.

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הראשונה בחשיבותה היא ירושלים שזכתה בה עקב קדושתו של הר הבית ובית המקדש. קדושת ירושלים מוזכרת כבר במקרא כאשר ירושלים נקראת: המקום אשר יבחר ה' (דברים יב,יא). לקדושת ירושלים יש השפעה על מצוות והלכות רבות.

חברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברון נמצא מבנה מערת המכפלה, שעל פי המסורת היהודית נקנתה על ידי אברהם אבינו בכסף מלא כקניין ראשון של האומה בארץ. תחת מערת המכפלה נקברו על-פי המסורת אדם וחוה, ואבות ואמהות האומה – אברהם, יצחק ויעקב; שרה, רבקה ולאה. עקב יחוסו של האתר הובאו לקבורה בסביבתו במהלך הדורות עוד רבים מהעם היהודי. על-פי המסורת נקברו באזור זה גם עתניאל בן קנז, רות וישי אבי דוד המלך. בעיר זו החלה מלכותו של דוד בטרם מלך בירושלים.

טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבריה ובאזורה קבורים רבים מהתנאים (רבי מאיר בעל הנס) ובנוסף נקבר שם לאחר דורות גם הרמב"ם. טבריה הייתה מקום מושבה האחרון של הסנהדרין, טבריה נחשבת כעיר מוקפת חומה מימות יהושע ובה נערך ונחתם התלמוד הירושלמי. בטבריה פעלו גם חכמי המסורה והאסכולות המרכזיות של נקדני התנ"ך מהמאה ה-10, בראשם משפחת בן אשר ומשפחת בן נפתלי.

צפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה שמקומה של העיר הרביעית, צפת, ניתן לה עקב היותה מרכז לתלמידי חכמים בכמה דורות (האר"י, ר' יוסף קארו, ר' שלמה אלקבץ ועוד) והיותה מרכז תורני גדול.

קדושתה נתנה לה בעקבות קברי התנאים והאמוראים הרבים שנמצאים בקרבתה ובהם קברו של ר' שמעון בן יוחאי (רשב"י) ששוכן בסמוך אליה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיורא פוזיילוב, חכמיהן של ארבע ערי הקודש, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תש"ס-2000.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.