בלי בג"ץ ובלי בצלם

יצחק רבין

בלי בג"ץ ובלי בצלם הוא ביטוי שטבע ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בשנת 1994, לאחר חתימת הסכם אוסלו. בנאום טלויזיוני בערוץ הראשון ב-1 במרץ 1994 אמר רבין "המשטרה הפלסטינית תילחם בחמאס בלי בצלם, בלי בג"ץ ובלי אמהות נגד שתיקה".^{[דרוש מקור]} הביטוי נאמר כנימוק לתמיכה בהסכם השלום עם הפלסטינים, ושיקף דעה שיאסר ערפאת יוכל להילחם בטרור טוב מאשר ישראל מאחר ואינו מתמודד עם ביקורתם של גופים כדוגמת בג"ץ ובצלם.

זהבה גלאון, מראשי מרצ ובצלם, כינתה אמירה זאת "אמירה אומללה"‏. ח"כים מהימין נהגו לצטט את הביטוי.‏.

בשנים האחרונות משתמשים בביטוי באופן מושאל משמאל ומימין. בימין השתמשו בביטוי כדי לתקוף פינוי מאחז שבוצע בניגוד לפסיקת בג"ץ וללא כיבוד זכויות האדם של תושביו.‏ שימוש שונה בביטוי נעשה בפנייה לציבור לפעולה ישירה, ללא הסתייעות בגופים רשמיים,‏

ראו גם

• או"ם שמום

לקריאה נוספת

• יוסי גולדשטיין, רבין - ביוגרפיה, תל אביב: הוצאת שוקן, 2006 ^{[דרושה הבהרה]}
• דוד הורוויץ (עורך), משימה בלתי גמורה - חייו ומותו של יצחק רבין, תל אביב: הוצאת מעריב ^{[דרושה הבהרה]}
• אורי מילשטיין, תיק רבין איך תפח המיתוס הוצאת שרידות, 1995 ^{[דרושה הבהרה]}
• רוברט סלייטר, רבין - ביוגרפיה, (תרגום מאנגלית: נעמי גל), תל אביב: הוצאת עידנים ידיעות אחרונות, תשנ"ג 1993 ^{[דרושה הבהרה]}