מבצע דין וחשבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע דין וחשבון
תאריך התחלה: 25 ביולי 1993
תאריך סיום: 31 ביולי 1993
משך הסכסוך: 7 ימים
מקום: דרום לבנון
תוצאה: הסכם הבנות בין ישראל לחזבאללה
הצדדים הלוחמים

Flag of Israel.svg ישראל

Hezbollah Flag.jpg חזבאללה

מפקדים
כוחות
חיל האוויר, שייטת 13, חיל התותחנים  מחבלי ארגון חזבאללה 
אבידות
2 אזרחים ישראלים וחייל צה"ל אחד  118 אזרחים לבנונים, מתוכם 8-50 לוחמי חזבאללה 
Flag of Israel.svg
Flag of Lebanon.svg
הסכסוך הישראלי-לבנוני
עימותים עיקריים:
מבצע ליטני | מלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל)
מבצע דין וחשבון | מבצע ענבי זעם | מלחמת לבנון השנייה
הכוחות בסכסוך:
צה"ל | צבא דרום לבנון | הפלנגות הנוצריות
אש"ף | אמל | חזבאללה | סוריה | צבא לבנון
יוניפי"ל (כוח האו"ם בלבנון)
מושגים:
רצועת הביטחון | הגדר הטובה | מובלעת ג'זין | פתחלנד
חוות שבעא | דמוגרפיה של לבנון ו-מארונים
אישים ישראלים בולטים:
יורם המזרחי | בנימין בן אליעזר | אריאל שרון
רפאל איתן | אהוד ברק | אהוד אולמרט
אישים לבנונים נוצרים:
סעד חדאד | אנטואן לאחד | בשיר ג'ומאייל | אמין ג'ומאייל
אלי חובייקה | סמיר ג'עג'ע | אטיין סאקר
אישים לבנונים שיעים:
מוסא א-צדר | עבאס מוסאווי | חסן נסראללה
מוחמד חוסיין פדלאללה | נביה ברי
אישים לבנונים סונים:
פואד סניורה | רפיק אל-חרירי
אישים לבנונים דרוזים:
כמאל ג'ונבלאט | וליד ג'ונבלאט
אישים ערבים:
חאפז אל-אסד | יאסר ערפאת | אחמד ג'יבריל
רקע היסטורי:
מלחמת האזרחים השנייה בלבנון | גדר הצפון
ראו גם: היסטוריה של ישראל והיסטוריה של לבנון

מבצע דין וחשבון היה מבצע צבאי בגבולה הצפוני של מדינת ישראל שנערך בין 25 ביולי 1993 ו-31 ביולי 1993, אשר החל לאחר הסלמה במצב הביטחון בגבול הצפון. המבצע זכה לכינוי מלחמת שבעת הימים בלבנון.

מטרת המבצע הייתה להוציא את אוכלוסיית ישובי הצפון ממעגל הלחימה, האמצעי היה ליצור פאניקה ותנועה של פליטים על ידי הפגזה ארטילרית מסביב כפרים ובתוכם, מתוך תקווה שתושביהם ילחצו על ממשלת לבנון לפעול נגד חזבאללה.

המבצע הופסק לאחר שבעה ימים, לאחר שהושגו הבנות בין ישראל לחזבאללה.

הרקע למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 החלה הסלמה חמורה בלחימה ברצועת הביטחון. בתוך כחמישה שבועות, בין 13 באפריל ל24 במאי, נהרגו בדרום לבנון תשעה חיילים ישראלים. ב-13 באפריל נהרגו שלושה צנחנים מגדוד 101 שעלו על מטען ממולכד בעת שהיו בסיור רגלי באזור הכפר קנטרה. ב-18 במאי נהרגו בקרב עם מחבלי החזבאללה שני חיילים ממפלוגת ה"עורב" החטיבתית, וב-24 במאי התרחש אירוע "ירי ידידותי" בין שני כוחות של צנחנים, במהלך מארב באזור כבריחא. באירוע זה נהרגו ארבעה צנחנים מגדוד 101. המתיחות עלתה שוב במהלך חודש יולי: ב-8 ביולי נהרגו שני חיילים מחטיבת גבעתי בעיישיה, ולמחרת נהרגו שלושה חיילי יחידת "עורב" של חטיבת הצנחנים מירי טיל סאגר על מוצב סוג'וד, בגבול הצפוני של רצועת הביטחון. ב-20 ביולי ירה חזבאללה קטיושות ליישובי הצפון; יומיים לאחר מכן נהרג חובש של יחידת נ"מ במהלך פעולה מבצעית בדרום לבנון. בימים שלאחר מכן ירה חזבאללה מספר פעמים טילים על יישובי הצפון. בעקבות רצף האירועים הורתה הממשלה, בראשות ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, יצחק רבין, לרמטכ"ל אהוד ברק לצאת למבצע.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

את חזית הלחימה ניהל אלוף פיקוד הצפון יצחק מרדכי, כאשר תחתיו פעלו מפקדי האוגדות גבי אופיר, מפקד אוגדה 91, וגבי אשכנזי, מפקד יחידת הקישור ללבנון[1]. בתחילתו של המבצע פשט כוח של שייטת 13 בפיקודו של ארז צוקרמן על בסיס מחבלים בטריפולי והרג שישה מחבלים‏[2]. במהלך המבצע הותקפו כפרים רבים בדרום לבנון, המזוהים עם חזבאללה, בידי תותחים[3], טנקים ומטוסי חיל האוויר וזרעו בהם הרס. מטוסי חיל האוויר ביצעו קרוב לאלף גיחות הפצצה נקודתיות. כתוצאה מהפגזות צה"ל ומשידורי רדיו שדחקו באזרחים לעזוב את מקום מגוריהם, עזבו כ-300 אלף תושבים שיעים מדרום לבנון את בתיהם ונמלטו לביירות ואזורים אחרים. כוחות מיוחדים של צה"ל, ובהם יחידת מגלן, עליה פיקד טל רוסו[4], וסיירת צנחנים, בפיקוד חגי מרדכי[5], פעלו במהלך המבצע בעומק לבנון למטרות איסוף מודיעין והכוונת אש מדויקת מן האוויר ומן הים על יעדי חזבאללה. בעיצומו של המבצע התגלתה מחלוקת בין הרמטכ"ל, אהוד ברק, אשר רצה להרחיב את המבצע ולתקוף יעדים בביירות, לראש אמ"ן, אורי שגיא, אשר טען כנגדו כי המבצע השיג את יעדיו ויש לסיימו. השניים העלו את הסוגיה בפני ראש הממשלה, יצחק רבין, אשר הכריע בעד עמדתו של שגיא וקבע כי יש לסיים את המבצע‏[6].

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המבצע נהרגו 118 אזרחים לבנונים‏[7], מתוכם כ 50 מחבלי חזבאללה ו 40 נפצעו‏[8]. בצד הישראלי נהרגו שלושה - חייל‏[9] ושני אזרחים. המבצע גרם לנזק רב בלבנון, בין השאר לגשרים ולתחנות כוח, וספג ביקורת חריפה בישראל ובעולם. ב-31 ביולי לאחר שבוע של הפגזות הדדיות, נחתם הסכם הפסקת האש, בו שני הצדדים התחייבו להימנע מלפגוע במטרות אזרחיות, כלומר שחזבאללה ימנע מירי קטיושות לצפון ישראל וישראל לא תירה לתוך כפרים לבנונים. ההסכם התיר לחזבאללה וישראל לנהל מלחמה בתוך רצועת הביטחון כל עוד אזרחים לא יפגעו. הבנות "דין וחשבון" שנחתמו עם סיום המבצע דיברו על מניעת פגיעה באזרחים. קצינים בצה"ל כמו ראש להק מודיעין של חיל האוויר, העריכו שהארגון ספג פגיעה מורלית שהשפיעה על המוטיבציה והארגון שלו בעתיד, אולם קצינים בפיקוד הצפון, ובהם משה תמיר[10], העריכו כי למעשה חזבאללה הוא המרוויח האמיתי מהבנות מבצע דין וחשבון, משום שכך זכה ללגיטימציה לפעולתיו ולא חל פיחות במוטיבציה שלו לבצע פעולות כנגד חיילי צה"ל ויישובי הצפון‏[11].

ב-1996 חזר אי-השקט לגבול הצפוני, וישראל יצאה למבצע ענבי זעם.

המבצע נחשב לאחד ממבצעי הדגל של חיל התותחנים הישראלי. כמו כן, השתתפו במבצע גם חיל האוויר, חיל השריון וחיל הים.

המצב ברצועת הביטחון לאחר מבצע דין וחשבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 באוגוסט, פחות משלושה שבועות לאחר הסכם הפסקת האש, נהרגו תשעה חיילי צה"ל שנפגעו ממטעני צד שהטמינו מחבלי חזבאללה. כוח של חטיבת גולני, מגדוד 12 ששב מביצוע מארב בגזרה המערבית נתקל במטען חבלה, ממנו נהרגו שבעה חיילים. שני חיילים מחיל ההנדסה הקרבית נהרגו כאשר ניסו לחלץ את הכוח של גולני. ישראל הגיבה בהתקפה על מספר מוצבי חזבאללה ליד הגבול הסורי. כשנה לאחר תום המבצע ב-2 ביוני 1994 תקפו מטוסי חיל האוויר בסיס אימונים של חזבאללה ליד עין דרדרה שבו התקיים טקס סיום של מחזור קצונה בארגון. במחזור הזה היו בנים רבים של בכירים בחזבאללה‏[12] כ-40 מצוערי חזבאללה נהרגו בתקיפה. ב-18 ביולי התרחש הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גבי אופיר, "אספקה בהיטס", במחנה, ‏ 21.05.2010, עמוד 35.
  2. ^ חן קוטס-בר,חיבוק של מח"ט‏, nrg מעריב, 19/8/2005
  3. ^ קצין בכיר: חיזבאללה סימן תותחים של צה"ל, באתר ynet‏.
  4. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 43.
  5. ^ גבי אופיר, "אספקה בהיטס", במחנה, ‏ 21.05.2010, עמוד 35.
  6. ^ בן כספית, "חמקן", זמורה ביתן, 2013, עמוד 381.
  7. ^ דו"ח ארגון אמנסטי
  8. ^ ראש ממשלת לבנון באותה התקופה, רפיק אל-חרירי, טען שבמבצע נהרגו 8 לוחמי חזבאללה, בעוד שלפי מקורות ישראלים נהרגו למעלה מ-50
  9. ^ ביום השני למבצע נהרג גדי סואד ז"ל בקרב בבינת ג'ביל, הטנק שבו היה תותחן נפגע מסאגר בשנה לאחר מותו הקדישה להקת אתניקס את אלבומה הרביעי "אתה" לזכרו .
  10. ^ משה תמיר, "מלחמה ללא אות", מערכות, 2005, עמוד 65.
  11. ^ עפר שלח, נקודת רתיחה, באתר nrg‏, 9 בדצמבר 2011.
  12. ^ זכי שלום, ניסיון העבר מוכיח: תגובה איראנית בוא תבוא, ynet, ‏ 16.09.2007.