מבצע דין וחשבון
|
|||||||||||||||||||||
  |
| עימותים עיקריים: |
| מבצע ליטני | מלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל) |
| מבצע דין וחשבון | מבצע ענבי זעם | מלחמת לבנון השנייה |
| הכוחות בסכסוך: |
| צה"ל | צבא דרום לבנון | הפלנגות הנוצריות |
| אש"ף | אמל | חזבאללה | סוריה | צבא לבנון |
| יוניפי"ל (כוח האו"ם בלבנון) |
| מושגים: |
| רצועת הביטחון | הגדר הטובה | מובלעת ג'זין | פתחלנד |
| חוות שבעא | דמוגרפיה של לבנון ו-מארונים |
| אישים ישראלים בולטים: |
| יורם המזרחי | בנימין בן אליעזר | אריאל שרון רפאל איתן | אהוד ברק | אהוד אולמרט |
| אישים לבנונים נוצרים: |
| סעד חדאד | אנטואן לאחד | בשיר ג'ומאייל | אמין ג'ומאייל אלי חובייקה | סמיר ג'עג'ע | אטיין סאקר |
| אישים לבנונים שיעים: |
| מוסא א-צדר | עבאס מוסאווי | חסן נסראללה מוחמד חוסיין פדלאללה | נביה ברי |
| אישים לבנונים סונים: |
| פואד סניורה | רפיק אל-חרירי |
| אישים לבנונים דרוזים: |
| כמאל ג'ונבלאט | וליד ג'ונבלאט |
| אישים ערבים: |
| חאפז אל-אסד | יאסר ערפאת | אחמד ג'יבריל |
| רקע היסטורי: |
| מלחמת האזרחים השנייה בלבנון | גדר הצפון |
| ראו גם: היסטוריה של ישראל והיסטוריה של לבנון |
מבצע דין וחשבון היה מבצע צבאי בגבולה הצפוני של מדינת ישראל שנערך בין 25 ביולי 1993 ו-31 ביולי 1993, אשר החל לאחר הסלמה במצב הביטחון בגבול הצפון. המבצע זכה לכינוי מלחמת שבעת הימים בלבנון. מטרת המבצע הייתה להוציא את אוכלוסיית ישובי הצפון ממעגל הלחימה, האמצעי היה ליצור פאניקה ותנועה של פליטים על ידי הפגזה ארטילרית מסביב כפרים ובתוכם, מתוך תקווה שתושביהם ילחצו על ממשלת לבנון לפעול נגד חזבאללה.
המבצע הופסק לאחר שבעה ימים, לאחר שהושגו הבנות בין ישראל לחזבאללה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע למבצע
בשנת 1993 החלה הסלמה חמורה בלחימה ברצועת הביטחון. בתוך כחמישה שבועות, בין 13 באפריל ל24 במאי, נהרגו בדרום לבנון תשעה חיילים ישראלים. ב-13 באפריל נהרגו שלושה צנחנים מגדוד 101 שעלו על מטען ממולכד בעת שהיו בסיור רגלי באזור הכפר קנטרה. ב-18 במאי נהרגו בקרב עם מחבלי החזבאללה שני חיילים ממפלוגת ה"עורב" החטיבתית, וב-24 במאי התרחש אירוע "ירי ידידותי" בין שני כוחות של צנחנים, במהלך מארב באזור כבריחא. באירוע זה נהרגו ארבעה צנחנים מגדוד 101. המתיחות עלתה שוב במהלך חודש יולי: ב-8 ביולי נהרגו שני חיילים מחטיבת גבעתי בעיישיה, ולמחרת נהרגו שלושה חיילי יחידת "עורב" של חטיבת הצנחנים מירי טיל סאגר על מוצב סוג'וד, בגבול הצפוני של רצועת הביטחון. ב-20 ביולי ירה חזבאללה קטיושות ליישובי הצפון; יומיים לאחר מכן נהרג חובש של יחידת נ"מ במהלך פעולה מבצעית בדרום לבנון. בימים שלאחר מכן ירה חזבאללה מספר פעמים טילים על יישובי הצפון. בעקבות רצף האירועים הורתה הממשלה, בראשות ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, יצחק רבין, לרמטכ"ל אהוד ברק לצאת למבצע.
[עריכה] מהלך המבצע
בתחילתו של המבצע פשט כוח של שייטת 13 בפיקודו של ארז צוקרמן על בסיס מחבלים בטריפולי והרג שישה מחבלים[1]. במהלך המבצע הותקפו כפרים רבים בדרום לבנון, המזוהים עם חזבאללה, בידי תותחים, טנקים ומטוסי חיל האוויר וזרעו בהם הרס. מטוסי חיל האוויר ביצעו קרוב לאלף גיחות הפצצה נקודתיות. כתוצאה מהפגזות צה"ל ומשידורי רדיו שדחקו באזרחים לעזוב את מקום מגוריהם, עזבו כ-300 אלף תושבים שיעים מדרום לבנון את בתיהם ונמלטו לביירות ואזורים אחרים.
[עריכה] תוצאות המבצע
במהלך המבצע נהרגו 118 אזרחים לבנונים[2], מתוכם כ 50 מחבלי חזבאללה ו 40 נפצעו[3]. בצד הישראלי נהרגו שלושה - חייל[4] ושני אזרחים. המבצע גרם לנזק רב בלבנון, בין השאר לגשרים ולתחנות כוח, וספג ביקורת חריפה בישראל ובעולם. ב-31 ביולי לאחר שבוע של הפגזות הדדיות, נחתם הסכם הפסקת האש, בו שני הצדדים התחייבו להימנע מלפגוע במטרות אזרחיות, כלומר שחזבאללה ימנע מירי קטיושות לצפון ישראל וישראל לא תירה לתוך כפרים לבנונים. ההסכם התיר לחזבאללה וישראל לנהל מלחמה בתוך רצועת הביטחון כל עוד אזרחים לא יפגעו. הבנות "דין וחשבון" שנחתמו עם סיום המבצע דיברו על מניעת פגיעה באזרחים. קצינים בצה"ל כמו ראש להק מודיעין של חיל האוויר, העריכו שהארגון ספג פגיעה מורלית שהשפיעה על המוטיבציה והארגון שלו בעתיד, אולם קצינים בפיקוד הצפון, ובהם משה תמיר[5], העריכו כי למעשה חזבאללה הוא המרוויח האמיתי מהבנות מבצע דין וחשבון, משום שכך זכה ללגיטימציה לפעולתיו ולא חל פיחות במוטיבציה שלו לבצע פעולות כנגד חיילי צה"ל ויישובי הצפון[6].
ב-1996 חזר אי-השקט לגבול הצפוני, וישראל יצאה למבצע ענבי זעם.
המבצע נחשב לאחד ממבצעי הדגל של חיל התותחנים הישראלי. כמו כן, השתתפו במבצע גם חיל האוויר, חיל השריון וחיל הים.
[עריכה] המצב ברצועת הביטחון לאחר מבצע דין וחשבון
ב-19 באוגוסט, פחות משלושה שבועות לאחר הסכם הפסקת האש, נהרגו תשעה חיילי צה"ל שנפגעו ממטעני צד שהטמינו מחבלי חזבאללה. כוח של חטיבת גולני, מגדוד 12 ששב מביצוע מארב בגזרה המערבית נתקל במטען חבלה, ממנו נהרגו שבעה חיילים. שני חיילים מחיל ההנדסה הקרבית נהרגו כאשר ניסו לחלץ את הכוח של גולני. ישראל הגיבה בהתקפה על מספר מוצבי חזבאללה ליד הגבול הסורי. כשנה לאחר תום המבצע ב-2 ביוני 1994 תקפו מטוסי חיל האוויר בסיס אימונים של חזבאללה ליד עין דרדרה שבו התקיים טקס סיום של מחזור קצונה בארגון. במחזור הזה היו בנים רבים של בכירים בחזבאללה[7] כ-40 מצוערי חזבאללה נהרגו בתקיפה. ב-18 ביולי התרחש הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה תמיר, "מלחמה ללא אות", מערכות, 2005, עמודים 61-66.
- ליאור אבני, "מיקוח אילם בין מדינה לארגון תת-מדינתי: ישראל וחזבאללה מהבנות "דין וחשבון" ועד "ענבי זעם" 1993-1996" פוליטיקה 21 (קיץ 2012) עמודים 4-33
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ חן קוטס-בר,חיבוק של מח"ט, nrg מעריב, 19/8/2005
- ^ דו"ח ארגון אמנסטי
- ^ ראש ממשלת לבנון באותה התקופה, רפיק אל-חרירי, טען שבמבצע נהרגו 8 לוחמי חזבאללה, בעוד שלפי מקורות ישראלים נהרגו למעלה מ-50
- ^ ביום השני למבצע נהרג גדי סואד ז"ל בקרב בבינת ג'ביל, הטנק שבו היה תותחן נפגע מסאגר בשנה לאחר מותו הקדישה להקת אתניקס את אלבומה הרביעי "אתה" לזכרו .
- ^ משה תמיר, "מלחמה ללא אות", מערכות, 2005, עמוד 65.
- ^ עפר שלח, נקודת רתיחה, באתר nrg מעריב, 9 בדצמבר 2011.
- ^ זכי שלום, ניסיון העבר מוכיח: תגובה איראנית בוא תבוא, ynet, 16.09.2007.
