ברוך אוסטרובסקי

ברוך אוסטרובסקי ישוב ליד שולחן עבודתו בבית המועצה המקומית רעננה (כיום: בית עיריית רעננה)

ברוך אוֹסְטְרוֹבְסקי (1890, ווהלין – כ"א בתמוז תש"ך, 1960, רעננה) היה ראש המועצה הראשון ברעננה, ועמד בראשה במשך 28 שנים.

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

ברוך אוסטרובסקי נולד בשנת 1890 בעיירה רוגצוב (Rahachow) שבפלך ווהלין של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). מילדותו נהה אחר השכלה, לימודים וציונות. בשנת 1912 עלה לארץ בגפו, עבד עם חלוצי העלייה השנייה והצטרף לארגון "השומר". בסוף אותה שנה נסע לארצות הברית כדי להתחתן עם ארוסתו שהגיעה מאוקראינה. הזוג תכנן להינשא ולשוב לארץ, אך אז פרצה מלחמת העולם הראשונה ונבצר מהם לעלות ארצה.

חייו באמריקה

בוגרי בית הספר י"ל פרץ שבניו יורק, בהנהלתו של ברוך אוסטרובסקי (יושב במרכז), באמצע שנות ה-20

בשנת 1913 השתתף בייסודה של חברת "אחוזה א' ניו-יורק", ששמה לה למטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל במטרה להקים מושבה עברית שבה יוכלו חבריה להתיישב ולעבוד את אדמתם.

בארצות הברית השתכר אוסטרובסקי את לחמו בהוראת מגוון רחב של מקצועות, ובהם היסטוריה, עברית, תנ"ך ויידיש. הוא שימש בתפקיד מנהל הסמינר למורים והמפקח על בתי הספר היהודיים "אַרבעטער־רינג" (The Workmen's Circle), ונודע כדמות חינוכית מוערכת. בד בבד עם עבודתו החינוכי היה פעיל בארגון העבודה של התנועה הציונית "פועלי ציון".

עם חבריו באותה תקופה נמנו דוד בן-גוריון, דב בר בורוכוב ויצחק בן צבי. אוסטרובסקי נמנה אז עם מנהיגיהן של תנועות הנוער היהודיות הציוניות בארצות הברית, וערך עיתונים שיצאו לאור במסגרתן.

העלייה לארץ ישראל

ראש מועצת רעננה ברוך אוסטרובסקי ותושבי רעננה מקבלים בחום את נשיא ההסתדרות הציונית , ד"ר חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל, בעת ביקורו ברעננה ב-23 בינואר 1945

יום העצמאות 1954: ראש המועצה אוסטרובסקי נואם בפני תושבי רעננה על יד האנדרטה לזכר חללי רעננה (כיום: בחזית בית הנוער בעיר)

בשנת 1930 הגשים אוסטרובסקי הלכה למעשה את הרעיון הציוני, נטש את חיי הרווחה בארצות הברית ועלה עם אשתו ושני ילדיו הצעירים לארץ ישראל, לרעננה.

	אני בתור ציוני, עזבתי את פרנסתי, את הכבוד שרכשתי לי באמריקה, מנהל בית הספר התיכון הניורקי... יושב ראש אגודת המורים ועורך די אידישע שול [בית הספר היהודי] וספרי לימוד שהוצאתי ועליתי ארצה. אין ציוני רק בפה.
– מיומנו של אוסטרובסקי

ברעננה ראה אוסטרובסקי את מפעל חייו, וכראש מועצה הקדיש את כל כולו לבניית המושבה ולפיתוחה. את תפקידו הציבורי עשה ללא שכר, בנמקו כי "איני מוכן להרוויח יותר מכל פועל עברי". הוא האמין בתרומה ובעזרה לזולת, דאג לפועלים, ובין היתר הקים בכספי משכורתו את "הקרן לסיוע לנזקקים"; תושבים רבים עשו את צעדיהם הראשונים ברעננה בסיועו. סיסמתו הייתה איחוד הכוחות – הקמת לשכת עבודה משותפת, ארגון עבודה עברית, הקמת קופת חולים משותפת לכל התושבים, איחוד בנק הלוואה וחיסכון חקלאי ואיחוד אספקת המים לכל תושבי המושבה.

אוסטרובסקי היה אחד מן הלוחמים העיקריים בעד עבודה עברית מאורגנת, ועשה לו שם של לוחם ללא פשרות להקניית זכות בחירה לפועלי רעננה בשעה שבמושבות אחרות נשללה זכותם על ידי מערכת חוקים בעזרת ממשלת המנדט. בתקופתו התפרסמה המושבה רעננה כמעוז של עבודה עברית. דגל בחיים צנועים, ודעתו הייתה כי אין לחיות במותרות בשעה שחלק מהתושבים חיים בתנאים קשים. אוסטרובסקי טיפח יחסי שכנות טובים עם התושבים הערבים מכפרי הסביבה, במיוחד עם אנשי "חירבת עזון". חותמו בהפיכת רעננה למושבה ירוקה, הדוגלת בשוויון ומקדמת את חינוך ילדיה, ניכר עד היום. בימיו הוקמו מוסדות ציבור רבים ובהם מוסדות חינוך.

באמצע שנות השלושים הניח את היסודות והתשתית להכנסת בתי חרושת למושבה רעננה. בדצמבר 1949 יזם את הקמת אזור התעשייה ופעל רבות לבניית מפעלי התעשייה הראשונים, כחלק מהמגמה של יצירת מקומות תעסוקה לעולים החדשים ולתושבי המושבה: "אנו מתעסקים בתעשייה בדיוק כמו שאנו מתעסקים בחקלאות."‏

הספרייה שבביתו הכילה יותר מ-4,000 ספרים בתחומים רבים: תולדות התנועה הציונית, חקר ארץ ישראל ומדינת ישראל, ספרי היסטוריה, פילוסופיה, אנציקלופדיות וספרות יפה. ספרים אלו שימשו לא רק בני משפחתו, אלא גם את תושבי רעננה, אשר נהגו לפקוד את ביתו. בביקורים אלה נהגו התושבים לעיין בספרים בהדרכתו האישית של אוסטרובסקי, להיעזר בו בענייני חינוך, להתייעץ עימו בענייני דיומא ולהשאיל ספרים.

הגה ותכנן את הקמת בית ספר התיכון הראשון במושבה, אך לא זכה לראותו בהקמתו; תיכון זה נקרא בהמשך על שמו (תיכון אוסטרובסקי). סיפור הקמתה של רעננה שזור בסיפור חייו של ברוך אוסטרובסקי, והם חרוטים בתולדות המפעל הציוני בארץ ישראל ובנטילת חלק פעיל במאבק להקמת המדינה.

אוסטרובסקי נודע כאיש צנוע, כאיש חזון ועשייה, כסופר וכמחנך וכמנהיג בעל חוש חברתי מפותח, הרגיש לסבלות הזולת ולצרכיו.

בערוב ימיו כתב:

	אנחנו אנשי אמריקה עלינו ארצה, לא כדי שנהיה כאן קפיטליסטים או בעלי נחלאות, אך כדי להיות ולחיות בין יהודים, במדינה יהודית עצמאית וכדי שנחיה חיים דמוקרטיים, שוויון ויכולת של קיום לכל אזרח ואפילו אם אנו נהיה היחידים בשיטה סוציאלית זאת.

גלריה

• 

  1917: ברוך אוסטרובסקי (יושב במרכז) עם חברי תנועת "פועלי ציון". יצחק בן-צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל, עומד בצד ימין. החברים האחרים הם קפלן וברלס.

• 

  1937: קבלת פנים לנציב העליון, סר ארת'ור ווקופ. קבלת הפנים נערכה בחזית "בית העם", בניין המועצה. בחזית מימין נראים ראש המועצה אוסטרובסקי, הקצין מ' שיף, הנציב העליון וקצין המחוז קופרמן.

• 

  1958: ראש המועצה אוסטרובסקי נואם בטקס בית-החולים "בית לוינשטיין" ברעננה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ברוך אוסטרובסקי

• ברוך אוסטרובסקי, באתר עיריית רעננה
• קורות חיים, באתר עיריית רעננה
• דוד תדהר (עורך), "ברוך אוסטרובסקי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1291
• ברוך אוסטרובסקי, דבר, 17 ביולי 1960 (עם מותו)
• ברוך אוסטרובסקי – למנוחות, דבר, 18 ביולי 1960
• משה גולדשטיין, לזכר נעדרים: ברוך אוסטרובסקי, דבר, 26 בספטמבר 1960

הערות שוליים

ראשי עיריית רעננה
ברוך אוסטרובסקי	מיכאל פסוויג	ברוך אוסטרובסקי	מיכאל פסוויג	יצחק שקולניק
1931 - 1955	1955 - 1957	1957 - 1959	1959 - 1960	1960 - 1969
בנימין וולפוביץ'	זאב בילסקי	עוזי כהן (בפועל)	נחום חופרי
1969 - 1989	1989 - 2005	2005	2005 -