חירבת עזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חירבת עזון
خربة عزون
מחוז מחוז שומרון
נפה נפת טולכרם
דת מוסלמים
סיבת עזיבה מלחמת העצמאות
תאריך עזיבה אפריל 1948
יישובים יורשים רעננה, בצרה
מיקום חירבת עזון
חירבת עזון
חירבת עזון

חירבת עזוּןערבית: خربة عزون), המכונה לעתים גם טאבסוּר (تبصر), היה כפר ערבי בשרון הדרומי, כ-19 קילומטרים דרומית-מערבית לטולכרם, מצפון למושבה רעננה. מקור תושבי הכפר היה בכפר עזון שבשומרון. אדמות הכפר נקנו בתקופה העות'מאנית מתושבי הכפר בתיווכו של יהושע חנקין, וגבלו באדמות חירבת עזון. במהלך מלחמת העצמאות באפריל 1948 התרוקן הכפר מתושביו, אשר חזרו אל כפר מוצאם בשומרון.‏[1]

במפת PEF משנת 1880 מצוין שכפר Tabsor נמצא בגובה של כ-120 רגל (כ-40 מטר).‏[2] הכפר שכן על הדרך בין כפר סבא לכפר אל-חרם. בסקר קרקעות של הממשל בשנת 1931 נמנו בכפר כ-231 בתים ובית ספר יסודי לבנים.

בשנות המנדט הבריטי ידעו היחסים בין התושבים היהודים לבין התושבים הערבים עליות ומורדות. לאחר הקמת רעננה ב-1922 נתגלעו בין הצדדים סכסוכי רועים וגבולות.

על פי סקר הכפרים שנערך בשנת 1945 שטחו הכולל של הכפר 5,328 דונם טורקי, מתוכם 2,348 בבעלות ערבית, 2,807 דונם בבעלות יהודית, ו-173 דונם בבעלות ציבורית. הסקר שעסק גם בנתוני אוכלוסייה, לא מציין כל נתון לגבי גודל אוכלוסיית הכפר.‏[3]

ב-21 בדצמבר 1947 עזבו רוב תושבי הכפר, כנראה מחשש להתקפה יהודית; היה זה הכפר הראשון שננטש באזור השרון. ב-2 באפריל 1948, שלושה ימים אחרי שהאצ"ל חטף את נכבדי שיח' מוניס וגרם לבריחת תושביו, עזבו תושבי חירבת עזון את כפרם בהוראת "ההגנה",‏[4] והתמקמו בכפרים עזון ועיזבת א-טביב, ממזרח לקלקיליה. לאחר המלחמה, הרסו את בתי הכפר ואלה מהם שנשארו נתכסו בצמחייה. השטחים סביב הכפר פותחו כאזורי מגורים ותעשייה, אך לב הכפר עמד בשיממונו עד לאמצע שנות ה-80. רק קיר בודד אחד (ייתכן שמדובר בקיר של מסגד הכפר) עמד על תלו, ובסמוך לו פעל בית כנסת קטן. בעקבות מעשה ונדליזם, שלוו בכתובות גרפיטי בערבית, הוחלט להרוס גם את השריד האחרון של הכפר. לאחר שנים מעטות הוקם על שטח הכפר הקאנטרי קלאב העירוני הראשון של רעננה.

בשנת 1954 פגעה חוליה של מסתננים ערבים בחקלאי הרענני משה מאיר ריינר,‏[5] בעל חווה שגבלה באדמות הכפר, והרגה אותו.‏[6] בעקבות זאת ציווה ראש ממשלת ישראל משה שרת על מפקד גדוד 890, אריאל שרון, על ביצוע פעולת תגמול נגד מחנה ירדני שהיה סמוך לכפר עזון.‏[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 5684.
  2. ^ מפת PEF באתר עמוד ענן.
  3. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  4. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים 1947-1949, עמ' 80 ו-165.
  5. ^ דף לזכר משה מאיר ריינר, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  6. ^ אכר נרצח הלילה ברעננה, מעריב, 27 ביוני 1954; נרצח תושב רעננה, דבר, 28 ביוני 1954.
  7. ^ מקו רבת־עמון לקו חולון, מעריב, 17 בפברואר 1961.