ג'ורג' ברקלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ג'ורג' ברקלי | |
|---|---|
| תאריך לידה | 12 במרץ 1685 |
| תאריך פטירה | 14 בינואר 1753 |
| זרם | אמפיריציזם, אידאליזם |
| תחומי עניין | תורת ההכרה |
| הושפע על ידי | ג'ון לוק |
| השפיע על | דייוויד יום |
ג'ורג' בָּרְקְלִי (אנגלית: George Berkeley) (12 במרץ 1685 - 14 בינואר 1753), פילוסוף אירי, עסק בעיקר בתאוריה שאותה כינה א-מטריאליזם (שאחר מכן נקראה אידאליזם). את תורתו אפשר לסכם במשפט "להיות, זה להיות נתפס", שפירושו שאנחנו יכולים לדעת דברים רק על ידי החושים.
[עריכה] חייו
נולד בסביבות קילקני שבאירלנד. היה הבן הבכור של ויליאם ברקלי. חונך בקילקני קולג' ועבר לטריניטי קולג', דבלין. קיבל תואר מוסמך ב־1707. נשאר בטריניטי קולג' לאחר סיום התואר בתור מורה פרטי ליוונית. חיבורו הראשון היה מתמטי, אך לא זכה לפרסום. חיבורו הראשון שקיבל תשומת לב היה "Essay towards a New Theory of Vision" ("מסה לקראת תאוריה חדשה של ראייה"), שפורסם ב־1709. אף על פי שעם פרסומו המאמר היה שנוי במחלוקת, כיום מסקנותיו מקובלות כחלק מתיאורית האופטיקה. חיבורו הבא היה "עקרוני הדעת של האדם", ויצא לאור ב־1710. מאמרו הבא ,"שלושה דיאלוגים בין הילאס לפילונוס", יצא ב־1713, ובו חיזק ברקלי את טענותיו הפילוסופיות מספריו הקודמים והכניס תיקונים משניים לנקודות קודמות. התאוריה, שהכילה ביקורת קשה נגד המטריאליזם התקבלה בבוז.
בשנת 1725 החל במיזם להקמת אוניברסיטה בברמודה מסיבות מסיונריות. ברקלי רצה להסמיך בנוסף למתיישבים האמריקאים מאירופה, גם את האינדיאנים. בעזרת כושר השכנוע שלו, הצליח ברקלי להשיג תמיכה ציבורית רבה לרעיונו וקיבל סכום כסף גבוה כתוצאה מתרומות פרטיות עם הבטחה מהפרלמנט הבריטי למימון מכסף ציבורי.
אחד משלושת האמפריציסטים הבריטיים של העת החדשה, יחד עם ג'ון לוק ודייוויד יום. נחשב לפילוסוף הראשון שדגל באידאליזם.
הפילוסופיה שלו עומדת על שני עקרונות: מצד אחד כאמפיריציסט מאמין ברקלי שנולדנו לעולם כ"טאבולה ראסה" - לוח חלק, וכל מה שיש בידינו בא לנו מהניסיון שאנו צוברים בימי חייינו. מצד שני במאמרו החשוב ביותר esse est percipi מוכיח ברקלי שכל העצמים החומריים שאנו טוענים שקיימים בעולם החיצוני לנו הם לא יותר מאוסף תמונות הנמצאות במוחינו שאין שום דרך לאחד אותן לעצם אחיד.
עם השנים קמו פילוסופים רבים ובראשם דייוויד יום ואחריו גם עמנואל קאנט וסתרו את תורתו של ברקלי, קודם כל משום שבמאמרו ניסה ברקלי לטעון שהדרך היחידה להוכיח קיומו של עצם חומרי היא על ידי כך שהעצמים שאינם פרטיים כמו: "אדום" או "גדול" יהיו קיימים בעולם האובייקטים.
בשנת 1734 פרסם את החיבור The Analyst: A DISCOURSE Addressed to an Infidel Mathematician - מסת ביקורת על עקרונות החשבון האינפיטיסימלי הסותרים, לשיטתו, את עקרונות הפילוסופיה הטבעית, שכוונה ככל הנראה לאייזק ניוטון או אדמונד האלי.
ברקלי הוא הפילוסוף היחיד שיש על שמו עיר אוניברסיטאית (ברקלי אשר בקליפורניה), שכן הוא חזה עיר כזו כאשר שהה באמריקה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ג'ורג' ברקלי, שלושה דיאלוגים בין הילאס לפילונוס, הוצאת מאגנס, עם מבוא מאת גבריאל מוקד
- ג'ורג' ברקלי, עקרוני הדעת של האדם, הוצאת מאגנס
- ג'ורג' ברקלי, מסה על עקרונות דעת האדם, תרגום: גיא אלגת, הוצאת רסלינג, 2007
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ג'. או. יורמסון, ג'ורג' ברקלי באתר של מט"ח.

