גולם (מיסטיקה)
בפולקלור היהודי, גולם הוא גוש של חומר בדמות אדם שמקובלים ויודעי תורת הנסתר הפיחו בו רוח חיים על ידי שם קודש או על ידי משיכת השפעה אסטרלית מהכוכבים. כותבי המאה ה-18 קראו ל"אדם" כזה בשם "גולם"[1]. האגדה מספרת כי את הגולם היו יוצרים בשעה קשה לעם ישראל, לאחר שרבנים היו שומעים קול ממרום הקורא את זעקתם של היהודים. אחת הגרסאות ליצירת הגולם, היה על ידי כך שהיו כותבים את השם המפורש על פיסת נייר ומניחים אותה בפיו של גוש החומר ואחר כך היו רושמים את המילה "אמת" על מצחו. כאשר היה צורך להפסיק את פעולת הגולם, נמחקה האות א' וכך הוא נותר "מת"[2]. בספרות היהודית מצויים מעט מאוד טקסטים אותנטים על גלמים.
תוכן עניינים |
סיווג [עריכה]
על פי פרופ' משה אידל בתרבות האירופאית מופיעים שלשה טיפוסי גולם:
- בימי הביניים. גולם שמתואר כעבד שמשמש את רבו וכפוף לו באופן מוחלט.
- בתקופת הרנסאנס. גולם שהולך ומתפתח. גולם כזה עלולות להיות בו תקלות, ויש צורך להשביתו בשל כך.
- בעת החדשה. הגולם המורד. בדומה לסיפורים על המפלצת של פרנקנשטיין. גולם שמקבל חית משל עצמו, ואף מגיע למלחמה בינו לבין יוצרו.
אידל מצא כי ישנם שני סוגי גלמים:
- בספרות האשכנזית היה גולם שעשוי מעפר וקיומו היה תלוי בשמות קדושים שנכתבים על קלף.
- בספרות הספרדית ישנו מודל אחר של גולם שעשוי ממתכת, וששואב את כוחו מהשפעה אסטרלית של הכוכבים.
אנשים שמסופר עליהם שייצרו גולם [עריכה]
רבא [עריכה]
בתלמוד[3] מסופר שרבא יצר אדם (ע"י ספר יצירה[4]. רש"י) ושלחו לר' זירא. כשראה ר' זירא שאין ה"אדם" משיב לו על דבריו, אמר לו: "מן חבריא את (מן הנבראים על ידי ה"חברים" אתה. רש"י)! חזור לעפרך!"
שלמה אבן גבירול [עריכה]
אגדה מסוימת מספרת על רבי שלמה אבן גבירול שייצר לעצמו שפחה על ידי ספר יצירה[1][5].
אבן עזרא [עריכה]
בפירוש "ר"ס גאון" על ספר יצירה מסופר:
|
ושמעתי כי אבן עזרא ברא בריה לפני ר"ת ואמר ראו מה שנתן הקב"ה באותיות הקדושות ואמר חזור לאחור וחזרה לקדמותה. |
||
| – "ר"ס גאון" על ספר יצירה, באתר HebrewBooks | ||
שמואל החסיד [עריכה]
אגדה מסוימת מספרת על רבי שמואל החסיד שייצר לעצמו גולם שליווה אותו בנסיעותיו ושימש אותו אבל לא היה יכול לדבר[6].
אביגדור קרא [עריכה]
רבי ידידיה טיאה וייל סיפר על גולם שנברא על ידי רבי אביגדור קרא[7].
המהר"ל [עריכה]
 |
ערך מורחב – הגולם מפראג |
אגדת הגולם המפורסמת ביותר היא אגדת הגולם מפראג, אגדה זו מספרת על גולם שרבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, הפיח בו רוח חיים, בתקופת עלילות הדם המפורסמות. על פי אגדה זו, הגולם קבור כיום בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוי בפראג. המסורת מקובלת כיום בפראג, והמדרגות המובילות לעליית הגג סגורות על מנעול ובריח. אך מקובל על החוקרים כי אגדת הגולם היא המצאה מאוחרת, ודעות החוקרים חלוקות בדבר תיארוך האגדה: גרשום שלום סבר שהיא התפרסמה רק בראשית מאה ה-19, ולכל המוקדם בין השנים 1740 - 1730. היו שחשבו שקיימת אפשרות שהסיפור היה קיים בעל פה לפני כן, ואולם אין דרך לדעת כמה שנים לפני כן. בין השאר הועלתת ההשערה שייתכן שהאיש שיצר אותו בעל פה היה שמש בית הכנסת של פראג בימי רבנותו של הרב יחזקאל לנדא (המחצית השנייה של המאה ה-18), שסיפר לרב לנדא שבעליית בית הכנסת יש גופה של גולם שאותו יצר המהר"ל. עד כמה שידוע היום סיפור המהר"ל והגולם קיים בדפוס לא לפני שנות השלושים של המאה ה-19, וההופעה הידועה הראשונה שלו היא ברומן "שפינוזה" של ברטולד אוארבך מ-1837. החוקר אלי אשד מעריך שהסיפור אף לא היה קיים בעל פה לפני שנת 1837, כאשר יצר אותו הסופר היהודי-הגרמני ברטולד אוארבך, כאגדה ספרותית מומצאת לחלוטין בספרו "שפינוזה". הסיפור התפשט במהירות, מקורו האמיתי נשכח לחלוטין, והוא הפך לסיפור-עם יהודי.[8]
רבי אליהו בעל שם [עריכה]
אגדות נוספות על יצירת גולם מיוחסות לרבי אליהו בעל שם מחלם. בשו"ת "חכם צבי"[9] לרבי צבי הירש אשכנזי, נכדו של רבי אליהו בעל שם, מופיעה שאלה הלכתית הדנה בדבר אפשרות צירופו של הגולם למניין לתפילה. בנו, רבי יעקב עמדין מספר:
|
אזכיר כאן מה ששמעתי מפה קדוש אמ”ה [=אבי מורי הרב] ז"ל מה שקרה באותו שנוצר ע"י זקנו הגראב"ש [=הגאון רבי אליהו בעל שם] ז"ל כי אחר שראהו הולך וגדל מאד נתיירא שלא יחריב העולם על כן לקח ונתק ממנו השם שהי' דבוק עדיין במצחו וע"י זה נתבטל ושב לעפרו. אבל הזיקו ועשה בו שריטה בפניו בעוד שנתעסק בנתיקת השם ממנו בחזקה. |
||
| – יעקב עמדין, שאילת יעבץ, חלק שני, שאלה פב, באתר HebrewBooks | ||
הגר"א [עריכה]
הגר"א סיפר לתלמידו רבי חיים מוולוז'ין, שרצה לעשות גולם, אך נמנע מכך כתוצאה מתמונה שראה. רבי חיים מוולוז'ין סיפר על כך בהקדמה לספרו של הגר"א "ספרא דצניעותא"[10] (1818).
הפירוש של הגר"א לספר היצירה נחשב לפירוש המוסמך והמפורט ביותר הקיים[11], כפי שמראה העובדה, שזהו הפירוש היחיד לספר היצירה שעליו גופו קיימים כמה וכמה פירושים על הפירוש. דבר שיכול לאשש שעניין זה העסיק את הגר"א במציאות ולא רק באגדה. לפי הספר "קול התור" המיוחס בידי אחדים לתלמיד של הגר"א אך נראה שנכתב בסוף המאה ה-19 או בראשית המאה העשרים הגאון ניסה ליצור את הגולם על מנת להילחם בכוחות הרשע בשערי ירושלים.[12] בספרו של גורדון[13], המחבר מספר שבילדותו בעיר וילנה ככל הנראה בראשית המאה העשרים שמע סיפורים ששרידי הגולם של הגאון נמצאים בעליית הגג בבית הכנסת של הגר"א בוילנה. גורדון מספר שאביו אליהו גורדון[14], שהיה רב בבית הכנסת אישר לו את קיומה של מסורת זאת שאותה הגדיר כ"עתיקה". כך שהיא הייתה מן הסתם קיימת מזה עשרות של שנים לפחות. יש מקום לשער שהמסורת הזאת על הגולם של הגאון מווילנה הייתה מקור ההשראה למסורת הספרותית המאוחרת על הגולם של המהר"ל מפראג, שהמחקר מראה שלא הייתה ידועה לפני שנות השלושים של המאה ה-19.
בתרבות ימינו [עריכה]
בשנות השישים של המאה ה-20 פותח מחשב במכון ויצמן למדע, והשם שניתן לו (ולשני הבאים אחריו) היה "גולם", על שמו של הגולם המיתולוגי.
הדים וגרסאות שונות לאגדת הגולם קיימים ברחבי תרבות הפופ של המאה ה-20. בין השאר אחד מפרקי הסדרה תיקים באפלה עסק בגולם שנוצר על ידי אלמנה יהודיה לאחר שבעלה נרצח בידי אנטישמים.
אחד מספרי סדרת עולם הדיסק, Feet of Clay, של הסופר טרי פראצ'ט עוסק בגלמים בעלי מודעות עצמית שמנסים לשחרר את עצמם.
הסופר והמשורר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס כתב את השיר "הגולם"[15], שבו הוא מתאר את המהר"ל ואת הגולם שלו.
במשחק התפקידים מבוכים ודרקונים "גולם" הוא סוג של כמפלצת שנוצרה על ידי מכשף רב עוצמה.
בשנת 2006 דמות זו שומשה בפרק מספר 43 של העונה ה-30 של הסדרה היפנית "סופר סנטאי", "גאוגאו סנטאי באוקנג'ר".
ספרה של שהרה בלאו, "יצר לב האדמה", שיצא לאור בתחילת 2007, עוסק באישה שיצרה לעצמה גולם דמוי גבר[16].
בסרט ממזרים חסרי כבוד, הדמות של השחקן והבמאי היהודי אלי רות' - דוני דונוביץ' - נחשדת בתור גולם על ידי חיילי הווארמכט.
בשנת 2013 דמות זו שומשה בפרק מספר 13 של העונה ה-8 של הסדרה על טבעי (סדרת טלוויזיה).
ראו גם [עריכה]
- הגולם מפראג
- הגולם - דמות קומיקס פיקטיבית שיצרו אלי אשד ואורי פינק.
לקריאה נוספת [עריכה]
- גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים : הוצאת מוסד ביאליק, 1980
- משה אידל, גולם, תל אביב וירושלים : הוצאת שוקן.
- Josef Bamberger, “The Golem and the Prophet – a Journey on the Traces of a Mayse”, The Art of Storytelling: the Yiddishe Mayse (Amsterdam Yiddish Symposium), 4 (2009), 7-29..
- ר' יהודה יודיל רוזנברג, נפלאות המהר"ל - סיפור בידיוני
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אלי אשד, גולם למניין, חלק א, חלק ב', באתר האייל הקורא
- אלי אשד, יש לנו גולם במעגל: הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע, באתר "ארץ הצבי"
- לילי יודינסקי, גילגוליו של הגולם: הגולם בתרבות היהודית, העולמית ובקולנוע, חלק א', חלק ב', חלק ג'
- מאיר בר-אילן, נפלאות ר' יהודה יודיל רוזנברג
- מאמר של הנס לודויג הלד, "הגאון מווילנה והגולם" - על נסיונו של הגאון, הניסיון המתועד היחיד הידוע ליצור גולם, בבלוג של אלי אשד
- רשימת מאמרים על מושג הגולם באתר רמב"י
- אלי אשד, מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג?
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 1.0 1.1 GOLEM גלם (אנגלית). האנציקלופדיה היהודית (1906). אוחזר ב־א' אדר תשע"ג.
- ^ ראו Sefer Yetzirah Time Line (אנגלית). אוחזר ב־א' אדר תשע"ג. בשם כתב-יד אנונימי משנת 1630 על גולמו של רבי אליהו מחלם.
- ^ מסכת סנהדרין, סה ב
- ^ ספר העזר שבעזרתו ניתן ליצור אנשים מלאכותיים.
- ^ Introduction to The Golem Returns (אנגלית) (2011). אוחזר ב־ג' בניסן ה'תשע"ג.
- ^ טרכטנברג, יהושע [1939] (2004). Jewish Magic and Superstition (אנגלית), 85. ISBN 9780812218626.
- ^ ליימן, שניאור ז. (3 במאי 2010). The Golem of Prague in Recent Rabbinic Literature (אנגלית). אוחזר ב־ב' בניסן ה'תשע"ג.
- ^ אלי אשד, מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג?.
- ^ [1], שאלה צג, באתר HebrewBooks
- ^ ספרא דצניעותא; לקטע עצמו ראו כאן: ההקדמה
- ^ ספר יצירה
- ^ ראו קול התור ג' בוויקיטקסט
- ^ H.L. Gordon, The Maggid of Caro, (New York, 1949, p. 176.)
- ^ ישראל בעמים
- ^ השיר "הגולם"
- ^ יצר לב האדמה, באתר "טקסט", פברואר 2007
