ועידת פוטסדאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה
Tehran Conference, 1943.jpg
Yalta summit 1945 with Churchill, Roosevelt, Stalin.jpg
לחצו כדי להקטין חזרה
ג'וזף סטלין הארי טרומן וינסטון צ'רצ'ילPotsdam conference 1945-6.jpg

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

ועידת פוטסדאם. מימין לשמאל: יוסיף סטלין, הארי טרומן ווינסטון צ'רצ'יל

ועידת פוטסדאם היא אחת הוועידות הבינלאומיות שהתכנסו בסוף מלחמת העולם השנייה כדי לכונן הסדרים בינלאומיים חדשים. היא התכנסה ב-17 ביולי 1945 בארמון צציליינהוף בעיר פוטסדאם על אדמת גרמניה הכבושה, לא רחוק מברלין. מועד פתיחת הוועידה היה תשעה שבועות אחרי כניעת גרמניה, בשעה שארצות הברית עדיין נלחמה ביפן. הוועידה ננעלה ב-2 באוגוסט. ארבעה ימים לאחר הנעילה הוטלה פצצת האטום הראשונה על הירושימה, לאחר שבמהלך הוועידה פרסמה ארצות הברית אולטימטום.

הוועידה הייתה "סיר לחץ" קשה במיוחד, אף יותר מועידת יאלטה. בוועידת פוטסדאם (לאחר כניעת גרמניה) כבר בא לידי ביטוי המתח הגלוי בין שתי מעצמות העל. לנציגי המעצמות – וינסטון צ'רצ'יל (אשר הוחלף ב-28 ביולי על ידי ממשיכו קלמנט אטלי לאחר שהפסיד בבחירות בבריטניה)), סטלין (ברית המועצות) והארי טרומן (ארצות הברית) – היה ברור כי בשאלות העיקריות לא ניתן להגיע להסכם, וכי יש להשאירן פתוחות. סטלין, שכוחותיו שלטו כבר בכל מזרח אירופה, הבין כי שום גורם לא יוכל לדחוק אותו ממעמדו. הוא זעם על פצצת האטום שבידי ארצות הברית, על הפסקת הסיוע האמריקני, ועל נוכחות הצבא האמריקני במערב ברלין, בתוך שטח הכיבוש של הצבא האדום. סטלין האמין כי רק יד נוקשה תוכל לכופף את עמדת טרומן ואטלי, ואכן ועידת פוטסדאם, כמו ועידת יאלטה, הייתה ניצחון מובהק לסטלין. המערב עדיין לא היה מודע לכוונותיו של סטלין (מלבד וינסטון צ'רצ'יל, שהביע בפומבי את דעותיו על סטלין). למרות זאת, יש היסטוריונים שטוענים כי מטרתה של פצצת האטום השנייה שהוטלה על נגסאקי לאחר סיום הוועידה הייתה איתות לברית המועצות כתוצאה מהדיונים.

החלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. שאלת גרמניה – אושרה מחדש חלוקתה לאזורי כיבוש ופעולת ועדת פיקוח משותפת, אך לכל מעצמה סמכות בלעדית על האזור שבפיקוחה. הוחלט על תהליך דה-נאציפיקציה בגרמניה והעמדת פושעי המלחמה למשפט.
  2. תשלום פיצויים – הפיצויים לברית המועצות ושאר הארצות שנפגעו מגרמניה יהיה מתוך הרכוש והציוד שבאזורי הכיבוש. גרמניה תחשב "כיחידה כלכלית אחת שלמה" (הדבר לא מומש).
  3. עניין פולין – אושרו מחדש הסכמי ועידת יאלטה. פרוסיה תחולק בין ברית המועצות לפולין, גבולה המערבי של פולין הורחק. המערב הכיר במשטר הפרו-קומוניסטי בפולין (בתנאי שיכלול נציגים מן הממשלה הפולנית הגולה).
  4. חוזי שלום – שרי החוץ יחלו בדיונים לחתימה על חוזי שלום עם גרורותיה של גרמניה (פינלנד, רומניה ובולגריה) ושילובן במסגרת האומות המאוחדות.
  5. יפן – הוחלט להגביר את המלחמה נגדה ולהקים פיקוד ימי משותף כדי לארגן פלישה ליפן, במהירות האפשרית, בשיתוף ברית המועצות.

משמעות הוועידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הרואים בוועידה ניצחון גדול לסובייטים, כמו ועידת יאלטה, שכן נוכחות ברית המועצות והקומוניזם במזרח אירופה הפכה לעובדה והמערב לא הצליח למנוע זאת. חלוקת גרמניה הפכה גם היא לעובדה כפי שרצה סטלין. גם באשר לפולין יצא סטלין מנצח. המערב יכול היה לזקוף לזכותו את דחיקת הסובייטים מאפריקה (הם רצו משטר נאמנות על לוב) ואת עצירת הסובייטים במרכז אירופה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]