ג'ון לה קארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון לה קארה

ג'ון לה קארה (שם עט של דייוויד ג'ון מור קורנוול) (נולד ב-19 באוקטובר 1931) הוא סופר בריטי אשר כתב רומנים רבים העוסקים בעולם הריגול. לה קארה יצר, בין השאר, את דמותו של ג'ורג' סמיילי, איש מודיעין בריטי רגיש ומורכב, המגן על מולדתו מפני מזימות הק.ג.ב. בימי המלחמה הקרה. לה קארה חוקר באמצעות גיבוריו את הממד המוסרי של ערך הנאמנות (למדינה או לאדם קרוב), ודן בשאלה אם ההגנה על ביטחון המדינה מקדשת את כל האמצעים. לה קארה הושפע מאוד מהסופר האהוב עליו, גרהם גרין.

תולדות חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו האמיתי של ג'ון לה קארה הוא דייוויד קורנוול. הוא נולד ב-19 באוקטובר 1931 בפול (Poole), דורסט (אנגליה). אמו עזבה את הבית כאשר היה בן חמש. אביו, רוני קורנוול, היה נוכל בינלאומי ורב-פנים אשר שימש לסופר השראה לתיאור הגיבור הראשי בספרו "מרגל מושלם".

לה קארה למד בתיכון הפרטי היוקרתי "שלבורן סקול" בדורסט, אנגליה, ונשלח מאוחר יותר לפנימייה בשווייץ. הוא למד שפות באוניברסיטת ברן (1948-1949), התגייס לצבא הבריטי, שירת בחיל המודיעין והוצב באוסטריה. כבר אז החל להתעניין בעולם הריגול. הוא חזר לאנגליה ולמד שפות באוניברסיטת אוקספורד, שם קיבל תואר ראשון ב-1956. הוא החל ללמד שם צרפתית וגרמנית, אך כעבור פחות משנתיים, ב-1959, גויס לשירות הביון הבריטי[1]. בשנת 1961 התפרסם ספרו הראשון, Call for the dead (תורגם לעברית כ"חיוג אל השאול") תחת שם העט "ג'ון לה קארה" .

לה קארה שירת כסוכן חשאי בגרמניה, תחת הכיסוי של דיפלומט בריטי.‏[1] הוא נחשף כאשר המרגל המפורסם ביותר של התקופה, סוכן הק.ג.ב. קים פילבי, העביר את שמו למפעיליו הרוסים‏[2]. לה קארה חזר לאנגליה והחליט לכתוב מותחן על חוויותיו. בשנת 1964 התפטר ממשרתו במודיעין הבריטי ועבר לעבוד כסופר במשרה מלאה. לימים העיד קורנוול כי תקופת שירותו בשירות החשאי הבריטי הייתה מאושרת ומלאת תחושת שליחות וסיפוק.‏[3]

ספרו השלישי, המרגל שחזר מן הכפור, זכה להצלחה גדולה בעולם כולו. לימים סיפר קורנוול כי את ההשראה לספר קיבל מתקופת שירותו כסוכן חשאי בבון שבגרמניה‏[3], וכי את ההשראה לדמותו של ג'ורג' סמיילי והעזר כנגדו פיטר גוילאם קיבל מגיבורי ספריו של ארתור קונן דויל, שרלוק הולמס ודוקטור ווטסון[4]. גרהם גרין, מבולטי הסופרים הבריטיים של התקופה, כתב עליו ביקורת נלהבת אשר סייעה להכרה בג'ון לה קארה כסופר מקורי‏[5]. ספריו של לה קארה עמדו בניגוד לספריו של סופר הריגול המצליח של אותה תקופה, איאן פלמינג, שיצר את דמותו של ג'יימס בונד. דמויותיו של לה קארה היו תמיד מורכבות יותר, אפלות ולעתים גם שפלות יותר. עולמו לא חולק לשחור ולבן, טובים ורעים (כמעט כל ספר מסתיים בזה שלא ברור מי היה ה"טוב" בעלילה ומי ה"רע").בספריו ניכר כי הדמויות מצויות בקונפליקט פנימי עמוק עקב הצורך לבצע מעשים שהינם בגדר "רע הכרחי" כדי להתגבר על העומדים מולם. לה קארה הראה לקהל קוראיו שעולם הריגול הוא מורכב, מלוכלך ואפל הרבה יותר מעולמו הזוהר של בונד‏[6]. בשנת 2006 דורג הספר על ידי המגזין פאבלישרס וויקלי כ"מותחן הריגול הטוב ביותר שנכתב אי פעם".‏[7]

לה קארה הגיע לשיא השפעתו בשנות ה-70 של המאה ה-20, אז פרסם טרילוגיה העוסקת בעימות בין רב-אמן של הריגול הסובייטי, "קארלה", לבין ג'ורג' סמיילי הבריטי. בין קוראיו של הסופר יש המשערים כי דמותו של רב-המרגלים "קארלה" בספריו "החפרפרת" "התלמיד המכובד" ו"כל אנשי סמיילי", מבוססת על דמותו של מרקוס וולף[8], ראש מינהל הביון הכללי - חטיבת מודיעין החוץ במשרד לביטחון המדינה (ה"שטאזי") של ממשלת גרמניה המזרחית, אשר נודע בכינוי "האיש ללא פנים" משום שהצליח להישאר אנונימי, מבלי שלזרועות המודיעין המערביות תהיה תמונה שלו. הסופר עצמו רמז מספר פעמים כי כך הוא הדבר‏[9], אולם סירב להודות בכך בבירור, אף כאשר רואיין בעקבות מותו של וולף. בשנות ה-80, עם דעיכת העניין העולמי במלחמה הקרה, החל לה קארה לכתוב אודות סכסוכים אחרים, כולל הסכסוך הישראלי-ערבי ("המתופפת הקטנה"). ספר זה, האחרון, הושפע רבות מדמות אחותו של לה-קארה, שחקנית שולית ואקטיביסטית פוליטית תקיפה. בשנים האחרונות מרבה לה קארה לחקור בספריו את השפעתם השלילית של תאגידים רב-לאומיים בעולם השלישי.

בראיון שנערך ב-5 באוקטובר 2008 בערוץ בי.בי.סי 4, השיב לה קארה למראיין, מארק לאוסון, כי לפי ראות עיניו ספריו הטובים ביותר הינם:

  1. "המרגל שחזר מן הכפור".
  2. "החפרפרת".
  3. "החייט מפנמה".
  4. "הגנן המסור".

לה-קארה, נשוי בשנית, הוא אדם השומר על פרטיותו בקנאות, אינו מרבה בראיונות וחי חיים כמעט מבודדים באחוזתו הכפרית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "המרגל שחזר מן הכפור" הוסרט בשנת 1965, ובשנה זו זכה בפרס אדגר מטעם אגודת סופרי המסתורין של אמריקה. את הסרט ביים מרטין ריט ואת דמותו של לימאס בסרט גילם השחקן ריצ'רד ברטון ואת דמותו של ג'ורג' סמיילי גילם השחקן רופרט דיוויס. הספר "חיוג אל השאול" הוסרט בשנת 1965 תחת השם The Deadly Affair. את הסרט ביים סידני לומט ואת דמותו של סמיילי (שבסרט שונה שמה לצ'ארלס דובס) גילם השחקן ג'יימס מייסון. בשנת 1969 יצא לאקרנים הסרט "מלחמת המראות", בכיכובו של אנתוני הופקינס, שנעשה על פי הספר בעל אותו השם. בשנת 1984 יצא לאקרנים הסרט "המתופפת הקטנה", בכיכובה של דיאן קיטון, שנעשה על פי הספר בעל אותו השם. בשנת 1990 יצא לאקרנים הסרט "בית רוסיה", בכיכובם של מישל פייפר ושון קונרי, שנעשה על פי הספר בעל אותו השם. בשנת 2001 יצא לאקרנים הסרט "החייט מפנמה", בכיכובם של פירס ברוסנן, ג'פרי ראש וג'יימי לי קרטיס, שנעשה על פי הספר בעל אותו השם. בשנת 2001 יצא לאקרנים הסרט "הגנן המסור", בכיכובם של רייף פיינס ורייצ'ל וייס, שנעשה על פי הספר בעל אותו השם.

"החפרפרת" ו"כל אנשי סמיילי" זכו לעיבוד למיני סדרה טלוויזיונית על ידי ה-BBC, את דמותו של סמיילי, איש השירות החשאי הבריטי, גילם השחקן אלק גינס ואילו את "קארלה", רב המרגלים של ה- K.G.B, גילם השחקן פטריק סטיוארט. מיני הסדרה "החפרפרת" נחשבת ליצירת מופת, וזכתה לביקורות משבחות רבות. הסצנה בה חושף סמיילי בפני טובי אסתרהזי את מזימתו של קארלה, לקראת סיום הסדרה, היא מופת של איכות משחק ודיאלוג, ועל אף מורכבותה נחרטת היטב בזיכרון הצופה. "החפרפרת" גם עובד לסרט קולנוע שהקרנתו החלה בשנת 2011, כאשר דמותו של סמיילי מגלם השחקן גארי אולדמן.

"איש מבוקש מאוד" זכה לעיבוד קולנועי על ידי הבמאי אנטון קורבין, ויצא לאקרנים ב-2014. בסרט מככב פיליפ סימור הופמן בתפקיד המרגל גנתר באכמן, הופעתו הקולנועית האחרונה של הופמן.

"בוגד משלנו" זכה לעיבוד קולנועי על ידי הבמאית סוזנה וואייט. בכיכובם של יואן מקגרגור, נעמי האריס וסטלאן סקארסגארד. הסרט שנמצא בשלב הפוסט-פרודקשן ייצא לאקרנים בספטמבר 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון לה קארה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ראובן מירןגורלו של סוכן אנושי, באתר הארץ, 17.05.2004
  2. ^ ג'יל לולס, המרגל שפיספס הכל, באתר עכבר העיר, 15.10.2008.
  3. ^ 3.0 3.1 הסופר ג'ון לה קארה מודה: הייתי מרגל, באתר ynet‏, 26.12.2000.
  4. ^ ג'ון לה קארה, "הקדמה:אחד ממספרי הסיפורים הגדולים בעולם, או למה אנחנו אוהבים את קולו של ווטסון", מתוך הספר "כלבם של בני בסקרוויל, ועוד סיפורים", מאת ארתור קונן דויל, הוצאת אריה ניר, 2008, עמודים 8-9.
  5. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, גרהם גרין: "ספר הריגול הטוב ביותר שקראתי אי פעם".
  6. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 185, "'זאת מלחמה,' השיב לימאס, 'מלחמה לא- נעימה, כיוון שלוחמים אותה בקנה מידה מצוצמם, מטווח קצר, וכיוון שלפעמים נופלים בה בני- אדם חפים מפשע, אני מסכים. אבל זה לא כלום, לא כלום לעומת מלחמות אחרות- המלחמה האחרונה או המלחמה הבאה".
  7. ^ Spy vs. Spy vs. Spy
  8. ^ Staff (9 November 2006). East German spymaster who inspired novelist John Le Carre, dies. Mail Online. אוחזר ב־26 September 2011.
  9. ^ גד שמרון, האיש שלנו בברלין, nrg, ‏ 12.11.2006