דאגלס DC-9

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דאגלס DC-9
Iberia McDonnell Douglas DC-9-32 at Zurich Airport in May 1985.jpg

המטוס בשירות חברת איבריה איירליינס בשנת 1985
מאפיינים כלליים
סוג מטוס נוסעים צר-גוף
צוות 2-3
נוסעים 90
ממדים
אורך 31.8 מטר
גובה 8.38 מ'
מוטת כנפיים 27.2 מ'
משקל ריק 23,060 ק"ג
משקל המראה מרבי 41,142 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 898 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 2,038 ק"מ
סייג רום 11,295 מ'
הנעה
2 מנועי JT8D תוצרת פראט אנד וויטני
תא הטייס במטוס
המטוס בשירות ניו יורק אייר בשנת 1983
המטוס בשירות סט'ורן איירוויז בשנת 1973

דאגלס DC-9אנגלית:Douglas DC-9) הוא מטוס נוסעים סילוני צר-גוף לטיסות קצרות ובינוניות מתוצרת דאגלס איירקראפט קומפני. טיסת הבכורה של המטוס הייתה ב-25 בפברואר 1965 והוא יוצר עד שנת 1982.

בסה"כ נבנו 976 מטוסים מדגם זה. (משנת 1967 יוצרו המטוסים על ידי מקדונל דאגלס).

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח המטוס החל בסוף שנות החמישים, וייצורו החל באפריל 1963. המטוס התבסס בחלקו על המטוס הקודם של דאגלס ה-DC-8, והוא היה גדול במעט מהמטוס שבואינג הציגה באותה התקופה ה-727.

למיקום המנועים בזנב המטוס יתרונות רבים בהן: שיפור זרימת האוויר במהירויות נמוכות, למדפי המטוס מרווח פעולה, וצמצום נזקי גוף זר על ידי עובדי שדות התעופה.

המטוס טס לראשונה ב-25 בפברואר 1965, חברת דלתא איירליינס הייתה לקוח ההשקה של המטוס בארצות הברית, לקוח ההשקה האירופי הייתה סוויסאייר.

המטוס וסדרת המטוסים שהתבססו עליו (מקדונל דאגלס MD-80, MD-90, והבואינג 717), זכו להצלחה רבה והם מדורגים במקום השלישי במכירות אחרי איירבוס A320 ובואינג 737, עם כמעט 2500 יחידות מכל הסדרות.

על בסיס המטוס פיתחה יצרנית המטוסים הסינית Comac את מטוס ה-ARJ21 שלה.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

DC-9 סדרה 10 הגרסה הראשונה למטוס והקטן שבהם, הופעלו על ידי מנועי JT8D-5 תוצרת פראט אנד וויטני, לגרסה זו 7 תת-גרסאות, יוצרו 137 מטוסים מדגם זה.

DC-9 סדרה 20 יוצרו ע"פ מפרט של חברת התעופה SAS, יוצרו 10 מטוסים מדגם זה.

DC-9 סדרה 30 התחרה בעיקר בבואינג 737, והיה 60% מייצור המטוס, נכנס לשירות בפברואר 1967. במטוס שופרו יכולות ההמראה והנחיתה במסלולים קצרים, הוגדלה קיבולת המושבים ומשקל ההמראה המותר, הופעלו על ידי מנועי JT8D-7 תוצרת פראט אנד וויטני. לגרסה זו ארבעה תת-גרסאות: 31, 32, 33, ו-34. יוצרו 662 מטוסים מדגם זה.

DC-9 סדרה 40 הגדלה של "סדרה 20", יוצרו 71 מטוסים מדגם זה.

DC-9 סדרה 50 המטוס הגדול מבין כל הגרסאות, נכנס לשירות באוגוסט 1975, והוא כלל שיפורים רבים. יוצרו 96 מטוסים מדגם זה.

C-9 הגרסה הצבאית למטוס, בתצורתו הצבאית שימש כמטוס מטען ולהטסת אחמי"ם. למטוס ארבע תת-גרסאות, בסה"כ יוצרו 48 מטוסים מדגם זה.

מפעילים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאונות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכל המטוס היה מעורב ב 117 תאונות ותקריות מתוכן 101 בהם המטוס הושמד, עם סך של 2,135 הרוגים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]