הפשיטה על האי גרין
הפשיטה על האי גרין (מבצע בולמוס 6) הייתה פשיטה של כוחות צה"ל בלילה שבין 19 ו-20 ביולי 1969, במהלך מלחמת ההתשה, על האי גרין בצפון מפרץ סואץ, כ־2.5 ק"מ מפורט תאופיק. (אשר בקרבת העיר סואץ שבמצרים) הפשיטה נחשבת לאחת מן הפעולות הצבאיות המזהירות שביצע צה"ל. על הפעולה פיקד סא"ל זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 באותו הזמן.
האי המלאכותי היה מאחז מבוצר של הצבא המצרי, אורכו 145 מטר, רוחבו המקסימלי 68 מטר. בהמשך למבצר הוקם על עמודים גשר באורך של 45 מטר שהיה מחובר אל מבנה מעוגל. נתוני המודיעין הצביעו על כך שבאי ממוקמים עמדת מכ"ם לבקרת אש נגד מטוסים, תותחי נ"מ בני 85 ו־37 מ"מ, 14 מקלעים, והוא אויש ב־80-100 חיילים מצרים שבתוכם יחידת קומנדו שאבטחה את המתקן.
בתגובה למתקפה מצרית על מוצב ישראלי בפורט תאופיק שבו נהרגו 7 חיילי שריון, החליטה ממשלת ישראל לתקוף את המוצב. שם הקוד שנבחר היה "בולמוס 6", בהמשך למבצע בולמוס 5 שבוצע חודש לפניו.
על האי פשטו בשני גלים כוחות של הקומנדו הימי שהגיעו למקום בשחייה ובצלילה וכוחות של סיירת מטכ"ל שהגיעו בסירות גומי[1]. לאחר לחימה קשה, כוחות צה"ל החזיקו באי במשך כשעה, וחיבלו בעזרת כ־80 ק"ג חומר נפץ בחלק הצפוני של המבנה. לצה"ל היו שישה הרוגים ועשרה פצועים. שלושה מן ההרוגים השתייכו לסיירת מטכ"ל ושלושה לקומנדו הימי. על פי צה"ל, למצרים היו בקרב בין 80-70 הרוגים וכל היתר פצועים. במהלך המבצע התברר כי המכ"ם ביעד היה דמה.
עם לוחמי צה"ל שהשתתפו בקרב נמנה עמי אילון, שנפצע קשה במהלך הקרב וזכה בעיטור הגבורה[2] על חלקו בקרב. כמו כן, זכה גיל לביא בעיטור העוז, ואילן אגוזי, דב בר, גדי קרול וזלי רוט זכו בעיטור המופת.
באותם ימים נטען, כי לפשיטה ולהצלחתה הייתה חשיבות מכרעת, שכן היא תרמה לאמון המטכ"ל ביכולתן של יחידות הקומנדו לעמוד במשימות פשיטה וחדירה לעומק האויב, והיוותה מכה קשה למצרים שנפגעו במה שחשבו למוצב החזק ביותר שלהם. על כך התבטא רפאל איתן, שהשתתף כקצין צנחנים וחיל רגלים ראשי בתכנון הלחימה הקרקעית במבצר ושהה בסירת-גומי לרגלי המבצר בעת הלחימה על היעד:
 |
ביצוע הפשיטה על האי גרין היה יוצא דופן בהצלחתו הבלתי רגילה... בפעולה זו השיג צה"ל הישג חשוב שאיננו רגעי... ההישג הוא בעצם המבצע, בו פילסנו דרך לשיטת לחימה חדשה, אשר הגבירה את ביטחוננו... המצרים, בחלומותיהם האיומים ביותר, לא חלמו על פעולה נועזת מסוג זה... ערכה של הפעולה הזו לגבינו היא, שלמרות האבידות הכבדות, הופגנו בה יכולת ורמה היכולים לשמש לנו תמרור במשך שנים רבות... |
 |
במחקרו "מלחמת ההתשה בראי המקורות המצריים" [3] מצא ד"ר מוסטפא כבהא עדויות להשפעה המוראלית שהייתה לפעולה זו על המצרים:
|
פעולה זו [האי גרין] היוותה נקודת מפנה במלחמת ההתשה. היא סימלה את התחלתו של שלב חדש במלחמה, שרוב החוקרים המצריים קרא לו 'שלב ההתשה הנגדית', בו עברה היוזמה הצבאית מידי מצרים לידי ישראל. |
|
המצרים הציגו תמונה הפוכה, לפיה הצליחו למנוע את הפשיטה ולגרום לכוח הפושט אבדות קשות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- זאב שיף, איתן הבר, לקסיקון לביטחון ישראל, הוצאת זמורה, ביתן, מודן
- מיכאל (מייק) אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, הוצאת ספריית מעריב
- זאב אלמוג, עטלפים בים האדום - פעולות מיוחדות של הקומנדו הימי במלחמות ההתשה ויום הכיפורים, הוצאת משרד הביטחון ו"מכון גלילי לחקר כוח המגן", 2007
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מבצע האי גרין באתר חיל הים
- תיאור מפורט של המבצע
- הפשיטה על האי גרין, באנציקלופדיה ynet
- "יכול להיות שלא נחזור, אבל לפחות נעשה את זה כמו גברים"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הקרב על האי גרין באתר דובר צה"ל
- ^ עיטור הגבורה שהוענק לעמי אילון, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- ^ מוסטפא כבהא, חרב אל-אסתנזאף: מלחמת ההתשה בראי המקורות המצריים (אפעל: יד טבנקין, מכון ישראל גלילי לחקר מדיניות ההתיישבות, הביטחון והחוץ; אוניברסיטת תל אביב, 1995), עמ'86
