טלי פחימה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלי פחימה (נולדה ב-8 בפברואר 1976), פעילת שמאל רדיקלי ישראלית.
בשנת 2004 נפגשה עם זכרייה זביידי, ראש ארגון "גדודי חללי אל אקצה" בג'נין, ותמכה בו. בעקבות זאת נעצרה במעצר מנהלי על ידי השב"כ. היא נחקרה והוחזקה בבידוד, בטענה שתכננה לבצע פיגועים בישראל. לאחר מכן הוגש נגדה כתב אישום באשמה לתמיכה בארגון טרור, החזקת נשק ללא רישיון וסיוע לאויב בשעת מלחמה. במסגרת עסקת טיעון הודתה בתרגום מסמך מסווג מעברית לערבית, ובעקבות כך הורשעה בעבירות פחותות יותר של מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ והפרת הוראה חקוקה. היא שוחררה מהכלא בינואר 2007. דמותה ומעשיה, כמו גם מעצרה המנהלי וכליאתה, גרמו להד תקשורתי וציבורי רחב.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת דרכה
פחימה נולדה בקרית גת וגדלה בעיר זו במשפחה חד-הורית. בוגרת מוסדות החינוך הדסים, רוגוזין ושלאון. שירתה בצה"ל כפקידת רס"ר. עבדה כמזכירה במשרד עורכי דין.
[עריכה] פעילותה לצדו של זכריה זביידי בג'נין
פחימה פיתחה עמדות פוליטיות שמאליות קיצוניות, לדבריה בהשפעת ראיון של כתב ynet עלי ואקד, ומספר מאמרים של גדעון לוי. [1] בהמשך יצרה קשר עם זכרייה זביידי, מפקד "גדודי חללי אל אקצה" בג'נין, ובמאי 2004 החליטה לבקר בג'נין ולפגוש את זביידי, ביקור אשר נמשך שבועיים. לאחר מכן ביקרה בג'נין מספר פעמים.
לדבריה, דאגתה הייתה לזכויות האדם של הפלסטינים. רוב ביקוריה נסובו סביב שיחות עם אנשים שונים במחנה הפליטים, ובפעילות בתחום הוראת המחשבים לילדי מחנה הפליטים. בג'נין הייתה פחימה תחת חסותם של זביידי ומקורביו. במהלך הלילות, זבייידי וחבריו המבוקשים שהו במקומות מסתור, ופחימה נשארה לישון בחדר עם נשים או ילדים. פחימה וזביידי הכחישו שמועות על קשר רומנטי ביניהם.
בזמן שהותה בג'נין ירתה פחימה באוויר בנשקו של זביידי. בנוסף סייעה למיצוב דמותם התקשורתית של פעילי הפת"ח באזור. בעקבות ידיעות באמצעי התקשורת על כוונה לחסל את זביידי, הצהירה כי תשמש לו "מגן אנושי".
פחימה סייעה לזביידי בתרגום מסמך צבאי בעברית, שסווג "סודי ביותר", שנפל לידיו, ובו תמונות של ארבעה מבוקשים שצה"ל ביקש לעצור, ולידן תאור קצר של כל אחד מהם. ארבעת המבוקשים היו זביידי, סגנו שנהרג לאחר מכן, ושני פלסטינים אחרים שנתפסו מאוחר יותר על ידי כוחות צה"ל. כמו כן הכיל המסמך תצלום אוויר של העיר ג'נין, ובו מסומנים בתיהם של ארבעת המבוקשים, וכן סימונים טקטיים כמו נתיב מילוט לכוח או כוחות צלפים.
[עריכה] חקירות בשב"כ ומעצר מנהלי
ב-9 באוגוסט 2004, בדרכה לג'נין, נעצרה פחימה ונחקרה בידי השב"כ במשך 28 ימים. לאחר מכן נכלאה בבידוד בכלא נווה תרצה. בתחילה חשדו גורמים בשב"כ כי סייעה לפיגוע במחסום קלנדיה ב-11 באוגוסט 2004 וכי התכוונה לבצע מעשי טרור נגד ישראלים בתחומי הקו הירוק. על בסיס טענות אלה נטען כי היא מסוכנת לציבור, ולכן יש להחזיקה במעצר מנהלי. ההסבר לאי הגשת כתב אישום נגדה היה כי הדבר יחשוף מידע מודיעיני סודי. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב אורי גורן, אישר את הארכת מעצרה המנהלי ב-3 חודשים, [2] וההחלטה אושרה גם בבית המשפט העליון.[3]
ב-5 בדצמבר, יום לפני דיון בבית-המשפט המחוזי באישור המשך המעצר המנהלי, היא הועברה לידי השב"כ שם נחקרה בשנית במשך 3 שבועות. בסוף תקופה זו, ב-26 בדצמבר 2004, הוגש נגדה כתב אישום.
בינואר 2005 החליט בית המשפט המחוזי לשחררה למעצר בית, אך בערעור שהוגש לבית המשפט העליון הוחלט שיש לעוצרה עד תום ההליכים, בגלל הסיכון לביטחון המדינה הגלום במעשיה ובשל החשש שתימלט. [4]
פחימה המשיכה להיות כלואה בבידוד. לאחר 9 חודשים מיום מעצרה, בעקבות עתירה שהגישה לבית המשפט המחוזי, הועברה לבידוד חלקי בו הותר לה להסותבב מעט באגף הכלא בו נכלאה, ולהתקשר בטלפון עם אמה ועורכת דינה. לאחר מספר שיחות קצרות עם אמצעי התקשורת במהלך הבאתה לבתי המשפט נאסר על פחימה לדבר עם אמצעי התקשורת, והוראה זו יושמה עד לתום משפטה.
[עריכה] המשפט
כנגד פחימה הוגש לבסוף כתב אישום בעבירות של תמיכה בארגון טרור, אחזקת נשק ללא רישיון וסיוע לאויב בשעת מלחמה. ב-11 בינואר 2005 נפתח משפטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. סיוע לאויב בשעת מלחמה היא עברה שיכולה לגרור עונש מוות, אולם נציגי התביעה הצהירו שאם תורשע פחימה, הם לא יבקשו לגזור עליה עונש זה. [5]
בסופו של דבר, במסגרת עסקת טיעון, הורשעה פחימה בעבירות של מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ והפרת הוראה חקוקה. בית המשפט גזר עליה שלוש שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורה מן הכלא (כאשר התנאי הוא שלא תעבור עבירה מן הסוג בו הורשעה).
בית המשפט קבע כי בתרגום המסמך שיבשה פחימה מבצע שתכנן צה"ל כנגד מחבלים. נזקו של מעשה התרגום מתואר בפסק הדין במשפטה:
- "הנאשמת הודתה כי החומר הסודי הוצג בפניה על ידי הפעילים והיא תרגמה להם את תוכנו, תוך מתן הסברים על מטרות המבצע, צירי התנועה ושמות המבוקשים. בהמשך לכך, הורה זביידי לאנשיו להסתתר עד סיומו של המבצע. ואכן, אותם מבוקשים ששמותיהם הוזכרו במסמך, וביצעו את הנחייתו של זביידי – לא נעצרו".
הסנגוריה במשפטה של פחימה וחוגים מהשמאל טענו כי אין כל השפעה לתרגום המסמך על ידה מפני שזביידי ואנשיו יודעים לקרוא עברית. על טענה זו הגיב בערעור השופט, אליקים רובינשטיין, בזו הלשון:
- מסמך סודי ביותר, גם אם נפל - ואכן נפל - לידי הפלסטינים בגלל רשלנות או משגה של גורם צבאי ישראלי, מחייב אזרח שאינו רוצה לסייע לאויב להתנהגות אחרת מאשר תרגומו של המסמך לאויב. כך, גם אם מצויים במקום יודעי עברית שיכלו לתרגם בצורה זו או אחרת את החומר, אך הם אנשים שעברית אינה שפת אמם ולא בהכרח מבינים הם כל מונח ודקות לשונית במסמך עברי. אכן, בצדק נטען על ידי בא כוח המשיבה כי אינה אשת מודיעין; אך שפת אמה עברית והיא שירתה בצה"ל, ולוא בתפקיד זוטר, והיא מעורה בישראל. אבל גם אם נניח כי יתרונה היחסי של המשיבה על ידידיה בהקשר דנא היה מועט – דבר השנוי במחלוקת – עצם התרגום מצביע על גלישה מן המתחם ההומניטרי של עיסוק במחשבים אל הסיוע לכאורה לאויב; ומבחינת התנהגותה של המשיבה, גם אם יכלו אחרים לקרוא את החומר בצורה זו או אחרת, היה בכך לכאורה סיוע לאויב.
ב-3 בינואר 2007 החליטה ועדת השחרורים של השב"ס לנכות שליש מתקופת מאסרה של פחימה על התנהגות טובה (בניגוד לנהוג עם אסירים ביטחוניים). פחימה השתחררה באותו היום, וכשנשאלה האם מצטערת על מה שעשתה, אמרה "אני לא מתחרטת, היה שווה את המחיר". [6] בנוסף, הוועדה הטילה עליה איסורים מסוימים: נאסר עליה לצאת מהארץ, להיכנס לשטחי יהודה ושומרון, או ליצור קשר עם זביידי.
[עריכה] הוויכוח סביב הפרשה
דמותה ומעשיה של טלי פחימה, כמו גם מעצרה וכליאתה, גרמו להד תקשורתי וציבורי רחב. רבים ראו בה בוגדת, התומכת בטרור הפלסטיני. אחרים ראו בה פעילת שלום נאיבית, והיו שחשו שמעשיה קידמו את הצגת האויב כאנושי, לטוב או לרע. השמאל הרדיקלי ראה בה סמל חיובי - מצביעת "הליכוד" מעיירת פיתוח אשר החלה לדבר עם האויב וגילתה את "האדם שמאחורי המחבל" ואת הסבל הפלסטיני בעקבות השליטה של ישראל בשטחים. פעילי שמאל טענו שבתור שכזו הרגיש הממסד הביטחוני צורך להשתיק את קולה.
גם סביב מעצרה המנהלי, שאושר בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, התקיים ויכוח פוליטי. חוגים בשמאל, כחבר הכנסת יוסי ביילין, וכן מהימין, כחבר הכנסת אורי אריאל ו"חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי", התנגדו למעצר המנהלי הממושך בטענה שהוא פוגע בזכויות האדם, ואילו רוב המערכת הפוליטית, כשר המשפטים יוסף לפיד, צידדה במעצר בגלל חומרת המעשים שיוחסו לפחימה. [7]
ביקורת נוספת כוונה כלפי השב"כ והפרקליטות שטענו באמצעי התקשורת עם מעצרה המנהלי של פחימה שהיא סייעה להוציא פיגועי טרור ותמכה בו, אישומים שנותרו בגדר טענות בלבד ואף לא הוכנסו לכתב האישום שהוגש נגדה.
[עריכה] פעולות ההזדהות והתמיכה בטלי פחימה
הרשות הפלסטינית הפקידה לחשבון הבנק שלה קצבה חודשית כמקובל לגבי אסירים ביטחוניים.
אנשי רוח השייכים לשמאל הרדיקלי בישראל ובראשם המשורר סמי שלום שיטרית ופרופ' יעקב כתריאל צידדו בשחרורה. למדינת ישראל הוגשה עצומה החתומה על ידי מאות פעילי שלום בעולם ובראשם כלת פרס נובל לשלום מייריאד קוריגן הקוראים לשיחרורה.
המשורר אהרון שבתאי כתב שני שירים על פחימה,[8] והמשורר מאיר ויזלטיר כתב שיר לרגל שחרורה. השיר פורסם במוסף "תרבות וספרות" של "מעריב". [9]
בשנת 2006 יצא הסרט הדוקומנטרי "טלי פחימה חוצה את הקווים", מאת הבמאי טל חכים, ובהפקתו של יואב רועה. הסרט מספר את סיפורה של טלי פחימה מנקודת מבט אוהדת, ומראיין אותה, את בני משפחתה ואת זכריה זביידי. בסוף 2007 יצא לרדיו השיר "טלי" של דני אמיר בו מסופר על היום ב-2022 בו פחימה נבחרת לנשיאת המדינה, השיר יצא גם באלבומו של אמיר, "שמונה שירים על אלוהים והכיבוש"
[עריכה] לאחר שחרורה מהכלא
ביום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל השתתפה פחימה בטקס הדלקת המשואות האלטרנטיבי של תנועת "יש גבול", ובמסגרתו הדליקה משואה לכבוד "השבויים הפלסטינים, האסירים הפוליטים אזרחי מדינת ישראל, השבויים הלבנונים בישראל, והשבויים הישראלים המוחזקים בלבנון ובעזה" ולכבודו של "חברי זכריה זביידי שביחד ניפצנו חומות והפכנו את הבלתי אפשרי לאפשרי בחברות אמיצה" טקס הדלקת משואות זה, ובמיוחד השתתפותה של טלי פחימה בו, עורר הד נרחב בציבור, והחיה מחדש את הוויכוח באשר לחופש הביטוי.[10]
ב 11 במרץ 2008, השתתפה בניחום אבלים בבית משפחתו של המחבל עלאא' אבו דהיים, שביצע את הפיגוע בישיבת מרכז הרב בירושלים.[11]
לאור המו"מ שזביידי ניהל עם השב"כ ביולי 2008 על מנת לאפשר לו לצאת מג'נין התנערה פחימה מזביידי וגינתה אותו. [12]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "תשוחרר טלי פחימה"- אתר תמיכה בפחימה (לא מתעדכן מאז 2005)
- פח 1229/04 מדינת ישראל נ' טלי פחימה, ניתן ביום 22/12/2005, גזר הדין במשפטה של טלי פחימה, בעקבות עסקת הטיעון, באתר בתי המשפט
- איתמר ענברי, "פגישת הפסגה" של האסירות הביטחוניות, באתר nrg
- וידאו-בלוג של טלי פחימה - באתר Flix של תפוז
[עריכה] הערות שוליים
- ^ השפעתם של הנזכרים תוארה בכתבתם של גידי וייץ ויובל קרני, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, 21 בינואר 2005.
- ^ המדינה: לא יוגש אישום נגד פחימה כדי לא לחשוף מידע, באתר וואלה
- ^ עמ"ם 8607/04 טלי פחימה נגד מדינת ישראל
- ^ בש"פ 801/05 מדינת ישראל נגד טלי פחימה
- ^ התביעה: לא נבקש עונש מוות עבור טלי פחימה ורד לוביץ' ומירי חסון, ynet 11.1.05
- ^ רענן בן צור, פחימה בחוץ: "לא מתחרטת, היה שווה את המחיר", באתר ynet
- ^ המדינה: לא יוגש אישום נגד פחימה כדי לא לחשוף מידע, באתר וואלה
- ^ אהרון שבתאי, שני שירים על טלי פחימה מאת אהרון שבתאי (בקובץ "שמש שמש", 2005)
- ^ מאיר ויזלטיר, 3 בינואר 2007
- ^ רועי מנדל, פחימה: אני מדליקה משואה זו לכבוד זביידי, באתר ynet
- ^ אבירם זינו, אורחת בסוכת האבלים בג'בל מוכבר: טלי פחימה, באתר ynet, 11.3.08
- ^ טלי פחימה: זכרייה זביידי הוא הזונה של השב"כ
