יהדות הונג קונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יהדות הונג קונג היא קהילה יהודית משגשגת בהונג קונג, סין. הקהילה מונה כ-5,000 חברים, ויש בה חמישה בתי כנסת, מקווה טהרה, שלוש מסעדות כשרות ובית קברות יהודי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים הגיעו לראשונה להונג קונג, מאז העברת הריבונות מסין לבריטניה בשנת 1842. סוחרים יהודים (בעיקר מעיראק, מומבאי וקולקטה) העבירו את משרדיהם מהעיר השכנה גואנגג'ואו, כדי לפתח את הנמל החדש. הקהילה הקטנה סבבה בעיקר סביב עסקיהם של משפחת ששון ומשפחת כדורי. בשנת 1857 בנה הסוחר היהודי הברונט יעקב אליאס ששון[1],בן למשפחת ששון, את בית הכנסת הראשון בהונג קונג "אהל לאה", ויסד את הקהילה היהודית במקום. פריצתה של מלחמת העולם השנייה, והכיבוש היפני של הונג קונג, השעתה באופן זמני את הפעילות היהודית באזור. אולם בזמן זה החלו להגיע להונג קונג יהודים רבים מארצות אירופה, שברחו עקב אימי המלחמה.

בית הכנסת אהל לאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת הוקם לראשונה על ידי מר יעקב ששון ואחיו ברחוב הוליווד בשנת 1870, ועבר ממקום למקום במהלך השנים. בשנת 1899 הסכימו בחברת ד. ששון ושות', כי יש לבנות בית כנסת חדש וקבוע, למלאכת חיפוש השטח הנכון נבחר עמנואל רפאל בלילוס - סוחר יהודי מוצלח שהיה אף חבר בחבר-המנהלים של בנק הונג קונג-שאנגחאי. עמנואל מצא מקום שהיה לדעתו מתאים לבניית בית הכנסת החדש ברחוב קנדי. למרות זאת לא הוקם בית הכנסת במקום גם כיון שלא ניתן היה לאסוף מספיק כסף לקניית הקרקע הנ"ל, וגם עקב חילוקי דעות בינו לשאר חברי הקהילה בעניין כמה מהשטח אכן יוקדש לבניית בית הכנסת, וכמה ישאר בידיו. לבסוף הוחלט על הקמת בית הכנסת ברחוב רובינזון בעלות של $26,000, ששולמו על ידי משפחת ששון. אבן הפינה הונחה על ידי אברהם חיים יעקב רחמים, חבר בחברת ד. ששון ושות' ב-7 באוגוסט 1901. בית הכנסת נקרא "אהל לאה" לזיכרון אמו של המייסד מר יעקב אליהו דוד ששון, שנפטרה בכח בניסן ה'תרל"ח (1 במאי 1878. בניית בית הכנסת הסתיימה בשנת ה'תרס"ב - 1902.

בסוף שנות השמונים, דנו חבר הנאמנים של בית הכנסת על אפשרות הריסת בית הכנסת, ובנייתו במקום אחר. הקרקע עליה נבנה בית הכנסת עלתה בשוויה הרבה מאוד יחסית למחיר בו נקנתה, והיה נראה בעיניהם כי מוטב למכור את השטח ובסכום שיתקבל בדמיו להקים בית כנסת חדש יותר. רעיון הריסת בית הכנסת ירד מהפרק, לאחר שאחת הנשים שנכחה במקום עמדה בתוקף על כך שבית הכנסת אסור להרסו. למרות זאת, רעיון מכירת הקרקע לא ירד מהפרק, והקרקע נמכרה לבסוף אולם רק בחציה. אזור בית הכנסת נותר שלם, בית הכנסת עבר שיפוץ, ועל האזור האחר הוקמו שני בנייני מגורים גבוהים ביותר. חמש הקומות התחתונות נותרו בבעלות הקהילה היהודית, ובהם מסעדה כשרה למהדרין, בריכה, ספרייה ושאר צרכי הקהילה.

בית הכנסת הוקם על ידי סוחרים עיראק, המשויכת ליהדות ארצות האסלאם, כך שנוסח התפילה בתחילה היה "נוסח עדות המזרח". אולם עם השנים בית הכנסת עבר תהפוכות רבות, וכיום נוסח התפילה הוא אשכנזי ("נוסח ספרד") בהיגוי ישראלי. בבית הכנסת מתקיימות כמעט כל התפילות, למעט תפילות מנחה וערבית בימי החול (לא כולל ימי ראשון וימי פגרה).

קהילת "שובה ישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת שובה ישראל, הוקמה באוקטובר 1991, על ידי משפחת דרוויש לאחר חילוקי דעות שקמו בין מר דוד דרוויש, אז ראש מחלקת יהדות בקהילה, לשאר חברי הקהילה, בדבר כמה אורתודוקסי על בית הכנסת להיות. במקורה נפתחה הקהילה כדי לספק בית כנסת לציבור החרדי יותר, אולם עם השנים התפתחה הקהילה והיא מונה כיום, מלבד בית הכנסת גם כולל אברכים, מסעדה כשרה למהדרין ואף מקיימת סמינרים בנושא יהדות למטיילים.

לקהילה אף היה בית ספר חרדי, שנסגר בשנת 2006, עקב מעבר של משפחת המייסדים לישראל.

חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכות תשס"ז בחב"ד

הרב מרדכי אבצון, הגיע כבר בשנות השמונים כשליח חב"ד להונג קונג. בצעדיו הראשונים הוא (בעזרת אנשים נוספים מהקהילה) הכשיר את מטבח הקהילה היהודית, וערך את סדר הפסח הכשר הראשון. אחר כך הוא חזר לארצות הברית ושב להונג קונג לאחר נישואיו. אז שימש כרב בקהילת "אהל לאה". בשנת 1986 פתח את קהילת חב"ד בהונג קונג - החב"ד הראשון במזרח הרחוק, ויסד את "ליובאוויטש של המזרח הרחוק" (L.I.F.E Lubavitch of the Far East). מאז הוא ואשתו, מרת גולדי, מנהלים את הקהילה החבדי"ת בהונג קונג.

עם השנים הקהילה גדלה, ופתחה סניפים בכל רחבי סין. כיום פועלים שמונה סניפים בשנג'ן, גואנגג'ואו, שאנגחאי, פודונג, בייג'ינג, לנטאו וקאולון.

הקהילה מקיימת תפילות שחרית בכל ימות השבוע, ותפילות וסעודות שבת. הקהילה שמה דגש על פעילות לילדים, ומקיימת קמפ שנתי ברוח היהדות, כמו גם פעילויות רבות במשך השנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקובל כי מר ששון, שהיה תלמידו של הבן איש חי, קיבל הוראה מרבו לבנות בית כנסת בכל מקום בו מתקבצים יהודים, ואין להם עדיין בית כנסת. וכך בית הכנסת בסינגפור, שאנגחאי, כלכולתה ועוד במזרח הרחוק נבנו על ידו, או על ידי אחיו.


יהדות אסיה
אוזבקיסטןאזרבייג'ןאינדונזיהאיראןאפגניסטןארמניהבוכרהגאורגיהיהודי ההריםהודוהונג קונגטג'יקיסטןטורקיהיפןכורדיסטןלבנוןמיאנמרסוריהסיןסינגפורעיראקחצי האי ערבפקיסטןקוצ'יןקזחסטןקירגיזסטןקפריסיןרוסיהתימןצפון תימן)
ילדים יהודים עם המורה שלהם בסמרקנד