כנסיית ג'ובאני הקדוש של הנזירים

כנסיית ג'ובאני הקדוש של הנזירים
Chiesa di San Giovanni degli Eremiti

מגדל הפעמונים
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2015, לפי קריטריונים 2, ו-4 שטח האתר 0.3 הקטאר (אתר מורשת עולמית) חלק מתוך האתרים הערבים-נורמנים בפלרמו והקתדרלות של צ'פלו ומונריאלה
מידע כללי
סוג	כנסייה
על שם	יוחנן המטביל
מיקום	פלרמו
מדינה	איטליה
מייסדים	רוג'רו השני, מלך סיציליה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1136
תאריך פתיחה רשמי	1136
סגנון אדריכלי	אדריכלות נורמנית, התרבות הנורמנית-ערבית-ביזנטית
מידות
שטח	0.3 הקטאר
קואורדינטות	38°06′35″N 13°21′17″E
(למפת איטליה מוגדלת)   בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה והרצגובינה מ. תוניסיה אלג'יריה הים האדריאטי הים הטירני הים הליגורי הים התיכון כנסיית ג'ובאני הקדוש של הנזירים (למפת איטליה רגילה)   בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה והרצגובינה מ. תוניסיה אלג'יריה הים האדריאטי הים הטירני הים הליגורי הים התיכון כנסיית ג'ובאני הקדוש של הנזירים (למפת סיציליה רגילה)   פלרמו קטניה מסינה סירקוזה מרסלה ג'לה רגוזה טרפאני קלטניסטה אטנה ק. מלטה הים היוני הים הטירני הים התיכון כנסיית ג'ובאני הקדוש של הנזירים (למפת סיציליה מוגדלת)   פלרמו קטניה מסינה סירקוזה מרסלה ג'לה רגוזה טרפאני קלטניסטה אטנה ק. מלטה הים היוני הים הטירני הים התיכון כנסיית ג'ובאני הקדוש של הנזירים

הכנסייה ומגורי הנזירים

כנסיית ג'ובאני הקדוש של הנזירים המתבודדים (באיטלקית: Chiesa di San Giovanni degli Eremiti) היא כנסייה בלתי פעילה בסגנון נורמני, שהוקמה בשנת 1132 על ידי המלך רוג'רו השני, מלך סיציליה, קרוב למתחם האדריכלי של פאלאצו דיי נורמני בפלרמו בירת האי סיציליה באיטליה. זהו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בתוך האתרים הערביים-נורמניים בפלרמו והקתדרלות של צ'פלו ומונריאלה.

היסטוריה

הבניין מורכב מכמה חלקים מתקופות שונות. בתחילה הייתה הכנסייה מבנה פגני, מאוחר יותר, בשנת 581, בתקופת האפיפיור גרגוריוס הראשון הוסב המבנה למנזר, שהוקדש להרמס הקדוש , והוא שימש נזירים בנדיקטינים. ההתייחסות ל"נזירים המתבודדים" (באיטלקית Eremiti) בשם הנוכחי של הכנסייה הוא כנראה עיוות של שמו המקורי של המנזר. במאה העשירית, בתקופת השלטון הערבי בסיציליה, נבנה במקום מסגד בסגנון ערבי. הוא כלל חצר מלבנית מוקפת חומה, עם שורת עמודים בצד הצפוני ואולם גדול שממדיו 6 × 18 מטרים בצד המזרחי. בציר המרכזי של אולם ערבי זה היו חמישה עמודים מרובעים, אשר חילקו את האולם לשתי ספינות, שתקרתן כללה שנים עשר קמרונות צולבים.

הכנסייה נבנתה, תוך שימוש בחלקים מהמסגד, על ידי רוג'רו השני, מלך סיציליה, זמן קצר לאחר הכתרתו כמלך סיציליה בשנת 1130, כחלק מהמנזר הלטיני העתיק ביותר בפלרמו, והושלמה בשנת 1143.

הקיר הצפוני של החצר הקדומה שימש כחומה הדרומית של הכנסייה. הטרנספט נבנה בתוך האולם הערבי, שאר האולם שימש כחדר תשמישי הקדושה. הכנסייה הוענקה למסדר נזירים בנדיקטיני "מסדר הנזירים המתבודדים של מונטוורג'ינה" (Congregazione degli eremiti di Montevergine).

בשנת 1464 הוענקה הכנסייה למנזר הבנדיקטיני של סן מרטינו דלה סקאלה (San Martino delle Scale), ובשנת 1524 לבנדיקטינים ממונריאלה. לאורך מאות שנים, נוספו מבני מנזר ומגורים סביב הכנסייה.

בשנת 1877 בוצעו שפוצים נרחבים על ידי האדריכל ג'וזפה פטריקולו שרצה להשיב לכנסייה את המראה המקורי מהמאה ה-12. בין היתר, נחשפו האפסיס והחזית הצפונית של הכנסייה והוסר כיסוי הסטוקו שנוצר אחר כך. בהזדמנות זו נהרסו הבניינים שלאחר ימי הביניים. הכיפות קיבלו את הצבע האדום רק במאה העשרים, כאשר אדריכל מצא קטעים של טיח אדום על כיפות והחליט לצבוע את כולן באדום.

החלק החיצוני של הכנסייה

מבנה הכנסייה הוא בצורת האות T. הספינה הרחבה משתרעת בכיוון מערב-מזרח ונושאת שתי כיפות גדולות על גבי "תוף" גלילי.

אורך הטרנספט הוא כמחצית מאורך הספינה, הוא מהווה את הצד המזרחי של הכנסייה וכיוונו צפון-דרום. גובהו משתנה, הזרוע הרוחבית הדרומית גבוהה כמו הספינה ובעלת כיפה על עמודים קטנה יותר מאשר הכיפות של הספינה. החלק האמצעי של הטרנספט הוא גבוה יותר מהספינה וגם לו יש כיפה קטנה על עמודים. מצדו המזרחי בולט אפסיס מהקיר. הזרוע הצפונית של הטרנספט נושאת מגדל עם פתחי חלונות גדולים בצורת קשת מחודדת, הממוסגרים בקומה העליונה על ידי קשתות עיוורות משולשות. גם על המגדל יש כיפה קטנה על עמודים.

בחזית המזרחית, קיר האולם הערבי לשעבר מתחבר לטרנספט מדרום. יש לו רק פתחי חלונות צרים. גם הקיר הדרומי של מתחם הבניין הערבי לשעבר נשמר, אך החומה המערבית חסרה.

מדרום למתחם נמצאת הכנסייה הבארוקית של סן ג'ורג'ו בקמוניה (Chiesa di San Giorgio in Kemonia).

פנים הכנסייה

בצד המערבי נכנסים לספינה, המחולקת לשני חלקים ריבועיים המופרדים על ידי קשת. מעל כל חלק מתנשאת מבחוץ כיפה גדולה. המעבר בין הבסיס המרובע לכיפה מתרחש באמצעות קשתות זוויתיות תלת-שלביות.

הטרנספט מחולק על ידי קשתות מחודדות לשלושה חדרים עם אפסיסים. מבין שלושת האפסיסים, האפסיס האמצעי כמעט עגול למחצה וניתן לראותו גם מבחוץ. שני האפסיסים הצדדיים, לעומת זאת, כל כך שטוחים שהם נבלעים בעובי הקיר החיצוני.

מזרוע הצלב הימנית של הטרנספט אפשר להגיע לאולם הערבי לשעבר, ששימש לימים כחדר תשמישי הקדושה. עדיין ניתן לראות את שרידי העמודים והקמרון המקורי. תקרת החדר נתמכת על ידי שלושה קמרונות צולבים. החלונות המקורים בצורת קשת מחודדת נסתמו בלבנים למעט פתח צר. בגומחה מקושתת ניתן לראות שרידים של פרסקו של מרים, אם ישו יושבת על כס המלכות ומוקפת בשני קדושים. יש גם כמה שרידים של כתובות אדומות על הקירות.

הקלויסטר

הקלויסטר, הכולל גן עשיר, ממוקם צפונית-מערבית לספינה. הוא מתוארך למאה ה-13 או עוצב אז מחדש. זה כנראה היה אחד הבניינים ההרוסים של המנזר. עמודי שיש כפולים עם כותרות מעוטרות במוטיבים מהצומח תומכים בארקדות עם קשתות מחודדות. באמצע הקלויסטר יש שרידי באר בסגנון ערבי.

גלריה

• 
  שרידי הפרסקו בחדר תשמישי הקדושה
• 
  קיר הטרנספט עם האפסיס הבולט
• 
  הקלויסטר
• 
  האולם הערבי
• 
  שרידי הבאר

לקריאה נוספת

• Teresa Torregrossa, San Giovanni degli Eremiti a Palermo, Palermo, Edizioni Caracol, 2013, ISBN 978-88-98546-04-6
• Nicola Giuliano Leone, Eliana Mauro, Carla Quartarone, Ettore Sessa, Siculo-Norman Art: Islamic Culture in Medieval Sicily, Museum With No Frontiers, MWNF (Museum Ohne Grenzen), 2013, ISBN 9783902782052

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כנסיית ג'ובאני הקדוש של הנזירים בוויקישיתוף

• The church of San Giovanni degli Eremiti
• Church St. John of the Hermits top Sites to see in Palermo
• [ https://web.archive.org/web/20200624012326/https://helloseacily.com/en/st-john-of-the-hermits Filippo Liga, St.John of the hermits]