הבדלים בין המינים בפסיכולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבדלים בין המינים בפסיכולוגיה הוא נושא המתייחס להשפעה של המין או המגדר על הבדלים תפקודיים, התנהגותיים ורגשיים בין המינים בקרב בני אדם. ההבדלים מוסברים על ידי קיומם של יחסי גומלין מורכבים בין גורמים ביולוגיים, התפתחותיים ותרבותיים, הקיימים במגוון רחב של תחומים: בריאות הנפש, יכולות קוגניטיביות, מאפייני אישיות, רגשות, מיניות ויחסים בינאישיים. ההבדלים בתחומים הללו יכולים להיות תוצאה מולדת או נרכשת. המחקר בתחום זה בוחן כיצד השפעות ביולוגיות וסביבתיות יוצרות את ההבדלים הללו, אם כי לעיתים קרובות הנושא נשאר בלתי מוסבר.[1][2][3]

מספר גורמים משפיעים על התפתחות ההבדלים בין המינים, כולל גנטיקה ואפיגנטיקה (שינויים באופן הפעולה של הגנים); הבדלים במבנה ותפקוד המוח; הורמונים, וחיברות (סוציאליזציה).

אופן ההתהוות של המגדר שנויה במחלוקת בתחומים מדעיים רבים, כולל פסיכולוגיה. בתחום זה ישנן נקודות מבט שונות לגבי הקביעה כמה השינויים בין המגדרים נובעים מגורמים ביולוגיים, נוירוכימיים ואבולוציוניים (טבע), או מגורמים של תרבות וסוציאליזציה (טיפוח). דבר זה ידוע בתור הדיון על תורשה מול סביבה.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסיכולוגיה, הבדלים בין המינים מתייחסים להבדלים רגשיים, מוטיבציוניים או קוגניטיביים בין המינים. לדוגמה, גברים נוטים יותר לאלימות בעוד שנשים נוטות יותר לאמפתיה.

המונחים "הבדלים בין המינים" ו"הבדלים בין המגדרים" משמשים לעיתים לסירוגין, בכדי להתייחס להבדלים בהתנהגויות של גברים ונשים כהבדלים ביולוגיים ("הבדלים בין המינים") או כהבדלים סביבתיים/תרבותיים ("הבדלים מגדריים"). לעיתים קרובות קשה להבחין בין הגורמים, עקב הקושי בקביעה אם ההבדל הוא ביולוגי או סביבתי/תרבותי. עם זאת, לרוב, המונח "מין" יתייחס להבדלים ביולוגיים ו"מגדר" יתייחס להבדלים חברתיים.[4]

מגדר נתפס בדרך כלל כמערכת של מאפיינים או תכונות המזוהות עם מין ביולוגי מסוים (זכר או נקבה). המאפיינים המגדירים בדרך כלל מגדר מתייחסים לזכר או נקבה. בתרבויות מסוימות, מגדר לא תמיד נתפס כבינארי, או קשור באופן מדויק למין ביולוגי. כתוצאה מכך, בתרבויות מסוימות ישנן וריאציות שונות בין ההגדרות של המגדרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמונות לגבי הבדלים בין המינים היו קיימות ככל הנראה לאורך ההיסטוריה.

בספרו "על מוצא המינים" משנת 1859, צ'ארלס דרווין הציע שבדומה לתכונות גופניות, תכונות פסיכולוגיות מתפתחות באמצעות ״תהליך הברירה המינית״ :

בעתיד הרחוק אני רואה שדות פתוחים למחקרים הרבה יותר חשובים. הפסיכולוגיה תתבסס על בסיס חדש, של רכישת יכולת וכח נפשיים בהדרגתיות״

— צ'ארלס דארווין, ״מוצא המינים״ 1859, p. 449.

שניים מספריו המאוחרים, "השתלשלות האדם והברירה ביחס למין" (1871) ו"ביטוי הרגשות באדם ובעלי חיים" (1872) חוקרים את הנושא של ההבדלים הפסיכולוגיים בין המינים. השתלשלות האדם והבחירה ביחס למין מתייחס לברירה המינית באבולוציה האנושית, שחלק ממנה קשור לתכונות פסיכולוגיות.[5]

חקר המגדר התפשט בשנות ה-70. במהלך תקופה זו פורסמו עבודות אקדמיות של חוקרים בנושא של לימודי מגדר. בשנת 1978 יצא לאור הספר נשים ותפקידי מין: פרספקטיבה פסיכולוגית חברתית, שהיה אחד מספרי הלימוד הראשונים על הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי אופן ההתנהגות של נשים ועל השפעת מין על תפקידים.

עבודות אקדמיות משפיעות התמקדו בפיתוח הנושא של המגדר. בשנת 1966 הספר התפתחות הבדלי המין יצא לאור על ידי אלינור אי מקובי.[6] ספר זה בחן אילו גורמים משפיעים על התפתחות המגדר של ילד, כאשר בין הגורמים הוזכרו השפעות של הורמונים, למידה חברתית והתפתחות קוגניטיבית. ב-1972 פורסם הספר Man and Woman, Boy and Girl, מאת ג'ון מאני, ודיווח על ממצאים של מחקר שנעשה עם נבדקים אינטר-מיניים. לפי הספר, הסביבה החברתית שבה ילד גדל משמעותית יותר לקביעת המגדר מאשר הגורמים הגנטיים שנולד איתם. רוב התיאוריות של מאני בנוגע לחשיבות הסוציאליזציה בקביעת המגדר זכו לביקורת חריפה, במיוחד בקשר לדיווח השגוי שהיה על הצלחה בשינוי מין לתינוקות.

בשנת 1974 יצא לאור הספר "הפסיכולוגיה של ההבדלים המינים". לפי הספר, גברים ונשים מתנהגים בצורה דומה יותר מאשר בעבר. בנוסף, לילדים ישנה השפעה מסוימת על ההגדרה המגדרית אליה הם גדלים, בין אם באמצעות בחירה של איזה מהורים לחקות, בין אם בבחירה בפעילויות של אחד המגדרים (כגון משחק עם בובות מול דמויות פעולה)[7]

תכונות פסיכולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונות אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר בין-תרבותי מצא הבדלים מגדריים במבחנים המודדים חברותיות ורגשיות. לדוגמה, בסקאלות הנמדדות לפי חמש תכונות האישיות הגדולות נשים מדווחות באופן עקבי על רמה גבוהה יותר של נוירוטיות, נעימות, חום ופתיחות לרגשות, וגברים מדווחים יותר על אסרטיביות ופתיחות גבוהה לרעיונות.[8] עם זאת, קיימת חפיפה משמעותית בכל התכונות הללו בין גברים לנשים, כך שאישה מסויימת עשויה, למשל, להיות נוירוטית פחות מאשר רוב הגברים.[9]

מחקרים בין-תרבותיים מצאו שונות בהבדלים בין המינים בתרבויות שונות. ההבדלים בין המינים בתכונות האישיות היו גדולים יותר בתרבויות שוויוניות. עם זאת, השונות בין אזורים מפותחים לפחות מפותחים הייתה בעיקר בין גברים, ופחות בין נשים. גברים באזורים מפותחים היו פחות נוירוטיים, מוחצנים, מצפוניים ונעימים בהשוואה לגברים באזורים פחות מפותחים בעולם. אצל נשים, לעומת זאת, לא נצפו הפרשים משמעותיים בתכונות האישיות בין אזורים.[10]

הבדלים בתכונות אישיות הקשורות ישירות לרגש ולאמפתיה בין המינים נמדדים בסולם המקיאווליאניות. אנשים עם ציונים גבוהים במימד הזה הם קרים מבחינה רגשית; דבר זה מאפשר להם להתנתק מאחרים ומערכים, ולפעול בצורה אגואיסטית שלא מונעת על ידי רגש, אמפתיה או מוסר. במדגמים גדולים של סטודנטים בארצות הברית, גברים בממוצע נמצאים במקום גבוה יותר במדד מאשר נשים. בנוסף, לזכרים יש ייצוג יתר במדדים גבוהים מאוד, בעוד שלנקבות יש ייצוג יתר במדדים נמוכים מאוד.

מחקר מטא-אנליזה של 355 מחקרים משנת 2014 מצא כי אצל גברים ישנן רמות גבוהות משמעותית של נרקיסיזם מאשר נשים.[11] החוקרים ציינו כי מקור ההבדלים המגדריים בנרקיסיזם בתכונות אישיות שונות, כגון תחושת הזכאות והסמכות המוגברת של גברים.

גברים בממוצע הם אסרטיביים יותר ובעלי הערכה עצמית גבוהה יותר מנשים. אצל נשים בממוצע ישנה רמה גבוהה יותר של מוחצנות, חרדה, אמון, ובמיוחד ״רכות״.[12]

נהוג לסווג תחומי עניין לפי המודל של הולנד (ריאליסטי, חוקר, אמנותי, חברתי, יוזם, קונבנציונלי). לפי חלוקה זו, גברים מעדיפים לעבוד עם דברים, בעוד שנשים מעדיפות לעבוד עם אנשים. גברים גם נוטים יותר לנושאים ריאליסטיים וחקרנות, ונשים לנושאים אמנותיים, חברתיים וקונבנציונליים. גברים מתעניינים יותר גם בהנדסה, מדע ומתמטיקה.[13]

רגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הרגשי, קיימים הבדלים בולטים בין המינים. בהשוואה לגברים, נשים מדווחות על עוצמה גדולה יותר של השפעה רגשית, חיובית או שלילית. נשים גם דיווחו על חוויה אינטנסיבית ותכופה יותר של רגשות כמו שמחה ואהבה, אך גם חוו יותר מבוכה, אשמה, בושה, עצב, כעס, פחד ומצוקה. חווית גאווה הייתה תכופה ואינטנסיבית יותר עבור גברים מאשר נשים.[14] בהשוואה לגברים, נשים מדווחות על פחד מוגבר כאשר הן מדמיינות מצב בו הן נמצאות לבד בבית ורואות אדם זר התקרב לבית. נשים גם מדווחות על יותר פחד במצבים שכוללים התנהגות עוינת ותוקפנית של גברים.

 הדבקה רגשית מתייחסת לתופעה שבה רגשות של אדם הופכים דומים לרגשות של אנשים מסביב. נמצא כי נשים מגיבות יותר לתופעה.[15] למעשה, נמצא כי בעוד שברגשות הקשורים לכעס החוויות הרגשיות היו חזקות יותר אצל גברים, אצל נשים הביטוי הרגשי החיצוני היה חזק יותר. בנוסף, לגברים הייתה תגובה פיזיולוגית גבוהה יותר לגירויים שנועדו לעורר כעס.[16] בהתאם לגישה כי חוויה רגשית וביטוי חיצוני שלה הם שני דברים שונים, מחקר בחן הבדלים רגשיים באמצעות תגובות לצפיה בסרטונים ומצא כי לא הייתה עקביות בין החוויה הרגשית לביטוי הרגשי בתגובה לסרטונים. בעוד שלגברים היו חוויות רגשיות חזקות יותר, אצל נשים הביטוי הרגשי היה חזק יותר, כאשר במקרה זה המונח חוויה רגשית מתייחס לעוררות הפיזיולוגית עקב גירוי חיצוני, וביטוי רגשי מתייחס לביטוי החיצוני של החוויה הסובייקטיבית.[16]

נמצא כי הבדלים בחיברות יכולים לגרום להבדלים בין המינים הן ברגש והן בדפוסי פעילות המוח.[17]

הפסיכולוגית אן קרינג טוענת כי "זה לא נכון להצהיר באופן גורף שנשים יותר רגשניות מגברים, אלא שנשים מציגות את רגשותיהן יותר מגברים". בשני מחקרים שערכה נמצא כי נשים מביעות פנים יותר מגברים בכל הנוגע לרגשות, חיוביים ושליליים כאחד. חוקרים אלו הגיעו למסקנה שנשים וגברים חווים את אותה כמות רגשות, אך יש סיכוי גבוה יותר לנשים להביע את רגשותיהן.[18][19]

ידוע שאצל נשים בלוטת הדמעות הן בעלות צורה שונה מבחינה אנטומית מאשר לגברים בנוסף לכך, יש להן כמות גדולה יותר של ההורמון פרולקטין, הקיים בבלוטות הדמעות אצל מבוגרים. בעוד שבנות ובנים בוכים בערך באותה כמות בגיל 12, עד גיל 18, נשים בדרך כלל בוכות פי ארבעה יותר מגברים, דבר שניתן להסביר על ידי רמות גבוהות יותר של פרולקטין.[20]

אמפתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הספרות העדכנית, מחקרים הראו כי נשים מפגינות יותר אמפתיה מאשר גברים. נשים מתפקדות טוב יותר מגברים במבחנים הכוללים פרשנות רגשית, כגון הבנת הבעות פנים ואמפתיה.[21][22][23][24]

כמה מחקרים טוענים שההבדלים במחקרים קשורים לזהות המגדרית שנתפסת על ידי הנבדק ולציפיות המגדריות כלפיו, שמשפיעות על הסטריאוטיפים המגדריים הקיימים.[25] מספר מחקרים לא מצאו הבדלים באמפתיה בין נשים לגברים, והם מציעים שההבדלים המגדריים שנמצאו הם למעשה תוצאה של הפרשי מוטיבציה של הנבדקים. חלק מהחוקרים טוענים שמכיוון שההבדלים באמפתיה נעלמים במבחנים שבהם לא ברור שאמפתיה נחקרת, גברים ונשים אינם שונים ביכולת שלהם לחוות אמפתיה, אלא במידת האמפתיה שהם היו רוצים להראות לעצמם ולאחרים.

נשים טובות יותר בזיהוי הבעות פנים, עיבוד וביטוי של רגשות באופן כללי.[26] בעוד שגברים היו טובים יותר בזיהוי התנהגות ספציפית הכוללת כעס, תוקפנות ואיומים מרומזים. הבדלים קטנים אך מובהקים סטטיסטית בין המינים הם במבחן "קריאת התודעה" שמודד יכולת להבנת מצבים רגשיים של אחרים.[27] בסך הכללי, לנקבות יש יתרון בזיהוי רגשות לא מילוליים.[28]

ישנם כמה הבדלים בין המינים באמפתיה הקיימים מלידה ונשארים עקביים ויציבים לאורך החיים.[29] נקבות נמצאו בעלות אמפתיה גבוהה יותר מגברים, בעוד שילדים שנמצאה אצלם אמפתיה גבוהה יותר ללא קשר למין שלהם, ממשיכים להיות עם אמפתיה גבוהה יותר לאורך כל ההתפתחות שלהם עד לבגרות. ניתוח של כלים המודדים פעולות מוחיות כמו שינוי מתח בתגובה לגרוי חושי מצא שלנשים שראו סבל אנושי היו בפעילות המוחית צורות גל ERP גבוהות יותר מאשר לגברים. מחקרים במבנה המח מצאו שלנקבות יש נפחים גדולים יותר של חומר אפור באזורים שונים במח. בנוסף, אצל נקבות נמצא קשר חזק יותר בין אמפתיה רגשית לקוגניטיבית. סביר להניח שההבדלים הללו בין המינים קשורים להבדלים ביולוגיים שמקורם באבולוציה ובתורשה האנושית.

הסבר אבולוציוני אפשרי להבדל, הוא שההבנה והמעקב סביב מערכות יחסים וקריאת מצבים רגשיים של אחרים הייתה חשובה במיוחד עבור נשים בחברות פרהיסטוריות עבור משימות כמו טיפול בילדים ויצירה ושימור של רשתות חברתיות. לאורך הפרהיסטוריה הנקבות היו המטפלות העיקריות בילדים, כך שהדבר היה עשוי להוביל לכך שנשים הסתגלו יותר מבחינה נוירולוגית להיות מודעות יותר ולהגיב לביטויים לא מילוליים. דבר שעשוי להסביר את ההבדלים בין המינים המודרניים בזיהוי רגשות ובאמפתיה.[30]

תוקפנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמחקרים על הבדלים בין המינים במה שקשור לתוקפנות מראים שגברים נוטים בדרך כלל להפגין תוקפנות יותר מאשר נשים, לא ברור כמה מזה נובע מגורמים פנימיים וכמה מגורמים סביבתיים, כמו ציפיות מגדריות. תוקפנות קשורה קשר הדוק עם הגדרות תרבותיות של "גברי" ו"נשי". ישנם אופנים במצבים מסוימים שנשים מפגינות תוקפנות שווה לגברים או יותר מאשר גברים, אם כי פחות באופן פיזי; לדוגמה, נשים נוטות יותר להשתמש בתוקפנות ישירה באופן פרטי, כשאנשים אחרים לא יכולים לראות אותן, וכן יש סיכוי גבוה יותר שיגלו תוקפנות עקיפה בפומבי. מחקרים מראים שאם שלוקחים בחשבון את גורם הפרובוקציה, ההבדלים בין המגדרים מצטמצמים מאוד. זה מחזק את הטענה כי לנורמות של תפקידי מגדר יש חלק גדול בהבדלים בהתנהגות אגרסיבית בין גברים לנשים.[31]

הבדלים בין המינים בתוקפנות הם אחד הממצאים החזקים והעתיקים ביותר בפסיכולוגיה.[32] גברים ללא קשר לגיל עסקו יותר בתוקפנות פיזית ומילולית, בעוד נקבות עסקו יותר בתוקפנות עקיפה כמו הפצת שמועות או רכילות. התוקפנות הגברית גדולה יותר הן בילדות והן בגיל ההתבגרות.[33] ההבדל המשמעותי בין המינים הוא בסוג התוקפנות: פיזי או מילולי.[34] גברים נוטים יותר לבריונות ברשת מאשר נקבות.[35]

מבחינת נתונים באוכלוסייה הכללית, גברים עוסקים בפשע ובעיקר בפשיעה אלימה יותר מנשים. הקשר בין טסטוסטרון לתוקפנות נתון במחלוקת רבה בקהילה המדעית, וראיות לקשר סיבתי בין השניים הביאו למסקנות סותרות.[36][37] כמה מחקרים מצביעים על כך שרמות הטסטוסטרון עשויות להיות מושפעות מהשפעות סביבתיות וחברתיות. בעוד שבפרדיגמה הביולוגית, הקשר בין טסטוסטרון למוח נחקר בעיקר משני תחומים, בדיקת דגימות של ניקור מותני, בעיקר לשם אבחון קליני של הפרעות רלוונטיות במערכת העצבים[38] והסתמכות על מדדים כגון דגימת דם (הנמצאת בשימוש נרחב ברחבי האקדמיה המדעית[39]) על מנת לחשב רמות טסטוסטרון פעילות באזורים מוחיים הקשורים להתנהגות[40] או כדי לצפות במידת העלייה של טסטוסטרון במהלך פעילות גופנית.

מבחינת גילאים, המעורבות בפשיעה עולה בדרך כלל בתקופה של שנות העשרה המוקדמות עד אמצע גיל העשרה, שהיא מקבילה גם לעלייה של רמות הטסטוסטרון. למרות ההשערות, כמעט כל המחקרים על עבריינות נוער וטסטוסטרון אינם משמעותיים. רוב המחקרים מצאו גם שטסטוסטרון קשור לגורמים אחרים כגון התנהגויות מסוימות או לתכונות אישיות הקשורות לפלילים כמו התנהגות אנטי-חברתית ואלכוהוליזם.

אתיקה ומוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדלים בין המינים בנטייה מוסרית מגלים שנשים נוטות למוסר המבוסס יותר על טיפול (אתיקה של דאגה) בעוד גברים נוטים למוסר המבוסס על צדק.[41] זה מתבסס בדרך כלל על העובדה שלגברים יש חשיבה יותר תועלתנית מעט יותר, בעוד שאצל נשים החשיבה יותר דאנטולוגית (ששמה דגש על הפעולות ולא על התוצאה).[42]

באופן כללי לנשים יש רגישות מוסרית גדולה יותר מגברים.[43] באמצעות חמשת העקרונות המוסריים של טיפול, הוגנות, נאמנות, סמכות וטוהר (בהתבסס על תאוריית היסודות המוסריים), אצל נשים נמצאו באופן עקבי ציונים גבוהים יותר בטיפול, הוגנות וטוהר ב-67 תרבויות.[44] מצד שני, ההבדלים בין המינים בנאמנות ובסמכות היו קטנים בגודלם ושונים מאוד בהקשרים תרבותיים. בקרב מדינות, הבדלים בין המינים בכל היסודות המוסריים ביחס לנושאים תרבותיים, סוציו-אקונומיים ומגדריים גדולים יותר בתרבויות אינדיבידואליסטיות, מערביות ושוות מגדר.

תכונות קוגניטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח מחקרים שבחנו אינטליגנציה באמצעות מבחנים שונים מצא בהם חוסר אמינות מחקרים מכיוון שרובם מכילים ממצאים של הבדלים קוגניטיביים בין הזכרים והנקבות, אך מתעלמים מאלה שאינם מראים הבדלים כלשהם, ויוצרים מאגר מידע מוטה. מכל מקום, ההבדלים שנמצאו, מיוחסים לגורמים חברתיים וביולוגיים כאחד.

בעבר חשבו שהבדלים בין המינים במשימות קוגניטיביות ובפתרון בעיות לא התקיימו עד גיל ההתבגרות. עם זאת, נכון לשנת 2000, עדויות הצביעו על כך שהבדלים קיימים בשלב מוקדם בהתפתחות. לדוגמה, חוקרים גילו שילדים בני שלוש וארבע היו טובים יותר במיקוד וביצוגים מנטליים באובייקטים תלת מימדיים (אנ') מאשר בנות באותו גיל. בנות בגיל ההתבגרות, לעומת זאת, הצטיינו בלזכור רשימות של מילים. ההבדלים הללו בין המינים בקוגניציה מתייחסים לדפוסי יכולת ולא לאינטליגנציה הכוללת.

בממוצע, הנקבות מצטיינות ביחס לזכרים במבחנים המודדים זיכרון. יש להם יתרון במהירות עיבוד שכוללת אותיות, ספרות ומשימות של מתן שמות במהירות. נקבות נוטות להיות בעלות זיכרון מיקום אובייקט וזיכרון מילולי טוב יותר ומתפקדות טוב יותר בלמידה מילולית.[45] בנוסף, הן מצליחות יותר בהתאמת פריטים ומשימות דיוק, כגון הנחת יתדות לתוך חורים ייעודיים. במשימות מבוך והשלמת שבילים, זכרים לומדים את המסלול של המטרה בפחות פעמים מאשר נקבות, אבל הנקבות זוכרות חלק גדול יותר של נקודות הציון שהוצגו. זה מראה על כך שנקבות משתמשות בנקודות ציון במצבים יומיומיים כדי להתמצא יותר מזכרים. נקבות היו טובות יותר לזכור אם חפצים החליפו מקום או לא.

אינטליגנציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים אמפיריים של אינטליגנציה כללית אצל גברים ונשים הראו תוצאות לא עקביות, והראו שאין הבדלים משמעותיים ועקביים ב-IQ הממוצע בין שני המינים.[46][47] למרות שברוב הממצאים לא היה הבדל משמעותי, בחלק מהם נמצאו הבדלים שונים. לדוגמה, בדיקות מסוימות גילו שנשים הצליחו יותר ביכולות המילוליות בעוד שגברים הפגינו טוב יותר ביכולות החזותיות. יתרון נשי אחד הוא בתחום המילולי, כגון אוצר מילים, הבנת הנקרא, דיבור וכתיבת חיבורים.[48] זכרים הצטיינו יותר בהדמיה מרחבית, תפיסה מרחבית ויצוגים מנטליים של אובייקטים תלת־ממדיים. חוקרים המליצו להתייחס לחלק מההבדלים כהבדל שמקורו באינטליגנציה של כישורים מולדים בנוגע לכך שנשים מצטיינות יותר בתחומים מילוליים, תפיסתיים וויזואליים מרחביים, ואילו גברים במשימות ויזואליות מרחביות.

ישנם הבדלים ביכולת של זכרים ונקבות בביצוע משימות מסוימות, כגון סיבוב של עצמים במרחב, שלעיתים קרובות מסווגים כיכולת מרחבית. ההבדלים הללו היו בולטים יותר כאשר הייתה התייחסות סטראוטיפית למגדר לפני המחקר, כמו לשאול את הנבדקים מה המגדר שלהם לפני הניסוי. הבדלים נראו גם בקורלציה עם ניסיון מחשב[49] ותרגול משחקי וידאו,[50] כאשר 10 שעות של אימון במשחקי וידאו מפחיתים את הפער.[51] יתרונות גברים מסורתיים אחרים, כמו בתחום המתמטיקה פחות ברורים; אך ייתכן שההבדלים עשויים להיגרם מהשפעות של סטריאוטיפים על נשים. ישנם אף מחקרים עדכניים שלא מראים שום הבדל. באזורים מסוימים, במיוחד במדינות ערב, נצפו הבדלים בין המינים ביכולת המתמטית לטובת בנות ונשים, ובמדינות שוות מגדר מתבטל ההבדל המסורתי, דבר שמדגיש את החשיבות של ההשפעות החברתיות. למרות שלנקבות יש ביצועים פחותים ביכולות מרחביות בממוצע, יש להן ביצועים טובים יותר במהירות עיבוד של אותיות, ספרות ומשימות שמות מהירות, זיכרון מיקום אובייקט, זיכרון מילולי,[52] וגם למידה מילולית.

זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוצאות ממחקרים על הבדלים בין המינים בזיכרון הן מעורבות ולא עקביות, שכן חלק מהמחקרים לא מראים הבדל, ואחרים מראים יתרון נשי או גברי. נקבות נוטות להיות טובות יותר במשימות זיכרון אפיזודיות, להיות עם גישה מהירה יותר לזיכרונות שלהן מאשר גברים, ולהשתמש במונחים רגשיים יותר בתיאור זיכרונות. נקבות גם טובות יותר בזכירת מילים אקראיות, זיכרון סמנטי וזיכרון אוטוביוגרפי.[53] גברים נוטים יותר לקבל את תמצית האירועים במקום להיות מודעים לפרטים ספציפיים. גברים גם זוכרים יותר מידע עובדתי כמו זיכרונות ילדות טוב יותר מנשים, ויש להם גם זיכרונות מבוססי מרחב מוגברים. גברים טובים יותר במה שקשור לניווט, כמו לדעת את הכיוונים של הצפון והדרום. נשים משתמשות יותר בנקודות ציון ובסימני כיוון לניווט מרחבי. כמו כן, אסטרדיול, הורמון המצוי בנשים, משפיע על הלמידה והזיכרון. אסטרדיול משפיע על החלק של התפקוד הקשור לזיכרון במוח מכיוון שהוא שומר על תפקוד קוגניטיבי על ידי הגברת צמיחת רקמת העצבים במוח כדי לסייע בשמירה על הזיכרון.[54]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדלים בין גברים ונשים בהקשר של משחק בילדות קשורים להבדלים בתפקידי המגדר. מחקר על "רכישת מיומנויות תנועה בסיסיות" מצא שלמרות שרמת השליטה במיומנויות מסוימות הייתה כמעט זהה עבור בנים ובנות כאחד, לאחר גיל מסוים לבנים יש כישורי שליטה טובה יותר באובייקטים מאשר לבנות.[55]

לחלק מההבדלים המגדריים המשפיעים על משחקים בילדות מוצעים הסברים ביולוגיים. מחקר של אלכסנדר, וילקוקס ווודס הוביל למסקנה שהעדפות של סוגי צעצועים הן מולדות, משום שהתינוקות במחקר הבחינו חזותית בין בובות למשאיות, כאשר הבנות העדיפו את הבובות, והבנים העדיפו את המשאיות.[56]

התנהגות מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות תיאוריות פסיכולוגיות לגבי התפתחות וביטוי של הבדלים בין המינים במיניות האנושית. תיאוריות אלה עולות בקנה אחד עם ההנחה המקובלת שגברים מסכימים יותר למין מזדמן וכן שיש להם מספר גבוה יותר של בני זוג מיניים מאשר נשים.[57]

גישה סוציוביולוגית מיישמת ביולוגיה אבולוציונית על המיניות האנושית, תוך שימת דגש על הצלחה של הרבייה בעיצוב דפוסי התנהגות מינית. לפי סוציוביולוגים, מכיוון שההשקעה ההורית של נשים ברבייה גדולה מזו של גברים, משום שזרע מצוי יותר מביציות, ובגלל העובדה שנשים צריכות להקדיש אנרגיה רבה להולדת צאצאיהן מבחינת תהליך הריון ולידה, נשים יטו להיות הרבה יותר סלקטיביות במין, שעשוי להוביל להריון. דבר שמשפיע על בחירת בני זוג. ייתכן שלא ניתן יהיה לבדוק במדויק תיאוריות סוציו-ביולוגיות ביחס למין מזדמן בחברה העכשווית, מכיוון שהיא שונה בתכלית מהחברות האנושיות הקדומות שבהן התרחשה הברירה הטבעית ביותר לתכונות מיניות.

תיאוריות ניאואנליטיות מבוססות על הנחה כי אמהות, בניגוד לאבות, נושאות באחריות העיקרית לטיפול בילדים ברוב המשפחות והתרבויות; תינוקות זכרים ונקבות כאחד יוצרים אפוא התקשרות רגשית עזה לאמם, אישה. לפי התאורטיקנית הפסיכואנליטית הפמיניסטית ננסי צ'ודורוב, בנות נוטות לשמר את ההתקשרות הזו לאורך כל החיים ולהגדיר את הזהות שלהן במונחים יחסיים, בעוד שבנים חשים צורך לדחות את ההתקשרות האימהית הזו כדי לפתח זהות גברית.

על פי תאוריית הלמידה החברתית, המיניות מושפעת מהסביבה החברתית. תיאוריה זו מציעה כי גישות והתנהגויות מיניות נלמדות באמצעות התבוננות במודלים לחיקוי כגון הורים ואנשי תקשורת, וכן באמצעות חיזוקים חיוביים או שליליים להתנהגויות התואמות או נוגדות לתפקידים מגדריים מבוססים.

סטנדרט כפול חברתי שכזה מופיע גם בתורת התפקידים החברתיים, המרמזת שעמדות והתנהגויות מיניות מתגבשות על ידי התפקידים שמצפים מגברים ונשים למלא בחברה, ותורת התסריטים, המתמקדת במשמעות הסמלית של התנהגויות; תיאוריה זו מציעה כי מוסכמות חברתיות משפיעות על משמעות של מעשים ספציפיים, כגון המוסכמה החברתית שמיניות גברית קשורה יותר להנאה אינדיבידואלית וסטריאוטיפים מאצ'ואיסטיים משפיעה טובת למספר גבוה של מפגשים מיניים מזדמנים אצל גברים, ואצל נשים מכיוון שמיניות נשית נתפסת כקשורה יותר לאיכות של מערכת יחסים מחויבת, יש לה השפעה לכך שנשים יטו פחות להיות במפגשים וקשרים מיניים מזדמנים.

בריאות נפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעת התנהגות בילדות והפרעת אישיות אנטי-חברתית של מבוגרים וכן הפרעות שימוש בחומרים שכיחות יותר בקרב גברים. הפרעות מצב רוח רבות, הפרעות חרדה והפרעות אכילה שכיחות יותר אצל נשים. הסבר אחד הוא שגברים נוטים להחצין מתח בעוד שנשים נוטות להפנים אותו. ההבדלים בין המינים שונים במידה מסוימת בין תרבויות שונות.[58]

גברים ונשים אינם נבדלים זה מזה בשיעורי הפסיכופתולוגיה הכוללים שלהם; עם זאת, הפרעות מסוימות שכיחות יותר בנשים, ולהפך. לנשים יש שיעורים גבוהים יותר של חרדה ודיכאון (הפרעות הפנמה) ולגברים יש שיעור גבוה יותר של שימוש בסמים והפרעות אנטי-חברתיות (הפרעות חיצוניות). ההנחה היא שחלוקת הכוח והאחריות המוטלת על כל מין הם קריטיים לנטייה זו. כלומר, נשים מרוויחות פחות כסף מגברים, נוטות לקבל עבודות עם פחות כוח ואוטונומיה, ומגיבות יותר לבעיות של אנשים בסביבה החברתית שלהן. שלושת הגורמים הללו יכולים לתרום לנטייה של נשים לחרדה ודיכאון. ההצעה היא שפרקטיקות חברתיות המעודדות הערכה עצמית גבוהה ושליטה יועילו לבריאות הנפשית של נשים וגברים כאחד.[59]

חרדה ודיכאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר רואיינו 18,572 נשאלים בני 18 ומעלה על 15 תסמינים פוביים, לשם אבחנות המבוססות על קריטריונים לאגורפוביה, פוביה חברתית ופוביה פשוטה. בקרב נשים היו שיעורים גבוהים משמעותית של אגורפוביה ופוביה פשוטה; עם זאת, לא נמצאו הבדלים בין גברים לנשים בפוביה חברתית. הפוביות הנפוצות ביותר עבור נשים וגברים כאחד כללו עכבישים, חרקים, עכברים, נחשים וגבהים. ההבדלים הגדולים ביותר בין גברים לנשים בהפרעות אלו נמצאו בסימפטומים האגורפוביים של "יציאה מהבית לבד" ו"להיות לבד", ובשני תסמינים פוביים פשוטים, הכוללים פחד מ"כל חיה לא מזיקה או מסוכנת" ו"סערות", כאשר באופן יחסי נשים סובלות יותר משתי הפוביות.[60]

נשים נוטות יותר מגברים לסבול מדיכאון. מחקר אחד משנת 1987 מצא תמיכה אמפירית מועטה לכמה הסברים שהוצעו, כולל ביולוגיים, וטען שכאשר נשים מדוכאות הן נוטות לרומינציה (מחשבות חזרתיות), מה שעשוי להגביר את הדיכאון, בעוד גברים נוטים להסיח את דעתם בפעילויות.[61]

התאבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שלנקבות יש יותר מחשבות וניסיונות אובדניים, והן מאובחנות עם דיכאון יותר מגברים, גברים מתים הרבה יותר כתוצאה מהתאבדות.[62] התאבדות של גברים קיימת פי 4 יותר מאשר בקרב נשים. כמו כן, למרות שאצל נשים ישנם, מבחינה מספרית, יותר ניסיונות התאבדות, גברים בוחרים בשיטות אלימות יותר, כמו רובים.[63] נשים נוטות יותר להשתמש בשיטות שונות כמו מנת יתר של סמים או רעל. אחת הסיבות המוצעות לפערים אלו היא סוציאליזציה: גברים צפויים להיות עצמאיים וחוששים להראות חולשה או רגשות, בעוד שנשים מעוּדדוֹת לחלוק רגשות ולהסתמך על תמיכה מאחרים.[64]

הפרעת הספקטרום האוטיסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפידמיולוגיה של הפרעת הספקטרום האוטיסטי שכיחה פי 4 בקרב גברים מאשר נשים.[65] על פי מחקר שבחן את הפער בין השכיחות של ASD לבין מה שמאובחן בפועל, יש יחס של 2:1 בין זכרים לנקבות שאינם מאובחנים. אותו נתון מצביע על כך שלנקבות יש ייצוג חסר באבחון.[66]

"המוח הגברי הקיצוני" או תאוריית האמפתיה-מערכתית רואה בספקטרום האוטיסטי גרסה קיצונית של הבדלים בין גברים לנשים בנוגע ליכולות מערכתיות ואמפתיה.[67] זו סיבה אפשרית לכך שלגברים עם ASD יש ציונים גבוהים יותר במבחני מערכת מאשר נשים עם ASD.[68]

הצגת הסימפטומים אצל נשים עם ASD אינה בולטת כמו אצל גברים. נקבות מסוגלות להתמודד טוב יותר עם הסימפטומים ולעיתים קרובות מסתירות אותם כדי להיות מסוגלות להשתלב חברתית וליצור מערכות יחסים.[69][70] הסבר אפשרי הוא שלנשים עם ASD יש יותר מצוקה רגשית פנימית, בעוד שלגברים יש בדרך כלל יותר בעיות חברתיות חיצוניות.[68]

[71][72] הסבר אפשרי לשונות בין גברים לנשים מבחינת אוטיזם הוא לפי השערת האפקט המגן הנשי, לפיה כדי שנשים יפתחו אוטיזם דרושה התפתחות גדולה יותר של מוטציות גנטיות מאשר גברים, דבר שמצמצם את הסיכויים שלהן לפתח אוטיזם.[73]

סיבות אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם גורמים ביולוגיים וגם גורמים חברתיים / סביבתיים נחקרו על השפעתם על ההבדלים בין המינים. קשה להפריד בין ההשפעה הביולוגית להשפעה הסביבתית. תומכי השפעות ביולוגיות מסכימים בדרך כלל עם כך שגם לגורמים חברתיים ישנה השפעה משמעותית.[74]

ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדלים הביולוגיים הם חלק מהותי מהרבייה האנושית. בדרך כלל, לזכרים יש שני כרומוזומי מין שונים, X ו-Y; לנקבות יש שני כרומוזומי X. כרומוזום Y, בעיקר הגן SRY הממוקם עליו, הוא זה שקובע בדרך כלל את ההתמיינות המינית. אם קיים כרומוזום Y עם גן SRY, הצמיחה היא לאורך קווים זכריים; זה גורם לייצור של אשכים, אשר בתורם מייצרים טסטוסטרון. בנוסף להשפעות הפיזיות של הטסטוסטרון הטרום לידתי הוא גם מגביר את הסבירות לדפוסי התנהגות "גבריים" מסוימים לאחר הלידה, אם כי ההשפעה והמנגנון המדויק אינם מובנים היטב. חלקים מה - SRY וחלקים ספציפיים של כרומוזום Y עשויים גם הם להשפיע על התנהגויות מגדריות שונות, אך אם כן, ההשפעות הללו עדיין לא זוהו.

מדעי המוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-סינתזה של ספרות משנת 2021 מצאה כי המין משפיע רק על 1% מהמבנה של המוח, ומצא הבדלים גדולים ברמת הקבוצה רק בנפח המוח הכולל.[75] זה סותר חלקית סקירה משנת 2006 ומטה-אנליזה משנת 2014 שמצאו כי עדויות מסוימות ממחקרי מורפולוגיה ותפקוד המוח מצביעות על כך שלא תמיד ניתן להניח שמוחות של גברים ונשים זהים במבנה הפנימי או בתפקוד שלהם, וחלק ממבני המוח שונים במבנה האנטומי בין המינים.[76][77]

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוציאליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדלים בסוציאליזציה של זכרים ונקבות ידועים כגורמים שמקטינים או מגבירים את עוצמתם של הבדלי מין שונים.

ככל שאנשים מתבגרים, הסטריאוטיפים המגדריים הופכים ליישומיים יותר. תאוריית התפקידים החברתיים עוסקת בעיקר בסטריאוטיפים כאלה, ליתר דיוק חלוקת עבודה והיררכיה מגדרית. כאשר תיאוריה זו מיושמת במסגרות חברתיות, כגון מקום העבודה, היא עלולה להוביל לרוב לסקסיזם. תיאוריה זו חלה גם על מסלולים שונים בהתנהלות, כמו ההנחה שגברים יותר אסרטיביים ונשים יותר פסיביות. לפי תיאוריה זו, באופן אידיאלי, ברוב התרבויות, האישה צריכה לטפל בבית בזמן שהגבר פועל להשיג פרנסה.

תפקידי המגדר משתנים באופן משמעותי לפי תרבות ותקופת זמן. הבדלים כאלה כוללים זכויות פוליטיות וכן הזדמנויות תעסוקה והשכלה הזמינות אך ורק לנשים. הומוסקסואלים נתונים גם לציפיות חברתיות שונות. אחת התאוריות של הומוסקסואליות היא היפוך מיני, הטוענת כי הומוסקסואליות נובעת מהיפוך מולד של תכונות מגדר.

מוצר אבולוציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונלד סימונס טען שהבדלים מהותיים בין המינים בגנטיקה, בהורמונים ובמבנה ותפקוד המוח עשויים להתבטא כתופעות תרבותיות מרוחקות (למשל, גברים כלוחמים ראשוניים במלחמה, נשים כקהל הקוראים הנשי העיקרי של רומנים רומנטיים וכו'). הטיעונים הללו, וטיעוני פסיכולוגיה אבולוציונית אחרים זכו לביקורת פמיניסטית משמעותית, הן בתוך הקהילה המדעית והן מחוצה לה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "What do men want? Gender differences and two spheres of belongingness: Comment on Cross and Madson (1997)". {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  2. ^ https://www.psychologytoday.com/intl/blog/homo-aggressivus/201409/male-aggression
  3. ^ Halpern, Diane F. (2012). Sex differences in cognitive abilities (4 ed.). London: Routledge. ISBN 9781848729414.
  4. ^ "Biological Sex and Gender in the United States | Embryo Project Encyclopedia". embryo.asu.edu. נבדק ב-2023-12-01.
  5. ^ Miller, Geoffrey (2001). The mating mind: how sexual choice shaped the evolution of human nature. New York: Anchor Books. ISBN 0-385-49517-X. OCLC 47923735.
  6. ^ Kagan, Jerome (1967-04-21). "Sex Roles: Biology and Culture: The Development of Sex Differences. Eleanor E. Maccoby, Ed. Stanford University Press, Stanford, Calif., 1966. 361 pp., illus. $8.50". Science (באנגלית). 156 (3773): 371. doi:10.1126/science.156.3773.371. ISSN 0036-8075.
  7. ^ Zosuls, Kristina M.; Miller, Cindy Faith; Ruble, Diane N.; Martin, Carol Lynn; Fabes, Richard A. (2011-02-09). "Gender Development Research in Sex Roles: Historical Trends and Future Directions". Sex Roles. Springer Science and Business Media LLC. 64 (11–12): 826–842. doi:10.1007/s11199-010-9902-3. PMC 3131694. PMID 21747580.
  8. ^ Costa, Paul Jr.; Terracciano, Antonio; McCrae, Robert R. (2001). "Gender differences in personality traits across cultures: Robust and surprising findings". Journal of Personality and Social Psychology (Secondary analysis). 81 (2): 322–31. doi:10.1037/0022-3514.81.2.322. PMID 11519935.
  9. ^ Hyde, Janet Shibley (בספטמבר 2005). "The gender similarities hypothesis". American Psychologist. 60 (6): 581–592. CiteSeerX 10.1.1.374.1723. doi:10.1037/0003-066X.60.6.581. PMID 16173891. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Schmitt, David P.; Realo, Anu; Voracek, Martin; Allik, Jüri (2008). "Why can't a man be more like a woman? Sex differences in Big Five personality traits across 55 cultures". Journal of Personality and Social Psychology (Large-scale research). 94 (1): 168–82. doi:10.1037/0022-3514.94.1.168. PMID 18179326.
  11. ^ Grijalva, Emily; Newman, Daniel A.; Tay, Louis; Donnellan, M. Brent; Harms, P. D.; Robins, Richard W.; Yan, Taiyi (במרץ 2015). "Gender differences in narcissism: A meta-analytic review". Psychological Bulletin (Meta-analysis). 141 (2): 261–310. doi:10.1037/a0038231. PMID 25546498. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Feingold, Alan (1994). "Gender differences in personality: A meta-analysis". Psychological Bulletin (Meta-analysis). 116 (3): 429–456. doi:10.1037/0033-2909.116.3.429. PMID 7809307.
  13. ^ Su, Rong; Rounds, James; Armstrong, Patrick Ian (בנובמבר 2009). "Men and things, women and people: A meta-analysis of sex differences in interests". Psychological Bulletin (Meta-analysis). 135 (6): 859–884. doi:10.1037/a0017364. PMID 19883140. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Niedenthal, Paula; Silvia, Krauth-Gruber; Ric, François (2006). Psychology of emotion: interpersonal, experiential, and cognitive approaches. Principles of Social Psychology. New York: Psychology Press. ISBN 1-84169-402-9. OCLC 64208312.
  15. ^ Hatfield, Elaine; Cacioppo, John T.; Rapson, Richard L. (1993). "Emotional Contagion". Current Directions in Psychological Science. SAGE Publications. 2 (3): 96–100. doi:10.1111/1467-8721.ep10770953.
  16. ^ 1 2 Deng, Yaling; Chang, Lei; Yang, Meng; Huo, Meng; Zhou, Renlai (2016-06-30). Eder, Andreas B (ed.). "Gender Differences in Emotional Response: Inconsistency between Experience and Expressivity". PLOS ONE (באנגלית). 11 (6): e0158666. doi:10.1371/journal.pone.0158666. ISSN 1932-6203. PMC 4928818.
  17. ^ Lewis, M., Haviland-Jones, J. M., Brody, L. R., & Hall, J. A. (2004). Gender and emotion in context. In Handbook of emotions (pp. 411–424). essay, The Guilford Press.
  18. ^ Kring, Ann; Gordon, Albert (1998). "Sex differences in emotion: Expression, experience, and physiology". Journal of Personality and Social Psychology. 74 (3): 686–703. CiteSeerX 10.1.1.379.5826. doi:10.1037/0022-3514.74.3.686. PMID 9523412.
  19. ^ Reeves, Jamie Lawson (18 ביוני 1998). "Women more likely than men to put emotions in motion" (Press release). Nashville. אורכב מ-המקור ב-2012-07-24. נבדק ב-3 באפריל 2008. {{cite press release}}: (עזרה)
  20. ^ Wood, Samuel; Wood, Ellen; Boyd, Denise (2005). The World of Psychology (5th ed.). Boston, MA: Allyn and Bacon. ISBN 0-205-36137-4. OCLC 53987049.
  21. ^ Hall, Judith A. (1978). "Gender effects in decoding nonverbal cues". Psychological Bulletin (Systematic review). 85 (4): 845–857. doi:10.1037/0033-2909.85.4.845.
  22. ^ Hall, Judith A. (1984). Nonverbal Sex Differences: Communication Accuracy and Expressive Style (Review). Johns Hopkins University Press. p. 207. ISBN 978-0-8018-2440-1.
  23. ^ Hall, Judith A.; Carter, Jason D.; Horgan, Terrence G. (2000). "Gender differences in nonverbal communication of emotion". In Fischer, Agneta H. (ed.). Gender and Emotion: Social Psychological Perspectives (Book chapter). Studies in Emotion and Social Interaction. Cambridge University Press. pp. 97–117. doi:10.1017/CBO9780511628191.006. ISBN 978-0-521-63015-3.
  24. ^ Fischer, Agneta H.; Manstead, Antony S. R. (2000). "The relation between gender and emotion in different cultures". In Fischer, Agneta H. (ed.). Gender and Emotion: Social Psychological Perspectives (Book chapter). Studies in Emotion and Social Interaction. Cambridge University Press. pp. 71–94. doi:10.1017/CBO9780511628191.005. ISBN 978-0-521-63986-6.
  25. ^ Fine, Cordelia (2010). Delusions of Gender: How Our Minds, Society, and Neurosexism Create Difference. W. W. Norton. ISBN 978-0393068382.
  26. ^ Kret, M. E.; De Gelder, B. (1 ביוני 2012). "A review on sex differences in processing emotional signals". Neuropsychologia. 50 (7): 1211–1221. doi:10.1016/j.neuropsychologia.2011.12.022. PMID 22245006. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Kirkland, R. A.; Peterson, E.; Baker, C. A.; Miller, S.; Pulos, S. (2013). "Meta-analysis reveals adult female superiority in 'Reading the Mind in the Eyes' Test". North American Journal of Psychology. 15 (1): 121–146.
  28. ^ Thompson, Ashley E.; Voyer, Daniel (3 באוקטובר 2014). "Sex differences in the ability to recognise non-verbal displays of emotion: A meta-analysis". Cognition and Emotion. 28 (7): 1164–1195. doi:10.1080/02699931.2013.875889. PMID 24400860. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ Christov-Moore, Leonardo; Simpson, Elizabeth A.; Coudé, Gino; Grigaityte, Kristina; Iacoboni, Marco; Ferrari, Pier Francesco (באוקטובר 2014). "Empathy: Gender effects in brain and behavior". Neuroscience & Biobehavioral Reviews (Review). 46 (Pt 4): 604–627. doi:10.1016/j.neubiorev.2014.09.001. PMC 5110041. PMID 25236781. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Christov-Moore, Leonardo (2014). "Empathy: Gender effects in brain and behavior". Neuroscience & Biobehavioral Reviews (Review). 46 (Pt 4): 604–627. doi:10.1016/j.neubiorev.2014.09.001. PMC 5110041. PMID 25236781.
  31. ^ Bettencourt, B. Ann; Miller, Norman (1996). "Gender differences in aggression as a function of provocation: A meta-analysis". Psychological Bulletin. 119 (3): 422–47. CiteSeerX 10.1.1.476.1949. doi:10.1037/0033-2909.119.3.422. PMID 8668747.
  32. ^ Del Giudice, Marco (2015). "Gender Differences in Personality and Social Behavior". International Encyclopedia of the Social & Behavioral Sciences. pp. 750–756. doi:10.1016/B978-0-08-097086-8.25100-3. hdl:2318/1852940. ISBN 978-0-08-097087-5.
  33. ^ Card, Noel A.; Stucky, Brian D.; Sawalani, Gita M.; Little, Todd D. (בספטמבר 2008). "Direct and Indirect Aggression During Childhood and Adolescence: A Meta-Analytic Review of Gender Differences, Intercorrelations, and Relations to Maladjustment". Child Development. 79 (5): 1185–1229. doi:10.1111/j.1467-8624.2008.01184.x. PMID 18826521. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ Campbell, Anne (2007-04-05). "Sex differences in aggression". In Barrett, Louise; Dunbar, Robin (eds.). Oxford Handbooks Online. Oxford University Press. pp. 365–382. doi:10.1093/oxfordhb/9780198568308.013.0025. ISBN 978-0198568308.
  35. ^ Barlett, Christopher; Coyne, Sarah M. (בספטמבר 2014). "A meta-analysis of sex differences in cyber-bullying behavior: The moderating role of age: Sex Differences in Cyber-Bullying". Aggressive Behavior (Meta-analysis). 40 (5): 474–488. doi:10.1002/ab.21555. PMID 25098968. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Albert, D.J.; Walsh, M.L.; Jonik, R.H. (1993). "Aggression in humans: What is its biological foundation?". Neuroscience & Biobehavioral Reviews (Review). 17 (4): 405–25. doi:10.1016/S0149-7634(05)80117-4. PMID 8309650.
  37. ^ Pasterski, Vickie; Geffner, Mitchell E.; Brain, Caroline; Hindmarsh, Peter; Brook, Charles; Hines, Melissa (1 באפריל 2011). "Prenatal hormones and childhood sex segregation: Playmate and play style preferences in girls with congenital adrenal hyperplasia". Hormones and Behavior. 59 (4): 549–555. doi:10.1016/j.yhbeh.2011.02.007. PMC 3085977. PMID 21338606. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ "Lumbar puncture (spinal tap)". Mayo Clinic.
  39. ^ "Research Involving Blood Draws". Oregon State University. 13 במאי 2016. נבדק ב-2 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Kranz, Georg S.; Zhang, Bella B.B.; Handschuh, Patricia; Ritter, Vera; Lanzenberger, Rupert (באוגוסט 2020). "Gender-affirming hormone treatment – A unique approach to study the effects of sex hormones on brain structure and function". Cortex. 129: 68–79. doi:10.1016/j.cortex.2020.04.005. PMID 32438011. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ Jaffee, Sara; Hyde, Janet Shibley (2000). "Gender differences in moral orientation: A meta-analysis". Psychological Bulletin (Meta-analysis). 126 (5): 703–726. doi:10.1037/0033-2909.126.5.703. PMID 10989620.
  42. ^ Friesdorf, Rebecca; Conway, Paul; Gawronski, Bertram (במאי 2015). "Gender Differences in Responses to Moral Dilemmas: A Process Dissociation Analysis". Personality and Social Psychology Bulletin (Meta-analysis). 41 (5): 696–713. doi:10.1177/0146167215575731. PMID 25840987. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ^ You, Di; Maeda, Yukiko; Bebeau, Muriel J. (2011). "Gender Differences in Moral Sensitivity: A Meta-Analysis". Ethics & Behavior (Meta-analysis). 21 (4): 263–282. doi:10.1080/10508422.2011.585591. נבדק ב-18 בדצמבר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  44. ^ Atari, Mohammad; Lai, Mark H. C.; Dehghani, Morteza (28 באוקטובר 2020). "Sex differences in moral judgements across 67 countries". Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences (Large-scale international research). 287 (1937): 20201201. doi:10.1098/rspb.2020.1201. PMC 7661301. PMID 33081618. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ Wallentin M (במרץ 2009). "Putative sex differences in verbal abilities and language cortex: a critical review". Brain and Language. 108 (3): 175–83. doi:10.1016/j.bandl.2008.07.001. PMID 18722007. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ Neisser, Ulric; Boodoo, Gwyneth; Bouchard, Thomas J.; Boykin, A. Wade; Brody, Nathan; Ceci, Stephen J.; Halpern, Diane F.; Loehlin, John C.; Perloff, Robert; Sternberg, Robert J.; Urbina, Susana (בפברואר 1996). "Intelligence: Knowns and unknowns". American Psychologist (Taskforce report). 51 (2): 77–101. CiteSeerX 10.1.1.322.5525. doi:10.1037/0003-066X.51.2.77. {{cite journal}}: (עזרה)
  47. ^ Hedges, L.; Nowell, A (1995). "Sex differences in mental test scores, variability, and numbers of high-scoring individuals". Science. 269 (5220): 41–45. Bibcode:1995Sci...269...41H. doi:10.1126/science.7604277. PMID 7604277.
  48. ^ Hyde, Janet Shibley (2006). "Women in Science and Mathematics: Gender Similarities in Abilities and Sociocultural Forces". Biological, Social, and Organizational Components of Success for Women in Academic Science and Engineering. National Academies Press.
  49. ^ Terlecki, Melissa S.; Newcombe, Nora S. (בספטמבר 2005). "How Important Is the Digital Divide? The Relation of Computer and Videogame Usage to Gender Differences in Mental Rotation Ability". Sex Roles. 53 (5–6): 433–441. doi:10.1007/s11199-005-6765-0. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ Cherney, Isabelle D. (בדצמבר 2008). "Mom, Let Me Play More Computer Games: They Improve My Mental Rotation Skills". Sex Roles. 59 (11–12): 776–786. doi:10.1007/s11199-008-9498-z. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ Feng, Jing; Spence, Ian; Pratt, Jay (באוקטובר 2007). "Playing an Action Video Game Reduces Gender Differences in Spatial Cognition". Psychological Science. 18 (10): 850–855. CiteSeerX 10.1.1.483.7594. doi:10.1111/j.1467-9280.2007.01990.x. PMID 17894600. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ Li, Rena (1 בספטמבר 2014). "Why women see differently from the way men see? A review of sex differences in cognition and sports". Journal of Sport and Health Science (Review). 3 (3): 155–162. doi:10.1016/j.jshs.2014.03.012. PMC 4266559. PMID 25520851. {{cite journal}}: (עזרה)
  53. ^ Loprinzi, Paul D.; Frith, Emily (2018-05-31). "The Role of Sex in Memory Function: Considerations and Recommendations in the Context of Exercise". Journal of Clinical Medicine. 7 (6): 132. doi:10.3390/jcm7060132. ISSN 2077-0383. PMC 6028920. PMID 29857518.
  54. ^ Luine, Victoria N. (בספטמבר 2014). "Estradiol and cognitive function: Past, present and future". Hormones and Behavior. 66 (4): 602–618. doi:10.1016/j.yhbeh.2014.08.011. ISSN 0018-506X. PMC 4318702. PMID 25205317. {{cite journal}}: (עזרה)
  55. ^ Hardy, Louise L.; King, Lesley; Farrell, Louise; Macniven, Rona; Howlett, Sarah (בספטמבר 2010). "Fundamental movement skills among Australian preschool children". Journal of Science and Medicine in Sport. 13 (5): 503–508. doi:10.1016/j.jsams.2009.05.010. PMID 19850520. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ Alexander, Gerianne M.; Wilcox, Teresa; Woods, Rebecca (ביוני 2009). "Sex Differences in Infants' Visual Interest in Toys". Archives of Sexual Behavior. 38 (3): 427–433. doi:10.1007/s10508-008-9430-1. PMID 19016318. {{cite journal}}: (עזרה)
  57. ^ Oliver, Mary Beth; Hyde, Janet S. (2001). "Gender Differences in Sexuality: A Meta-Analysis". In Baumeister, Roy F. (ed.). Social Psychology and Human Sexuality: Essential Readings (באנגלית). Psychology Press. pp. 29–43. ISBN 978-1-84-169019-3.
  58. ^ Afifi, M (2007). "Gender differences in mental health". Singapore Medical Journal (Review). 48 (5): 385–391. PMID 17453094.
  59. ^ Rosenfield, Sarah. "Gender and mental health: Do women have more psychopathology, men more, or both the same (and why)?". In Horwitz, Allan V.; Scheid, Teresa L. (eds.). A handbook for the study of mental health: Social contexts, theories, and systems. New York: Cambridge University Press. pp. 348–360.
  60. ^ Bourdon, Karen H.; Boyd, Jeffrey H.; Rae, Donald S.; Burns, Barbara J.; Thompson, James W.; Locke, Ben Z. (1988). "Gender differences in phobias: Results of the ECA community survey". Journal of Anxiety Disorders. 2 (3): 227–241. doi:10.1016/0887-6185(88)90004-7.
  61. ^ Nolen-Hoeksema, Susan (1987). "Sex differences in unipolar depression: Evidence and theory". Psychological Bulletin. 101 (2): 259–282. CiteSeerX 10.1.1.321.597. doi:10.1037/0033-2909.101.2.259. PMID 3562707.
  62. ^ Bosson, Jennifer K.; Vandello, Joseph A.; Camille E., Buckner (2018). The Psychology of Sex and Gender. Sage Publications. p. 403. ISBN 978-1-50-633133-1.
  63. ^ Schumacher, Helene. "Why more men than women die by suicide". www.bbc.com (באנגלית). נבדק ב-2022-11-17.
  64. ^ "Why are suicides so high amongst men?". Priory (באנגלית). נבדק ב-2022-11-17.
  65. ^ CDC (2021-12-02). "Data and Statistics on Autism Spectrum Disorder | CDC". Centers for Disease Control and Prevention (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-02-25.
  66. ^ Russell, Ginny; Ford, Tamsin; Steer, Colin; Golding, Jean (22 במרץ 2010). "Identification of children with the same level of impairment as children on the autistic spectrum, and analysis of their service use: Service use in undiagnosed children on the autistic spectrum". Journal of Child Psychology and Psychiatry. 51 (6): 643–651. doi:10.1111/j.1469-7610.2010.02233.x. PMID 20345841. {{cite journal}}: (עזרה)
  67. ^ Baron-Cohen, Simon (2007). "The evolution of empathizing and systemizing: assortative mating of two strong systemizers and the cause of autism". In Barrett, Louise; Dunbar, Robin (eds.). Oxford Handbook of Evolutionary Psychology. pp. 213–226. doi:10.1093/oxfordhb/9780198568308.013.0016. ISBN 978-0-19-856830-8.
  68. ^ 1 2 Mandy, William; Chilvers, Rebecca; Chowdhury, Uttom; Salter, Gemma; Seigal, Anna; Skuse, David (ביולי 2012). "Sex Differences in Autism Spectrum Disorder: Evidence from a Large Sample of Children and Adolescents". Journal of Autism and Developmental Disorders. 42 (7): 1304–1313. doi:10.1007/s10803-011-1356-0. PMID 21947663. {{cite journal}}: (עזרה)
  69. ^ Dworzynski, Katharina; Ronald, Angelica; Bolton, Patrick; Happé, Francesca (באוגוסט 2012). "How Different Are Girls and Boys Above and Below the Diagnostic Threshold for Autism Spectrum Disorders?". Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry. 51 (8): 788–797. doi:10.1016/j.jaac.2012.05.018. PMID 22840550. {{cite journal}}: (עזרה)
  70. ^ Head, Alexandra M; McGillivray, Jane A; Stokes, Mark A (בדצמבר 2014). "Gender differences in emotionality and sociability in children with autism spectrum disorders". Molecular Autism. 5 (1): 19. doi:10.1186/2040-2392-5-19. PMC 3945617. PMID 24576331. {{cite journal}}: (עזרה)
  71. ^ Schlomer, Gabriel L.; Del Giudice, Marco; Ellis, Bruce J. (2011). "Parent–offspring conflict theory: An evolutionary framework for understanding conflict within human families". Psychological Review. 118 (3): 496–521. doi:10.1037/a0024043. PMID 21604906.
  72. ^ Badcock, Christopher; Crespi, Bernard (2008). "Battle of the sexes may set the brain". Nature. 454 (7208): 1054–1055. Bibcode:2008Natur.454.1054B. doi:10.1038/4541054a. PMID 18756240.
  73. ^ Jacquemont, Sébastien; Coe, Bradley P.; Hersch, Micha; Duyzend, Michael H.; Krumm, Niklas; Bergmann, Sven; Beckmann, Jacques S.; Rosenfeld, Jill A.; Eichler, Evan E. (במרץ 2014). "A Higher Mutational Burden in Females Supports a 'Female Protective Model' in Neurodevelopmental Disorders". The American Journal of Human Genetics. 94 (3): 415–425. doi:10.1016/j.ajhg.2014.02.001. PMC 3951938. PMID 24581740. {{cite journal}}: (עזרה)
  74. ^ Martin, Hale; Finn, Stephen E. (2010). Masculinity and Femininity in the MMPI-2 and MMPI-A. University of Minnesota Press. p. 14. ISBN 978-0-8166-2444-7.
  75. ^ Eliot, Lise; Ahmed, Adnan; Khan, Hiba; Patel, Julie (ביוני 2021). "Dump the 'dimorphism': Comprehensive synthesis of human brain studies reveals few male-female differences beyond size". Neuroscience & Biobehavioral Reviews. 125: 667–697. doi:10.1016/j.neubiorev.2021.02.026. PMID 33621637. {{cite journal}}: (עזרה)
  76. ^ Cahill L (ביוני 2006). "Why sex matters for neuroscience". Nature Reviews. Neuroscience. 7 (6): 477–484. doi:10.1038/nrn1909. PMID 16688123. {{cite journal}}: (עזרה)
  77. ^ Ruigrok AN, Salimi-Khorshidi G, Lai MC, Baron-Cohen S, Lombardo MV, Tait RJ, Suckling J (בפברואר 2014). "A meta-analysis of sex differences in human brain structure". Neuroscience and Biobehavioral Reviews (Meta-analysis). 39 (100): 34–50. doi:10.1016/j.neubiorev.2013.12.004. PMC 3969295. PMID 24374381. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הבדלים_בין_המינים_בפסיכולוגיה&oldid=38467626"