מוחמד ברכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוחמד ברכה
Mohammad Barakeh 2011.jpg
תאריך לידה 25 ביולי 1955 (בן 59)
כנסות 15 - 19
סיעה חד"ש, חד"ש-תע"ל
תפקידים בולטים
  • יו"ר מועצת חד"ש
  • סגן יו"ר הכנסת
  • יו"ר הסטודנטים הערביים

מוחמד בָּרָכֵּה (ערבית: محمّد بركة, תעתיק מדויק: מחמד ברכה; נולד ב-25 ביולי 1955 בישראל) הוא חבר כנסת מטעם חד"ש, ויו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד ברכה נולד בשפרעם כבנו של סעיד ברכה, שמוצאו מסאפורייה. בגיל 14 הצטרף לארגון הנוער הקומוניסטי בשפרעם. ב-30 במרץ 1976, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-21, היה שותף פעיל ב"יום האדמה" הראשון, שהתקיים במחאה על החלטת הממשלה להפקיע 20,000 דונם באזור סח'נין למטרה של "ייהוד הגליל".

ברכה למד לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ולצד זה שימש כיו"ר התאחדות הסטודנטים הערביים באוניברסיטה ובארץ כולה, נוסף על כך היה מהמקימים ומהפעילים הבולטים של תא הסטודנטים הערבי-יהודי "קמפו"ס" (ראשי תיבות של "קבוצה למעורבות פוליטית וחברתית סטודנטיאלית"), שאיחד סטודנטים יהודים וערבים מן השמאל במאבק פוליטי משותף. ב-1982 היה מיוזמי הקמת "הוועד נגד המלחמה בלבנון". עם סיום לימודיו באוניברסיטת תל אביב, שב לעיר הולדתו והחל לקחת חלק בפעילות הסניף המקומי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית.

כיום מכהן כחבר בלשכה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. חבר מרכז ועד ההגנה על אדמות ערביות בארץ, חבר הנהלת עיתון "אל-איתיחאד", חבר הנהלת מכון אמיל תומא למחקרים וחבר מועצת המרכז ההבינלאומי לשלום במזרח התיכון.

ברכה גר בשפרעם, נשוי ואב ל-3.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 נבחר לראשונה לכנסת, התמודד על תפקיד יושב ראש הכנסת מול אברהם בורג והפסיד. בכנסת ה-16 כיהן בתפקיד סגן יושב ראש הכנסת. כמו כן משמש כיו"ר השדולה המוניציפלית בכנסת וחבר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 ניצח בהתמודדות הפנימית במועצת חד"ש על ראשות הרשימה את תע'ריד שבייטה ברוב של 69%.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 יצאה בל"ד במתקפה באופן כללי נגד חד"ש ובמתקפה אישית נגד מוחמד ברכה ואף קראו לו בוגד. זאת לאחר שהשתמש מספר פעמים בביטוי "שני עמינו" ובאמונה שלו בשותפות ערבית יהודית,‏[1][2]

לדעת עורכי מחקר שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים במהלך הכנסת ה-16 היה ברכה חבר הכנסת הרביעי בטיבו בעשייה חברתית.‏[3]

בכנסת ה-17 כיהן ברכה כחבר ועדת הכנסת, ועדת הכספים, הוועדה לפניות הציבור וממלא מקום בועדת החינוך, התרבות והספורט. בנוסף לזאת הוא כיהן כיושב ראש סיעת חד"ש.

במהלך כהונתו בכנסת יזם חוק המגן על כספים שמעבירה המדינה לרשויות המקומיות למטרות חינוך מפני עיקול. כן היה בין יוזמי החוקים לביטול איחודי הרשויות של שגור, עיר הכרמל ובאקה-ג'ת, ובין יוזמי התיקון לחוק גיל פרישה שדחה את ההעלאה המדורגת לגיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 64 עד לשנת 2017. בכנסת ה-18 כיהן כיו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים, בתפקידו זה פעל נגד הפרטת המרכזים לטיפול בנפגעי סמים.‏[4]

בשנת 2009 החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להגיש כתב אישום כנגד ברכה באשמת תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בשל מספר תקריות במהלך הפגנות שבהם היה ברכה מעורב. ברכה הגיב כי החלטת היועץ היא פוליטית והשתתפות בהפגנות היא חלק מתפקידו של חבר כנסת.‏[5]

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 נבחר ברכה פעם נוספת לעמוד בראש רשימת חד"ש, אך הודיע כי באמצע הקדנציה יתפטר, כדי לפנות מקום למועמד חדש.

בשנת 2014 הורשע ברכה בתקיפת אזרח, השופט דניאל בארי קבע כי נעשו נסיונות רבים לחקור את ברכה סמוך להגשת התלונה אך הוא סירב לפניות המשטרה והתייצב לחקירה רק שנתיים לאחר המקרה. עוד קבע השופט כי העדויות הצביעו על אלימות שהיא אלימות ברף הגבוה של העבירה וכי לא ניתן לומר שאין אינטרס ציבורי בהרשעת הנאשם מכיוון שמצופה מאיש ציבור שלא ינקוט באלימות, כשמשמיעים בפניו עמדות הנוגדות את שלו.‏[6]

עמדותיו המדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה מתאר את ערביי ישראל כ"בני העם הפלסטיני בגליל, במשולש ובנגב". הוא דוגל בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, האמורה להפוך לשיטתו ל"מדינת כל אזרחיה", וקורא לאפשר לערבים אזרחי המדינה לשוב לכפריהם שנחרבו ב-1948 ולבנות אותם מחדש.‏[7] בעבר הציע ברכה להחליף את המנון המדינה "התקווה" בשירו של שאול טשרניחובסקי "אני מאמין".‏[8]

בשנת 2005 השתתף בכנס סולידריות עם העם הסורי שנערך בנצרת, שם האשים את ממשלות ארצות הברית וישראל בנסיון לסכסך בין סוריה ללבנון.‏[9]

ב-2006 השתתף בהלווייתה של תושבת שדרות שנהרגה מפגיעת קסאם, וזאת כדי להביע מסר ברור נגד פגיעה בחפים מפשע.‏[10]

ב-2013 התנגד נחרצות למתווה פראוור שהוצע על ידי הממשלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושבי ראש הוועדה למאבק בסמים

עובדיה עלירפאל איתןאלי בן מנחםטלב א-סאנעיחיאל חזן, יאיר פרץנסים זאבמוחמד ברכה, טלב א-סאנעמוחמד ברכה