קסאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רקטת קסאם משוגרת מעזה, דצמבר 2008
שאריות של שלוש רקטות קסאם
משגרי קסאם ועל אחד מהם רקטת קסאם מוכנה לשיגור
אוסף טילי קאסם שנחתו בעיר שדרות
נזק שנגרם לבית בשדרות מרקטת קאסם
רקטת קסאם שנורתה מרצועת עזה ונחתה באזור אשקלון
מדבקת מקרר ועליה הנחיות פיקוד העורף לאזרחים בעת ירי קסאם
מספר הרקטות שנורו מרצועת עזה על פי שנים

קסאם היא רקטה פרימיטיבית מסוג קרקע-קרקע העשויה מתכת ומלאה חומר נפץ. הדלק של המנוע הרקטי שלה מורכב מתערובת של סוכר ואשלגן חנקתי. התערובת בוערת בקצב מהיר ויוצרת גזים בכמות גדולה, וכך משגרת את הרקטה. הרקטה פותחה על ידי ארגון חמאס ומיוצרת ברצועת עזה. הרקטה משמשת את ארגוני הטרור הפלסטינים הפועלים שם בעיקר לירי על יישובים ישראליים בנגב הסמוכים לגבול הרצועה וקודם לביצוע תוכנית ההתנתקות שימשה לירי על יישובי גוש קטיף. הרקטה עשויה צינור מתכת פשוט. רקטות הקאסם הראשונות היו עשויות מעמודים של תמרורים.

אף שמדובר ברקטה פרימיטיבית, בעלת טווח קצר ודיוק נמוך ביותר, המספר הרב של הפעמים שבהם נורו רקטות קסאם לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בישראל הביא לקורבנות בנפש. כל ירי של רקטות קסאם הנופל בתוך אזור מאוכלס גורם לבהלה (ראו גם: הלם קרב) וכתוצאה מכך לקושי בתפקוד היום-יומי של התושבים. היישובים הסובלים ביותר מירי רקטות קסאם הם העיר שדרות, הקיבוצים והמושבים סביב רצועת עזה, ויישובי גוש קטיף עד לפינויו. רוב הקורבנות בנפש ורוב הנזקים לרכוש הם בשדרות.

הרקטה קרויה על שמו של עז א-דין אל-קסאם.

מאפייני הרקטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרקטת הקסאם המקורית היו שלושה דגמים. בנוסף אליהם ייצרו וייבאו ארגוני הטרור הפלסטינים השונים רקטות אחרות. להלן טבלה המרכזת את דגמי הרקטות העיקריים הנורים אל עבר ישראל.

דגמים של רקטות קסאם לעומת רקטת גראד תקנית
קסאם 1 קסאם 2 קסאם 3 קודס 101 גראד 122 מ"מ
אורך (ס"מ) 79 180 200+ 230 287
קוטר (מ"מ) 60 150 170 126.5 122
משקל (ק"ג) 5.5 32 90  ? 66
משקל חומר הנפץ (ק"ג) 0.5 5-7 10-20  ? 23
טווח מרבי (ק"מ) 3 8 10 13-16 15-18

בנוסף ל"קסאם" המקורי, פיתחו ארגוני הטרור רקטות שונות:

באמצעי תקשורת בישראל אין מבחינים בדרך כלל בין סוגי הרקטות, אלא מכנים את כל הרקטות הפלסטיניות תלולות-המסלול "טיל קסאם", בדומה לכינוי "קטיושה" המשמש את כל סוגי הרקטות הבינוניות התיקניות הנורות על ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה החלו להשתמש בירי תלול מסלול כנגד מטרות ישראליות ב-30 בינואר 2001, בחודשים הראשונים נעשה שימוש בפצצות מרגמה, בעיקר לעברם של נצרים ושל יישובי גוש קטיף. ירי קסאם מרצועת עזה החל מאוחר יותר באותה שנה, הירי המתועד הראשון של רקטת קסאם לעבר מטרות בישראל התרחש ב-16 באפריל 2001, לעבר שדרות, במקרים רבים סווג הירי בתחילה כירי של פצצות מרגמה ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות מתי הוחל בשיגור רקטות קסאם.

בעקבות נסיגת צה"ל מרצועת עזה ומציר פילדלפי בפרט, החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים ובראשם חמאס להבריח רקטות גראד ורקטות גראד משופרות תקניות, היכולות להגיע לטווחים של כ-40 ק"מ. [דרוש מקור] בעקבות ההצייטדות המסיבית ברקטות התקניות, שהתגלו כעדיפות עשרות מונים על פני רקטות הקסאם המאולתרות, קטן באופן ניכר ייצור וירי רקטות הקסאם, אך גדל באופן ניכר ירי רקטות הגראד, שהתרחב גם אל עבר אשקלון, באר שבע ואשדוד.

רשימת אירועי ירי רקטות בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2001-2014 נורו לעבר ישראל אלפי רקטות, חלק ניכר מדגמי הקסאם. מהירי נהרגו 44 בני אדם, מתוכם 30 ישראלים, 4 עובדים זרים ו-10 פלסטינים שנפגעו בשוגג, ונפצעו מאות. ‏‏‏[2]

  • ב-1 ביוני 2005 נפלו שלוש רקטות קסאם ביישובי צפון השומרון. היה זה הירי הראשון מיישובים ביהודה ושומרון. מאז נורו רקטות אל יישובים נוספים, ביניהם גני טל ורם-און. גם הן גרמו לפצועים ולהרוגים.
  • במאי 2007 החלו הפלסטינים לירות רקטות קסאם משופרות אל עבר ישראל.‏‏‏[5]
  • ב-11 בספטמבר 2007 לפנות בוקר שוגרה רקטת קסאם מבית חנון ופגעה בבסיס הטירונים זיקים. הייתה זו הפעם השנייה בה נוחת קסאם במחנה, אולם לראשונה דווח על נפגעים. באירוע נפצעו 69 חיילי צה"ל, 4 באורח קשה, 7 באורח בינוני ועוד 58 באורח קל, כאשר הרוב נפגעו מרסיסים.‏[6]
  • בראשית שנת 2008 חלה עלייה תלולה בקצב ירי הרקטות מרצועת עזה, ועד ה-19 בפברואר שוגרו למעלה מ-400 רקטות.‏‏‏[7]
  • החל מה-19 ביוני 2008 עקב הסכם ה"רגיעה", פחת מספר השיגורים באופן ניכר, אם כי לא פסק לחלוטין.
  • ב-24 בדצמבר 2008, לאחר תום הרגיעה, חודש ירי הרקטות ליישובי עוטף עזה לרבות ירי מסיבי של עשרות רקטות ביום אחד.‏[8] בתגובה לכך, יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה בעזה.
  • מאז תום המבצע ועד ראשית מרץ 2011 נורו לעבר שטח ישראל 282 רקטות (נתון זה לא כולל רקטות שנורו לעבר ישראל ונפלו בשטח רצועת עזה).‏[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏עלי ואקד, הג'יהאד האיסלאמי: בידנו רקטה שמגיעה למרכז אשקלון, באתר ynet‏, 11.02.06‏
  2. ^ פגיעה באזרחים ישראלים על ידי פלסטינים (17 באפריל 2013), אתר בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
  3. ^ ‏שמוליק חדד וחנן גרינברג, לראשונה: קטיושה נפלה מדרום לאשקלון, באתר ynet‏, 28.03.06‏
  4. ^ ‏אמיר בוחבוט, משה פריאל וברק רביד, רקטת קסאם פגעה בבית ספר באשקלון, באתר nrg‏, 5/7/2006‏
  5. ^ ‏‏אלמוג בוקר ואמיר בוחבוט, 'קסאמים חדשים ומסוכנים יותר', באתר nrg‏, 9/5/2007
  6. ^ נפילת רקטת קסאם בבסיס זיקים, באתר צה"ל, 11 בספטמבר 2007.
  7. ^ ‏אמנון מרנדה, הערכה: 400 קסאמים נפלו בנגב מתחילת השנה, באתר ynet‏, 19 בפברואר 2008‏
  8. ^ אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, חיה"א תקף ברצועה; חמוש פלסטיני נהרג, באתר nrg‏, 24 בדצמבר 2008.
  9. ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (8 - 15 במרץ 2011), אתר המרכז למורשת המודיעין