מכתבים מבית רביעי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת יענקל'ה רוטבליט | ||||||
| יצא לאור | 1989 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום הקלטה | אולפני טיוב | |||||
| סוגה | רוק | |||||
| שפה | עברית | |||||
| אורך | 41:53 | |||||
| הפקה | מיקי גבריאלוב | |||||
| ||||||
|
| ||||||
מכתבים מבית רביעי הוא אלבום הסולו השני של יענקלה רוטבליט. האלבום יצא לאור בשנת 1989 לאחר הפסקה של 11 שנים מאז אלבומו הראשון, "כך שחררתי את ירושלים". רוטבליט כתב את כל המילים והלחנים לשירי האלבום, שאותו ניהל מוזיקלית ועיבד מיקי גבריאלוב.
השם "מכתבים מבית רביעי" נושא בקרבו תחזית אפוקליפטית, משום שהוא מגלם את בתוכו את ההנחה על חורבן הבית השלישי (כלומר, של מדינת ישראל בת זמננו). ואכן, האלבום נשזר באווירה סוערת של מלחמות דת, התנגשויות אלימות בין פלגים בחברה הישראלית, הקמת משטר סמכותני וביקורת חריפה נגד הנהנתנות הפושה בחברה הישראלית. בולטת בו הנטייה לצטט מובאות מסיפורי המקרא ומחזונות הנביאים.
תוכן האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר הפותח של האלבום, "על מות האימפריה", כולל את השורות "ואז אני רואה ת'יום בו נעלה בסערה אל השמיים/ האדמה אז תיבקע, הו הו והמולה/ והתזמורת תנגן על הר הבית/ והכרובים יתנו קולם במקהלה/ על מות האימפריה" ו"אם רק ימצא בו איזה לקח או תועלת/ כי יום הדין עומד יום יום על סף הדלת". נבואת מלחמת האחים והחורבן מוצאת ביטוי גם בשיר הנושא של האלבום, "מכתבים מבית רביעי" בו שר רוטבליט על חורבן ירושלים: "מסמטאות העיר ומגדליה/ שרידי היופי של מלכות מתה/ זו עיר שלם השבויה בחצאיה/ בין השבטים הנלחמים על גווייתה/ אל תדאגי, המוות פה טבעי/ הוא מאורגן באופן אלוהי/ ואם רק לא אשכח, אני ודאי אשלח לך/ מכתבים מבית רביעי".
רוטבליט קושר באלבום את התמוטטות המדינה עם חטאים מוסריים שדוגמאות להם הוא מביא הן מהמקורות והן מהמציאות בת זמננו. בשיר "מבצע הנשר" משחזר רוטבליט באריכות את הקנוניה בה שיגר דוד המלך את אוריה החיתי אל מותו בשדה הקרב במטרה לגזול ממנו את רעייתו בת שבע.
רוטבליט גם מבקר קשות את ההדוניזם ואת תאוות הכיבושים בחברה הישראלית. ב"עיר ושמה גושדן", שיר העוסק בקיטוב החברתי העמוק, הוא כותב "לא כירושלים שמסחרה בנצח/ כאן על שפת הים כל עסקינו חול/ עיר ושמה גושדן עובדת רק לבצע/ כל אחד חוטף כמה שהוא יכול", ואף כורך את המגמה הזו עם מלחמת לבנון הראשונה בשורות "עיר ושמה גושדן איננה דואגת/ המצב קשה והחשבון פשוט/ היא לבדה לחוף ימים חוגגת/ אכול ושתֹה כי מחר ביירות". לתפיסתו, החברה הישראלית שרויה בפולמוס נהנתני עד כדי כך שאינה מבחינה בתהליכים פנימיים המערערים אותה מבפנים וסופם להביא עליה התמוטטות מוחלטת.
תחושת חוסר האונים באה לידי ביטוי בשיר "חדר החקירות", בו מתאר רוטבליט אדם שנעצר, מובא לחדר חקירות, מעונה על ידי חוקריו ומנסה איכשהו לשמור על שפיות בחושבו על אישה יפה שפגש קודם למעצרו. אפילו בשיר "תחי הרפובליקה", שכותרתו מרמזת כביכול על חזרה למשטר דמוקרטי, מתברר מיד כי הסלוגן הזה אינו אלא כותרת להמשך ההפיכה הדתית הממוטטת את שרידי המדינה וסופה אנרכיה: "...זה הפיצוץ הגדול ביותר בתולדות העם היהודי/ כאן מנסרים את עץ הדעת והאטומים מתבקעים/ אני יכול להבחין מכאן בכל שבעת הרקיעים/ מראה מלהיב, מראה מרהיב/ מראה מגניב, מראה כעיר שנדלקה ותחי הרפובליקה/ תחי הרפובליקה, תחי הרפובליקה/ ואיש הישר בעיניו יעשה". המשפט האחרון בשיר הוא ציטוט של שופטים, י"ז, ו':
בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה.
במקביל לאווירת הקריסה הפוליטית והחברתית הבאה לידי ביטוי במרבית שירי האלבום, נכללים בו גם שני שירי אהבה עדינים. אחד מהם, "עין עצומה", מושם בפיו של ימאי המתגעגע אל אהובתו. האחר, "גשם פתאומי", מרמז על רומן שמתנהל עם אישה נשואה, שהדובר נכסף לראות אותה שוב. שני שירים אלה הם גם המלודיים ביותר באלבום.
בשיר "אדון משורר", שנוסף להוצאה המחודשת של האלבום, רוטבליט יוצא נגד העדפתם של משוררי התקופה שלא לנקוט עמדה נגד ההידרדרות המוסרית והפוליטית, ההולכת ופושה בחברה.
שירי האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל השירים נכתבו והולחנו על ידי יענקל'ה רוטבליט.
| מס' | שם | משך |
|---|---|---|
| 1. | על מות האימפריה |
6:23 |
| 2. | עין עצומה |
4:14 |
| 3. | עיר ושמה גושדן |
5:13 |
| 4. | חדר חקירות |
4:55 |
| 5. | מכתבים מבית רביעי |
4:56 |
| 6. | גשם פתאומי |
3:26 |
| 7. | מבצע הנשר |
10:32 |
| 8. | תחי הרפובליקה |
6:14 |
משך כולל: |
41:53 | |
הפקת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההרכב הבסיסי המנגן בכל שיריו המקוריים של האלבום כונה על ידי רוטבליט "הרכב אכילס" וכלל את עופר ליפשיץ (גיטרה), יעקב סגל (גיטרה בס) וגדי סרי (תופים וכלי הקשה). אליהם הצטרפו בוריס גאמר (סקסופון, חליל וקלרינט), יצחק קלפטר (גיטרה חשמלית), אדי גרימברג (סינתיסייזרים ופסנתר חשמלי) ואחרים. המנהל המוזיקלי מיקי גבריאלוב נענה לבקשתו למקם את האלבום במרחב המזרח תיכוני לא רק מבחינה טקסטואלית אלא גם מוזיקלית. לפיכך, הוזמנו לנגן בו גם נגנים מעולם המוזיקה הערבית, כמו סלים נדאף (עוד וכינור) ואלברט אליאס (חליל סוף ערבי). בשירתו הקפיד רוטבליט על הגייה שהוא רואה כמזרח תיכונית שורשית, לרבות שימוש בח' וע' גרוניות. קולות רקע תרמו יהודית רביץ, קורין אלאל, מיקי גבריאלוב, דורי בן זאב ושמוליק קראוס.
את עטיפת האלבום עיצב דוד טרטקובר. האלבום הוקלט בהפקה עצמית באולפני טיוב בתל אביב.