משה צדקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי משה צדקה
לידה 20 במרץ 1935 (בן 89)
ט"ו באדר ב' ה'תרצ"ה
ירושלים, פלשתינה (א"י) פלשתינה (א"י)פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק ראש ישיבת פורת יוסף
אב יהודה צדקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב משה צדקה, כסלו תשפ"ג
הרב משה צדקה, כסלו תשפ"ג

הרב משה צדקה (נולד בט"ו באדר ב' ה'תרצ"ה, 20 במרץ 1935) הוא ראש ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה שבירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, בן בכור לרב יהודה צדקה, ראש ישיבת "פורת יוסף",[1] ולפהימה לבית בטאט.

אמו של אביו, הרבנית שמחה, היא בת אחותו של רבי יוסף חיים מבגדאד. דודתו מזל-מוזלי נישאה לרבי סלמן אליהו, אביהם של הרב מרדכי אליהו והרב נעים בן אליהו.

גדל יחד עם אחיו הרב דוד צדקה רבה של פרדס-חנה ואליהו, שאול ושלמה. אחותו סימה נישאה לרב יעקב שכנזי - אב"ד העדה החרדית הספרדית.

בילדותו למד בתלמוד תורה 'בני ציון' בשכונת הבוכרים.[2]

אחת הדמויות אשר השפיעו עליו מאוד בילדותו היה הרב שלמה מערבי, מצוות מלמדי הת"ת.

אל הת"ת היה מגיע לעיתים רחוקות גם הרב עזרא עטייה ובוחן את התלמידים.[3]

משם המשיך לישיבה קטנה 'מקור חיים', שם לימדו כחצי שנה גם הרב עובדיה יוסף ששימש כר"מ צעיר בישיבה, אחר שובו ממצרים. החומר הנלמד בישיבה היה מסכת חולין, ובזמן אחד הספיקו בממוצע כשישים דף בעיון.

בהמשך עבר ל"ישיבה למצוינים" של הרב חיים אהרון טורצ'ין, ובישיבת מיר, שם למד ובמשך תקופה בחברותא עם ראש הישיבה הרב חיים שמואלביץ.

בהמשך נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף, אצל אביו ואצל הרב עזרא עטייה.

לאחר נישואיו למד בכולל "אוצר החיים". בשנת ה'תשכ"ט נקרא ללמד בישיבת "ראשית חכמה" בראשותו של הרב שבתי אטון, שם הרביץ תורה במשך עשרות שנים.

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשנ"ב (1991) בהיותו כבן חמישים ושש, החל לכהן כר"מ בישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה, לצד הרב יהודה מועלם. ולאחר פטירת הרב בן ציון אבא שאול נתמנה לראש הישיבה תחתיו.

לאורך השנים הרבה למסור שיעורים ודרשות במקומות שונים בישראל,[4][5] וכן חתם על מכתבים רבים בעניינים השקפתיים וחינוכיים רבים.

השקפתו ומשנתו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צדקה סבור כי יש ללמד את הילדים גמרא בניגון ובנעימה, ולהטעים להם את שאלות הגמרא ותשובותיה ובכך להעריב עליהם את לימוד הגמרא. לדעתו כיום ישנם שלא עושים זאת באופן מספיק.[6]

דעתו כי בתלמודי תורה יש לתת דגש על לימוד של טעמי המקרא, שיר השירים וכן שנים מקרא ואחד תרגום. עם זאת, בנוגע לפיוטים ושירים סבור הרב כי אין להרבות בזה, היות שריבוי הפיוט והשירה עלול לקלקל את חינוך הילדים.

הורה לאברכים ספרדים לשלוח את ילדיהם לת"ת ספרדי לבני אברכים ולא לת"ת ליטאי. נימוקו לכך היה שיותר בריא לנפשו של הילד ללמוד בת"ת ספרדי בו הוא רצוי לכתחילה.

הרב צדקה עודד מאוד את פעילי איגוד עמלי התורה לאורך שנות פעילותם, והם תולים את פעילות האיגוד והקמת עשרות קהילות האברכים הספרדים ומוסדות החינוך ברחבי הארץ בהוראתו. הרב צדקה נחשב ממכוויני דרכו של האיגוד.

לדעת הרב צדקה על אברכים ובני תורה לעסוק בקירוב רחוקים ולהקדיש לכך זמן.[7]

יחסו למוסדות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב משה צדקה מוסר שיעור בישיבת הרב נתן בוקובזה בנתיבות
הרב צדקה בביתו

הרב צדקה נחשב קרוב בהשקפותיו לרבני העדה החרדית הספרדית, והוא לא מצביע בבחירות לכנסת.[8] ככלל, הרב צדקה לא נטל חלק במחלוקות שהתגלעו בתוך הציבור הספרדי, כגון המחלוקת ההיסטורית בין תנועת ש"ס לבין מרביצי תורה, ונמנע מלהתבטא בנושאים אלו.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים התפרסם מכתב הנושא את חתימתו וקורא שלא להצביע למפלגות שנוגדות את דעת התורה.[9] לאחר שפורסמו כרוזים שלפיהם כוונתו למפלגת יחד - העם איתנו מחה על כך, והתבטא כי הוא אינו מוחל למי שזייף את המכתב.[10]

יום לפני הבחירות לכנסת העשרים וחמש פורסם מכתב בו הוא קורא כהוראת שעה להצביע ש"ס בשל החשש מממשלת שמאל שתהווה סכנה לשמירת הדת, ויש ששייכו את ההישגים הגבוהים של ש"ס באותה מערכת בחירות במידה רבה להוראתו.[11]

הרב צדקה מתנגד לגיוס בחורי ישיבות חרדים לצה"ל, והוא מרבה לחתום על כרוזים העוסקים במאבק הציבור החרדי נגד מכסות הגיוס.[12][13] עם זאת במבצע צוק איתן הוא שיגר איגרת ארוכה לחיילי צה"ל שבה שיבח את החיילים המוסרים נפשם במלחמה והפציר בהם להימנע מעבירות.[14][15]

בשבט ה'תשע"א, פסק הרב עובדיה יוסף שהגיורים הנערכים בצה"ל תקפים לפי ההלכה. הפסיקה עוררה התנגדות בציבור החרדי ופורסמו מודעות מטעם העדה החרדית והרב יוסף שלום אלישיב על עצרת מחאה ומעמד קריעה בשל הפסיקה. הרב צדקה ניסח עם הרבנים שלום כהן וראובן אלבז מכתב שעליו חתם הרב יוסף, ובו הבהיר שהתכוון להכשיר רק את מי שקיבלו על עצמם שמירת מצוות.[16]

השקפתו בנושאי צניעות וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צדקה מרבה לעורר על נושאי צניעות והישמרות מטכנולוגיה.

עמד עם הרבנים חכם יעקב יוסף, והרב ראובן אלבז ועוד בראש מאבק ב"דירת התועבה" בירושלים שבה התגוררה אם ל-11 ילדים. כאשר אשתו הוכתה היו שטענו כי היה זה בשל מאבקו.[17][18] כן נלחם עם רבנים נוספים בפרשת סמינר "באר מרים (רמתי)".[19][20]

הרב צדקה התנגד גם להשמעת נשים ברדיו החרדי. הוא רצה שהרב עובדיה יוסף יוציא מכתב לאסור את הדבר, אך הרב יוסף התנגד ואמר שאין בכך איסור ורק שאין זה דבר טוב.[21]

כמו כן בולט במאבק החרדי נגד האינטרנט והטלפונים החכמים,[22] ובשיעוריו הוא מרבה לדבר על כך,[23] באלול ה'תשע"ו (2016) חתם עם הרב שלום כהן והרב שמעון בעדני על מכתב שבו נאמר שמי שמחזיק מכשיר לא כשר לא ראוי לשמש שליח ומנהיג ציבור.[24]

ספריו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קול יהודה (ירושלים ה'תשמ"ח), ספרו של אביו אשר הורחב על ידו, והתווספו לו הערות וביאורים לאורך הספר

חלקים מחידושיו ודרשותיו ראו אור בהשתדלות תלמידיו, ביניהם;

  • שיעורי הגר"מ צדקה, ב"ח ירושלים תשע"ט
  • שיחות חיזוק, ירושלים, ה'תשע"ז
  • פנינים יקרים, ירושלים ה'תשע"ח

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צדקה מתגורר בשכונת שמואל הנביא בירושלים. לו ולאשתו כרמלה שלושה בנים ושלוש בנות.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אהרון ירחי, רב שכונת "מקור ברוך", ירושלים, פוסק ידוע ומחברי בית הדין לענייני קדושה בראשות הרב שמואל אליהו
  • הרב יעקב כהן, ראש ישיבת קנייני התורה, ירושלים
  • הרב יהודה מוצפי, ראש ישיבת "מנחת יהודה", ירושלים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה צדקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דור שמיני לרבי צדקה חוצין (הראשון), להרחבה ראו: משה ש. שבת, ישיבות בגדאד, כרך א (ירושלים תשע"ו), פרק ב; פרק ז, עמ' 229-237; פרק ח, עמ' 384-415
  2. ^ המחנך הבכיר בת"ת זה, היה רבי יוסף שרבני, אשר הרב אוחזו לרבו המובהק בעיון, כפי שהתבטא מספר פעמים בפני תלמידיו. תלמוד תורה זה, הוקם בשנות התר"ן על ידי אחד מרבני העדה הבוכרית בירושלים, הרב אברהם אמינוף תלמודי, והתקיים עד סוף שנות התש"ל
  3. ^ הרב יעקב תופיק אביעזרי בריאיון לישראל כהן, מגזין הקהילות - גיליון כ"ו, ירושלים: איגוד עמלי התורה, ה'תשפ"ב, עמ' 4
  4. ^ יעקב אבוביץ, בר בי רב | הגר"מ צדקה ר"י פורת יוסף ביום שכולו תורה בביתר, באתר JDN, י"ג באייר תשע"ד
  5. ^ ביתר עילית: הגר"מ צדקה מסר שיעורי תורה ברחבי העיר, באתר JDN, י"א באייר תשע"ג
  6. ^ הרב משה צדקה בריאיון לישראל כהן, לוח הקהילות - גיליון 31, הוצאת איגוד עמלי התורה, עמוד 6
  7. ^ ישראל כהן, לוח הקהילות - גיליון 31, הוצאת איגוד עמלי התורה, עמוד 2
  8. ^ ישי כהן, ‏מקורבי הגר"מ צדקה: "הרב כלל לא מתערב בבחירות", באתר כיכר השבת, 1 במרץ 2015
  9. ^ בנימין ברגר, הגר"מ צדקה במכתב נוקב: "להיבדל מההשקפה הנוגדת דעת תורה", באתר JDN, כ"א באדר תשע"ה
  10. ^ ישי כהן, ‏הגר"מ צדקה: לא מוחל למי שזייף בשמי מכתב נגד יחד, באתר כיכר השבת, 16 במרץ 2015
  11. ^ ממשה עד משה: הגאון רבי משה צדקה – מנהיג, ראש ישיבה ולוחם מלחמות ה', באתר JDN
  12. ^ ישי כהן, ‏הערב: הספרדים יוצאים להפגין נגד חוק הגיוס, באתר כיכר השבת, 31 במרץ 2014
  13. ^ משה ויסברג, 21 רבנים ספרדים חתמו נגד "המכסות", באתר בחדרי חרדים, 22 בדצמבר 2015
  14. ^ ישי כהן, ‏הגאון רבי משה צדקה באיגרת לחיילי צה"ל: "אשריכם זכיתם", באתר כיכר השבת, 27 ביולי 2014
  15. ^ חיים לב, הרב משה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף, ישיבת הדגל של הציבור הספרדי, לחייל: "יש לך תפקיד עצום", באתר ערוץ 7
  16. ^ קובי נחשוני, פשרה חרדית: גר צה"ל שרימה - אינו יהודי, באתר ynet, 20 בפברואר 2011
  17. ^ ישי כהן, פרשת בית התועבה: האישה ביקשה לפגוש את רבני השכונה, באתר כיכר השבת
  18. ^ יקי אדמקר, 'דירת התועבה' בירושלים • אלימות נגד הרבנית צדקה, באתר בחדרי חרדים, 06/11/2012
  19. ^ יהושע הכהן, רב הנסתר • 'סערת רמתי' בכותרות העיתונים, באתר בחדרי חרדים
  20. ^ אהרן רבינוביץ, חשיפה: איחוד כוחות בין נשיא המועצת לראשון לציון - נגד 'כת רמתי', באתר בחדרי חרדים
  21. ^ אליהו שטרית. רבנו. p. ריז.
  22. ^ ישי כהן, ראש-הישיבה נתן הוראה, הנער ניתץ את האייפון לעיני כל, באתר כיכר השבת
  23. ^ זאב בלוי, הגאון רבי משה צדקה ר"י פורת יוסף זועק נגד פגעי הטכנולוגיה, באתר JDN
  24. ^ משה ויסברג, "מחזיק מכשיר טרף? לא יכול לשמש שליח ציבור", באתר בחדרי חרדים


הקודם:
הרב יהודה צדקה
ראש ישיבת פורת יוסף במקביל לרב שלום כהן והרב שמואל בצלאל הבא: