משתמש:Adiga Knight/נבחרת ארגנטינה במונדיאל 2002
{{איחוד|נבחרת ארגנטינה בכדורגל}} נבחרת ארגנטינה התייצבה למשחקי מונדיאל 2002 שנערכו ביפן ובדרום קוריאה כנבחרת הפייבוריטית לזכייה בתואר יחד עם אלופת העולם דאז, נבחרת צרפת. בניגוד לציפיות, שתי הנבחרות נכשלו והודחו כבר בסיבוב הראשון.
הדרך לגביע העולמי - מוקדמות הגביע העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגנטינה סיימה את מוקדמות הגביע העולמי במקום הראשון בבית שכלל 10 נבחרות. ב- 18 המשחקים שערכה, ניצחה ארגנטינה ב- 13 משחקים, סיימה 4 בתיקו והפסידה פעם אחת. היא סיימה עם 43 נקודות, יחס שערים מרשים של 15:42 ובפער עצום של 12 נקודות מנבחרת אקוודור שבמקום השני.
המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1. 29 במרץ 2000, בואנוס איירס : ארגנטינה - צ'ילה 1:4
- 2. 26 באפריל 2000, מרקייבו : ונצואלה - ארגנטינה 4:0
- 3. 4 ביוני 2000, בואנוס איירס : ארגנטינה - בוליביה 0:1
- 4. 29 ביוני 2000, בוגוטה : קולומביה - ארגנטינה 3:1
- 5. 19 ביולי 2000, בואנוס איירס : ארגנטינה - אקוודור 0:2
- 6. 26 ביולי 2000, או פאולו : ברזיל - ארגנטינה 1:3
- 7. 16 באוגוסט 2000, בואנוס איירס : ארגנטינה - פרגוואי 1:1
- 8. 3 בספטמבר 2000, לימה : פרו - ארגנטינה 2:1
- 9. 8 באוקטובר 2000, בואנוס איירס : ארגנטינה - אורוגוואי 1:2
- 10. 15 בנובמבר 2000, סנטיאגו : צ'ילה - ארגנטינה 2:0
- 11. 28 במרץ 2001, בואנוס איירס : ארגנטינה - ונצואלה 0:5
- 12 25 באפריל 2001, לה פאס : בוליביה - ארגנטינה 3:3
- 13. 3 ביוני 2001, בואנוס איירס : ארגנטינה - קולומביה 0:3
- 14. 15 באוגוסט 2001, קיטו : אקוודור - ארגנטינה 2:0
- 15. 5 בספטמבר 2001, בואנוס איירס : ארגנטינה - ברזיל 1:2
- 16. 7 באוקטובר 2001, אסונסיון : פרגוואי - ארגנטינה 2:2
- 17. 8 בנובמבר 2001, בואנוס איירס : ארגנטינה - פרו 0:2
- 18. 14 בנובמבר 2001, מונטווידאו : אורוגוואי - ארגנטינה 1:1
ההכנות למונדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחת הדרכתו של המאמן מרסלו בייאלסה ארגנטינה נחשבה בימים טרם המונדיאל לנבחרת הטובה בעולם. כמו כן, קיוו שחקני הנבחרת לזכות בגביע גם כדי לפצות את העם הארגנטינאי שהיה שרוי באותה תקופה באחד מהמשברים הכלכליים הקשים בתולדות ארגנטינה. למרות זאת, הבקיעים הראשונים נראו בחודשים בסמוך לתחילת המשחקים - ירידה בכושרם של מספר שחקני מפתח, פציעות שונות וכן יכולת לא מרשימה במשחקי ההכנה. בנוסף, שובצה ארגנטינה לבית ו' שכלל נבחרות חזקות כגון אנגליה, ניגריה ושבדיה, בית שזכה לכינוי "בית המוות".
ראוי לציין ששיבוץ הבתים נעשה במתכונת חדשה אחרי שבעבר היה נהוג לשבץ את הנבחרות לבתים לפי דרגי איכות. מכיוון שמדובר היה במונדיאל ראשון הנערך בשתי מדינות, שיטת שיבוץ הבתים שונתה בין היתר כדי לאפשר לשתי הנבחרות המארחות לשחק במגרשים ביתיים וכך שונתה החלוקה לחלוקה גיאגרפית.
בייאלסה ספג ביקורת על אי זימונם של חבייר סביולה וחואן רומן ריקלמה הצעירים בעוד שותיקים כמו קלאודיו קאניג'ה וגוסטבו לופז זומנו.
סגל השחקנם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' | עמדה | שם | תאריך לידה | הופעות | שערים | מועדון |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | שוער | חרמן בורגוס | 16 באפריל 1969 | 35 | אתלטיקו מדריד | |
2 | בלם | רוברטו אז'אלה | 14 באפריל 1973 | 74 | ולנסיה | |
3 | מגן | חואן פבלו סורין | 5 במאי 1976 | 35 | קרוזיירו | |
4 | בלם | מאוריסיו פוצ'טינו | 2 במרץ 1972 | 16 | פריז סן ז'רמן | |
5 | קשר | מתיאס אלמיידה | 21 בדצמבר 1973 | 33 | פארמה | |
6 | בלם | וולטר סמואל | 23 במרץ 1978 | 30 | רומא | |
7 | חלוץ | קלאודיו לופז | 17 ביולי 1974 | 49 | לאציו | |
8 | מגן | חבייר זנטי | 10 באוגוסט 1973 | 66 | אינטר | |
9 | חלוץ | גבריאל בטיסטוטה | 1 בפברואר 1969 | 75 | רומא | |
10 | חלוץ | אריאל אורטגה | 4 במרץ 1974 | 81 | ריבר פלייט | |
11 | קשר | חואן סבסטיאן ורון (קפטן) | 9 במרץ 1975 | 47 | מנצ'סטר יונייטד | |
12 | שוער | פבלו קבאז'רו | 13 באפריל 1974 | 8 | סלטה ויגו | |
13 | מגן | דייגו פלסנטה | 24 באפריל 1977 | 6 | באייר לברקוזן | |
14 | קשר | דייגו סימאונה | 28 באפריל 1970 | 104 | לאציו | |
15 | קשר | קלאודיו חוסאין | 20 בנובמבר 1974 | 14 | ריבר פלייט | |
16 | קשר | פבלו איימר | 3 בנובמבר 1979 | 18 | ולנסיה | |
17 | קשר | גוסטבו לופז | 13 באפריל 1973 | 31 | סלטה ויגו | |
18 | קשר | קילי גונזאלס | 4 באוגוסט 1974 | 30 | ולנסיה | |
19 | חלוץ | הרנן קרספו | 5 ביולי 1975 | 33 | לאציו | |
20 | קשר | מרסלו גז'ארדו | 18 בינואר 1976 | 42 | מונאקו | |
21 | חלוץ | קלאודיו קאניג'ה | 9 בינואר 1967 | 50 | גלאזגו ריינג'רס | |
22 | בלם | חוסה צ'אמוט | 17 במאי 1969 | 42 | מילאן | |
23 | שוער | רוברטו בונאנו | 24 בינואר 1970 | 13 | ברצלונה |
משחקי המונדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחק הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק הראשון של ארגנטינה נערך ב-2 ביוני 2002 באצטדיון קשימה, יפן מול נבחרת ניגריה שנחשבה בימים ההם לנבחרת האפריקאית החזקה ביותר. ארגנטינה לא הרשימה במשחק והתקשתה להתמודד מול המשחק הפיזי וההגנתי של הניגרים אך הצליחה לבסוף לנצח משער בנגיחה של גבריאל בטיסטוטה בדקה ה- 63. היה זה שערו האחרון של בטיסטוטה במדי הנבחרת.
המשחק השני - הקרב מול אנגליה: הנקמה של בקהאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשחקה השני בבית שנערך ב- 7 ביוני באצטדיון סאפורו דום, יפן, פגשה ארגנטינה את היריבה הוותיקה אנגליה. היריבות בין שתי הנבחרות החלה עוד ממונדיאל 1966 ונמשכה בין היתר גם בשל מלחמת פוקלנד ב- 1982. שתי הנבחרות נפגשו גם במונדיאל 1986 במקסיקו אז ניצחה ארגנטינה מצמד שערים של דייגו מראדונה, הראשון בנגיעת יד שזכה לכינוי יד האלוהים והשני ממבצע שהחל ממחצית המגרש וכן במונדיאל 1998 בצרפת אז ניצחה ארגנטינה בדו-קרב של בעיטות פנדלים אחרי 2:2 בתום הזמן החוקי. במשחק הורחק כוכב נבחרת אנגליה דייויד בקהאם אחרי שפגע ללא כדור בדייגו סימאונה, צעד שלדעת רבים באנגליה הביא להדחתה של נבחרתם, בנוסף האשימו האנגלים את סימאונה בכך שתרם להרחקה בכך שהפיל את עצמו לאחר הפגיעה בו.
המשחק עצמו היה שקול והוכרע מבעיטת עונשין מ- 11 מ' בדקה ה- 44 אחרי הכשלה על מייקל אואן, את הפנדל בעט בקהאם ובכך לדעת רבים באנגליה נקם בארגנטינאים.
המשחק השלישי - להיות או לחדול[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב- 12 ביוני התייצבה ארגנטינה למשחק מול שבדיה באצטדיון מיאגי בידיעה שהיא חייבת לנצח כדי להעפיל לשלב הבא. למרות לחץ מסיבי מתחילת המשחק לא הצליחו הארגנטינאים להכניע את מגנוס הדמן, בדקה ה- 59, בניגוד גמור למהלך המשחק הבקיע אנדרס סבנסון שער יתרון לשבדיה מבעיטת עונשין. ארגנטינה הצליחה להשוות רק בדקה ה- 88 משער של הרנן קרספו אחרי שהצליח להכניע את הדמן שהדף פנדל אותו בעט קרספו.
השחקנים הארגנטינאים לקחו את ההפסד בצורה קשה וחלקם אף מיררו בבכי, התמונה המפורסמת ביותר היא ירידתו של בטיסטוטה מהמגרש כשהוא ממרר בבכי.
לאחר המונדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות הדרישה מצידם של האוהדים בארגנטינה נשאר בייאלסה בתפקידו וזכה לאמון מלא מראשי ההתאחדות, האוהדים האשימו את חוסר הגמישות של בייאלסה והתעקשותו לא לשלב את בטיסטוטה ואת קרספו ביחד. בנוסף, האשימו האוהדים את חואן סבסטיאן ורון, הקפטן וכוכבה הגדול של הנבחרת שגילה יכולת חלשה במשחקים, בכשלון.
[[קטגוריה:כדורגל ארגנטינאי]] [[קטגוריה:מונדיאל 2002]]