משתמש:Adiga Knight/נבחרת ארגנטינה במונדיאל 2002

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

{{איחוד|נבחרת ארגנטינה בכדורגל}} נבחרת ארגנטינה התייצבה למשחקי מונדיאל 2002 שנערכו ביפן ובדרום קוריאה כנבחרת הפייבוריטית לזכייה בתואר יחד עם אלופת העולם דאז, נבחרת צרפת. בניגוד לציפיות, שתי הנבחרות נכשלו והודחו כבר בסיבוב הראשון.

הדרך לגביע העולמי - מוקדמות הגביע העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגנטינה סיימה את מוקדמות הגביע העולמי במקום הראשון בבית שכלל 10 נבחרות. ב- 18 המשחקים שערכה, ניצחה ארגנטינה ב- 13 משחקים, סיימה 4 בתיקו והפסידה פעם אחת. היא סיימה עם 43 נקודות, יחס שערים מרשים של 15:42 ובפער עצום של 12 נקודות מנבחרת אקוודור שבמקום השני.

המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכנות למונדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת הדרכתו של המאמן מרסלו בייאלסה ארגנטינה נחשבה בימים טרם המונדיאל לנבחרת הטובה בעולם. כמו כן, קיוו שחקני הנבחרת לזכות בגביע גם כדי לפצות את העם הארגנטינאי שהיה שרוי באותה תקופה באחד מהמשברים הכלכליים הקשים בתולדות ארגנטינה. למרות זאת, הבקיעים הראשונים נראו בחודשים בסמוך לתחילת המשחקים - ירידה בכושרם של מספר שחקני מפתח, פציעות שונות וכן יכולת לא מרשימה במשחקי ההכנה. בנוסף, שובצה ארגנטינה לבית ו' שכלל נבחרות חזקות כגון אנגליה, ניגריה ושבדיה, בית שזכה לכינוי "בית המוות".

ראוי לציין ששיבוץ הבתים נעשה במתכונת חדשה אחרי שבעבר היה נהוג לשבץ את הנבחרות לבתים לפי דרגי איכות. מכיוון שמדובר היה במונדיאל ראשון הנערך בשתי מדינות, שיטת שיבוץ הבתים שונתה בין היתר כדי לאפשר לשתי הנבחרות המארחות לשחק במגרשים ביתיים וכך שונתה החלוקה לחלוקה גיאגרפית.

בייאלסה ספג ביקורת על אי זימונם של חבייר סביולה וחואן רומן ריקלמה הצעירים בעוד שותיקים כמו קלאודיו קאניג'ה וגוסטבו לופז זומנו.

סגל השחקנם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער חרמן בורגוס 16 באפריל 1969 35 ספרדספרד אתלטיקו מדריד
2 בלם רוברטו אז'אלה 14 באפריל 1973 74 ספרדספרד ולנסיה
3 מגן חואן פבלו סורין 5 במאי 1976 35 ברזילברזיל קרוזיירו
4 בלם מאוריסיו פוצ'טינו 2 במרץ 1972 16 צרפתצרפת פריז סן ז'רמן
5 קשר מתיאס אלמיידה 21 בדצמבר 1973 33 איטליהאיטליה פארמה
6 בלם וולטר סמואל 23 במרץ 1978 30 איטליהאיטליה רומא
7 חלוץ קלאודיו לופז 17 ביולי 1974 49 איטליהאיטליה לאציו
8 מגן חבייר זנטי 10 באוגוסט 1973 66 איטליהאיטליה אינטר
9 חלוץ גבריאל בטיסטוטה 1 בפברואר 1969 75 איטליהאיטליה רומא
10 חלוץ אריאל אורטגה 4 במרץ 1974 81 ארגנטינהארגנטינה ריבר פלייט
11 קשר חואן סבסטיאן ורון (קפטן) 9 במרץ 1975 47 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
12 שוער פבלו קבאז'רו 13 באפריל 1974 8 ספרדספרד סלטה ויגו
13 מגן דייגו פלסנטה 24 באפריל 1977 6 גרמניהגרמניה באייר לברקוזן
14 קשר דייגו סימאונה 28 באפריל 1970 104 איטליהאיטליה לאציו
15 קשר קלאודיו חוסאין 20 בנובמבר 1974 14 ארגנטינהארגנטינה ריבר פלייט
16 קשר פבלו איימר 3 בנובמבר 1979 18 ספרדספרד ולנסיה
17 קשר גוסטבו לופז 13 באפריל 1973 31 ספרדספרד סלטה ויגו
18 קשר קילי גונזאלס 4 באוגוסט 1974 30 ספרדספרד ולנסיה
19 חלוץ הרנן קרספו 5 ביולי 1975 33 איטליהאיטליה לאציו
20 קשר מרסלו גז'ארדו 18 בינואר 1976 42 צרפתצרפת מונאקו
21 חלוץ קלאודיו קאניג'ה 9 בינואר 1967 50 סקוטלנדסקוטלנד גלאזגו ריינג'רס
22 בלם חוסה צ'אמוט 17 במאי 1969 42 איטליהאיטליה מילאן
23 שוער רוברטו בונאנו 24 בינואר 1970 13 ספרדספרד ברצלונה

משחקי המונדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הראשון של ארגנטינה נערך ב-2 ביוני 2002 באצטדיון קשימה, יפן מול נבחרת ניגריה שנחשבה בימים ההם לנבחרת האפריקאית החזקה ביותר. ארגנטינה לא הרשימה במשחק והתקשתה להתמודד מול המשחק הפיזי וההגנתי של הניגרים אך הצליחה לבסוף לנצח משער בנגיחה של גבריאל בטיסטוטה בדקה ה- 63. היה זה שערו האחרון של בטיסטוטה במדי הנבחרת.

המשחק השני - הקרב מול אנגליה: הנקמה של בקהאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקה השני בבית שנערך ב- 7 ביוני באצטדיון סאפורו דום, יפן, פגשה ארגנטינה את היריבה הוותיקה אנגליה. היריבות בין שתי הנבחרות החלה עוד ממונדיאל 1966 ונמשכה בין היתר גם בשל מלחמת פוקלנד ב- 1982. שתי הנבחרות נפגשו גם במונדיאל 1986 במקסיקו אז ניצחה ארגנטינה מצמד שערים של דייגו מראדונה, הראשון בנגיעת יד שזכה לכינוי יד האלוהים והשני ממבצע שהחל ממחצית המגרש וכן במונדיאל 1998 בצרפת אז ניצחה ארגנטינה בדו-קרב של בעיטות פנדלים אחרי 2:2 בתום הזמן החוקי. במשחק הורחק כוכב נבחרת אנגליה דייויד בקהאם אחרי שפגע ללא כדור בדייגו סימאונה, צעד שלדעת רבים באנגליה הביא להדחתה של נבחרתם, בנוסף האשימו האנגלים את סימאונה בכך שתרם להרחקה בכך שהפיל את עצמו לאחר הפגיעה בו.

המשחק עצמו היה שקול והוכרע מבעיטת עונשין מ- 11 מ' בדקה ה- 44 אחרי הכשלה על מייקל אואן, את הפנדל בעט בקהאם ובכך לדעת רבים באנגליה נקם בארגנטינאים.

המשחק השלישי - להיות או לחדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 12 ביוני התייצבה ארגנטינה למשחק מול שבדיה באצטדיון מיאגי בידיעה שהיא חייבת לנצח כדי להעפיל לשלב הבא. למרות לחץ מסיבי מתחילת המשחק לא הצליחו הארגנטינאים להכניע את מגנוס הדמן, בדקה ה- 59, בניגוד גמור למהלך המשחק הבקיע אנדרס סבנסון שער יתרון לשבדיה מבעיטת עונשין. ארגנטינה הצליחה להשוות רק בדקה ה- 88 משער של הרנן קרספו אחרי שהצליח להכניע את הדמן שהדף פנדל אותו בעט קרספו.

השחקנים הארגנטינאים לקחו את ההפסד בצורה קשה וחלקם אף מיררו בבכי, התמונה המפורסמת ביותר היא ירידתו של בטיסטוטה מהמגרש כשהוא ממרר בבכי.

לאחר המונדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הדרישה מצידם של האוהדים בארגנטינה נשאר בייאלסה בתפקידו וזכה לאמון מלא מראשי ההתאחדות, האוהדים האשימו את חוסר הגמישות של בייאלסה והתעקשותו לא לשלב את בטיסטוטה ואת קרספו ביחד. בנוסף, האשימו האוהדים את חואן סבסטיאן ורון, הקפטן וכוכבה הגדול של הנבחרת שגילה יכולת חלשה במשחקים, בכשלון.

[[קטגוריה:כדורגל ארגנטינאי]] [[קטגוריה:מונדיאל 2002]]