ציטוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חוק הטבע": הוא התרומה האיטלקטואלית היחידה של הביולוגיה למדע.

התמוטטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמוטטות; הרצאה בועידת טד

רשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות שהתמוטטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי הפסחא
האי פיטקרן (מיושב בצאצאי המרד על הבאונטי; כשהמורדים הגיעו ב-1790, אוכלוסיית האי כבר נעלמה!), הנדרסון (התגלה ב-1606^[1] - ללא אדם), מנגארווה (אנ')
אנסאזי (המאה ה-13; המבנים הגדולים ביותר בצפון אמריקה, עד המאה ה-19)
מאיה (התרבות המתקדמת ביותר באמריקה הדרומית, מאות 3 עד 9).
נורדים בגרינלנד: העדיפו נצרות אירופית, על פני הישרדות (כמו האינואיטים).

כמו פוגהות של יוהאן סבסטיאן באך:
- פרלוד: התפשטות הויקינגים, שזעזעה את אירופה; #סקנדינביה
- ב-2 קולות, אי הפסחא: השחתה (יערות ועופות), ערכי תרבות (חוסר יכולת להגר משם, בניית פסלי-ענק בתחרות בין שבטים, שכילו את העצים, חבלים, ומזון).
- ב-3 קולות, איי פיטקרן: השחתה (יערות - בגלל קו רוחב גבוה, מעט נפולת אפר ואבק; עופות), פוליטיקה (אלימות וקניבליזם קיצוני - שלטון לוחמים), יחסי ידידות (הפסקת הסחר, בגלל אובדן העץ).
- אנסאזי, ו-מאיה: השחתה, פוליטיקה ואקלים.
- ב-4 קולות (כמו הפוגה ה-14, שבאך לא הצליח לסיים), איסלנד: השחתה, אקלים, ידידות, תרבות.
- ב-5 קולות (שבאך לא ניסה), גרינלנד. כל ה-5: השחתת הסביבה, שינוי אקלים, יחסי איבה, ידידות, עמדות תרבותיות.
האימפריה האכדית: הראשונה בהיסטוריה שנפלה, בגלל בצורת (2170 לפה"ס)
איי התעלה של קליפורניה (צריכת סרטנים ורכיכות, בסדר יורד של הגודל)
קהוקיה (כנראה השמדת יערות)
(Moche culture), פרו
טיוואנאקו, בוליביה (בצורת)
יוון העתיקה, מספר פעמים במחזוריות של 400 שנה
הסהר הפורה, מערש החקלאות - לעוני
זימבבואה הגדולה (השמדת יער, נתיבי סחר)
תרבות עמק האינדוס (בצורת, שינוי אפיק האינדוס)
אנגקור ואט

חברות שהשתקמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולנד: שיעור החברות בארגוני סביבה הכי גבוה. כולם חיים בשפלה המועדת להצפה (חמישית מהארץ, פולדרים), ללא הבדל במעמד; כולם שותפים למאמץ: סכרים, משאבות (בעבר ב"טחנות" רוח) מאחד לשכנו; "השלם עם אויבך, כי ייתכן שהוא זה שמפעיל את המשאבה הסמוכה".
יפן: השוגוןים קבעו מערכת להפסקת ניצול-יתר של היערות, ואח"כ לנטיעות. דיימונד: רוב היערות היום - נטועים.
- מינוי פקיד-יערות בכיר, רוב 250 הדאימיו בעקבותיו; גידור; חלוקת שטחים לכריתה ולרעיה; איסור שריפה; פקחים; סקרי-יער ^[2] }}; מגבלות על הובלה (בנהרות); הקצבת מספר עצים לאדם, בהתאם למעמדו (30 קן (אנ')? לראש-מחוז, עד 4 קן לאיכר ולדייג). ^[3]
- כיום ביפן עדיין דיג-יתר (לוייתןים ואחרים) - לכן ההצלחה לא בגלל "מסורת הרמונית", קונפוציאניזם, אלא - מנהיגות השוגון, צמיחת יער מהירה (לחות), לא גידלו עזים וכבשים, מזון ימי.
איסלנד: הסביבה הושחתה, אבל התושבים הסתגלו: שפע דגה (דג מלוח; הקימו צי-דיג משלהם, אחרי שנים של תלות באירופה בגלל חוסר עץ), אנרגיה גאותרמית ואנרגיה הידרואלקטרית, ספינות מתכת.

פירמות "טובות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

שברון-טקסקו; של; בויזי קסקייד (Boise Cascade); חב' BP שקנתה את (ARCO), שקנתה את (Anaconda Copper);

קמפיינים מוצלחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הום דיפו: כיום לוחצת על ספקי עץ בצ'ילה ובדרום אפריקה לאמץ את אמות המידה של המועצה לשימור היער (Forest Stewardship Council).
דופונט: קונה רוטיל (טיטניום דו-חמצני) מאוסטרליה, ודורשת מהם שיטות כרייה טובות.
טיפאני ושות': כדי למנוע הפגנות קונים בגלל הרעלת ציאניד (מניקוי זהב) - קונה זהב מריו טינטו (Rio Tinto Group): המנכ"ל לחץ לאמץ המלצות MMSD, בעקבות מכרה הנחושת המזהם פנגונה (Panguna mine) (ברזיל), עם הוצאות ניקוי גבוהות. מכרה הבורקס בעמק המוות הוא הפעיל הנקי ביותר בארה"ב.
ביל קלאס, קלווין קליין, (Oleg Cassini): נגד שימוש בפרווה

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק להרחקת אסדת הגז מחוף דור

גידי שפרוט, שתיקת הכלובים, באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2013
2016: חוף פלמחים (גן לאומי - במקום כפר נופש)
2017: חוף אפולוניה (פארק - במקום מגדלי מגורים)
2017: מיכל האמוניה (חיפה כימיקלים - רוקן) אין יותר אמוניה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19.9.2017 אקו-ויקי

מנהיגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוש - ניסה לשכנע חוטבי-עצים לצמצם כריתת אורנים, כדי להגן על אגני הניקוז של סכרים על נהרות {{אנ|Yaque del Sur River|יאקה}] וניסאו; נכשל והודח, הבירוא נמשך עד שנבחר בלאגר.
חואקין בלאגר (Joaquín Balaguer)

אפשרויות פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבעה; חרם צרכנים; שבח, לא רק ביקורת (כי כל פרסום חיובי אחר נראה לא-אמין); לפנות לחוליות האחרונות בשרשרת הייצור (קמעונאיות, עליהן ניתן להשפיע); שיחות עם ידידים; גיוס דרך מוסדות-דת; תיקון סביבה מקומית (כמו שמורת טלר ב-(Bitterroot Valley), מונטנה); תרומות

עמותות: WWF

קליפורניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערפיח
סמל המדינה: דוב זהוב (California grizzly bear), נכחד... ועל שמו CAL

טענות נגד המאבק למען הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא כלכלי - להיפך
טכנולוגיה - לא באינטרס שלה; לא תמיד מצליחה; רק יעילה יותר, לא בהכרח לטובה.^[4].
תמיד אפשר יהיה לנצל משאב אחר - לא עובד
יש מספיק מזון לכולם - בעולם ה-1 לא יאכלו פחות כדי שה-3 יאכל יותר.
מצבנו מעולם לא היה טוב יותר - נכון רק לעולם ה-1; תמיד היה כך לפני ההתמוטטות.
תחזיות פסימיות התבדו - לא כל התחזיות מתאמתות; חלק מאלה שהתבדו - בדיוק בזכות התחזית.
קצב גידול האוכלוסיה יורד, היא תתייצב - גם עכשיו היא לא בת-קיימא; הבעיה היא שיעור השפעת האדם לנפש.
יותר בני-אדם: יותר המצאות (ג'וליאן סיימון ואחרים) - אין התאמה בין 10 המדינות המאוכלסות ל-10 העשירות (פרט לארה"ב); בכל 10 העשירות, שיעור הגידול נמוך, ולהיפך.
מותרות שרק יאפים בעולם ה-1 יכולים להרשות לעצמם - טענה שאומרים רק יאפים שלא מכירים את העולם ה-3.
הנזק יקרה אחרי מותי - אבל: בחיי ילדינו
יש הבדלים מחברות עתיקות שהתמוטטו - נכון, כיום ההרס יותר יעיל; וגם - הם לא ידעו על הפגיעה בסביבה, אנחנו כן.

נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

להפקת מתכות דרוש חום רב, ששריפת עץ לא מספקת; יש צורך להפוך לפחם-עץ (ביחס של 1:8). במיוחד, כשהעפרות עניות במתכת, יש צורך ביותר חום; אחת הסיבות לבירוא יערות.

סקנדינביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הויקינגים אכן היו לוחמים מפחידים (בנורדית עתיקה, Vikingar: פושטים), אבל גם חקלאים וסוחרים. בקיץ הנוח להפלגה פשטו על יישובים שלא היו מוגנים, וחזרו בחורף לביתם; כעבור זמן, ויתרו על החזרה, והשתקעו בישובים חדשים, מהם המשיכו לפשוט בקיץ. ייסדו את ממלכת קייב - הגרעין לרוסיה המודרנית?
הציוויליזציה החלה בסהר הפורה: ביות בעלי חיים וצמחים; תחבורה על גלגלים; נחושת, ארד, ברזל; ערים גדולות, ממלכות; דת מאורגנת.
- החקלאות הגיעה משם ליוון ב-7000 לפה"ס, לסקנדינביה רק ב-2500. אפילו הרומים לא הגיעו לשם, ולכן נשארה בשולי אירופה עד ימי הביניים. אבל היו להם יתרונות: פרווה ועורות (יוקרתיים באירופה); וחוף מפורץ (כמו ביוון), שאיפשר תחבורה ימית מהירה יותר מביבשה - פיתוח שייט. בסירות משוטים, עד 600, אז הגיע המפרש מהים התיכון. האקלים התחממם והתאים יותר לחקלאות, והגיעו גם מחרשות משופרות; היה לחץ להגדיל את שטחי החקלאות, לכן פיתחו את השייט למרחקים, עם מפרש ומשוטים, ושוקע נמוך: מהירות, מאפשרות החפה, וחדירה לנהרות. כך הפכו מסוחרים לשודדי ים.
הביאו פרהות (בשר עדיף), חזירים (שאהבו), כבשים ועיזים; אבל הפרות לא הסתגלו לקור, לכן כעבור זמן רואים יותר שרידים של כבשים, פחות פרות, ואין חזירים.
ככל שמצפינים באתרים של הנורדים - מוצאים פחות גידולי שדה, יותר בעלי-חיים.

כשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנראה, הנורדים בגרינלנד (שם פייק, שהמציא אייריק האדום, כדי למשוך מתיישבים) - לא אכלו דגים. השערות: אכלו רק בקרבת החוף, ששקע מתחת למים? השתמשו בעצמות לדשן? כלביהם גררו את עצמות הדגים, אבל לא אל ערימות האשפה (שם נמצאו עצמות, אבל לא של דגים)? היה להם מספיק בשר? (אז מדוע פיצחו עצמות של בהמות?) עצמות הדגים נרקבו? (אבל אפילו כיני-כבשים נשמרו!) - כל התירוצים האלה יכלו להיאמר על אתרי האינואיטים, ובאתרי-נורדים באיסלנד ובנורווגיה; אבל שם נמצאו עצמות דגים. ^[5]
דיימונד: מאמין שהסיבה היא "כשרות" דתית. בכל חברה יש איסורים על מזון, בעיקר בשר. "אנחנו הצדיקים, לא אוכלים את הפיגול שאתם הגסים אוכלים". אולי אייריק חלה אחרי שאכל דג מקולקל, ואסר על אכילתם...

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנגורו: קשה לרעייה - קופץ מעל גדרות. נחשב מזיק באוסטרליה, שמייצאת אותו לבשר לגרמניה. בארה"ב אסור לייבא, כי הוא חמוד: אשתו של חבר קונגרס שמעה שהוא בסכנת הכחדה.
במיתוס האוסטרלי (כמו האמריקני, אבל יותר), האיכר נחשב הגון, והעירוני רמאי. כשאיכר נכשל, זה מזל רע וכוחות-טבע (בצורת); כשעירוני - הביא על עצמו.
מתיישבים ראו עצים וירק, וטעו לחשוב שהארץ פוריה - היא לא, חסרים מינרלים; האדמה הוערכה לפי שוויה החקלאי הרב באנגליה. הממשלה הכריחה לברא יערות; המשכנתא דחקה איכרים לניצול יתר של הקרקע - בליית קרקע, ונטישה.

אנלוגיה כוזבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מאז'ינו: אנלוגיה למלחמת העולם הראשונה, מלחמת חפירות של בעיקר חי"ר, כשהטנקים רק מסייעים. הקו נתן מענה לדוקטרינה, אבל הגרמנים עקפו דרך בלגיה, שם הקו חלש.
הויקינגים הכירו אדמות בנורווגיה ובאנגליה, שם אדמת החרסית נוצרה משחיקת קרחוןים, כבדה; בירוא לא הזיק לה. באיסלנד האדמה היא אפר געשי, קלה ומתבלה.