משתמש:Kufxh/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
אברהם לוכסמבורג (לוכסי) (נולד ב 29 בדצמבר 1923 נפטר ב 30 ביולי 2012) ימאי בהצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם השניה. קצין ימי (חובל) בחיל הים. איש עסקים. יזם ותעשיין. איש משפחה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות, דייג, פלמ"ח והצי הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות ונעורים בתל-אביב - קשר לים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב 29 בדצמבר 1923 . גדל בתל-אביב. למד בבת ספר עממי "תחכמוני" וב"תיכון למסחר" (נקרא לאחר מכן "גאולה"). בזמן לימודיו עבד בקיץ בספינות דיג. בנמל יפו בדיג סרדינים מספינת דיג וסירה לפרישת רשת הקפה (למפרה) ומשיכת הדגים בתאורת "לוקס", ואחר כך בנמל תל-אביב בספינות מכמורתן, טרולרים (Trawler גוררי רשת מכמורת). לאחר מכן היה חבר באגודה ימית אגודת יורדי ים זבולון . עם סיום בית הספר התיכון יצא לשנת שירות לקיסריה.
פלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]
התגייס לפלמ"ח והיה בפלוגה ד' (הפלוגה התל-אביבית). שהה בתחילה בתל יוסף ובהמשך במקומות שונים עם המחלקה והפלוגה. כשהחל הנושא הפוליטי להשפיע על פעילות הפלמ"ח החליט אברהם להתגייס למלחמה (מלחמת העולם השנייה), להצטרף לכוחות הים של בעלות הברית ולשרת בצי (חיל הים) הבריטי.
בצי המלכותי הבריטי - ימי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב 1943, בגיל 19 וחצי, פנה ל"החבל הימי לישראל" ונענה בשלילה , פנה ל"משטרת הימייה הבריטית" שם השיבו שלא מגייסים יהודים. באמצעות תשלום לאיש קשר סידר לעצמו הצבה כאיש צוות באוניית סוחר מגויסת אל הצי המלכותי הבריטי. איש הקשר ארגן קבלה במשרד כוח האדם של הצי המסחרי הבריטי בחיפה (STO - Sea Transport Office ) וכן אישור יציאה מהארץ. בנמל ביירות (לבנון) עלה על האוניה Korica שהובילה תחמושת, פרדות, חיילים, כלי נשק ושבויים, בתפקיד OS ordinary seaman, איש צוות לעבודות סיפון) לתקופה של כחצי שנה. על האוניה הותקנו מקלעים ותותחים (הוצ'קיס ו 6 אינץ') להגנתה. ההפלגות היו בעיקר במזרח הים התיכון ולפעמים לטריפולי שבלוב. ההפלגות לחיפה נוצלו ע"י הצוות היהודי באוניה להברחת כלי נשק ותחמושת שיועדו לארגון "ההגנה". בנמל אלכסנדריה (מצרים) עבר כלי שייט ועלה לתקופה של כמה חודשים על ה Lord Byron , אסדת מיכל דלק (Barge) ממונעת שהובילה ממיכליות בים אל הנמל כ 800 טון דלק מטוסים (בנזין 103 אוקטן) עבור מטוסי חיל האוויר של בעלות הברית. על האסדה שרת עם שלמה אראל (אנגל) מישראל, העבודה על אסדת הדלק הנפיץ הייתה רגישה ומיוחדת בסיכוניה. היו גם משימות תדלוק אוניות מחוץ לנמל כגון תדלוק אונית הקרב הצרפתית Richelieu שהייתה במצרים בדרכה להודו. בזמן שרותו חלה בצהבת ואושפז בבית חולים של הצבא הבריטי באלכסנדריה. לאחר החלמתו עלה על האוניה D/T Suderholm, מכלית נורבגית שגויסה במלחמת העולם השנייה לצי המסחרי של כוחות הברית בתפקיד Able seaman) AB איש צוות לעבודות שונות). רוב הימאים היו מאנגליה ומסקוטלנד, אחרים היו מנורבגיה, יוון ומדינות ערב. על אוניה זו היו עוד ימאים ארצישראליים, חלקם חבריו מתל אביב ובהם: מוקה [[מרדכי[ לימון]], משה ("סיילור") דגני ויענק'לה פינקלשטיין. רב החובל היה Captain Conrad Mørlan . האוניה הפליגה בים התיכון (פורט סעיד, אלכסנדריה, סואץ, חיפה, פמגוסטה, צפון אפריקה וביירות ובגזרת הים האדום מדרום לתעלת סואץ).
אח"כ עבר לאוניה Pinzon לכמה חודשים. "נמל הבית" בכל התקופה היה פורט סעיד. בגמר המלחמה ירד מהאוניה Pinzon במצרים ויצא ברכבת לקנטרה ומשם לרחובות בדרכו לבית הוריו בתל-אביב.
בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1948 התגייס לחיל הים שרק הוקם וכבעל ניסיון ימי הוא מיועד לקורס חובלים א'.
הדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד תחילת קורס החובלים היה בתפקיד אחראי הדרכה בבסיס חיל הים שמוקם בבניין משטרה בריטית לשעבר מצפון לסידנא עלי (הרצליה). ביולי 1948 הצטרפו חלק מחניכיו לפלוגת חיילי חיל הים המיועדת להצטרף לסיוע הכוחות הלוחמים לפריצת הדרך לנגב. בקרב בית עפה (ע"י היישוב יד נתן שמערבית ל-קריית גת) נפלו 19 חיילי חיל הים חלקם חניכיו.
קורס חובלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחצית יולי 1948 התחיל קורס קציני ים הראשון, קורס חובלים א'. הקורס ריכז אנשים שנחשבו מתאימים מבחינת הרקע הימי: יוצאי הצי המלכותי הבריטי, פלי"ם, צי הסוחר ואגודות ימיות. אברהם לוכסמבורג היה מהמבוגרים שבין הצוערים. השלב הראשון של הקורס נמשך כשנה, בבסיס חיל הים ביפו והיה בעיקרו לימודים והכשרות ימיות וביניהן ניווט ותותחנות. השלב השני היה הכשרה מעשית (שהיות בכלי שיט) שהפליגו מנמל חיפה בעיקר באח"י אילת (א-16) והשלב השלישי, בטירת הכרמל ובסנט לוקס (שער עלייה) שבחיפה.
אח"י מבטח (ק-28)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 1949 הסתיים הקורס אז עלה בדרגת סגן חובל (סג"מ), על הפריגטה אח"י מבטח (ק-28) עם הגעתה לישראל כקצין תותחנות וקצין סיפון (קצין נשק). תותחי האוניה היו 120 מ"מ, 30 מ"מ ו- 20 מ"מ. פרט לפעילות רגילה של אימונים ומבצעים שימשה הפריגטה כבית ספר לכל מקצועות הימאות הקרבית.
הדרכה ומצעד צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקח חלק בהדרכת צוערים בקורס חובלים ב'. ב 17 ביולי 1949 השתתף כמפקד חוליית הדגלנים של חיל הים במצעד יום העצמאות של צה"ל, מצעד שכונה "המצעד המשלים".
מפקד בסיס חיל הים באילת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסתיו 1949 קיבל , בדרגת חובל (סגן), מינוי למפקד (השני) של בסיס אילת. מחנה חיל הים באילת כלל כמה צריפים, סירה מונעת דיזל וסירות קטנות אחדות. משימות האבטחה בים ולאורך החוף כללו סיורים בחופי ירדן מדרום לעקבה. בתקופה זו הוחל בהקמת הרציף הצבאי. באילת היה שת"פ עם פלוגת השריון של חטיבה 7 ועם חוקרי הדגה בהים האדום.
אח"י הגנה (ק-20)[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלה על הקורבטה אח"י הגנה (ק-20) בדרגת חובל (סגן), כקצין תותחנות וקצין סיפון (קצין נשק) . תותחי האוניה היו 120 מ"מ, 76 מ"מ ו- 20 מ"מ ומקלעים בינוניים 13 מ"מ.
שחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1950 השתחרר משרות קבע.
מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירת במילואים שנים רבות במגוון תפקידים וביניהם:
בספינות א'[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנה הראשונה משחרורו מהצבא נקרא להצטרף להפלגת אימונים ותחזוקה של אח"י וג'ווד (ק-18) ואח"י מעוז (ק-24) לאיטליה. באיטליה עלו האוניות לתחזוקה על מבדוק במספנה בנפולי ובגלל שביתה במספנה נאלצו לשהות זמן רב.
קורס קציני מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספינות ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]
קצין תותחנות (קצין נשק) על המשחתת אח"י יפו (ק-42) ועל המשחתת אח"י אילת (ק-40) , בשנים 1954 -1965. באוקטובר 1956 היה על אח"י יפו (ק-42) והשתתף בקרב לכידת המשחתת המצרית איברהים אל-אוול.
מפקד סוללת תותחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות ה 60 פרס חיל הים סוללות תותחים באזור מפרץ חיפה להגנת הנמל מפני מטוסי אויב. בדרגת סרן, היה מפקד סוללת תותחי 40 מ"מ באזור הקישון.
קצין סיור אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיסות סיור מעל הים לסיוע למערך הגילוי החופי בזיהוי ספינות (במטוסי דורניר Do-28 - עגור).
קצין אבטחה במכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקד כח אבטחה על מיכליות דלק שהובילו דלק מאבו רודס שבמפרץ סואץ לנמל אילת (האוניות פטריה ועידן) 1970-1972.
מפקד יונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקד תחנת מכ"ם-חוף בדרגת רב סרן, באכזיב ובראס ביאדה בדרום לבנון.
באזרחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צי הסוחר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלה על אונית הסוחר "הנרייטה סאלד" שבבעלות חברת מ. דיזנגוף ושות' להתמחות לתפקיד [[קצין ראשון] והפליג לארה"ב, קנדה ולטורקיה ובתום שנה בים פרש וחזר הביתה לאשתו והבן.
מסחר ותעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצטרף לאביו ואחיו לעסקים במסחר בחומרי בנייה וכימיקלים.
כימיקלים לחקלאות והגנת הצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביא לחברה תחום התמחות בכימיקלים להדברת מזיקים, מחלות ועשבים בחקלאות והוביל את הפעילות תוך לימוד מעמיק ושליטה במגוון מיני הצומח, מחלות-צמחים וחרקים בחקלאות בישראל. עסק עם מומחים ישראלים ומחו"ל בפיתוח שימושים במוצרים ובפיתוח טכנולוגיות יישום תכשירים להגנת הצומח בחקלאות מפני עשבים מחלות וחרקים.
פיתוח, ייצור וייצוא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב 1970 עסקה החברה בפיתוח תהליכי ייצור ונכנסה לפעילות תעשייתית של כימיקלים להגנת הצומח, במפעל החברה שבערד. ב 1980 התפתח המפעל לייצור לייצוא והרחיב את פעילות החברה לארה"ב ולמדינות נוספות. בשנות ה 90 הוקם מפעל נוסף ברמת חובב. רוב מוצרי החברה נמכרים לשווקי יצוא. גידול היצוא זיכה את החברה לראשונה בתואר יצואן מצטיין בשנת 1982 ובתואר יצואן בכיר בשנת 1993.
פרס התעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם לוכסמבורג קיבל את פרס התעשייה ב 1994 כיו"ר חברת לוכסמבורג תעשיות בע"מ.
פרישה, תחביבים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתו עסק בדיג, גינון, ספרות, מוזיקה ומפגשים עם חברים. אהב את הים וזכה להפליג בימים רבים ובכל האוקיינוסים . ביקר במקומות רבים בעולם ושילב דיג וסיורים בטבע במדינות שונות.
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא לרות פרלקוורט ב 1951 בתל אביב. לאברהם ורות לוכסמבורג שלושה בנים, 12 נכדים וארבעה נינים. 2 מבניו ו 2 מנכדיו שרתו בחיל הים.
אברהם לוכסמבורג (לוכסי) נפטר ב 30 ביולי 2012, בגיל 88. על מצבת קברו בבית העלמין בכפר שמריהו נחקקו המלים "אוהב אדם, ארץ וים".
קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]