נאות חובב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רמת חובב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נאות חובב
מיקום נאות חובב
נאות חובב
נאות חובב
סמל המועצה
מתקן Loprox
מסוע בנאות חובב
נאות חובב בעת שקיעה

נאות חובָב היא מועצה מקומית־תעשייתית הממוקמת בצפון הנגב, כ־12 ק"מ מדרום לבאר שבע. עד לשנת 2013 היה שמה של המועצה, "רמת חובב"‏[1].

שמה של המועצה ניתן לה על שום קרבתה לנחל חובב, הקרוי על שמו של יתרו, כוהנה של מדיין, חותנו של משה.

המועצה המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאות חובב היא מועצה מקומית תעשייתית ללא תושבים - כולה פארק תעשייה (מועצה מקומית תעשייתית דומה היא מגדל תפן, הממוקמת בגליל המערבי).

מכיוון שאין כלל תושבים בנאות חובב, ראש המועצה ממונה על ידי שר הפנים. המועצה מורכבת מ-9 חברים: 3 נציגי ממשלה בעלי זכות הצבעה (בריאות, פנים ומשרד התעשייה והמסחר), 3 נציגי רשויות מקומיות (באר שבע, מועצה אזורית רמת נגב ומועצה אזורית אשכול) ושלושה מנציגי המפעלים (ברום, מכתשים וטבע). רוב של נציגי ציבור (2/3) מול מיעוט (1/3) של נציגי התושבים (מפעלים), נועד להבטיח הגנה על האינטרס הציבורי. בנוסף לחברי המועצה בעלי זכות הצבעה, משתתפים בישיבות גם נציג המשרד להגנת הסביבה כמשקיף (שאינו בר זכות הצבעה אך בעל זכות ויכולת להביע דעה ולהשפיע), ונציג של ארגונים ישראליים לאיכות סביבה. ישיבות המועצה פתוחות לציבור.

ראש המועצה, נכון לשנת 2013 הוא אנדריי אוזן, לשעבר סגן ראש עיריית באר שבע וחבר מועצת העיר ובן דוד של השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה אזורית נאות חובב נמצאת דרומית לבאר שבע, המועצה גובלת במועצת מרחבים מצפון וממערב, מדרום המועצה גובלת במועצת רמת הנגב. הגבול המזרחי של המועצה הוא כביש 40.

היסטוריה והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל הקימה את נאות חובב בשנת 1975 במטרה ליצור תעשייה עצמאית בענף הכימיקלים, אשר יספק כסף למדינה ומקומות עבודה לתושבי הנגב. האתר הוקם בכוונה רחוק ממקומות מיושבים, כיוון שנמצא בו מקבץ של מפעלים פטרו־כימיים. עם זאת, ההחלטה לא התחשבה בקיומה של אוכלוסייה בדואית ביישובים בלתי־מוכרים באזור.

בנאות חובב מצויים מפעל "מכתשים אגן" המייצר חומרי הדברה. "תרכובות ברום", מגדולי יצרני הברום בעולם. המפעל המרכזי של חברת התרופות "טבע", מפעל מקסימה להפרדת אוויר, ייצור חמצן וחנקן ועוד.

במפעלים אלו עובדים בעיקר תושבי האזור, בדואים מהאזור ותושבי באר שבע ויישובי הנגב. המפעלים שבו רווחיים ביותר. מפעל תרכובות ברום מרוויח כמיליארד שקלים בשנה, וחלק ניכר ממנו מיועד לייצוא, בעיקר הודות לברום המופק מאזור ים המלח.

בעיות אקולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאות חובב הוא אזור תעשייה רחב ידיים, המכיל 21 מפעלים ושלושה מתקני טיפול ומיחזור פסולת. המפעלים מייצרים כמחצית מכלל הכימיקלים המיוצרים בישראל, בתוכם תשומות לחקלאות, מטהרי מים, מעכבי בעירה וכימיקלים לתעשיית התרופות והקוסמטיקה. באזור התעשייה קיים מפעל לטיפול בפסולת מסוכנת והמשמש גם כאתר הטמנה לפסולת כימית רעילה מכל הארץ. מפעילת האתר היא החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה. האתר נמצא זמן רב בוויכוח ציבורי, בשל בעיות אקולוגיות שהוא יוצר.

אזור התעשייה נאות חובב נחשב במשך שנים רבות כמפגע האקולוגי הקשה ביותר בדרומה של המדינה, שגרם לזיהום האוויר והקרקע. מאז 2004 קיימים ממצאי ניטור המעידים על מגמת שיפור משמעותי באיכות האוויר והקרקע, עקב פעילות אכיפה נמרצת של המועצה והמשרד להגנת הסביבה, והשקעות המפעלים בטכנולוגיות סביבתיות. נתוני הניטור במרחב הנגב מופיעים באתר האינטרנט המציג את נתוני ניטור האוויר‏[2] של המועצה התעשייתית סביבתית נאות חובב. המפעלים באתר משתמשים ומייצרים חומרים רבים הידועים כמסרטנים, ופליטתם לחלל עלולה לגרום לבעיות נשימה, וכחשודים בגרימת הפרעות גנטיות. בסקרים הידרו-גאולוגיים הנערכים במקום ב-15 השנים האחרונות נמצא כי שכבות הקרקע העליונות זוהמו, אך מי התהום לא זוהמו. זיהום האוויר הכימי מהמפעלים מגיע עד לבאר שבע, מרחק 12 ק"מ מהאתר. דו"ח משרד הבריאות קבע כי תחלואת הסרטן בבאר שבע היא מהגבוהות במדינה, מבלי לייחס זאת לתעשייה הכימית‏[3].

במשך שנים המפעלים לא השקיעו כסף רב בטיפול בשפכים התעשייתיים. למעשה, היו בריכות אידוי משותפות לכל 14 המפעלים, במקום בריכות שונות לכימיקלים שונים. כתוצאה מכך הכימיקלים לא טופלו כראוי, ונוצרו מטרדי ריח קשים. כתוצאה מלחץ מתמשך, הוקמו על ידי המועצה התעשייתית 10 בריכות אידוי אטומות לשפכי תעשייה וכעת השפכים מטופלים טוב יותר. בשנת 2002, לאחר מטרדי ריח קשים פעלה המועצה לפיזור 360 אלף טון מלח בבריכות, ומאז הבריכות אינן פולטות מימן גופרתי.

תושבים בדואים המתגוררים במרחק 500 מטרים בלבד מגבולות אזור התעשייה (ביישוב הבלתי-מוכר ואדי אל-נעם), הם הנפגעים העיקריים מפליטות המפעלים. לאוכלוסייה זו אחוז חולי אסתמה גבוה במיוחד. תושבי הכפר תבעו את חברת מכתשים בסכום של מיליארד שקלים בשל חריגות בפליטת מזהמים. בדיקות שנערכו במפעל "מכתשים" באוקטובר 2007 מצאו חריגות של עשרות-אלפי אחוזים מהתקן בפליטה של מתיל-איזובוטיל-קטון, פחמן-ארבע-כלורי ותרכובות אורגניות נדיפות. בחודש ינואר 2013 דחתה השופטת שרה דברת, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, את תביעתם של תושבי ואדי על נעם, וקבעה כי לא ניתן לקבוע כל קשר סיבתי בין התחלואה לבין פארק התעשייה נאות חובב.

מפעל תרכובות ברום מייצר תרכובות רעילות במיוחד, בהן מתיל ברומיד, אשר נמצא תחת מגבלות ייצור נוקשות מתוקף פרוטוקול מונטריאול, ומיוצר במספר מועט של מדינות ובכללן ישראל, ארצות הברית, יפן וסין. בדיקות פתע שערך המשרד לאיכות הסביבה במפעל תרכובות ברום בשנת 2003, העלו בין השאר חריגה של 420 אחוזים בטולאן, חומר העלול לפגוע במערכת העצבים המרכזית ולגרום להפרעות קצב לב, ולנזק בכבד ובכליות. כמו כן נרשמה באותה בדיקה חריגה של 1170 אחוזים בדיכלורומתן, חומר החשוד כמסרטן וגורם לגירוי העור‏[4]. בשנים האחרונות מבצעת המועצה התעשייתית סביבתית נאות חובב מעל 50 בדיקות פתע בארובות המפעלים, והממצאים משביעים רצון.

בשנים האחרונות, עקב הלחץ הציבורי והתוכנית להקמת עיר הבה"דים, החלו המפעלים בנאות חובב להשקיע סכומים משמעותיים על מנת לעמוד בתקנים הבינלאומיים, תוך הפעלת טכנולוגיות חדשות למניעת זיהום אוויר וקרקע. תוצאות השיפור באיכות האוויר, הקרקע והנחלים באזור מוצגות בדו"ח המציאות הסביבתית אותו מפרסמת המועצה מידי שנה. בין השנים 2006 ל-2012 השקיעו המפעלים קרוב ל-1.5 מיליארד ש"ח בשיפור הטיפול הסביבתי.

הקמת עיר הבה"דים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עיר הבה"דים

בשנת 2007 החל צה"ל בבניית "עיר הבה"דים" באזור צומת הנגב, כ־10 ק"מ דרומית לנאות חובב. אף שבבדיקות ניטור אוויר שבוצעו לא נמצאו נתונים המעידים על זיהום אוויר במקום, הועלתה הטענה כי במקרה של תקלה באתר או באחד המפעלים עלולים להיפלט לאוויר חומרים כימיים, מסרטנים וחומצתיים עד לרדיוס של 20 ק"מ אשר עשויים לפגוע בחיילים בבסיס. לאור זאת המועצה הובילה תהליכים שונים וביצעה סקר סיכונים להפחתת הרדיוס עד ל-5 ק"מ. בעתיד בכוונת המועצה להפחית את הרדיוס עד לגדרות פארק התעשייה.

רשימת המפעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביב תעשיות מיחזור - מפעל העוסק במיחזור פסולת פלסטיק
  • אקוסול ישראל - מפעילה את המשרפה לפסולת אורגנית
  • גז גל דרום (1990) - אספקת גז לתושבי הנגב בפרט ולכל הסוכנויות בארץ
  • גז טכנולוגיות או.בי - במרכז אין פעילות יצרנית אלא הוא משמש לאכסון גלילי מתכת המיועדים לתעשיות השונות ברחבי הארץ
  • החברה לשירותי איכות הסביבה - חברה ממשלתית שייעודה לטפל בפסולת רעילה, על ידי מיחזור, ניטרול והטמנה. מפתחת ומיישמת טכנולוגיות לשמירה על איכות הסביבה. פסולת רעילה שאינה ניתנת לטיפול בארץ מיוצאת למפעלים בעולם
  • טבע-טק - מייצרת ומשווקת תרופות, מוצרים לבתי חולים, כימיקלים עדינים לתעשיית התרופות ומוצרים וטרינריים. המפעל בנאות חובב מטפל בחומרי הגלם של כלל מפעלי טבע תעשיות פרמצבטיות בארץ. ייצור הקופקסון, תרופת הדגל של טבע, מתבצע בנאות חובב.
  • כימאגיס - עוסק בייצור וייצוא חומרי גלם לתעשיית התרופות והקוסמטיקה
  • מטל-טק - מחזור מתכות, טונגסטן וסוללות ליתיום.
  • מכתשים אגן תעשיות - מייצר קוטלי מזיקים, מוצרים להגנת הצומח, חומרי חיטוי, חמצן דו-פחמני לתעשיית המזון, מי-חמצן לתעשייה ולשימושים אחרים
  • מקסימה - עוסק בתהליכי הפרדת אוויר. מייצר חמצן, חנקן וגזים נוספים לתעשייה ולטיפול רפואי
  • קופולק-דרום - המפעל בנאות חובב, Koffolk Fine Chemicals, מייצר חומרי ביניים מתקדמים בתחום הכימיה העדינה למגוון תעשיות ובעיקר לתעשיית הפרמה והאגרו. המוצרים כוללים בין השאר מוצרי ביניים לייצור תרופות, המרכיב הפעיל של פנטן בתכשירי שיער, ומוצרים פעילים אחרים
  • תרכובות ברום - מוצרי המפעל ומפעלים נוספים של החברה בארץ ובחו"ל מייצרים מוצרים מתרכובות ברום המיועדים לתעשייה ולחקלאות: מזון, דלק, תרופות, צבעים, קוסמטיקה, חומרי צילום, חומרי הדברה, חומרים מונעי בעירה למניעת התלקחות (לתעשיות האלקטרוניקה, ביגוד, פלסטיקה וטקסטיל), חומרים לטיפול במים, מוצרי ביניים לתעשיית התרופות, כימיקלים לתעשיית קידוחי הנפט, מוצרים לחיטוי קרקע ונפח ועוד
  • לוקסמבורג - ייצור ואספקת כימיקלים לחקלאות, לביוטכנולוגיה ולתעשייה. המפעל קיים אך אינו פעיל
  • כל בו גז 2002 - מרכז לוגיסטי לגפ"מ, לשימוש ביתי וחקלאי במכלים ובצוברים

פסל "שומר הנגב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל "שומר הנגב" בצומת הכניסה לנאות חובב

הפסל שנוצר בידי הפסל אמיליו מוגילנר ומתנדבים התומכים בנושאי איכות הסביבה, ניצב מול הכניסה לנאות חובב. הפסל שוקל 1,850 טון - מהם 450 טון בטון וברזל ו-1,400 טון עפר, וגובהו 17 מטרים, כנגד 14 המפעלים ושלושת המתקנים הפועלים באזור התעשייה. הוא נועד להזכיר את פסלי אי הפסחא באוקיינוס השקט, סמל לשואה אקולוגית וניצול יתר של המשאבים הטבעיים, ולהתריע נגד הזיהום הנגרם בנאות חובב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאות חובב בוויקישיתוף

קואורדינטות: 31°07′56″N 34°47′41″E / 31.1321238°N 34.7946445°E / 31.1321238; 34.7946445

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יניר יגנה, מתנערים מתדמית המזהמים: רמת חובב הפכה לנאות חובב, באתר הארץ, 13 במרץ 2013
  2. ^ אתר ניטור האוויר, נאות חובב - מועצה מקומית תעשייתית - אתר האינטרנט להצגת נתוני מצב האוויר
  3. ^ ד"ר איתי גל, הערים המובילות בתחלואת סרטן: חיפה, ת"א וב"ש, באתר ynet‏, 7 באוקטובר 2007
  4. ^ ענת שיחור-אהרונסון, תביעה ייצוגית נגד מכתשים, באתר nrg‏, 7 באוקטובר 2007