פאלאס (אסטרואיד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאלאס סמל 2 פאלאס
PallasHST2007.jpg
תמונה בשחור לבן של פאלאס 2 מטלסקופ החלל האבל עם מסנן על סגול
מידע כללי
תאריך גילוי: 28 במרץ 1802
מגלה: היינריך וילהלם אולברס
מיקום: חגורת האסטרואידים
מאפיינים מסלוליים
אפהליון: ± 510,427,934 ק"מ
(3.412 AU)
פריהליון: ± 319,092,258 ק"מ
(2.133 AU)
אקסצנטריות: 0.231
זמן הקפה: 1,686.333 ימים
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:

17.65 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 34.841°
מספר ירחים: 0
מאפיינים פיזיים
ממדים: 570×525×500 ק"מ
מסה: ‎2.2×1020ק"ג
צפיפות ממוצעת: 2.8 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 0.18 מטר/שנייה²
זמן סיבוב עצמי: 0.32555 יום
אלבדו: 0.159
מהירות מילוט: 0.32 ק"מ/שנייה
טמפרטורה: K ‏164~
טיפוס ספקטרלי: אסטרואיד טיפוס-B
בהירות מוחלטת: 4.13

פאלאס (שם מלא: 2 פאלאס; באנגלית: ‎2 Pallas) הוא האסטרואיד השני שהתגלה, מיד אחרי קרס. הוא התגלה על ידי היינריך וילהלם אולברס ב-28 במרץ 1802. פאלאס הוא אחד האסטרואידים הגדולים שבחגורת האסטרואידים העיקרית, ומעריכים כי מסתו מכילה 7% מהמסה של כל החגורה.

פאלאס, יחד עם קרס, יונו, וסטה ואסטריה, נחשב ככוכב לכת עד שהחוקרים שחקרו את האזור הבינו כי המקום בין מאדים לצדק מכיל אלפי גופים המרכיבים את החגורה המרכזית. בעקבות הגילויים, סווגו גופים אלה מחדש כאסטרואידים ולא ככוכבי לכת. ייתכן כי בעתיד פאלאס יסווג מחדש ככוכב לכת ננסי אם יוכח כי צורתו כדורית בגלל כוח המשיכה שלו.

היסוד פלדיום (Palladium) נקרא כך על שמו של פאלאס. זהו יסוד כימי שסמלו הכימי Pd ומספרו האטומי 46.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרואיד קרוי על שמה של פאלאס, בתו של טריטון וחברתה למשחק של אתנה במיתולוגיה היוונית. קיימות מספר דמויות גבריות באותו שם במיתולוגיה היוונית, אך האסטרואידים הראשונים קיבלו בקביעות שמות של דמויות נשיות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואת גודל: עשרת האסטרואידים הראשונים מושווים אל הירח של כדור הארץ (בקנה מידה). פאלאס הוא השני משמאל

פאלאס הוא הגוף השלישי בגודלו בחגורת האסטרואידים, ודומה ל-4 וסטה בנפחו (לא ודאי במאת האחוזים), אך הוא מעט קטן יותר במסתו.

לפאלאס יש מאפיינים דינמיים יוצאי דופן יחסית לגוף כל כך גדול. מסלולו מוטה בזווית גבוהה מאוד ואקסצנטרי במידה מסוימת, אף על פי שהוא נמצא באותו מרחק מהשמש כמו החלק העיקרי בחגורת האסטרואידים.

יתר על כן, הזווית שקובעת את הציר סביבו הוא מסתובב היא גדולה מאוד, וקרובה ל-600 (מוערכת בין 560 ל-810). זה אומר, שבכל קיץ וחורף פאלאדי (של פאלאס) חלקים גדולים של פני השטח חשופים תמידית לאור ומואפלים לחלוטין (בהתאמה) למשך זמן הקרוב לשנה ארצית אחת. עדיין לא ברור אם סיבובו של פאלאס סביב הוא בכיוון האופייני לחגורת האסטרואידים או בכיוון ההפוך.

יש ראיות שפני השטח של פאלאס דומים לאלה של מטאוריטים פחמניים העשירים במים ובחומרים אורגניים.

ממדיו - 570×525×482 קילומטרים. באפהליון (הנקודה הרחוקה ביותר שלו מן השמש) הוא מצוי במרחק של כ-510 מיליון קילומטרים ממנה ובפריהליון (הנקודה הקרובה ביותר שלו אל השמש) הוא מצוי במרחק של כ-319 מיליון קילומטרים ממנה. פאלאס מקיף את השמש אחת ל־1,686 ימים בקירוב.

תצפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאלאס נצפה כשהוא מסתיר כוכב כמה פעמים כולל אוסף תצפיות האסטרואידים הטובות במיוחד ב-29 במאי 1983, כשתצפיות ממוקדות במיוחד תוזמנו מצוין על-ידי 140 חוקרים. תצפיות אלה סייעו לגלות את קוטרו המדויק. במהלך הליקוי ב-29 במאי 1983 התגלה סיכוי לכך שהוא בעל ירח קטן במיוחד, שקוטרו קילומטר אחד. עד היום לא נמצא אישור שירח כזה אכן מקיף אותו. בשנת 1980 הדמיית וידאו מצאה ירח גדול בהרבה שקוטרו 175 ק"מ אך ההשערה בדבר קיומו נדחתה מאוחר יותר.

נעשה שימוש בגלי רדיו מחללית במסלול סביב מאדים, וסביב פני השטח שלו, כדי לקבוע את מסת פאלאס בעזרת תהודות זעירות שאותן החזיר אל פני מאדים.

תצפיות טלסקופיות של פאלאס לא סיפקו כל מידע על מאפייניו. אף חללית עוד לא ביקרה פאלאס אך אם מחקרה העתידי של הגשושית שחר יהיה מוצלח ב-קרס וב-וסטה, יש סיכוי שהמשימה תורחב גם אל פאלאס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאלאס (אסטרואיד) בוויקישיתוף
מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל